המחקר כלל שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ואמריקאים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פיטסבורג, פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Communications, וחשף ממצאים מדהימים לגבי יכולתם של ננו-נוגדנים המגיעים מבעלי חיים לנטרל את נגיף הקורונה, על מוטציותיו. בנוסף, המחקר עשוי לסייע במיגור מחלות דומות לקורונה בעתיד
החוקרים מצאו שכאשר עטלפי פירות ניזונים בעיר (תל אביב) הם הרבה יותר חקרניים, הם נהנים מהשפע העירוני, מבקרים במגוון עצי פרי בכל לילה וטועמים מכמה שיותר מזונות מגוונים. לעומתם עטלפי הכפר שחיים בבית גוברין מתמקדים בכל לילה בעץ פרי יחיד או שניים בלבד
מחקר רחב היקף בו השתתף ד"ר עמיעל אילני מאוניברסיטת בר-אילן שבחן נתונים שנאספו במשך 27 שנה ו 74,000 אינטראקציות חברתיות, שופך אור על מנגנוני החיברות, מעמד והישרדות אצל הצבוע הנקוד * המחקר התפרסם בכתב העת Science וכאמור זכה לעמוד במרכז שער המגזין
גם עטלפים חולים שומרים על "ריחוק חברתי" ומסייעים למנוע התפרצות של מגפה
תגלית מפתיעה: עטלפים מכירים את מהירות הקול מלידה * המשמעות – העטלף 'רואה' חרק במרחק של תשעה מילי שניות ולא מטר וחצי כפי שחשבו עד
בספר שלנו "לשמח את הכלבים" הבאנו מחקר מדעי ותמונות להדגמה והצענו עצות מעשיות שיעזרו למגדלי כלבים להעריך מה הכלב שלהם מרגיש בכל רגע ויקנו להם מגוון אפשרויות תגובה כדרך לתמוך בכלבם
"השיח הוא תמיד על מה הכלב תורם לאדם, ויש אפילו דעות המאשימות את האנושות בנצלנות של מינים אחרים. ממצאי המחקר החדשני של CLEVER DOG LAB ו TECH4ANIMALS מרמזים לכך שגם הכלב מרוויח מהאינטראקציה”, אמרה פרופ’ אנה זמנסקי מאוניברסיטת חיפה
כלב שמכשכש בזנבו, זו דוגמה אחת, ואנחנו בדרך כלל מפרשים כשכוש בזנב כסימן שהכלב שמח. אבל זו אינה הדרך היחידה שבה כלבים יכולים להביע את שמחתם, ויש בעלי חיים רבים שאין להם זנב או שאינם משתמשים בו כדי לדבר זה עם זה
אין זה מקרי שכלבים חמודים מזאבים, או שלעזים בפינות חי קרניים קצרות יותר וגינונים ידידותיים יותר מאלו של אבותיהן הפראיים. חוקרים קוראים לתופעות אלו "תסמונת ביות"
שאלה שנשלחה מזמן וחיכתה, בסבלנות של פרה, לתורה "למה דוקא חלב הפרה ולא חלב כבשים או עיזים הפך למזון כה חשוב?"
זאבים בוגרים מתגעגעים למטפל שלהם כשמופרדים מהם, בדיוק כמו כלבים
אם עטלפים יכולים לשמוע ולזהות מכשולים, מדוע הם בכל זאת מתנגשים לפעמים בקירות?
העטלפה שגמאה 200 ק"מ בשבע שעות ושברה את שיא העולם בתעופה למרחקים ארוכים
החל מחודש מרץ נמצאו כ-330 פילים מתים באוקוונגו ובסביבותיו, ההנחה הראשונית שהפילים הומתו ע׳׳י ציידים התבדתה מאחר שהחתים לא נשדדו. הנחה שניה היתה שהמוות נגרם על-ידי נגיף הגחלת – אנטרקס ( Anthrax) אלא שהתברר כי גם זו לא סיבת המוות, חיות אחרות לא נפגעו. הרשויות חקרו את מקרי המוות וכנראה שנמצא האשם, ציאנובקטריות (Cyanobacteria).
שני החוקרים הראשיים בשני המחקרים שהתפרסמו ביחד ב-Science מסבירים בשיחה עם אתר הידען את ההבדל בין השיטות לאיסוף הנתונים, ועל העובדה שלראשונה ניתן לעקוב אחרי
צוות חוקרים בהובלת פרופ' רן נתן מהאוניברסיטה העברית ביצע ניתוח מפורט של מסלולי התנועה של עטלפי פירות בעמק החולה * במקביל בחן צוות חוקרים בראשות
מערכות החיסון החזקות של עטלפים גורמות לנגיפים לעמידות גבוהה יותר, מה שהופך אותם לקטלניים יותר בבני אדם ואיך זה קשור לתוחלת החיים העצומה של העטלפים?
הנחת הבסיס היא שכל שנה קלנדרית שכלב חי שוות ערך לשבע שנות אדם בכל שלב של חיי הכלב. אבל ממחקר חדש עולה שהדברים לא כל
הממצאים שחשפו חוקרים באוניברסיטת תל אביב עשויים לשפוך אור על התפתחות חוש הסונר אצל עטלפים לפני עשרות מיליוני שנים, ולסייע בפיתוח טכנולוגיות הגנתיות והתקפיות עבור
מחקר באוניברסיטת תל אביב המחקר בחן כיצד עטלפים משלבים בין חוש הראיה לבין 'החוש השישי', חוש הסונר – גלי קול שהם משגרים, המוחזרים אליהם מעצמים
החוקרים, בהובלת פרופ' יוסי יובל מהמחלקה לזואולוגיה, מצאו קשר ישיר בין מזון לסקס אצל עטלף הפירות המצוי: הזכרים מספקים מזון לנקבות, ובתמורה מזדווגים איתן מאוחר
בעקבות הכתבות על צבועה, תנים וחיות בר אחרות שמבקרות בישובים והתגובות המשונות שפוחדים מאותם בעלי חיים או שמאכילים אותם, הנה מעט מידע בתקווה שאולי תשתנה
במחקר חדש, שהתפרסם בסוף השבוע בכתב-העת המדעי Cell, הראו מדעני מכון ויצמן למדע כי עטלפים מקודדים את המרחב הפיסי ללא גלי מוח מחזוריים. המדענים מעריכים
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב איששו השערה משנות ה-30: היונקים הקדמונים התאימו עצמם לפעילות לילית כדי להימנע ממפגש עם הדינוזאורים, והחלו לעבור לפעילות יומית זמן קצר
לממצאים מהמחקר החדש השלכות סביבתיות מרחיקות לכת, שכן תפקוד של חברות מיקרוביאליות אלו משפיע בצורה ישירה על ההתחממות הגלובלית
