סיקור מקיף

המבורגר מול סביבה

בדו”ח שהופץ על ידי המכון העולמי למשאבים (WRI report World Resources Institute), מתפרסמים נתונים על הנזק שגורם מנהג צליית הבשר שנפוץ בכל העולם

מנגל ביום העצמאות. צילום: shutterstock
מנגל ביום העצמאות. צילום: shutterstock

כהרגלי בקביעות, בכל הזדמנות וכל חג ומועד אני מתלונן על ״טקסי שריפת הבשר״ שהולכים ונפוצים בקרב חוגגים רבים, וזאת על שום הצחנה שה”טקס” מפיץ, אבל יותר מכך הפליטות הישירות של גזי חממה. שריפת פחם או עצים ועוד לפני כן הגזים שנפלטים ע”י הבקר והפגיעה האנושה בסביבה בשל הרחבת שטחי המרעה על-חשבון יערות – כל אלו תורמים גזי חממה לסביבה.

כעת יש לתלונותי תמיכה מעצים גבוהים, בדו”ח שהופץ על ידי המכון העולמי למשאבים (WRI World Resources Institute report), מתפרסמים נתונים על הנזק שגורם מנהג צליית הבשר שנפוץ בכל העולם.

לדברי החוקרים, על הצרכנים להיות מודעים לפגיעה ולצורך לשנות את התפריט כדי למנוע פגיעה בסביבה. “אם גדולי הצרכנים לצאן ובקר יצרכו רק המבורגר וחצי לשבוע – עד 2050 יפחתו הפליטות וינצלו יערות מלהפוך לאדמות מרעה״.
ההפחתה המוצעת הוא לדברי מחברי הדו”ח, פתרון אפשרי, קל ופשוט ליישום.

כיום, אמריקנים, אירופאים וישראלים אוכלים כפול מהכמות ה״מומלצת״, ברזילאים אוכלים פי שלוש, וגם האוסטרלים שורפים-בשר לרוב.
אזרחי ארה”ב, קנדה, אירופה, אמריקה הלטינית ורוסיה, מהווים כרבע מאוכלוסית העולם אבל אוכלים יותר מחצי מתפוקת הבשר העולמית של צאן ובקר.
על-פי האו”ם, החקלאות אחראית ל-11% מפליטות גזי החממה, כאשר מירב הפליטות מגיעות מגידול חיות משק, בתהליך העיכול וייצור הזבל.

פליטות יש גם בשל התרחבות שטחי החקלאות, הפליטות הללו נגרמות כאשר מיבשים שטחים לחים, שטחי כבול וביצות, וכן כאשר כורתים עצים.

על פי התחזיות, עד 2050 תגדל הדרישה למזון ב-50%, זאת בעקבות הגידול באוכלוסיה וגם העליה ברמת החיים. על פי החוקרים: ייצור כמות כזו של מזון בשיטות החקלאיות של היום תגרום פגיעה חמורה לכדור הארץ ולבני האדם.

“יהיה צורך לכרות את רוב היערות, מה שיגרום להעלמות אלפי מינים”. כמו כן תהיה פליטת גזי חממה שתעבור את הרמה שהוסכם עליה ב״אמנת פריז״ ב-2015, (על פי האמנה יש למנוע עלייה של יותר מ-1.5 מעלות כדי למתן את אסון שינויי אקלים).

אף על פי שמדענים עובדים על שיטות גידול והאבסה שימתנו את הפליטות של פרות, כבשים ועיזים, הרי שעד שפיתוחן של השיטות עוד רחוק היום ובינתיים ייצור טון אחד של חלבון מבקר או צאן גורם לפליטת גזי חממה ביחס של פי ארבע מייצור אותה כמות חלבון מחזירים ופי שמונה יותר מתרנגולות.

השילוב הפוגעני של הצורך בשטחים גדולים לגידול צאן ובקר למרעה או לגידול מזון, עם ״כישורי״ הגיהוק והנפיחה של מעלי הגירה – מצריך תגובה מיידית שהיא הפחתה משמעותית בצריכת בשר ומיתון המנהג שבו שורפים בשר.

עוד בנושא באתר הידען:

9 תגובות

  1. מתגובת ביקורת בונה: “כי אם סוף העולם מתקרב למה שאוותר על המבורגר טוב”
    מדגים את מה שאמרתי “ואם כן שמעו ,אז הם רק מתרגזים שמשהו מציק להם להנות ולחגוג כאילו אין מחר”.
    כל אחד רואה רק את ההנאה המיידית שלו. ואכילת בשר בכמויות, היא סמל סטטוס לעושר וחיים טובים.
    והוא לא מבין / מתעלם מהמצב האובייקטיבי (ללא “רגשות אשם” או “דברים לא לעניין” ) שאנושות נמצאת היום.
    כל פרט מוסיף מעט נזק אבל ביחד אפקט הרסני אבל אף אחד לא רוצה לוותר או לפחות להפחית כמויות. רק ברחוב ליידי נפתחו 6 ! מסעדות בשר גדולות ופעילות במרחק 50 מטר זו מזו.

    האדם הוא מין מתפרץ ,הן במספר הפריטים (היום 7.7 מיליארד לעומת 2 מיליארד בפחות מ 100 שנה!) ,
    והן בטכנולוגיות שפיתח לניצול הסביבה שממנפות את דילול השאבים והזיהום.
    הוא דורש עוד ועוד ובקצב אקספוננצאלי , משאבי טבע , מזרים כמויות אדירות של פסולת ורעלים לסביבתו, והורס כל חלקה טובה, בשם התיעוש הבניה והחקלאות.
    וכמו כל מין מתפרץ שיוצא מאיזון מספרי וניצול סביבתו, הוא יכלה במהרה את משאביו ויהרוס את סביבתו, שהיא בסיס חיותו.

    להבדל ממינים אחרים, האדם הוא יצור חושב ומתכנן מראש.
    האם יהיה מי שישנה את הכיוון עליו דוהרת האנושות
    האם כך פרט לעצמו יבין את הצפוי לו ולצאצאיו אם ימשיך בהתנהגותו הנוכחית
    האם משהו יעצור את המרוץ המטורף לתהום ?

  2. לעניין החלופות – כן זה עדיין לא פתור לגמרי וזה לא יהיה מחר, אבל זה עדיין יותר הגיוני ומעשי מאשר חוקים הזויים.
    והאמת כל הכבוד על ההטעיה לגבי הבדל כמותי ואיכותי, תכלס לא סתרת מה שאמרתי, אפילו אתה מסכים שהם לא אותו הדבר, אז בעצם התשובה שלך הייתה הטעיה דמגוגית יפה!!

  3. ל”שומר הסף”.
    נראה לי שאתה לא “כפיש” בכלל.
    א. לא הפנמת שדרך ההצגה שלו גרועה, אפילו שהסברתי באריכות, בכלל לא הבנת שזה נושא התגובה.
    ב. אם סוף העולם לא היה מעניין אותם, שזה שוב חוסר הבנה מתוך דמוניזציה של “האויב”, למה שיקראו את הבכיינות שלו?
    ג. “ההבדל בין שריפה לצליה הוא כמותי לא איכותי,” – עובדתית זה פשוט לא נכון. אשמח לדעת למה אתה חושב שהצהרות שהן שגויות עובדתיות עוזרות לטיעונים שלך.
    ד. “ההבדל בין צחנה ל״ריח אהוב״ הוא ענין של הרגל” – עוד טענה מוזרה ושגויה עובדתית, אולי יש ריחות שניתן להתרגל אליהם, אולי יש ריחות שלומדים לשנוא בגלל אידאולוגיה, אבל ספציפית ריח בשר צלוי (לא שרוף) אהוב בצורה אינסטינקטיבית אפילו על ידי חתולים.
    ה. ולגבי התיאור העצמי שלך “– הכותב הוא אחד מאלה ש״כואבת״ להם כל פגיעה
    בסביבה כמו…” – תוסיף טהרנות וצדקנות לרשימת התכונות שדוחות את הקורא הממוצע מהמאמרים האלה.

  4. ל: ״ביקורת בונה״ ,
    מסתבר ש״הפניה הנרגשת״ יעילה שכן אחרת
    ספק אם ״אוהבי המבורגר״ כמוך ש״סוף העולם ״
    לא איכפת להם היו טורחים לקרוא ,
    על-פי הסדר שלך :
    – ההבדל בין שריפה לצליה הוא כמותי לא איכותי,
    – כן ״הולך ונפוץ״ כי יש ליותר אנשים אפשרות כלכלית,
    – ההבדל בין צחנה ל״ריח אהוב״ הוא ענין של הרגל
    ובמקרה זה הרגל ל״ריח״ מזיק ולכן צחנה.
    – אכן כואב אבל בראש (לא ״בתחת״)
    בגלל האוויר המורעל ,
    – באשר ל״פיתוח אלטרנטיבות״ (בעברית חלופות)
    קרא זאת :
    https://www.hayadan.org.il/is-the-meat-grown-in-the-laboratory-environmentally-friendly-1407192
    ותבין את הבעיה .
    – הכותב הוא אחד מאלה ש״כואבת״ להם כל פגיעה
    בסביבה כמו : זיהום אוויר , פיזור אשפה, ייצור רעש וכו׳
    לכן לעובדות המקצועיות נוסף נפח רגשי ,
    ״כפיש״ ?

  5. לרועי תראה איך הכותב פותח את הכתבה שלו:
    “…אני מתלונן על ״טקסי שריפת הבשר״ שהולכים ונפוצים בקרב חוגגים רבים, וזאת על שום הצחנה שה”טקס” מפיץ…” – הקורא הממוצע (כן זה שאוכל בשר) יודע שזאת לא שריפת בשר אלא צליה, שהמנהג לא “הופך נפוץ” אלא תמיד היה נפוץ, ושזאת לא “צחנה” כי הוא אוהב ריח של בשר צלוי.
    מיד מתקבל הרושם שהכותב זה עוד אחד ש”כואב לו בתחת” שאחרים נהנים, והוא חייב לחרבן להם על החגיגה עם ההשמצות שלו שלא מתחברות למציאות.

    ככה שאפילו אם הכותב כותב דברי טעם מקצועיים ונכונים עובדתית – את כל האמינות שלו, והקשב של הקורא, אבדו כי הוא פשוט היה חייב “להכניס להם”.

    אז תפסיקו עם ה”פניה נרגשת ללב של צרכני הבשר” ותדברו לעניין, בלי השמצות, בלי רגשי אשם, בלי התקרבנות, ובלי תסריטי אימים של סוף העולם – כי אם סוף העולם מתקרב למה שאוותר על המבורגר טוב?

    ולא, אין צורך בחוקיים הזויים (כאילו שהגבלות על צריכה עבדו אי פעם). צריך פשוט לפתח אלטרנטיבות ראויות. וזה כבר נעשה עם המבורגרים צמחוניים שמשתפרים, ובשר סינתטי.

  6. הכותב לא יכול להיות ענייני, ופשוט חייב לדחוף את הכאב שלו מזה שאחרים נהנים והוא לא שותף לחגיגה. כבר בתחילת המאמר הוא כותב:

    מתלונן על ״טקסי שריפת הבשר״ שהולכים ונפוצים בקרב חוגגים רבים, וזאת על שום הצחנה שה”טקס” מפיץ,

    זה לא שריפה זאת צליה, וזאת לא צחנה כשרוב רובם של האנשים אוהבים ריח של בשר צלוי.
    וזה לא “הולך ונפוץ” אלא תמיד היה.

    אז רועי לפני שאתה מתלונן על אוכלי הבשר, תלמדו איך להציג נתונים וטיעונים, תצמדו למציאות האוביקטיבית, ולא לרגשנות וה butthurt האישי שלכם.

  7. לפי דעתי הבעיה לא נעוצה באירוע החברתי שמתקיים בממוצע אחת לכמה חודשים ובו יוצאים לחיק הטבע הסינתטי וזובחים בשר על האש, אלא בחיי היום יום ובמוצרים שכולם רוכשים ואוכלים כל הזמן. משום מה דוחפים לתוכם המון ביצים ו/או חלב ומוצריו, אם צריך ובעיקר גם כשלא צריך. ההשפעה של הצריכה המיותרת הזו כנראה מטביעה את הצריכה השולית של בשר ושל הפחמים המשמשים לצלייתו.

    כמו כן משום מה השתרשה התפישה שחייבת להיות צריכת בשר יומיומית, ושכל היתר הם רק “קישוטים” מסביב. זה נכון עבור התזונה של האינואיטים בימי הביניים. אבל כאן? בארץ ים-תיכונית הדבר לחלוטין אינו נכון.

    בקיצור, כדאי לחפש מאבקים קצת יותר משמעותיים ובעלי סיכוי, וקצת פחות חסרי תוחלת.

  8. רועי
    לדעתי הצעד שאתה מציע מעט קיצוני לפחות לשלב זה.
    בשלב ראשון צריכה להיות בכלל תוכנית ממשלתית להפחתת צריכת בשר בניגוד להיום שהמדינה תומכת בתעשיית הבשר.
    צריך בשלב ראשון חוק שהמדינה לפחות תשווה את היחס למזון תחליפי מהצומח לזה מהחי.
    לדוגמה לא יכול להיות שמחיר החלב יהיה מפוקח וחלב סויה לא.
    ייצור של חלב סויה זול בהרבה מחלב אמיתי (בנוסף הוא גם עם חיי מדף ארוכים יותר מה שגם מוזיל עלות) אבל הוא עולה פי 2!!!
    השלב השני צריך להיות נטרליות לתעשיית המזון מהחי ע”י המדינה. להפסיק תמיכה מכל סוג, לבטל להם סיבסודיות על מים ופיקוח מחירים.
    במקביל להוציא מהחוק את הפרקטיקות האכזריות ביותר שיהיה קל לשכנע לתמוך באיסור שלהם לדוגמה “השרה כפויה” שכוללת הרעבה של תרנגולות עד סף מוות.
    בנוסף עידוד של חברות לעבור למזון בריא יותר ובעל חתימה אקולוגית נמוכה (לדוגמה פחת מואץ על השקעות במוצרים חדשים בתחום) ובמקביל קמפיינים ממשלתיים לעידוד צמחונות. (לקמפיין ממשלתי יכול להיות השפעה גדולה מאוד. גם בגלל שהצרכן יודע שלא נעשה ממניעים כלכליים)
    ורק בשלב השלישי יטילו מגבלות ייצור ומיסים על מזון מהחי.

  9. פניה נרגשת ללב של צרכני הבשר, היא פניה לשווא.
    הם לא קוראים או שומעים או מתעניינים בה.ואם כן שמעו ,אז הם רק מתרגזים שמשהו מציק להם להנות ולחגוג כאילו אין מחר.

    נשמע מגוחך , לא ישים או אפילו תמהוני. אבל רק חוק הגבלת כמות גלובלי, שמקצה סף צריכה כללי ומדינתי עליון, אולי יעזור.

    שאם לא כן, זה אסון בהתהוותו, שסימנים הולכים ומתגברים כבר נותנים את אותותהם..
    והגורמים לו , רק הולכים מאיצים את עוצמתם.
    עד נקודה קריטית . שבה המערכות הטבעיות שמחזיקות את האנושות , יקרסו באחת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.