סיקור מקיף

יונקים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת חיפה בחנו את יעילותו של מכשיר ייעודי המותקן על רחפן, שנועד להרחיק עטלפים מטורבינות הרוח שקוטלות אותם בהמוניהם, ולאפשר לטורבינות לפעול באופן יעיל ורציף
הזבדים האפריקנים נלכדים בבר כדי למצות מהם את שמן המושק ששימש מאז ימי קדם למשיחת מלכים. האם ניתן לפתח שיטה הומנית יותר?
לטענת החוקרים, הטענות ולפיהן התפרצות הקורונה מקורה בעטלפים אינן מבוססות מדעית והן בבחינת הטעיית הציבור. לטענת החוקרים במרבית המקרים העטלפים כלל אינם אוגרים וירוסים בגופם ובכל מקרה יש להם מערכת חיסונית יעילה מאוד המאפשרת להם להתמודד יחסית בקלות עם וירוסים שנחשבים קטלניים עבור יונקים אחרים
"בננה" שואלת: כיצד מיוצר חלב נטול לקטוז?  
היה לנו כלב שכשעמד מול מראה נבח בפראות על ההשתקפות שלו, לעומתו  הכלב הנוכחי בכלל לא מתייחס לדמותו במראה עד שאנחנו תוהים אם הוא מבחין בה. יתכן שבעלי חיים מסוימים מבחינים בדמותם במראה ואחרים לא? 
שאלה נרגנת שולח קורא מתוסכל מספירת קלוריות ולעיסת סלרי: איך זה שהפרות שאוכלות קש, עשב ושאר עלים ועלעלים המומלצים כל כך לדיאטות הן כל כך שמנות?
אבי שואל: האם חתולים משוטטים גורמים לירידה במספר הציפורים?
תוצאות מחקר שנערך בבית החולים הווטרינרי של האוניברסיטה העברית , מראות שהטיפול הוריד באופן משמעותי את שיעור הזיהומים מ-32% ל-8%. ייתכן והשימוש בדבש יוכל לצמצם או להחליף בעתיד, את השימוש באנטיביוטיקה הן בבעלי חיים והן בקרב אנשים
במחקר חדש של צוות חוקרים מאוניברסיטת טוקיו שפורסם בכתב העת " Current Biology", זוהו שלוש תרכובות כימיות שונות שזוהו כאחראיות לריח הגוף הפירותי שמפיץ הלמור הזכר במהלך עונת הרבייה השנתית, כדי להפוך אטרקטיבי יותר ולמשוך בנות זוג פוטנציאליות, בדיוק כמו בני האדם המשתמשים בבשמים
שמואל מודאג מעתידנו, הגברים  "שמעתי שכרומוזום ה- Y הזכרי מתדלדל עם הזמן, האם יתכן שבכול דור ודור יונקים ממין זכר מאבדים עוד ועוד מתכונותיהם? האם יתכן שיעלמו?"
מחקרים חדשים חולקים על הקביעה לפיה החולדות היו אלו שהעבירו את המוות השחור, אבל בכל מקרה מסתבר שהן עלולות להיות מאחסן של נגיפים ממשפחת הקורונה
לימור שואלת : האם החתול נקשר לבעליו או למקום? ועוד: מדוע חתולים נדרסים יותר מכלבים
המחקר כלל שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ואמריקאים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פיטסבורג, פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Communications, וחשף ממצאים מדהימים לגבי יכולתם של ננו-נוגדנים המגיעים מבעלי חיים לנטרל את נגיף הקורונה, על מוטציותיו. בנוסף, המחקר עשוי לסייע במיגור מחלות דומות לקורונה בעתיד
החוקרים מצאו שכאשר עטלפי פירות ניזונים בעיר (תל אביב) הם הרבה יותר חקרניים, הם נהנים מהשפע העירוני, מבקרים במגוון עצי פרי בכל לילה וטועמים מכמה שיותר מזונות מגוונים. לעומתם עטלפי הכפר שחיים בבית גוברין מתמקדים בכל לילה בעץ פרי יחיד או שניים בלבד
מחקר רחב היקף בו השתתף ד"ר עמיעל אילני מאוניברסיטת בר-אילן שבחן נתונים שנאספו במשך 27 שנה ו 74,000 אינטראקציות חברתיות, שופך אור על מנגנוני החיברות, מעמד והישרדות אצל הצבוע הנקוד * המחקר התפרסם בכתב העת Science וכאמור זכה לעמוד במרכז שער המגזין
גם עטלפים חולים שומרים על "ריחוק חברתי" ומסייעים למנוע התפרצות של מגפה
בספר שלנו "לשמח את הכלבים" הבאנו מחקר מדעי ותמונות להדגמה והצענו עצות מעשיות שיעזרו למגדלי כלבים להעריך מה הכלב שלהם מרגיש בכל רגע ויקנו להם מגוון אפשרויות תגובה כדרך לתמוך בכלבם
"השיח הוא תמיד על מה הכלב תורם לאדם, ויש אפילו דעות המאשימות את האנושות בנצלנות של מינים אחרים. ממצאי המחקר החדשני של CLEVER DOG LAB ו TECH4ANIMALS מרמזים לכך שגם הכלב מרוויח מהאינטראקציה”, אמרה פרופ’ אנה זמנסקי מאוניברסיטת חיפה
כלב שמכשכש בזנבו, זו דוגמה אחת, ואנחנו בדרך כלל מפרשים כשכוש בזנב כסימן שהכלב שמח. אבל זו אינה הדרך היחידה שבה כלבים יכולים להביע את שמחתם, ויש בעלי חיים רבים שאין להם זנב או שאינם משתמשים בו כדי לדבר זה עם זה
אין זה מקרי שכלבים חמודים מזאבים, או שלעזים בפינות חי קרניים קצרות יותר וגינונים ידידותיים יותר מאלו של אבותיהן הפראיים. חוקרים קוראים לתופעות אלו "תסמונת ביות"
זאבים בוגרים מתגעגעים למטפל שלהם כשמופרדים מהם, בדיוק כמו כלבים
אם עטלפים יכולים לשמוע ולזהות מכשולים, מדוע הם בכל זאת מתנגשים לפעמים בקירות?
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן