ייצור בשר בפחות נזק לאטמוספירה

גידול בעלי חיים לבשר, בפרט מעלי הגירה כרוך בפליטת גזי חממה, חוקרים באוסטרליה מציעים פתרון להקטנת הנזק הסביבתי בלי לותר על מקור המזון העיקרי לאוכלוסיה ההולכת וגדלה

כבשים רועות באיזור ריברינה שבאוסטרליה, במהלך הבצורת של 2007. מתוך ויקיפדיה
כבשים רועות באיזור ריברינה שבאוסטרליה, במהלך הבצורת של 2007. מתוך ויקיפדיה

ענף חיות המשק תורם להתחממות העולמית על־ידי פליטת גזי חממה. תרומה נוספת היא כריתת יערות ליצירת שטחי מרעה לבקר ולצאן המהווה גורם תורם משמעותי בהתחממות העולמית. בו בזמן, חיות בית מהוות מקור מחיה ומזון עבור מיליוני אנשים שרובם עניים, לכן ההתייחסות לחיות משק במדיניות הפחתת פליטות גזי חממה מחייבת זהירות. לשם כך נבדקו אפשרויות לגידול חיות משק תוך כדי הפחתת הנזק הסביבתי או להפקת המירב משטח נתון במינימום פגיעה.

לחוקרים יש הצעות כיצד להפחית את הנזק הסביבתי שנגרם מאכילת בשר וכיצד ניתן להפחית את פליטת גזי החממה מגידול חיות למאכל, בעיקר מעלי גירה. לדברי חוקרים שמפרסמים מסקנותיהם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences, ניתן להפחית את תרומת חיות משק לגזי החממה על־ידי האכלתן במזון עשיר באנרגיה. החוקר שמפרסם את הממצא הוא ד"ר מריו הררו Dr. Mario Herrero שעובד ב: CSIRO, מכון אוסטרלי לחקר מערכות מזון וסביבה.

לדברי הררו, האכלת בקר במזון עשיר באנרגיה, יפחית את פליטת גזי החממה ב-23% תוך שני עשורים. כמו כן, תפחת פעילות השמדת היערות המקושרת לביקוש ההולך וגובר לבשר. הררו טוען כי מול הדרישה הגוברת להפסיק לאכול בשר, עומד הקושי לשנות את הרגלי הצריכה ולכן נכון יותר לשנות את צורת השימוש בשטחים חקלאיים. גידול חיות משק, בקר וצאן מהווה כ-12% מפליטת גזי חממה (על־ידי פעילות אנושית), כאשר עיקר התרומה נובע מכריתת יערות והפיכתם לשדות מרעה. על-פי ארגון המזון והחקלאות (FDA) הדרישה העולמית לבשר תוכפל ל-470 מיליון טון עד 2050. לדברי הררו ״כמות הבשר הנאכל גדלה בגלל התעשרות האוכלוסיה״, לכן החיפוש הוא אחרי דרכים פחות פוגעניות ויותר בנות קיימא להגדלת ייצור הבשר לרמה הנדרשת.

במחקר שמומן על־ידי CGIAR Research Program on Climate Change, Agriculture and Food Security, מצאו החוקרים שיטה לה קראו ״תיגבור בר-קיימא״ "sustainable intensification" על־פיה ניתן להפחית את שטחי היערות שנכרתים כדי לספק את הדרישה העולמית לבשר. החוקרים הראו כי לפי שיטה זו, עד 2030 ניתן יהיה להציל מיליון וחצי קמ"ר של יער טבעי. כדי להגיע לתיגבור בר-קיימא של ייצור בשר יש לעבור מהאבסה בחציר ועשב, למזון עשיר שכולל גרעינים ותערובות משופרות. כמו כן ניתן לערבב במזון שניתן לחיות פסולת ושיירי מזון שהיום נזרקים. ככל שהיעילות האנרגטית של ייצור הבשר ומוצרי המזון מהחי תשתפר, יפחת הלחץ על משאבי הטבע, ניתן לייצר את אותן כמויות בשר מפחות חיות, כלומר שטחים קטנים יותר.

נוסף לכך חיות שמעכלות את מזונן ביעילות גבוהה מייצרות פחות מתאן שגם הוא גז חממה ואפילו מסוכן יותר מפחמן דו־חמצני. לדברי הררו עיקרי השינויים יהיו משמעותיים עבור הארצות המתפתחות בהן יעילות הפיכת מזון החיות לבשר וחלב נמוכה ביותר.

חוקר אחר – סטפן ווידמן, Stephen Wiedemann, מצא כי האכלת בקר בגרעינים בתקופה קצרה לקראת סוף חיי החיות הפחיתה את פליטת גזי החממה ב-17% – לעומת האכלה בעשב. לדברי ווידמן הנתונים כוללים את חישוב כל אמצעי הייצור, המזון וההובלה, לטענתו ההפחתה בפליטת גזי החממה היתה בעיקר בגלל שחיות שמואבסות בגרעינים גדלות מהר יותר ולפיכך מוסיפות משקל רב יותר בפחות זמן. החיות מגיעות ל״משקל שוק״ בשלושה עד ארבעה חודשים מוקדם יותר מאוכלי העשב. כמו כן, נמדדו פחות פליטות מתאן אצל בקר שהואבס בגרעינים לעומת אלה שאכלו עשב. לדברי ווידמן את השיטה ניתן יהיה ליישם רק אם ״ניתן יהיה בעזרת כמות קטנה של גרעינים לגרום לשיפור משמעותי ביעילות גידול החיות, שכן במקרים רבים שטחי מרעה אינם מתאימים לשימושים אחרים.

אחרי הכל יש לבחון את השיטה של ד"ר הררו מול הפגיעה שתיגרם משימוש מוגבר בשטחים לגידול מזון לבקר על-חשבון גידול מזון לאנשים, זאת מהסיבה שגידול גרעינים להאבסת בקר יהיה בשטחים בהם ניתן לגדל מזון לאנשים וצריך יהיה למצוא את האיזון הנכון.

לדעתי, חלק מהאיזון הנכון יהיה הפחתה בהאבסת האוכלוסיה המערבית בכמויות ענקיות של בשר, כמו שכתבתי בעבר: הדרישה מאוכלוסיות שכלכלתן המסורתית ומזונן מבוססים על גידול צאן ובקר לשנות מנהגים וצורת חיים – אינה מעשית. לעומת זאת יש לדרוש מהאוכלוסיה הדשנה של העולם המערבי לחדול ולהרפות מ״תרבות הצריכה״ שפוגעת והורסת כל חלקה טובה.

במסגרת הפרידה מ״תרבות הצריכה״ ולמען עתיד סביבתי טוב יותר, ראוי שהחברה המערבית הדשנה תצרוך פחות בשר, אין זו קריאה לצמחונות ובטח לא לטבעונות. זו קריאה לצריכה הגיונית, סבירה ונכונה של מזון מהחי וצריכה בכלל.

שכבר נאמר כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

12 תגובות

  1. אין לך כל סיבה להתבסס עליה ששינוי הרגלי צריכה יכולה להיות הפחתה שנעשית ע"י אוכלוסיה מתעשרת,
    הפסקת עישון לא מתאפשרת בזכות הפחתה.
    אם שינוי יתכן, אז השינוי הוא גמילה.
    בעולם שנישלט ע"י הכסף, תעשיינים ומדינות עם בתי נבחרים, לא יוכלו להתעלם מהמתעשרים עליהם כתבת. תעשיינים רק ימצאו דרכים להתעשר יותר, אם במחיר המזון לבע"ח האלה ואם במחיר ה"מוצר" הסופי.
    אין כל סיבה להניח שהפחתה היא מציאותית ובטח שאין סיבה להניח שההפחתה היא מציאותית יותר מלהפסיק.
    יותר מציאותי להניח שכמות האנשים שאוכלים בשר ושותים חלב, היא שתופחת.

  2. בישראל נערכו מחקרים והוכתרו בהצלחה של שימוש בתוצרי לוואי של תעשיית המזון להאבסת בקר במזון עתיר אנרגיה וחומרי תזונה כגון כוספאת סויה, חמניה, בוטנים מי גבינה מולסה ולתת , כל החומרים האלה עתירים בחלבון איכותי והם תוצרי לוואי שאין להם שימושים יעילים. ד"ר רוזנטל, אתה חושב הפוך. אתה לא יכול לחוקק חוק נגד שיווק בשר, לפחות לא בעתיד הנראה לעין, מיסים? אז הבשר יהיה לעשירים. מה אתה מצפה שכולנו פשוט נתנהג יפה? מעבר לחינוך נגד בשר שזה לא חסר אין מה לעשות פרט לאסור על מכירה של בשר מרעה. עם מעבר האוכלוסייה לערים והיחס התעשייתי לבשר שהולך וגובר תהליך כזה הוא טבעי ויש לעודד ולזרז אותו בנתיים, עד ליום שהאנושות תגמל מאכילת בשר

  3. לאסף,
    קודם כל, גם פירות וירקות מגדלים ולא מייצרים. ומבחינתי כל דבר שצריך לשתות, לאכול ולנשום, כדי להתקיים – גדל. בנוסף, (וקראתי את הכתוב) אני עדיין בדיעה שמחיר הבשר יעלה בגלל תירוצים של איכות וכו'. ואם כבר, מול התנועה שמקדמת את אכילת הבשר קיימת התנועה לקידום הטבעונות, כך שנראה לי שלבסוף המצב יתאזן.

  4. לבת-יה
    בשר מייצרים כמו ירקות או פירות שכן אין הבדל בין ביות צמחי-מאכל לביות חיות-משק,
    אילו קראת את המאמר כולו היית יודעת כי על פי מחקרי הכותבים : עלות הבשר תרד בגלל
    האבסה במזון עתיר אנרגיה,
    אין במאמר התיחסות לרועים נוודים שנחשבים ל״עניים״ שחיים ישירות מעדריהם ,
    ״כדור הארץ״ / שמירה על הסביבה חשוב/ה יותר מכל שיקול אחר שכן ללא סביבה בריאה
    לא יהיהו תנאי חיים הוגנים – לא לעניים ולא לעשירים.

    מענין לענין באותו ענין :
    לאחרונה מתפשטת אופנה חדשה של אכילת בשר ושומן מהחי רצוי נא וללא תוספות צמחיות ,
    כל ״אמא פולניה״ היתה מזהה את ה״אופנה״ כ ״יותר מידי טוב לכם ולכן אינכם יודעים מה לעשות״,
    ואכן כמו הבלים רבים אחרים גם האופנה הזאת מגיעה מהחברה השבעה והמדושנת בארה׳ב,
    ה״אדמורים״ של האופנה מגדירים אותה כ ״צורת חיים פלאוליתית או של האדם הקדמון״,
    אז כדאי שכל מי שחושב להצטרף להבל ידע כי :
    המושג ״אדם הקדמון״ מתיחס לעידן בן מאות אלפי שנים שלאורכן חיו (ונעלמו) אוכלוסיות
    שונות ומגוונות ואפילו מס׳ מינים של אדם,
    אם מצמצמים את המרחב ומתיחסים לתקופה הפלאוליתית ,
    שמתחילה לפני כשני מיליון שנים ומסתיימת לפני כ 20-15אלף שנים ,
    הרי שגם בה היו צורות חיים וקיום אנושיות שונות ומגוונות בהתאם לסביבה בה חיו הפלאוליתים ,
    אבל אף אחת מהקבוצות באף אחד מהאזורים לא חיה והתקיימה מבשר בלבד ,
    כמו הלקטים הציידים שעדיין קיימים היום באפריקה המקור העיקרי למזון היה
    ליקוט של שרשים , פירות, פקעות או בקיצור מקור צמחי,
    בשר היה (ויש) רק כאשר הצליחו לצוד חיה או לגרש טורף מטרפו,
    במאות השנים האחרונות התפתחו מס׳ אוכלוסיות שכל מזונן בא מהחי , מהן שתיים ידועות,
    האחת הם הרועים בשקע האפריקאי – מסאים ודומיהם,
    השניה היא אוכלוסית האינואיטים בצפון הרחוק .
    כיום אלה גם אלה מתבלים את מזונן בתוספות מהצומח .
    כדאי גם שמקדמי האופנה ידעו כי: בתקופה הפלאוליתית , מי שהגיע לגיל 40 נחשב לזקן מופלג,
    דלקות וחוליים שונים ומשונים היו נפוצים והיוו תופעות רגילות בקרב רוב האוכלוסיות,
    ממצאים מראים כי רוב רובם של הפלאוליתים סבלו מדלקות חניכיים,
    הסיבות העיקריות למוות באוכלוסיה הפלאוליתית היו דלקות של מערכות הנשימה,
    דלקות במערכות העיכול ומחלות זיהומיות שפגעו בכל המערכות החשובות ,
    קראתי את ״המלצות היזם״ של הדיאטה הפלאוליטית וראיתי כי הוא ממליץ גם על:
    איסוף מהטבע ואכילת שרשים , פקעות מיני עלים וחרקים …
    ברור כי לתושב ניו-יורק או תל-אביב קשה לישם את המלצת האיסוף ולכן העוקבים הנאמנים
    של ההבל הפלאוליטים מסתפקים בבשר (נא) , שומן מ החי ועוד מוצרי מזון מחיות משק,
    כאשר מחשבים את גודל האוכלוסיה הפלאוליתית יחסית לאוכלוסיה היום
    ואת כושר הנשיאה של כדור הארץ מתברר כי : במידה ו״מספיק״ אנשים יאמצו
    את האופנה הדבילית לא יהיה כדורנו מסוגל לשאת את יותר ממס׳ עשרות מליונים ,
    מה יקרה לעוד שבעה מיליארד ?
    אוסיף רק כי: בתקופה הפלאוליתית לא היו אנשים ביבשת האמריקאית ,
    אלו הגיעו ליבשת ה״חדשה״ רק בחמש-עשרה אלף השנים האחרונות.
    אחרי כל זאת אם בכל-זאת עוקבי השוטים האמריקאים רוצים להמשיך בהבל האופנתי …
    שיבושם להם .

  5. בשר לא מייצרים! מגדלים בקר, שוחטים אותו ואוכלים אותו. אין כאן שום יצור. בנוסף, מזון עתיר אנרגיה יעלה את מחיר הבשר כך שרק העשירים יוכלו לקנות אותו. אז עם כל הכבוד לכדור הארץ – לא צריך להרעיב עוד יותר את העניים. ההמלצה שלי לכל הנושא הזה פשוטה: ביקור בבית מטבחיים, כי לפחות חצי מהמבקרים יפסיקו לאכול בשר.

  6. אנשים עניים מגדלים בקר על מרעה טבעי כי זה הפתרון הזול ביותר.
    לאנשים אלו לא יהיה כסף לקנות תערובות של גרעינים עשירי אנרגיה.

  7. נקודה למחשבה: לסין הכי הרבה פליטה של פחמן .אך בסין הבשר הפופולרי הוא של חזיר (לא מעלה גירה). אם יצור בשר הוא יקר ,ניתן לכוחות השוק להוריד את הצריכה. ניתן גם להגדיל את יצור החמצן ,בהשקיה של מיספוא וצומח.ובכך לצמצם את המידבור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן