ההזנק הישראלי ומלחמתו במזיקים בחקלאות באמצעות תבונה מלאכותית

החברה פיתחה אפליקציה המשמשת חקלאים ברחבי העולם המצלמים תמונות של מזיקים, מערכת ראייה מלאכותית מזהה אותם ושולחת להם את הפרוטוקול להדברת המזיק שהתגלה. לאחרונה עברה החברה שלב נוסף כשהתוכנה שלה שימשה לחיזוי התפשטות מזיק אלים במיוחד – fall armyworm – מאפריקה להודו. ראיון עם מנכ”ל החברה נסי בנישטי

חברת ההזנק ישראלית סאיילוג גילתה התפרצות של תולעת הפול ארמי-וורם (fall armyworm) המסוגלת לחסל שטחי תירס עצומים בתוך זמן קצר, באמצעות מערכת בינה מלאכותית מבוססת תמונה שפיתחה, אגריו-שילד.

“לפני שנה וחצי הקמתי את סאיילוג ופיתחנו אפליקציה שהמטרה שלה היא לעזור לחקלאים קטנים בעיקר בעולם המתפתח שצריכים עזרה בזיהוי של מזיקים, מחלות ושאר בעיות של צמחים שבסופו של דבר אם לא מטפלים בהם הם גורמים לחוסרים תזונתיים לאוכלוסיה התלויה בהם”. מספר מנכ”ל סאיילוג, נסי בנישטי בראיון לאתר ‘הידען’. “המערכת שלנו מסוגלת לזהות מאות מחלות, מזיקים וחוסרים בצמחים, ומשתמשים בה כבר כ-150 אלף חקלאים ברחבי העולם. אולם במיוחד אנו זוכים לתשומת לב בגלל זיהוי מגפת הפול ארמי-וורם באיזור חדש אליו פלשה.”

בנישטי: “אני בוגר של שני הזנקים בעולם המיכשור הרפואי. לפני שנה וחצי נתקלתי בבעיית המזיקים בחקלאות, והבנתי שזו בעיה שניתן לפתור אותה באמצעות טכנולוגיות זיהוי תבניות חזותיות, או ראיה מלאכותית. אני יודע שהטכנולוגיה הזו בשלה, ושבעצם יכולה להחליף עבודה ידנית, תלויית כוח אדם במכונה.”

“פול ארמי-וורם יוצר בעיה הומניטרית באפריקה כאשר המזיק גורם לנזק של מיליארדי דולרים בשנה לחקלאות ביבשת. הארגון האמריקאי, יו-אס-אייד (USAID), חשד שהמזיק יכול להתפשט להודו.”

“התחלנו לאמן את מערכת הזיהוי שלנו כדי שתוכל להבדיל בין הפול ארמי-וורם למזיקים אחרים לאחר שהחברה נבחרה להשתתף באתגר שהציבה יו-אס-אייד למלחמה במזיק באפריקה, ביחד עם 19 חברות נוספות.”

“ההתפשטות אכן קרתה כפי שנצפה על ידנו באמצע יולי, ורק ב-30 ביולי פרסמה ממשלת הודו אזהרה רשמית. אם המזיק יתפשט בהודו כפי שקרה באפריקה, מדובר על נזקים במיליארדי דולרים ומחסור במזון במדינה המאוכלסת.”

“כ-150 אלף חקלאים ברחבי העולם כבר משתמשים בתוכנה של סאיילוג. כשחקלאי מדווח לנו על המזיק ומערכת הראיה הממוחשבת מזהה את התולעת בתמונה שצילם, אנחנו שולחים לו פרוטוקול כיצד למגר את המזיק, אך גם מתריעים בפני חקלאים נוספים באיזור, שידעו להתכונן, וברגע שיראו צמח אחד נגוע, שיפעלו באופן מיידי. כך לדוגמה סייענו לבלום בהודו מגיפה שמקורה בנגיף התוקף צמחי פלפל צ’ילי (CHILLI LEAF CURL VIRUS ).”

“אנו עוקבים אחרי פול ארמי-וורם במיוחד מאז זכינו במכרז של יו אס אייד באפריקה. המזיק הזה גרם לבעיה הומנטירית באפריקה ולנזקים של מיליארדי דולרים, בעיקר ליבולי תירס. בגלל קצב ההתפשטות המהיר שלו הוא יכול לחסל גידולים על שטח נרחב בתוך ימים ספורים.”

“מכאן יצא ה”קול קורא” של הממשל האמריקני לפתרונות לניטור של המזיק. ברגע שמזהים אותו, יש יכולת לטפל בו ואף למגר אותו ולהגביל את ההתפשטות. מה שחסר זו מודעות של חקלאים והיכולת שלהם להיות מוכנים להגעת המזיק הזה. כי הוא כל כך הרסני, היד צריכה להיות על הדופק ולטפל בו מהר מאוד מיד כשהוא מגיע.”

“אבל כאמור, מעבר לטיפול בחקלאי הפרטני, אנו מקבלים תמונה של התפשטות המזיקים בעולם ויכולים לחזות מגמות התפשטות. את הפול ארמי-וורם אנו מכירים מפעילותנו באוגנדה. במהלך יולי התחלנו לקבל תמונות שלו מהודו והתחלנו לחקור.”

“החוקרים העוסקים בתחום באקדמיה חשדו מזה זמן רב שמזיק זה יתפשט למזרח התיכון ולאסיה, וזה חשד שמדברים עליו כבר זמן רב, אנחנו הראשונים שראו שהמזיק הגיע להודו ואנחנו עוזרים למגר אותו, אנחנו לא יודעים אם התגובה שלנו היתה מספיק מוצלחת כי אנחנו משרתים עשרות אלפי חקלאים, לא פריסה שמאפשרת להתריע לכל החקלאים אבל כן היינו הראשונים שזיהו את זה בעזרת אלגוריתם כאשר המופע הראשון הופיע בשטח.”

“השלטונות בהודו הפיצו התראה ב-30 ביולי, כשבועיים אחרינו, וגם אז הם הוציאו הנחיה לאוניברסיטאות. התפקיד של האוניברסיטאות בהודו הוא ללכת החוצה ולהעביר את המסר לחקלאים. זה תהליך ארוך ולא בטוח שמגיעים בו לכל החקלאים. באלגוריתם שלנו זה עניין של שניות, עד שהפרוטוקולים מגיעים לטלפונים הניידים של החקלאים.”

בנישטי מציין כי יש חשש גבוה שהפול ארמי-וורם יגיע לישראל ולכן מבצע משרד החקלאות ביקורות בגבולות.

בנישטי מוסיף כי התוכנה זכתה למחמאות מצד המומחים. “אנבידיה, מובילה עולמית בתחום התבונה המלאכותית, כתבה בשבח המערכת וציינה שדיוק האלגוריתמים הוא ברמה מאוד גבוהה לאחר שהתנסתה עם הפתרון, ובפורבס כינו אותנו לוחמים נגד איבוד מזון.”