יולי 2019 היה החודש החם ביותר בהיסטוריה

כך עולה מדוח שפרסמה הסוכנות הלאומית האמריקנית לאוקיאנוגרפיה ואטמוספירה (NOAA) שמציינת גם את ישראל בין המקומות שבהם נשברו שיאי חום * שיעור המסת הקרח הימי בשני הקטבים שבר שיאים. * פרופ' דני רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית ונציג ישראל ל-IPCCC: המדענים מתריאים אבל מי שיכול לשנות אלו נבחרי הציבור

מד חום בהולנד מראה טמפרטורה של 40 מעלות צלזיוס, יולי 2019. צילום: shutterstock
מד חום בהולנד מראה טמפרטורה של 40 מעלות צלזיוס, יולי 2019. צילום: shutterstock

איזורים נרחבים בכל העולם סבלו מגלי חום בחודש שעבר, כעת מסתבר שגם הטמפרטורה הממוצעת זינקה לגבהים חדשים. יולי 2019 הוא החודש החם ביותר בהיסטוריה מאז החלו המדידות. החום גרם להתכווצות כיסוי הקרח הימי גם בים הארקטי וגם באנטארקטיקה לרמות שפל היסטוריות.

מדו"ח האקלים העולמי האחרון של NOAA שפורסם בסוף השבוע עולה כי מידת החום הממוצעת בכל כדור הארץ היתה גבוהה ב-0.95 מעלות צלזיוס מעל לממוצע המאה העשרים (שהוא 15.8 מעלות צלזיוס בממוצע על פני כל כדור הארץ). ערך זה גבוה מהשיא הקודם שנקבע בשנת 2016 ב-0.03 מעלות צלזיוס. תשעה מתוך עשרת החודשים חמים ביותר התרחשו מאז 2005, כאשר בכל אחת מחמש השנים האחרונות (2015–2019) רשם אחד החודשים שיא מסוג זה.
יולי 2019 סימן את ה – 43 ביולי ברציפות ואת החודש ה – 415 ברציפות עם טמפרטורות, לפחות נומינלית, מעל הממוצע של המאה העשרים. יולי 2016, 2017 ו – 2019 היו היחידים שהייתה להם ירידה בטמפרטורה מתחת לממוצע של תוספת 0.9 מעלות מעל הממוצע של המאה ה-20. כאשר יולי 2019 היולי החם ביותר ברשימה זאת, לפחות באופן נומינלית. נתון זה הביא אותו לחודש החם ביותר שהיה בעולם.

אינפוגרפיקה המתארת שיאים שנשברו ביולי 2019 במקומות שונים בעולם. מתוך דו"ח NOAA.
אינפוגרפיקה המתארת שיאים שנשברו ביולי 2019 במקומות שונים בעולם. מתוך דו"ח NOAA.

זו הייתה השנה החמה ביותר עד כה בחלקים מצפון ודרום אמריקה, אסיה, אוסטרליה, ניו זילנד, המחצית הדרומית של אפריקה, חלקים ממערב האוקיאנוס השקט, מערב האוקיאנוס ההודי והאוקיאנוס האטלנטי.
קרח הים בשפל – תכסית קרח הים הארקטי הממוצע עמדה על שיא שלילי בחודש יולי, 19.8% מתחת לממוצע – ועבר את השפל ההיסטורי הקודם ביולי 2012. הכיסוי הממוצע של קרח הים באנטארקטיקה היה 4.3% מתחת לממוצע 2010-1981, מה שהפך אותו לקטן ביותר ביולי מזה 41 שנה.
עם זאת, בחלקים מסקנדינביה וממערב ומזרח רוסיה היו טמפרטורות לפחות מעלה מתחת לממוצע. בסיביר, בחלק המרכזי של רוסיה, התרחשו שריפות יער שעדיין משתוללות, בעוד בחלקים אחרים של סיביר התרחשו שטפונות.

הדו"ח גם מציין כי בישראל רשמו חלק מהתחנות שיאי טמפרטורות בחודש שעבר.

פרופ' דניאל רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ונציג ישראל בפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC) מסביר בשיחה עם אתר הידען, את ההתלכדות של התחממות מחזורית עם גרף ההתחממות הכוללית העולה.

"כאשר אנחנו נמצאים במגמת התחממות הסיבה שכל חודש לא חם מקודמו או שהוא חם במידה מועטה היא כי ישנם תנודות טבעיות, ובעבר היינו רואים התקררויות והתחממויות. ברגע שמרכיבים את הנתונים הללו על מגמה עולה אנו מקבלים עליה בגלים. כל גל חדש קובע שיאים חדשים, והנה עכשיו אנחנו נמצאים במחזור הטבעי של ההתחממות על גבי מגמה של התחממות מעשה ידי אדם ולכן הגענו לשיא חדש בימים אלה."

פרופ' רוזנפלד מדגיש כי הנתונים הללו רק מגבירים את הבטחון, ויכולים לסייע לשכנע את המפקפקים בהתחממות.

התפקיד של המדענים הוא לחפש אחר האמת ולחשוף אותה

"התפקיד שלי כמדען הוא לחשוף את האמת בצורה הברורה ביותר האפשרית ולהביא אותה לידיעה של כמה שיותר אנשים שבכוכם למנף את העובדות הללו למעשה. אני הרבה יותר טוב בדבר הראשון ובשני." יש ויכוח שלצערי אינו ענייני שמנסה למזער או להטיל ספקות במסקנות בדבר אחריות האדם להתחממות העולמית והמשמעות שלה והדבר הזה מוזן על ידי אינטרסים שחלקם ניתנים להבנה – שאנחנו נוטים לקבל כל עדות שמרחיקה מאיתנו את האשמה ונוח יותר להאמין שזה לא באשמתנו ושאנחנו לא צריכים לעשות שום דבר."

"ברגע שיהיה ברור לחלוטין מה העובדות ללא עוררין, וזה יהיה נחלת הציבור, הציבור יבחר בנציגים הפוליטיים שיבצעו את מה שהציבור חושב לנכון. זה הבסיס עליו הוקמו המפלגות הירוקות באירופה, בארץ יש בעיות הרבה יותר גדולות שממסכות את הבעיות הסביבתיות. זה עדיין לא פותר אותנו מהחובה לחנך את הציבור שידע לבחור את הנציגים שלו. אני פועל בסביבה הגלובלית מבחינת העובדות המדעיות והבסיס שלהם.

ש: באתר העין השביעית התפרסם לא מכבר מאמר שמותח ביקורת על חוסר המעורבות של פוליטיקאים, מדענים ועיתונאים בכל הקשור להסברת החומרה של הקריסה שכבר מתרחשת. מה דעתך על הטענות הללו?

פרופ' רוזנפלד: "לעיתונאים יש תפקיד חשוב בלקיחת המידע ותרגומו מהשפה המדעית היבשה שלנו לשפה ברורה לציבור הרחב. אני מנסה לעשות זאת באמצעותך. לי יש כמות זמן מוגבלת והדבר שאני עושה הכי טוב זה להשקיע את מרצי בביסוס העובדות בצורה הברורה ביותר, כדי שאתה תוכל לומר מה יקרה אם נעשה כך או לא נעשה כך."

למרות הכול, פרופ' רוזנפלד מאמין שכוחות השוק יכולים לפתור את המשבר, לפחות בכל הנוגע לאנרגיה "כיום חשמל שמיוצר בתחנות כוח סולאריות זול יותר לפחות בפתח התחנות מאשר חשמל מתחנות כוח בינוניות. הבעיה העיקרית היא היכולת לספק חשמל רק בשעות היום ולא בהכרח כשצריך את החשמל. עם התפתחות הסוללות המפעילות מכוניות חשמליות ואפילו סוללות שאוגרות חשמל בתחנות הכוח העולם הולך לכך מבחינה כלכלית. היום זה יקר יחסית ולכן מה שחסר כאן בסופו של דבר זו רגולציה ממשלתית או בין ממשלתית לפתור את כשל השוק הגלובלי ולהפוך את מה שלא כדאי לכל אחד בנפרד לכדאי מאוד לכולנו יחד."

"מבחינה זאת לדעתי כוחות השוק הם אלה שבסופו של דבר יקבעו, ובכיוון הזה יש מקום לקצת אופטימיות מכיוון שאנו הולכים לכיוון שבו אנרגיה נקיה מהשמש ומהרוח, בפרט שמש הופכת להיות זולה יותר, לפחות בפתח תחנות הכוח הסולריות מאשר אנרגיה מתחנות כוח פחמיות. הבעיה העיקרית הופכת לא האנרגיה עצמה אלא המאגר שלה מהזמן שבו היא זמינה לזמן שבו אנחנו צריכים אותה. עם התפתחות הסוללות החשמליות של מכוניות חשמליות ואיפלו סוללות שאוגרות חשמל בתחנות הכוח העולם הולך לכך מבחינה כלכלית. היום זה יקר יחסית ולכן מה שחסר כאן בסופו של דבר זו רגולציה ממשלתית או בין ממשלתית לפתור את כשל השוק הגלובלי ולהפוך את מה שלא כדאי לכל אחד בנפרד לכדאי מאוד לכולנו יחד."

השתנות הטמפרטורה הממוצעת בחודשי יולי בהשוואה לממוצע המאה העשרים. איור: מתוך הדוח של NOAA.
השתנות הטמפרטורה הממוצעת בחודשי יולי מאז תחילת המדידות בשנת 1880 בהשוואה לממוצע המאה העשרים. איור: מתוך הדוח של NOAA.

לדו"ח האקלים המלא של NOAA

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. על מה הוויכוח? די לראות את הגרף שלמעלה המראה את ממוצעי החום בעולם מאז 1880. יש משהו לא ברור כאן?

  2. לא דובר על אחוזים – אילו היה מדובר על עליה ב-0.95 אחוז היתה משמעות אם זה קלווין או צלזיוס. העליה היא אבסולוטית ב-0.95 מעלה ולכן אין זה משמעות.
    \שים לב שיש התחממות גם בחצי הכדור הדרומי, איפה שאמור להיות חורף.

  3. אבי,

    לגבי נושא צלזיוס/קלווין: צלזיוס יצר סקלה שרירותית בין 0 ל-100, ללא שום שיקול פיזיקלי ותרמודינמי; לעומת זאת, הסקלה של קלווין מתחילה באפס המוחלט – ולכן לה – ורק לה – יש באמת משמעות מדעית. כשעורכים חישובים במדעים מדוייקים (בייחוד אם מבצעים פעולות כמו כפל וחילוק, כפי שנעשה בפרסום הזה), מעלות קלווין וצלזיוס לחלוטין אינן זהות; כך, למשל, היחס שבין טמפרטורת הרתיחה של מים לטמפרטורת הקיפאון שלהם – שימוש במעלות צלזיוס ייתן ערך אינסופי, בעוד ששימוש בקלווין ייתן ערך בסביבות 1.5 (373.15 חלקי 273.15). אז ברור שצלזיוס וקלווין אינן זהות.
    דוגמא נוספת: היחס שבין 300 מעלות צלזיוס ל-150 מעלות צלזיוס הוא 2; בשימוש ביחידות הנכונות (כלומר קלווין) יתקבל יחס שבין המספר 573.15 (= 300 מעלות צלזיוס) לבין 423.15 (= 150 מעלות צלזיוס) שייתן תוצאה שערכה הוא 1.35 !!!

    לגבי הערתך לחישוב השגיאה במדידות: ברגע שכותבים תוצאה כלשהי פלוס-מינוס 0.95 (ולא משנה מה אתה מודד: נפח, משקל, טמפרטורה, מספר טהור וכו') – מושג ה"ספרות המשמעותיות" מחייב שדיוק המדידה יהיה לפי מיקום הספרה האחרונה, כלומר שגיאה של 0.95 מחייבת דיוק – לאחר שקלול הטעויות השיטתיות והטעויות של מכשירי המדידה שבהם השתמשת – של עד הסיפרה השנייה לאחר הנקודה העשרונית – כלומר דיוק של 0.01.

    אין פה "חשבונאות יצירתית", כדבריך – אלא תיאור של הדרך הנכונה היחידה לבצע חישובים ולהציג תוצאות מדעיות.
    יש חובה לציין שצורת החישוב הזאת נלמדת בכל אוניברסיטה ומכללה ממש בתחילת שנה א' בתואר ראשון של כל חוג מדעי: כימיה, פיזיקה, ביולוגיה וכו'. אין כאן "יצירתיות" אלא הבנה של משמעות המדידה שהסטודנט מבצע במעבדה ועד כמה ניתן לסמוך על התוצאות המתקבלות בניסויים.

  4. מעלה צלזיוס ומעלה קלוין הם אותו הדבר. אם היו מדברים באחוזים ניחא.ובכל מקרה לא ברור איך הגעת מ-0.95 שזה כמעט מעלה שלמה (ובאיוזרי הקטבים הרבה יותר) ל-0.01?
    חשבונאות יצירתית אולי טובה לטייקונים שרוצים להתחמק ממסים, לא לעוסקים במדע.

  5. רבותיי המלומדים,
    הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ כולו במהלך שנה שלמה לא מוכיחה כלום, והשימוש בערך הזה איננו מדעי ואיננו מדד אמין!
    בפורומים ובכנסים מדעיים רשמיים, המדענים תמיד מתייחסים רק ל"מזג אוויר קיצוני" – גם שבירת שיאי חום וגם שבירת שיאי קור. כולם מסכימים שאין כל משמעות לממוצע של הטמפרטורות ברחבי העולם במהלך שנה שלמה.
    דרך אגב, תמיד חשוב להשתמש ביחידות המדידה הנכונות; מדידות טמפרטורה במעלות צלזיוס או במעלות פרנהייט פשוט אינן נכונות, שכן יש להשתמש אך ורק במעלות קלווין (אלה הן מעלות הטפרטורה ה"טבעיות", ולכן יש להשתמש בהן בלבד!) – כלומר אחוז העלייה בטמפרטורות הוא נמוך משמעותית מהערך שדווח. מצחיק לא פחות הוא השימוש בדיוק המדידות: ערך שגיאה של פלוס-מינוס 0.95 מעלות צלזיוס (כפי שצויין בפרסום הזה) הוא פשוט מצחיק וממש לא מדעי: הרי הערכים הסופיים של הדיוק של כל מדידות הטמפרטורה – בכל נקודה בעולם – בנוסף לשגיאות של חישובי השונות וכו' – אינן יכולות להיות בדרגת דיוק כ"כ גבוהה: סדר גודל לדיוק של 0.01 מעלות צלזיוס הוא בדיחה אמיתית!!!

  6. דווקא היה לי נעים מאוד יחסית לשנים קודמות. גם אוגוסט חביב ביותר. עוד תעמולת פייק ניוז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן