רבות נאמר ונכתב על גזי-חממה שנפלטים כתוצאה מפעילות אנושית וגורמים להתחממות העולמית ולשינויי האקלים, נושא חשוב שראוי להסבר מפורט
באמצעות הדמיות ממוחשבות של התפרצויות געשיות על פני אלף השנים האחרונות ותאוריות המנתחות את מאזן האנרגיה הגלובלי, מחקר חדש מאתר ומנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לבין שינויים אקלימיים שונים
על הפסגות האדירות של העולם, בתנאי קור קיצוני וחמצן מועט, מדען ישראלי חוקר את הקשר בין הפשרתן של קרקעות קפואות באזורי ההרים הגבוהים עקב משבר האקלים לבין התרחשותן של מפולות סלעים מסוכנות
במסגרת המאמץ העולמי למתן את פליטות גזי החממה ראוי כי תופנה תשומת לב ל״גז הצחוק״ (N2O). זה לא כל כך מצחיק כי מדובר במרכיב בסיסי של תעשיית הדשנים. הפתרון – חקלאות מדייקת שתשנע לכל צמח את המזון לו הוא נזקק ולא פיזור של כמויות ענק בלי הבחנה
מחקר חדש המתבסס על ניתוח נתונים אקלימיים שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומביה שבארה"ב: "ההתחממות הגלובלית צפויה לגרום למגה-בצורות ושריפות נרחבות אף יותר ברחבי אמריקה, כבר בעתיד הקרוב"
משבר האקלים גורר אחריו קריסה של מערכות חיים רבות באיזורים נרחבים בכדור הארץ. ראוי כי האנושות תכיר בפגיעה האנושה ובצורך החיוני לתקן את תוצאותיה
חוקרים ששילבו נתוני לוויין ומודלים דיגיטליים הראו כי הסיכון לשיטפונות כתוצאה מהצפת חופים, עלול לגדול באופן מואץ במהלך המאה ה-21, עד פי 50 תחת תרחיש התחממות כדור הארץ בלא עצירה, במיוחד באזור הַטְרוֹפִּי. עלייה זו נגרמת בעיקר משילוב של עליית מפלס הים וגלי האוקיאנוס
מחקר ישראלי חדש מצא שצפיפות נמוכה בחלקות היער מסייעת לעצים לקבע יותר פחמן דו-חמצני וכך לתרום למאבק במשבר האקלים
![המבנה האטומי של חריר יחיד בשלדה אורגנית-מתכתית מראה כיצד מולקולות של פחמן דו-חמצני (כדוריות בצבע אפור ואדום) נקשרות לטטרא-אמינים (כדוריות כחולות ולבנות), תוך יצירת פולימר של מולקולות פחמן דו-חמצני הנקשרות לשלדה הפנימית. קיטור בטמפרטורה נמוכה יכול להרחיק את המולקולות של הגז ומאפשר בכך להשתמש בחומר שוב ושוב לשם לכידת עוד ועוד פחמן מתוך הפליטות של תחנות כוח [באדיבות: Eugene Kim]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/11/MOFpore750px1-240x160.jpg)
התקדמות משמעותית בטכנולוגיה של לכידת פחמן תוכל לספק דרך יעילה וזולה עבור תחנות כוח המופעלות בגז טבעי להרחיק פליטות של פחמן דו-חמצני מארובות הפליטה שלהן, צעד חיוני במאמץ לצמצום הפליטות של גזי חממה על מנת להאט את ההתחממות העולמית ושינויי האקלים השליליים
המחקר, שפורסם בכתב העת Environmental Research Letters, מראה כי הבצורת של השנים 2012-2016 הגדילה כמעט פי ארבעה את האזור שנשרף קשות, בהשוואה לבצורת הקרירה יחסית של 1987-1992 זו בוודאות תוצאה של משבר האקלים מעשה ידי אדם
מחקר חדש מצא שהשבחה גנטית של פרות יכולה לסייע להפחית משמעותית את פליטת גזי החממה בתעשיית החלב
הקרח באוקיאנוס הארקטי נמס מהר יותר מששיערנו בעבר ונדרשת הערכה מחודשת בנוגע לקצב ההתמוססות של הקוטב הצפוני
בסוף חודש מאי דווח על שפך אדום באפיקי נהר האמברנאיה שנשפך לאגם פיאסינו (Pyasino), בקרבת העיר נורילסק שבצפון סיביר, רוסיה. כ- 20 אלף טונות של שמנים (בעיקר סולר) דלפו ממכל אכסון דלקים לפלגים של הנהר. על פי הדיווחים, הדליפה התרחשה כתוצאה מהפשרת "קפיאת עד" – שגרמה לשקיעת הקרקע ולאי יציבות שלה
גל החום שפוקד את סיביר בתקופה האחרונה צריך להדאיג אותנו מאוד, בעיקר אם מחברים אותו לתופעות סביבתיות אחרות שמתרחשות במקביל באזור
בערך לפני 10,000 שנה, העולם נכנס לפתע לתקופה של יציבות אקלימית כמוה לא חוותה האנושות המודרנית לפני כן. אבל תודות לפליטה הולכת וגוברת של פחמן
בעלי חיים וצמחים המושפעים משינוי האקלים העולמי נודדים לאזורים חדשים שבהם יוכלו לשגשג. כיצד המהלך הזה משפיע עליהם ועל הסביבה? מאת רחלי ווקס, זווית –
דוח מקיף שבדק את השפעות שינוי האקלים על בריאות האדם מסמן את בריאות הילדים כפגיעה במיוחד, ומדגיש את הצורך בהתגייסות עולמית להתמודדות עם המשבר כדי
"זו מטרה שאפתנית – אפילו נועזת – אבל המדע אומר לנו שזו מטרה בעלת חשיבות מהותית לכל אדם שחי כיום ולכל דור שיבוא אחריו." מסביר
החקלאות התעשייתית הצליחה לייצר כמויות גדולות של מזון לשוק העולמי זאת בד-בבד עם פגיעה משמעותית בקרקע: בליה וסחיפה של קרקעות ; פגיעה במגוון הביולוגי שכוללת
על-פי הערכת ״קבוצת השימור״ העדכון האחרון של הרשימה-האדומה מאושש את החשש להתדרדרות העולמית במצב הטבע, בקנה מידה גדול מכל מה שידוע בהיסטוריה. יותר ממיליון מיני
השבוע מתכנסת במדריד ועידת האקלים השנתית ונראה כי אפילו התחזית הפסימית של הסכם פריז נמוכה בהרבה מהצפוי במציאות. על פי שני מודלים חדשים של חוקרי
החוקרים ממכון ויצמן צופים כי חיידקים אלה עשויים לסייע בעתיד בהפחתת הצטברות גזי החממה באטמוספירה ובמאבק בהתחממות הגלובלית החיידקים במעבדתו של פרופ' רון מילוא במכון
כיצד ניתן להעזר בטבע כדי למתן את השפעת משבר האקלים והפגעים שנובעים משינויי האקלים?
מסמך חדש של מובילי דעה עולמיים מצביע על הערך הכלכלי והסביבתי של השקעה במיזמים שמקדמים הסתגלות למשבר האקלים
מחקר של אוניברסיטת טקסס A&M, מוכיח כי ריכוזי הפחמן הדו-חמצני בכדור הארץ היו במשך 2.5 מיליון השנים האחרונות 230 חלקים למיליון; הרמות כיום הן כ-
