עוד מצא המחקר, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת Communications Physics, כי צמיחה נורמלית של עלה מתבססת על שינויים חריפים בשדה הגדילה, הן בזמן והן במקום – שינויים שככל הנראה מסייעים לרקמה "לחוש את עצמה"
חוקרים מזהירים מפני תופעה לא מוכרת שעלולה לסכן חיים: נפילת ענפים בימי הקיץ
כיצד מתארגנים מבנים דמויי חניונים המשמשים להעברת חומרים בתוך התא
החוקרים ביצעו הדמיה ברזולוציית התא הבודד וגילו כי תנועת המקדחה מתרחשת בתאים ספציפיים בקצה השורש, וככל הנראה מאפשרת את חדירת השורש לאדמה. * המאמר פורסם
על פי מחקר ישראלי חדש, לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם
הרב תאיות שלנו בעלי החיים והרב תאיות של הצמחים התפתחו בנפרד וכל ענף אבולוציוני מצא דרכים משלו להדביק יחד תאים ולמיין אותם לרקמות מתמחות, אם
לכל צמח איברים מיוחדים בצורות שונות; העלים, הפרחים, הפירות והזרעים של צמח אחד לא יהיו דומים לאלה של צמח אחר, אפילו בין שני זני עגבניות שונים. כעת חוקרים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות גילו למה
לראשונה: חוקרים רתמו את תהליך הפוטוסינתזה לייצור חומרים שונים, בתהליך ידידותי לסביבה
הפיתוח של חברת ההזנק אגרוקלצ'ר וחוקרי מיגל הוא הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של שתילי אבוקדו בשיטת ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה, שדרש התגברות על אתגרים טכנולוגיים מורכבים
במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית: הם שחזרו את השרשרת בשלמותה באמצעות הנדסה גנטית
ויטמין C או חומצה אסקורבית חשוב לנו לתקינות של רקמת החיבור שלנו, אבל למה חרקים צמחוניים זקוקים לחומצה אסקורבית במזון? הם זקוקים לה לתפקיד אחר.
בניגוד לבעלי חיים, הדרך היחידה של הצמחים להתמודד עם פציעות היא לגדל את האיברים הפגועים מחדש. היכולת שלהם להשתקם לאחר פציעה חמורה היא אחת התכונות
רשתות מסועפות של פטריות מנהלות מתחת לאדמה כלכלת פחמן המחברת בין עצים ממינים שונים
מחים "לוחשים" לקרקע: הם מפרישים חומרים שונים משורשיהם וכך משפיעים על הרכב החיידקים באדמה העוטפת אותם. מדעני מכון ויצמן למדע הראו באחרונה כי באמצעות אותם
חברה חדשה המפתחת פתרונות ביולוגיים לטיפול בזיהומים חיידקיים בחקלאות על בסיס תגליות של מדעני מכון ויצמן למדע
מדענים הצליחו לחשוף חלק חיוני בתהליך הפוטוסינתזה, החלק המתמקד בשלבים הראשונים והמהירים במיוחד במהלכם החלבונים הפוטוסינתטיים לוכדים אור ומנצלים אותו לייזום סדרה של תגובות להעברת
צמחים מהווים מקור חשוב לאוויר שאנו נושמים ולרוב המזון שאנו אוכלים. ולמרות זאת לעיתים קרובות מדי יש התעלמות מחשיבותם. על פי הערכה של ״ארגון המזון
באחרונה גילו מדעני מכון ויצמן למדע כי בתנאים מסוימים, צמחים מתאימים את רמת הפוטוסינתזה שלהם לשינויים בעוצמת אור השמש באמצעות מערכת חישה מתוחכמת, המזכירה את
מתברר כי לצמחים יש "זיכרון", כלומר צמחים "זוכרים" מה שהוטבע בתוך האנטומיה שלהם. מנגנון הזיכרון מוטבע עמוק בקוטר הצינורות העצה, שהם בעצם צינורות המורכבים מתאים
בנוסף, מצאו החוקרים כי קקאו בוית במקור בדרום אמריקה, ולא במרכז אמריקה כפי שחשבו בתחילה
החרק נמצא ברוב האזורים בהם מגדלים דקלים בעולם, ונפוץ בלמעלה מ-60 מדינות. בחלק מהארצות, מאיים החרק על עצם המשך קיומה של התעשייה וכן אספקת מזון
ראש המעבדה לגנטיקה של מחלות צמחים באוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס ישראל הפרופסור יגאל כהן והגנטיקאי הראשי במעבדה, ד"ר יריב בן נעים ואנשי חברת זרעי ג'נסיס
החברה פיתחה אפליקציה המשמשת חקלאים ברחבי העולם המצלמים תמונות של מזיקים, מערכת ראייה מלאכותית מזהה אותם ושולחת להם את הפרוטוקול להדברת המזיק שהתגלה. לאחרונה עברה
במחקר בינלאומי שפורסם בכתב העת היוקרתי SCIENCE בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, תל אביב וחברת ההיי-טק NRGene. פיענוח הגנום יאפשר טיפוח של זני חיטה שעמידים בפני
הגברת הייצור של חלבון שכיח המופיע בטבע והמצוי בעלים של צמחים יוכל להגדיל את התנובה של יבולים של צמחי מזון בחמישים אחוזים, כך לפי מחקר
