האם מפולין תבוא הישועה?

בזמן שבקטוביץ שבפולין יושבים נציגי האומות בועידת האקלים ה-24, ומתווכחים איך למתן את ההתחממות, מחוץ לאולם כורתים בפולין את כל היערות ורוב האנרגיה שבה משתמשת פולין מגיעה ממכרות פחם

בזמן שבקטוביץ שבפולין יושבים נציגי האומות ומתווכחים איך למתן את ההתחממות, מחוץ לאולם כורתים בפולין את כל היערות ורוב האנרגיה שלה מגיעה ממכרות פחם כאשר כבר ברור לכל מי שעיניו בראשו וראשו על כתפיו כי הסובלים מההתחממות הם התושבים היותר עניים והפחות מוגנים.

בזמן שנציגי המדינות המתפתחות דורשים פיצויים מהמדינות העשירות – כאשר מזכיר האו”ם נפגש עם נציגי המדינות הסובלות ובעיקר מדינות איים המדגישים כי חוסר פעולה עכשיו הוא שיגעון מטורף שגובל בהתאבדות.
בזמן שברור כי ניזקי ההתחממות כבר כאן ועיקר הוויכוח הוא מי ישלם לנפגעים. אך לא נראית התקדמות בדיונים ואין תקווה למימוש יוזמה ופעילות מעשית.

בזמן שנשיא עילג נסמך על טייקוני נפט ושרלטני אקלים, מתפרסמים נתונים על השפעת ההתחממות ותקופות בצורת בחלקים נרחבים העולם כולו ובעיקר – שוב באזורים בהם חיים מיעוטי היכולת וחסרי ההגנה. תחת הכותרת “עליית שיא בחדשים היבשים בסהאל האפריקאי מדאיגה מדענים” מתפרסם דו”ח שבבסיסו הטענה כי : “יש גבול עד כמה יכולים אנשים להסתגל לתקופות בצורת”.

שינויי האקלים גורמים לתנאים יבשים בהרבה ברצועת הסאהל בה יש עליה של 50% במספר החדשים היבשים בעשורים האחרונים, בו בזמן גורמת תזוזת “חגורת” האקלים ליותר גשם בצפון אירופה וצפון אסיה. סופות הגשמים גורמות להצפות ושטפונות. כך על-פי מכון המחקר פוטסדם למחקרי השפעת האקלים בגרמניה.

בשנים 1980 עד 2013 נמדדה עליה של 25% בחדשים גשומים במזרח ובמרכז ארה”ב מה שלדברי החוקרים מהווה עובדה מפתיעה ומדאיגה לעומת אפריקה המתיבשת.

החוקרים מציעים לתגבר את המאמצים למתן את ההתחממות העולמית ע”י מיתון הפליטות, לדבריהם באמצעות החדרת כמויות עצומות של גזי חממה לאטמוספירה, המין האנושי העמיס יותר ממה שהכדור יכול לשאת.

המחקר שמסתמך על נתונים מחמישים אלף תחנות מטאורולוגיות סביב העולם מצא כי באזורים המשווניים וסביבם התרחשה ההתייבשות הקשה ביותר. לעומת זאת במדינות באיזורים צפוניים יותר ירד יותר גשם.

לדברי חוקרים מהמכון ההולנדי ללימודי סביבה “ללא השינויים האקלימיים ארוכי הטווח, ללא ההתחממות העולמית, לא היו תקופות כה ארוכות של יובש בסהאל”.
תקופות בצורת שהופכות יותר ארוכות מסכנות את הישרדותם של רועים וחקלאים. כדי למנוע אסון ולהקל על תושבי הסאהל הקימו המדינות מאלי, בורקינה-פאסו, ניג׳ר וסנגל קרן ביטוח (African Risk Capacity (ARC)). התשלומים משולמים לממשלות כדי שאלה יעזרו לנפגעים, חקלאים ורועים.
כמו כן יש מיזמים לשפר את מצב התושבים ע”י הזרמת מזומנים בזמנים קשים, שיאפשרו לאוכלוסיות לעבור את התקופות הקשות.

לדברי נציגי האו”ם מארגון המזון והחקלאות “אין אפשרות לעצור את הבצורת אבל ניתן להקל על הנזקים”. תקופות בצורת קשות מעמיסות על תקציב מדינות הסאהל שכדי להקל על התושבים זקוקות לכ3 מיליארד דולרים בשנה.

לדברי החוקרים ממכון המחקר הגרמני : “ההשפעות ההרסניות המתגברות והולכות מצדיקות מאמצים דחופים ומידיים לעצירת ההתחממות בין 1.5 ל 2 מעלות, כך גם על-פי הסכמי פריז”.
“מדאיגה העובדה שתופעות אקלים קיצוניות קורות כבר בעקבות עליה של מעלה אחת. ההתחממות תגרום להתהוות תנאים בלתי נסבלים”

מאחר ושינויי האקלים מכים גם בארצו של הנשיא ה”גאון”, אולי גם הוא יבין את הצורך בפעולה מיידית למיתון ההתחממות ואפילו לתמיכה במדינות מתפתחות שסובלות מפשעים סביבתיים שנגרמו ע”י המגלומניה התעשייתית בארצו שלו.

גם אצלנו גורמים שינויי האקלים לבעיות קשות ובעיקר לחוסר במים אלא שאפילו היום ניתן למנוע חלק נכבד מהחוסר ע׳י אגירת המים שזורמים ברחובות הערים והחדרתם לקרקע ובכך להעשיר אקוות שהתדלדלו בגלל שימוש יתר ומדיניות קצרת רואי. ראוי כי אנשי “רשות המים” שבמשך שנים עסקו בהסברים חסרי שחר יודו במחדלי העבר, יתנצלו על הטעויות ויפעלו בהתאם לתנאים המשתנים,שכן ניתן לאגור את כל המים שמציפים את רחובות הערים ולהחדירם לקרקע. במעבר דרך שכבות הקרקע המים יסוננו ויעשירו אקוות שיאפשרו לחדש שימוש בבארות שהושבתו.