2020 שנת בריאות הצמחים

צמחים מהווים מקור חשוב לאוויר שאנו נושמים ולרוב המזון שאנו אוכלים. ולמרות זאת לעיתים קרובות מדי יש התעלמות מחשיבותם. על פי הערכה של ״ארגון המזון והחקלאות״ (FAO) כל שנה נפגעים כ-40% מצמחי המזון בגלל מחלות ומזיקים

המגוון הביולוגי, קולאז' של צמחים וחרקים. צילומים: shutterstock
המגוון הביולוגי, קולאז' של צמחים וחרקים. צילומים: shutterstock

האו"ם הכריז על השנה 2020 כשנה הבין-לאומית לבריאות הצמחים. הקשרים בין בעלי חיים לצמחים מורכבים ומסובכים, אלה גם אלה זקוקים זה לזה ולקשרים הדוקים עם פטריות, בקטריות, מיקרו-אורגניזמים ושוכני קרקע אחרים שתורמים לבריאות הקרקע. בעלי חיים שאוכלים פירותיו של עץ מפרישים את הזרעים וכך עוזרים לתפוצת הצמחים, כך למשל הבולבולים שאוכלים את פרי ההרנוג.
מאידך גיסא, יש זרעים שינבטו רק אם עברו דרך קיבת חיות. כך למשל זרעי דקל הדום שזקוקים לסביבה של קיבת הפילים, כך גם בלוטים שנשכחו אחרי שנטמנו בקרקע על ידי סנאים ומעל לכל האבקה על ידי חרקים, עופות ויונקים קטנים שמאפשרים לצמחים להתרבות.
בניגוד לכך יש גורמים שליליים כמו מחלות ומזיקים שבשילוב עם שינויי האקלים תורמים לפגיעה חמורה בצמחים.

צמחים מהווים מקור חשוב לאוויר שאנו נושמים ולרוב המזון שאנו אוכלים. ולמרות זאת לעיתים קרובות מדי יש התעלמות מחשיבותם. על פי הערכה של ״ארגון המזון והחקלאות״ (FAO) כל שנה נפגעים כ-40% מצמחי המזון בגלל מחלות ומזיקים.

מצב חמור שמשאיר מיליוני אנשים ללא די מזון, שכן מקור ההכנסה והמזון העיקרי עבור אוכלוסיות כפריות באזורים נרחבים הם חקלאות מקומית. זו הסיבה העיקרית להכרזת האו׳׳ם על 2020 כשנת בריאות הצמחים הבין-לאומית. על פי תוכנית האו׳׳ם לסביבה (UNEP): "שינויי האקלים בשילוב עם פעילות אנושית פגעו קשה במערכות הסביבתיות והמגוון הביולוגי, מה שפתח אפשרויות וגומחות (niches) עבור מזיקים שמשגשגים ומאיימים על בריאות הצמחים".

על פי ארגון המזון והחקלאות, בעשור האחרון גדלה פי שלוש תנועת הנוסעים, המטיילים והסחר הבין-לאומי, תנועה שגורמת להפצת מחלות ומזיקים סביב העולם וגורמת לפגיעה אנושה בצמחים ילידים ובסביבה הטבעית.
כך למשל נמטודה (Bursaphelenchus xylophilus) שנתגלתה לראשונה בלואיזינה (ארה"ב) התפשטה ברחבי העולם. הנמטודה שגורמת לקמילת האורן (pine wilt) השמידה שטחי יער נרחבים באמריקה ובאסיה הגיעה לפורטוגל (ב-1999), וכדי למנוע התפשטותה באירופה הוקם שטח הפרדה ברוחב של כ-20 קילומטרים לאורך גבול פורטוגל-ספרד.

הגנה על צמחים מפני מחלות ומזיקים יעילה וזולה בהרבה מטיפול בשטחים שנפגעו שכן לעיתים קרובות מיגור המפגע יקר וקשה ופעמים רבות מתברר כבלתי אפשרי. לכן קיים צורך חיוני בצעדים שימנעו מהמזיק להגיע לשדות.

כמו בנושאים אחרים גם כאן רבים יכולים לתרום למניעת הפגיעה כדי להבטיח בטחון תזונתי. לשם כך קיימת יוזמה של ניהול משולב של מזיקים על פיה משלבים מדיניות לניהול סביבתי ושיטות לגידול יבול בריא תוך כדי מיזעור השימוש בקוטלי-חרקים ומזיקים. כאשר מטפלים במזיקים ההימנעות משימוש בחומרים רעילים תורמת למניעת פגיעה במאביקים ובאויבים הטבעיים של המזיקים, וגם מוסיפה תועלת לאנשים ולבעלי החיים הנזקקים לצמחים.

בעולם יש יותר מ-820 מיליון בני אדם שחיים בתת-תזונה והמספר גדל.

מדיניות ופעילות לקידום בריאות צמחים חיונית כדי להגיע ל״מטרת הפיתוח הבר-קיימא 1 ו-2״ והיא מיגור העוני והרעב.
https://www.un.org/sustainabledevelopment/sustainable-development-goals/

עד כאן על הצורך בפעילות כללית, עולמית, בין-לאומית, אבל יש גם מקום לפעילות אישית.
מה אפשר לעשות ברמה האישית? חייבים לנקוט בזהירות כאשר מעבירים צמחים גבולות. העוסקים בסחר בצמחים ובמוצרים צמחיים חייבים לנהוג על פי ההנחיות והתקנות של איגודי הגנת הצומח. יש צורך ביותר בעלי מקצוע בנושא שישקיעו ביכולות ובפיתוחים שיתגברו את בריאות הצמחים וכן יש צורך בחיזוק מערכות האזהרה והניטור להגנה על הצמחים ועל בריאותם.

אצלנו:
יש מינים פולשים או מתפרצים שמזיקים לסביבה הטבעית כמו חתולים וכלבים שהתפראו ואליהם התיחסתי כבר בעבר. אליהם נוספים מיני חרקים ומחלות שגורמים נזקים רבים. יש מערכת ניטור של הגנת הצומח, יש תקנות ופיקוח, אלא שלמרות זאת יש חדירות של מזיקים שניתן היה למנוע ע׳׳י פעילות ואיתור נכונים של הרשויות שזה תפקידן וגם על ידי התנהגות אישית אחראית תוך הבנת הסיכון.
אחת הדוגמאות המדאיגות והמרגיזות הן חדירת נמלת-האש (Wasmannia auropunctata) שהגיעה לארץ לפני כעשר שנים ומאז התפשטה לאזורים נרחבים. יש מקום לדאגה בגלל הנזקים הקשים שהנמלה גורמת לצמחים, לחיות ולחקלאות והכאבים הקשים שנגרמים לכל מי שנעקץ. חדירה זו מרגיזה מפני שניטור יעיל היה יכול למנוע הגעתה לארץ ופעולה יעילה בזמן היתה יכולה למנוע התפשטותה.
מאחר שהנמלה מופצת עם צמחים הרי שלתפוצתה הרחבה בארץ תרמה הרשלנות של משרדי הסביבה והחקלאות, אלא שגם כאן ניתן לעצור או לפחות למתן את הפגע על ידי פעילות אחראית אישית של כל מי שמגדל, רוכש, מוכר וסוחר בצמחים. בימים בהם המזיקים מצליחים להתפשט בזכות תנאי האקלים והפעילות האנושית, המציאות מחייבת פעילות מקצועית של הגופים האחראיים בשילוב מודעות אישית כדי להגן על הצמחיה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. ל גדי :
    רק היום הבחנתי ב״הברקה״ שלך,
    כמו שכתבת: ״ממה שאני יודע״
    שכן מסתבר שאתה לא ״יודע״
    לכן צא ולמד :
    ב״צוף״ אין זרעים, הזרעים בפרי,
    מי שאוכל את הפרי הוא שמפיץ זרעים
    ובמקרה הנדון זו ציפור ששמה
    בעברית (ובשפות רבות אחרות)
    הוא בולבול…

  2. מרוב שרצית לכתוב בולבול, התבלבלת עם צופית?
    כי ממה שאני יודע, צופיות מעבירות את הזרעים של ההרנוג כשהן מוצצות את הצוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן