כיצד הטיות פסיכולוגיות של המוח מונעות מאיתנו לפעול בנושא שינויי האקלים

אותה התנהגות שבעבר הרחוק עזרה להומו לשרוד פועלת היום נגדנו. ראוי לזכור כי בו בזמן שאף מין לא יצר בעיה כה גדולה הרי שלמין שיצר את הבעיה ישנה היכולת להביא לפתרון

התחממות כדור הארץ. איור: shutterstock
התחממות כדור הארץ. איור: shutterstock

אבולוצית המוח של המין הומו (של הסוג "הומו" או של המין "ספיאנס") אינה תומכת בפעילות (ברצון לפעול) למיתון ההשפעות האקלימיות שנגרמות ע"י ההתחממות העולמית. כך טוען מאתיו וילבורן קינג, יועץ בחברת ייעוץ בינלאומית בבולדר, קולורדו, ונשיא ויו"ר COMMON Foundation במאמר שפורסם באתר ה-BBC.

אנחנו מודעים לשינויי האקלים כתוצאה מעליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. כמו כן יש מי שמבין ויודע את הדחיפות במניעה ובמיתון הפליטות, מומחי אקלים מדווחים כי תוך פחות מעשר שנים תגיע עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות, ותסכן את הספקת המזון, המים, וכן את הבריאות ואת הביטחון.
העלייה בטמפרטורה גורמת כבר היום לאסונות אקלימיים כמו תקופות בצורת, שטפונות, המסת קרחונים ופגיעה במגוון הביולוגי. אלא שהמידע אינו מספיק כדי לשנות את ההתנהגות ברמה שתעצור את השינויים האקלימיים.

הסיבה לחוסר השינוי בהתנהגות נעוצה באבולוציה. אותה התנהגות שבעבר הרחוק עזרה להומו לשרוד פועלת היום נגדנו. ראוי לזכור כי בו בזמן שאף מין לא יצר בעיה כה גדולה הרי שלמין שיצר את הבעיה ישנה היכולת להביא לפתרון.

חוסר הרצון לשינוי נובע מהאופן בו המוח האנושי התפתח. לדברי פסיכולוגים: ״אנשים אינם מבינים מגמות סטטיסטיות״. בני האדם התפתחו לשים לב לאיומים מידיים ולהפחית את הסיכונים העתידיים״. בשלבים המוקדמים של ההתפתחות עמדו בני ההומו בפני סכנות ואתגרים מידיים כמו למשל טורפים. מידע רב מידי עשוי לגרום לבלבול שיוביל לחוסר פעילות או לבחירה שגויה שתוביל לפגיעה, לכן המוח מסנן מידע במהירות ומתמקד במה שחשוב עכשיו. המין הומו התפתח כדי לזכור איומים כדי שיוכל להימנע מהם בעתיד ולסרוגין לזכור הזדמנויות למציאת מזון ומחסה. אלו היו התפתחויות ביולוגיות שהבטיחו את היכולות להתקיים ע"י אספקת זמן ואנרגיה למוח שעוסק בעיבוד מידע רב, אלא שאותן יכולות פחות יעילות במציאות היום וגורמות לטעויות בגלל החלטות רגשיות.

פסיכולוגים מזהים יותר מ-150 הטיות הכרתיות (cognitive) משותפות, מהן מספר הטיות חשובות שמסבירות מדוע אנו חסרים את הרצון לפעול למיתון ההתחממות ושינויי האקלים.
החשובות והבולטות בהטיות אלה הן:

‬היוון היפרבולי (Hyperbolic discounting)‬‬‬‬

תפיסה שלנו כי ההווה חשוב יותר מהעתיד שכן לאורך האבולוציה האנושית היה יתרון להתמקד במה מסוכן עכשיו. זו העדפה שמסכנת ומאטה את היכולת לפעול למניעת אתגרים (סיכונים) עתידיים או רחוקים.


חוסר הענין בדורות העתיד ‬‬‬‬‬

‫התאוריה מציעה כי ״איכפת״ לנו בעיקר לגבי דורות ספורים במשפחתנו (בנים ונכדים, הורים וסבים). למרות הבנת הצורך לפעול למיתון שינויי האקלים. קשה לנו להסכים להקריב את ההווה למען דורות רחוקים.‬‬‬‬

אפקט הצופה מהצד‫ (bystander effect)‬‬
יש נטיה להאמין כי מישהו אחר יטפל בצרה. התפתחות שבאה מההנחה כי אם יש סכנה מטורף אין סיבה שכל אחד מהקבוצה (קבוצת הלקטים-ציידים) יסתכן. די בכך שהחזק בקבוצה יצא לקרב, אלא שהיום גישה זו מובילה להנחה השגויה כי המנהיגים חייבים לעשות לשינוי. ככל שהקבוצה גדולה כך גדלה ההטיה השגויה.

האמונה הטפלה הנסתרת (sunk-cost fallacy)‬‬‬‬


האמונה הטפלה של המשך בנתיב גם אם הוא יוביל לאסון. ככל שמשקיעים זמן, אנרגיה ומשאבים בנתיב מסויים, כך גדל הסיכוי שנמשיך גם אם אין זה נראה נכון. גישה שמסבירה למשל מדוע ממשיכים את התלות בדלק מחצבי למרות הבנת הנזקים והאפשרות לעבור לאנרגיה נקיה. כל ההטיות התפתחו מסיבות טובות אלא שהיום הן פוגעות ביכולת להגיב למה שעשוי להיות המשבר הגדול ביותר שיצרה האנושות.

החדשות הטובות הן כי האבולוציה הביולוגית שלנו לא רק מעכבת את הטיפול באתגר אלא גם ציידה אותנו ביכולות לעצור את ההתחממות ושינויי האקלים. בהשוואה לבעלי חיים אחרים אנחנו יחודיים ביכולתנו להיזכר ולהבין ארועים מהעבר ועל סמך זאת לחזות את העתיד ולהתוות תכניות למניעת אסונות. לרוע המזל יכולת זו חדלה כאשר יש צורך בפעילות ציבורית בקנה מידה גדול. זה המצב בנושא האקלים. כבודדים אנחנו יודעים מה לעשות אבל כדי לטפל בבעיה יש צורך בפעילות ציבורית שחורגת מהיכולות שהאבולציה נתנה לנו. ככל שהקבוצה גדולה כך האתגר נהיה קשה יותר ‫(‬אפקט הצופה מהצד).‬‬‬‬ כפרימטים, בקבוצות קטנות, התפתחנו לשתף פעולה בהגנה על שטח מחיה וללקט מזון תוך כדי שימור יכולת הרביה והמגוון הגנטי.

מחקרים מראים כי כל אחד יכול לשמור על יחסים קבועים עם כ-150 אנשים אחרים .
מעבר לכך יחסים חברתיים מתחילים להתפרק ופוגעים ביכולת היחיד לבטוח ולהסתמך על אחרים כדי להשיג מטרות לטובת הכלל.

ההכרה בכוחן של קבוצות קטנות הביאה לפעילות של חברת סרטים שעל-ידי הסרטים דוחפת לפעילות של קבוצות שילחצו על מנהיגים לפעול לעצירת ההתחממות ומיתון שינויי האקלים. הסרטים יגרמו לאנשים ממגזרים שונים להתייחס לשינויי האקלים ולדרוש מהמנהיגים פעולה מיידית.

כאשר אנשי כפר או עיירה קטנה מודעים לבעיה ויוצאים בדרישות לשינוי יש פחות סיכוי לתופעת ״אפקט הצופה מהצד״. כאשר אותם אנשים מבינים את הסיכון להיפגע, מתעורר תוצא הבעלות (endowment effect). כל אחד בקבוצה חושש לאבדן, כאשר קבוצות קטנות מעורבות בנושא צצים פתרונות. כמו כן ע"י השוואה חברתית (social comparison) יש נטיה לפעול כמו האחרים.

אחת ההטיות היותר חזקה שמשפיעה על החלטות, היא להגיב לאתגר חיובי, לכן הצורה בה תוגדר בעית האקלים תשפיע על הנכונות לשינוי.

רוב בני האדם מאמינים כי יש לעשות שינוי אמיתי בנושא האקלים אבל מרגישים חסרי-אונים לעשות מעשה מול מה שנראה ״רחוק מהבית״, לכן כדי להפעיל אנשים יש צורך למקד את הנושא ישירות ולהראות את ההשפעה המקומית, מה שידרוש פתרון.

אחת הארצות שמובילה בנושא היא קוסטה-ריקה שהטילה מס-פחמן על צרכני הדלק המחצבי, כך משלם המס מבין את הקשר בין הדלק המחצבי להתחממות. ההכנסות מהמס מופנות לשימור היערות והשמורות.
בשלב הבא, התכנית היא לקצץ בצריכת הדלק המחצבי ב- 70% עד 2040 כאשר בנוסף למאמץ ארגוני כולל, תינתן תמיכה למאות כפרים וקבוצות קטנות, לעבור את השינוים הללו יותר בקלות.

אמנת פריז והתכנית של האיחוד האירופי להגיע עד 2050 ל״נטרליות-פחמן״ (carbon neutrality) שתיצור פעילות משותפת של ערים ומדינות להפחתת השימוש בדלק מחצבי, הם הבסיס לפעילות בקנה מידה עולמי ולדוגמא שאחרים חייבים להעתיק.

בעבר השתמשו ראשוני ההומו ביכולותיהם כדי לגלות את האש, לפתח חקלאות ולהמציא את הגלגל, היום מפתחים רכב-חשמלי וקולטי-שמש, המצאות שבעזרת התקשורת מופצות בעולם כולו.

ההתפתחות תמיד עזרה להבטיח את שרידות המין האנושי, אלא שהיום אנו עומדים מול איום שונה וגדול ממה שהכירו הלקטים-ציידים. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת לנו לעצור את שינויי האקלים להם גרמנו. עכשיו יש לפעול.

למאמר המלא

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

9 תגובות

  1. זה ויכוח חסר כל טעם. כאשר הנימוק האמתי היחידי של כולם הוא האגו האישי והרווח -מיידי או אחר שהוא יפיק, ממלא כל נימוק,נכון כל שיהיה, הפוגע לדעת זה או אחר,באינטרס הפרטי שלו כלל לא נלקח ברצינות.
    מכאן קביעות כי אנרגיה גרעינית (צ'רנוביל, פוקושימה, אי הדובים) עדיפה על המאמץ הגרמני וכולי ואנרגיה פוסילית מזהמת הנה כרגע "הכרח קיומי ובכל מחיר כמעט.

    פשוט חבל ומיותר

  2. ל : פרח אור,
    הומו הוא שם הסוג שבו מס׳ מינים ,
    הומו ספיינס הוא שם המין,

    – יניב (יקר)
    שמחתי לדעת כי אתה נמנה על הקוראים הקבועים באתר ,
    כקורא קבוע ראוי שתדע כי ״תורה מסיני״ היא אגדה שכוונתה
    לאחד קבוצת אנשים סביב רעיון שיאפשר שליטה וסדר חברתי,
    כך גם ה״תורה״ של שוללי ההתחממות ,
    אם יש מי שרוצה לקרוא ל״אמונה״ בעובדות מדעיות דת
    זו זכותו אבל אין זה שולל את העובדות.
    הגישה שלי היא אכן רגשית (״אמוציונלית״) שכן ברור
    כי חשש לעתיד נובע גם מרגש,
    אבל אין בכך כדי לסתור את העובדות.
    כקורא קבוע ראוי כי תדע להבחין בין : מאמרי דעה של הכותבים ,
    מאמרים שמביאים עובדות ומאמרים שמצטטים /מתרגמים ממקורות שונים,
    כמו שכתוב , המאמר הר׳מ הוא תקציר מובא מה B.B.C
    ומאחר והבנתי בפסיכולוגיה מזערית אין בו הבעת דעה (שלי),
    במקרים אחרים כתבתי בתגובות כי :
    ״סוף תגובה בהבנת הנקרא״
    כך ראוי גם הפעם …

  3. שנים רבות שאני נהנה לקרוא באתר הידען והפצת שליליות היא מטרתי האחרונה , אך מזה זמן רב שאופי טוריו של ד"ר. רוזנטל מטילים כתם על הסגנון המקצועי של האתר:

    ראשית,אין פסול בתחושת השליחות שד"ר רוזנטל מרגיש בנושאים הסביבתיים בהם הוא עוסק והקונצנזוס המדעי בתחום מוכר לכל

    אך טוריו של אסף ניגשים לאותם נושאים סביבתיים בעלי בסיס מדעי נרחב ועשיר בסגנון טעון אמוציות ולא מדעי, המתאים יותר לפעיל סביבתי שכותב במגזין של תנועת נוער מאשר לאיש אקדמיה.

    פסיכולוגיה אבולוציונית היא תחום מסוכן שקל במסגרתו להביע אינספור טענות על התנהגות אנושית ואין כלל אפשרות לאשש או להפריך טענות אלו, כלי זה הוא בסיס מסוכן לטענות פסאבדו מדעיות אחרות ומזכיר במהותו את מדעי הגזע

    מעבר לכך, הרצון לצטט מאמר שכולו שימוש בכלים פסיכולוגים, ואלו של פסיכולוגיה אבולוציונית בפרט, נותן לקורא תחושה כי לאסף אין כלל נכונות להתעסק בבסיס המדעי של שינויי האקלים והשלכותיהם וכי מבחינתו אלו תורה מסיני
    מי שאינו מקבל את התורה הזו, או את הדרכים המקובלות המוצעות כדי להתמודד עם השלכותיה, יש רק לעמוד על מנגנוני האבולוציה והפסיכולוגיה שהביאו אותו לטירופו והבלותו, ולא להתייחס ישירות לטענותיו.

    האתגר בהתמודדות עם מחנה מתנגד הוא עימות עם הטובות שבטענות של הטובים באנשיו.

    נושא האקלים מעמיד מידית שני מחנות שכמובן לא סתם באחד מהם, אנשים לא רציונלים כדוגמת הנשיא טראמפ מככבים בו. קל ונוח ללעוג לאופי הקונספירטיבי, לא מדעי, וחסר סגנון של חלק רחב מאנשי המחנה הנל, אך אין שום יושרה או אתגר מקצועיים בפעולות אלו, על אחת כמה וכמה, בעשותך זאת אסף, אתה מתנהג בצורה שאינה שונה מהם, מה שמעלה חשק להבין את המנגנונים הפסיכולוגים אבולוציונים שלך

  4. נועם – ראשית כדי להבין את היקף הבעיה אני מצרף קישור של אחד שעוסק בזה אולי שמעת עליו – שמו ביל גיטס

    https://www.gatesnotes.com/Energy/My-plan-for-fighting-climate-change
    בפועל ההמלצה היחידה האמתית שלו כרגע זה להשקיע במחקר ופיתוח .

    צריך להבין חברות שעוברות משלב של חברה חקלאית לחברה תעשייתית צריכות חשמל זמין זול ורציף , נכון להיות רק תחנות כוח פוסיליות מסוגלת לספק אנרגיה כזו. יכולים ה"מצפוניים " להשתתף באין סוף כנסים ברחבי העולם , להטיף לאחרים עד אין קץ (וכמובן לנוע במטוסי סילון מזהמים ) , דבר לא יעצור את המגמה הזו . דבר נוסף ממשלת גרמניה (וכעת גם ספרד )הגיעה לפני כמה עשורים להחלטה (המטופשת ) להשקיע באנרגיה מתחדשת במקום באנרגיה אטומית כפי שקורה בצרפת , והתוצאה כמובן אחרי טריליוני דולרים של השקעה עליה בכמות הפד"ח (וזאת בגלל שאנרגיה מתחדשת דורשת גיבוי 24 שעות של תחנות כוח פוסליות ) עד היום למרות שאני מציג את הטיעון הזה בפני הרבה אנשים לא ראיתי נתונים שמראים אחרת , (ורק נתונים ! התקפה על הדובר זו תת רמה אינטלקטואלית ). לכן ההמלצה כרגע להשקיע במחקר ופיתוח , להשקיע באנרגיה אטומית היכן שאפשר (ביפן ובצפת ממש לא כדאי להקים כור גרעיני ), לתמרץ הקמת מסננים איכותיים בתחנות כוח פוסיליות , לצבוע ערי ענק בלבן כדי למתן את ההתחממות . לנסות בעזרת קמפיינים לצמצם את צריכת המזון מן החי . , לטמון פלסטיק באדמה במקום לשלוח אותו למדינות מתפתחות כדוגמת מעשי האירופאים הצבועים שם הוא נשטף אל הים , לשתול יערות בתבונה כדוגמת סין. לתמרץ שימוש בגז במקום פחם במדינות מפותחות (בישראל מעכבת חבורה של מטורללים מעבר לאנרגיית גז בתחנות כוח במקום בפחם ).

  5. נעם – ראשית כדי להבין את היקף הבעיה אני מצרף קישור של אחד שעוסק בזה אולי שמעת עליו – שמו ביל גיטס

    https://www.gatesnotes.com/Energy/My-plan-for-fighting-climate-change
    בפועל ההמלצה היחידה האמתית שלו כרגע זה להשקיע במחקר ופיתוח .

    צריך להבין חברות שעוברות משלב של חברה חקלאית לחברה תעשייתית צריכות חשמל זמין זול ורציף , נכון להיות רק תחנות כוח פוסיליות מסוגלת לספק אנרגיה כזו. יכולים ה"מצפוניים " להשתתף באין סוף כנסים ברחבי העולם , להטיף לאחרים עד אין קץ (וכמובן לנוע במטוסי סילון מזהמים ) , דבר לא יעצור את המגמה הזו . דבר נוסף ממשלת גרמניה (וכעת גם ספרד )הגיעה לפני כמה עשורים להחלטה (המטופשת ) להשקיע באנרגיה מתחדשת במקום באנרגיה אטומית כפי שקורה בצרפת , והתוצאה כמובן אחרי טריליוני דולרים של השקעה עליה בכמות הפד"ח (וזאת בגלל שאנרגיה מתחדשת דורשת גיבוי 24 שעות של תחנות כוח פוסליות ) עד היום למרות שאני מציג את הטיעון הזה בפני הרבה אנשים לא ראיתי נתונים שמראים אחרת , (ורק נתונים ! התקפה על הדובר זו תת רמה אינטלקטואלית ). לכן ההמלצה כרגע להשקיע במחקר ופיתוח , להשקיע באנרגיה אטומית היכן שאפשר (ביפן ובצפת ממש לא כדאי להקים כור גרעיני ), לתמרץ הקמת מסננים איכותיים בתחנות כוח פוסיליות , לצבוע עריענק בלבן כדי למתן את ההתחממות . לנסות בעזרת קמפיינים לצמצם את צריכת המזון מן החי . , לטמון פלסטיק באדמה במקום לשלוח אותו למדינות מתפתחות כדוגמת מעשי האירופאים הצבועים שם הוא נשטף אל הים , לשתול יערות בתבונה כדוגמת סין. לתמרץ שימוש בגז במקום פחם במדינות מפותחות (בישראל מעכבת חבורה של מטורללים מעבר לאנרגית גז בתחנות כוח במקום בפחם ).

  6. שלום אסף,
    אמנם הערה זוטה, אך חשובה.
    כשאתה קורא ל *הומו-ספיאנס* בכותרת "הומו" – זה מאד לא מובן, כמעט מנע ממני לקרוא, ומונע ממני לשלוח את הכתבה לאחרים, שיפחיתו בחשיבותו, או שלא יבינו. זה מצריך פיענוח, וגם כך מסורבל מדי..
    לתשומת לבך.

  7. אורי – חוץ מהסכמי פליטות הפחמן, לא שמעתי עד היום על הצעה לתמריצים אחרים.
    מה שישתלם למדינות המזרח ואפריקה, הם טכנולוגיות זולות יותר.
    האם תוכל לפרט בקצרה על תמריצים שיכולים לעניין אותם?

  8. אני מתחיל להתעייף מהבעת דעתי על הסכמי הפחמן השונים ולהסביר על מערכת התמריצים שמניעה כיום כמחצית מתושבי כדור הארץ (סין הודו ובעתיד הקרוב אפריקה יבנו המוני תחנות פוסליות מזהמות, וכל השיח הנרקיסיסטי של מערב אירופה ושל קליפורניה הופך מעשית להערת שוליים חסרת חשיבות )
    לכן אני מציע למדענים ונציגיהם שכותבים בידען- לפני פרסום השטויות הרגילות , אנא פנו לפקולטות לכלכלה, יש שם לא מעט אנשים שהתמחו בהבנת מערכות התמריצים שמניעה בני אדם וכיצד ניתן לכוון אותם . שיתוף בינ תחומי מקובל עליכם ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן