סיקור מקיף

צמחים

צמחים גוססים מעודף חנקן בחומרי הדישון. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש: עלייה ברמת החנקן בקרקע הביאה להכחדה של כ-20% ממיני הצמחים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי לזיהום חנקני הנגרם מפעולות האדם יש השפעה ישירה על הירידה במגוון המינים בכמאה אתרים בעולם, ביניהם בית גוברין: "לא נעשו די מאמצים בישראל לאמוד את חומרת הבעיה"

שורשי אוויר של צמח הפיקוס. צילום: האוניברסיטה העברית

מה גורם לצמחים להכות שורשים באוויר?

במחקר חדש שמתפרסם ב-Science, חוקרים הצליחו לבודד את הגנים בצמח שגורמים לשורשים לצמוח באוויר במקום באדמה, ובכך לשרוד מצבי עקה שנוצרו מקעקע שניזוקה

שדה אורז ביאנגשו גולין, סין. המחשה: depositphotos.com

פרס וולף בחקלאות למשפרת עמידות האורז

פרס וולף בחקלאות לשנת 2022 הוענק לפרופ' פמלה רונלד, אוניברסיטת קליפורניה, דיוויס- על עבודתה החלוצית בחקר עמידות אורז למחלות וסבילותו לעקה סביבתית

אצה מהמין אולווה המכונה גם חסה ימית. המחשה: depositphotos.com

האם חסה ימית תחסל את הקורונה?

תגלית אקולוגית נגד נגיף הקורונה: חומר טבעי המופק מאצה ימית מונע הידבקות של תאים בנגיף הקורונה

מערכת ההאבקה הרובוטית של עידית במטכ פיסטוקים בקליפורניה. תמונה באדיבות עידית.

טכנולוגיית האבקה מדייקת של חברת הסטארט-אפ עידית הגדילה יבול מטע פיסטוק בקליפורניה ב-24%

קרן מימרן, סגנית נשיא לפיתוח עסקי ושיווק בסטארט-אפ עידית: "האבקה מלאכותית לגידולים מואבקי רוח תשנה את פני השוק, את הכדאיות הכלכלית עבור מגדלים ואת היכולת להזין את העולם. תוספת של 24% ליבול החקלאי תגדיל את הכנסות החקלאים במאות מיליוני דולרים"

יצירה של טיפת שמן: שמן (בצהוב) מצטבר בינות השכבות של הקרומית היוצרת את 'רִשְׁתִּית פְּלַזְמַת הַתָּא' (ER). הטיפות גדלות ובסופו של דבר ניתקות והופכות לחלק מהציטופלזמה. תהליך זה מתרחש רק במיקרו-מתחמים העתירים בסטרולים ואוליאוסינים לאורך הקרומית. [באדיבות המעבדה הלאומית ברוקהייבן]

מדענים זיהו חומר החיוני להצטברות שמן בצמחים

חוקרים, המנסים לחשוף את הפרטים באשר לאופן שבו צמחים מייצרים וצוברים שמן בתוכם, הצליחו לזהות רכיב חיוני חדש במנגנון זה. הם מצאו סטרול מסוים – מולקולה הדומה במבנה שלה לכולסטרול – הנוטלת תפקיד חיוני ביצירה של טיפות שמן

דישון מדוייק. המחשה: depositphotos.com

המחמם הסמוי – גז הצחוק שהוא גם מרכיב בדשנים

במסגרת המאמץ העולמי למתן את פליטות גזי החממה ראוי כי תופנה תשומת לב ל״גז הצחוק״ (N2O). זה לא כל כך מצחיק כי מדובר במרכיב בסיסי של תעשיית הדשנים. הפתרון – חקלאות מדייקת שתשנע לכל צמח את המזון לו הוא נזקק ולא פיזור של כמויות ענק בלי הבחנה

מימין לשמאל- איתמר לופו מנהל מעבדת פוסטהרבסט, דוד זיגדון מנכל מיגל, דר דני גמרסני חוקר בכיר פוסטהרבסט, אורי בן הרצל סמנכל פיתוח מיגל. צילום יחצ

אבוקדו כל השנה

מחקר במכון המחקר מיגל יאפשר שיווק רציף של אבוקדו ישראלי כל השנה ויפחית את העלות לצרכן

הצמח Cycas thouarsii, הגדל בגן הבוטני. צילום - דר' אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני

צמחים שנכחדו ברובם יחד עם הדינוזאורים שבו "לחיים" בזכות זרמי האוקיינוסים

פרופ' רן נתן, מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית, לקח חלק במחקר שפורסם ב-New Phytologist: "הממצאים מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של צמחים"

עלים. המחשה: depositphotos.com

השיטה המוזרה וה"רועשת" שבה נעזרים עלים כדי לגדול

עוד מצא המחקר, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת Communications Physics, כי צמיחה נורמלית של עלה מתבססת על שינויים חריפים בשדה הגדילה, הן בזמן והן במקום – שינויים שככל הנראה מסייעים לרקמה "לחוש את עצמה"

בשלושה אירועים נגרמו אבדות בנפש עקב נפילת ענפים קיצית. תצלום: אמנון בהומהורן, משרד החקלאות

זהירות, ענפים נופלים

חוקרים מזהירים מפני תופעה לא מוכרת שעלולה לסכן חיים: נפילת ענפים בימי הקיץ

מודל תלת-ממדי של רשת קרומים פוטוסינתטיים בצמח, המבוסס על צילומי מיקרוסקופ אלקטרונים. תילקואידים (בצהוב) מוקפים במבנים דמויי-חניון, המורכבים מרמפות המעוקלות שמאלה (בסגול) וימינה (בכחול)

לחנות במינימום מאמץ

כיצד מתארגנים מבנים דמויי חניונים המשמשים להעברת חומרים בתוך התא

לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם. תצלום: Kev Kindred

טוב שתי ציפורים בשיח מאחת על העץ

על פי מחקר ישראלי חדש, לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם

צמחים. מגיעים בשלל צורות. צילום: depositphotos.com

מחקר חושף מה מאפשר לצמחים שונים ליצור מגוון אינסופי של צורות

לכל צמח איברים מיוחדים בצורות שונות; העלים, הפרחים, הפירות והזרעים של צמח אחד לא יהיו דומים לאלה של צמח אחר, אפילו בין שני זני עגבניות שונים. כעת חוקרים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות גילו למה

התהליך הכימי של הפוטוסינתזה. המחשה: depositphotos.com

מהצמחים באהבה

לראשונה: חוקרים רתמו את תהליך הפוטוסינתזה לייצור חומרים שונים, בתהליך ידידותי לסביבה

עץ אבוקדו. צילום ראובן דור

חוקרים הצליחו לייצר שתילי אבוקדו במחצית הזמן ובלי פחת * חסכון של מיליארדי דולרים וקיצור הדרך למענה על הביקוש

הפיתוח של חברת ההזנק אגרוקלצ'ר וחוקרי מיגל הוא הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של שתילי אבוקדו בשיטת ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה, שדרש התגברות על אתגרים טכנולוגיים מורכבים

תא של Nicotiana benthamiana תחת מיקרוסקופ. משמאל: הרשתית התוך-פלזמית (מסומנת בירוק), במרכז: האנזים SOAP5 (מסומן באדום) ומימין – תמונה משולבת החושפת כי SOAP5 מצוי למרבה ההפתעה בתוך הרשתית התוך-פלזמית

קצף על פני התרד

במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית: הם שחזרו את השרשרת בשלמותה באמצעות הנדסה גנטית

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן