סיקור מקיף

יונקים

נוגדנים שבודדו מלמות יעילים נגד זן דלתא של נגיף קורונה. המחשה: depositphotos.com

קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה הצליח לעצור את ווריאנט הדלתא ביעילות רבה

המחקר כלל שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ואמריקאים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פיטסבורג, פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Communications, וחשף ממצאים מדהימים לגבי יכולתם של ננו-נוגדנים המגיעים מבעלי חיים לנטרל את נגיף הקורונה, על מוטציותיו. בנוסף, המחקר עשוי לסייע במיגור מחלות דומות לקורונה בעתיד

עטלף על רקע אורות תל אביב בלילה. צילום: ס. גרייף

עטלפים בעיר תל אביב נהנים מהשפע ומגוון המזון העשיר שהעיר מציעה להם

החוקרים מצאו שכאשר עטלפי פירות ניזונים בעיר (תל אביב) הם הרבה יותר חקרניים, הם נהנים מהשפע העירוני, מבקרים במגוון עצי פרי בכל לילה וטועמים מכמה שיותר מזונות מגוונים. לעומתם עטלפי הכפר שחיים בבית גוברין מתמקדים בכל לילה בעץ פרי יחיד או שניים בלבד

שער כתב העת סיינס המוקדש למחקר של ד"ר עמיעל אילני מאוניברסיטת בר-אילן אודות היחסים החברתיים אצל הצבועים

מחקר ישראלי בשער Science אתמול: בחברת הצבועים הקשרים החברתיים עוברים בתורשה

מחקר רחב היקף בו השתתף ד"ר עמיעל אילני מאוניברסיטת בר-אילן שבחן נתונים שנאספו במשך 27 שנה ו 74,000 אינטראקציות חברתיות, שופך אור על מנגנוני החיברות, מעמד והישרדות אצל הצבוע הנקוד * המחקר התפרסם בכתב העת Science וכאמור זכה לעמוד במרכז שער המגזין

פרופ' יוסי יובל והעטלפים אותם הוא חוקר. צילום יחצ אוניברסיטת תל אביב

השעון "העל חושי" של העטלפים

תגלית מפתיעה: עטלפים מכירים את מהירות הקול מלידה * המשמעות – העטלף 'רואה' חרק במרחק של תשעה מילי שניות ולא מטר וחצי כפי שחשבו עד

כלבים אוהבים לשחק. איור: depositphotos.com

האם הכלב שלך שמח? 10 תפיסות מוטעות על התנהגות הכלב

בספר שלנו "לשמח את הכלבים" הבאנו מחקר מדעי ותמונות להדגמה והצענו עצות מעשיות שיעזרו למגדלי כלבים להעריך מה הכלב שלהם מרגיש בכל רגע ויקנו להם מגוון אפשרויות תגובה כדרך לתמוך בכלבם

ילד וכלבו. צילום: depositphotos.com

עכשיו זה מדעי: כלבים אוהבים אותנו כמו שאנחנו אוהבים אותם

"השיח הוא תמיד על מה הכלב תורם לאדם, ויש אפילו דעות המאשימות את האנושות בנצלנות של מינים אחרים. ממצאי המחקר החדשני של CLEVER DOG LAB ו TECH4ANIMALS מרמזים לכך שגם הכלב מרוויח מהאינטראקציה”, אמרה פרופ’ אנה זמנסקי מאוניברסיטת חיפה

כשסוס שמח הוא יצביע באוזניו לעברך/ צילום: depositphotos.com

ילדים סקרנים: כיצד תוכלו לדעת שהחבר הכי טוב שלכם שמח, גם ללא זנב מכשכש?

כלב שמכשכש בזנבו, זו דוגמה אחת, ואנחנו בדרך כלל מפרשים כשכוש בזנב כסימן שהכלב שמח. אבל זו אינה הדרך היחידה שבה כלבים יכולים להביע את שמחתם, ויש בעלי חיים רבים שאין להם זנב או שאינם משתמשים בו כדי לדבר זה עם זה

אסיף גאזאנפאר, פרופסור למדעי המוח ולפסיכולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, הוביל קבוצת מחקר שהראתה שהשפעה על התפתחות היכולות הקוליות של גורי קופים מובילה לשינויים גם בסמנים של ביות: כתם פרווה לבנה שעל מצחם. קרדיט: Rebecca Terrett and Lauren Kelly, מעבדתו של גאזאנפאר, פרינסטון

ייתכן שקופים בייתו את עצמם – בדומה לבני אדם

אין זה מקרי שכלבים חמודים מזאבים, או שלעזים בפינות חי קרניים קצרות יותר וגינונים ידידותיים יותר מאלו של אבותיהן הפראיים. חוקרים קוראים לתופעות אלו "תסמונת ביות"

עטלף. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

אם הקירות היו יכולים לדבר

אם עטלפים יכולים לשמוע ולזהות מכשולים, מדוע הם בכל זאת מתנגשים לפעמים בקירות?

עטלפות מסוג לפטוניקטריס בפתח מערה. צילום: Jens Rydell

עפה על זה

העטלפה שגמאה 200 ק"מ בשבע שעות ושברה את שיא העולם בתעופה למרחקים ארוכים

עופות דורסים עטים על גופת פיל שנהרג על ידי אריות בבוטסואנה. צילום: shutterstock

פילים מתים בסתר

החל מחודש מרץ נמצאו כ-330 פילים מתים באוקוונגו ובסביבותיו, ההנחה הראשונית שהפילים הומתו ע׳׳י ציידים התבדתה מאחר שהחתים לא נשדדו. הנחה שניה היתה שהמוות נגרם על-ידי נגיף הגחלת – אנטרקס ( Anthrax) אלא שהתברר כי גם זו לא סיבת המוות, חיות אחרות לא נפגעו. הרשויות חקרו את מקרי המוות וכנראה שנמצא האשם, ציאנובקטריות (Cyanobacteria).

עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

עטלף העיר ועטלף הכפר – נעים תמיד בקו ישר

שני החוקרים הראשיים בשני המחקרים שהתפרסמו ביחד ב-Science מסבירים בשיחה עם אתר הידען את ההבדל בין השיטות לאיסוף הנתונים, ועל העובדה שלראשונה ניתן לעקוב אחרי

מודל תלת מימדי של יתוש ששימש לעריכת סימולציה שמייצרת הדים של יתושים. איור: מור טאוב

ממצאים חדשים לגבי האופן בו עטלפים משתמשים בסונר הטבעי שלהם כדי לזהות ולצוד נחילי חרקים

הממצאים שחשפו חוקרים באוניברסיטת תל אביב עשויים לשפוך אור על התפתחות חוש הסונר אצל עטלפים לפני עשרות מיליוני שנים, ולסייע בפיתוח טכנולוגיות הגנתיות והתקפיות עבור

נקבת עטלף פירות יוצאת ממערה עם הגור שלה. צילום: קבוצת המחקר של פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו כי נקבות עטלף הפירות מזדווגות עם זכרים שמספקים להן מזון

החוקרים, בהובלת פרופ' יוסי יובל מהמחלקה לזואולוגיה, מצאו קשר ישיר בין מזון לסקס אצל עטלף הפירות המצוי: הזכרים מספקים מזון לנקבות, ובתמורה מזדווגים איתן מאוחר

צבוע מפוספס (Hyaena hyaena). צילום: shutterstock

להגנת הצבועים

בעקבות הכתבות על צבועה, תנים וחיות בר אחרות שמבקרות בישובים והתגובות המשונות שפוחדים מאותם בעלי חיים או שמאכילים אותם, הנה מעט מידע בתקווה שאולי תשתנה

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן