סיקור מקיף

ייתכן שקופים בייתו את עצמם – בדומה לבני אדם

אין זה מקרי שכלבים חמודים מזאבים, או שלעזים בפינות חי קרניים קצרות יותר וגינונים ידידותיים יותר מאלו של אבותיהן הפראיים. חוקרים קוראים לתופעות אלו “תסמונת ביות”

מאת: אוניברסיטת פרינסטון, 18 באוקטובר 2020. תרגום: זיו עדאקי

אסיף גאזאנפאר, פרופסור למדעי המוח ולפסיכולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, הוביל קבוצת מחקר שהראתה שהשפעה על התפתחות היכולות הקוליות של גורי קופים מובילה לשינויים גם בסמנים של ביות: כתם פרווה לבנה שעל מצחם. קרדיט: Rebecca Terrett and Lauren Kelly, מעבדתו של גאזאנפאר, פרינסטון
אסיף גאזאנפאר, פרופסור למדעי המוח ולפסיכולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, הוביל קבוצת מחקר שהראתה שהשפעה על התפתחות היכולות הקוליות של גורי קופים מובילה לשינויים גם בסמנים של ביות: כתם פרווה לבנה שעל מצחם. קרדיט: Rebecca Terrett and Lauren Kelly, מעבדתו של גאזאנפאר, פרינסטון

אין זה מקרי שכלבים חמודים מזאבים, או שלעזים בפינות חי קרניים קצרות יותר וגינונים ידידותיים יותר מאלו של אבותיהן הפראיים. חוקרים קוראים לתופעות אלו “תסמונת ביות” – הרעיון שהחרגת התוקפנות מהרבייה מובילה לשינויים פיזיולוגיים ובהם: אוזניים שמוטות יותר, לוע וחוטמים קצרים יותר, זנבות מתולתלים יותר, פרווה חיוורת יותר, מוחות קטנים יותר ועוד.

גם השינויים הפיזיים וגם אלו ההתנהגותיים, נראה שמקורם בתאי רכס עצבי מסוימים, המופיעים בעוברים ובילודים, ויש להם דמיון רב לתאי גזע. תאי הרכס העצבי הללו יכולים להתפתח למגוון רחב של תאים, ובייחוד לתאים של בלוטת יותרת הכליה – המגבירה את תגובת “הילחם או ברח” – ומשפיעה גם על תכונות פיזיות אחרות, כגון, התפתחות שיניים גדולות יותר ואוזניים מוצקות יותר.

מאז מתקופתו של דרווין, יש חוקרים המשערים שבני אדם בייתו את עצמם – בחרנו זיווגים פחות תוקפניים ויותר מסייעים, וכך הסטנו את המסלול האבולוציוני של עצמנו.

קשר בין התנהגות חברתית וביות

“ההוכחה לכך היא נסיבתית בעיקרה,” אומר אסיף גאזאנפאר (Asif Ghazanfar), פרופסור לפסיכולוגיה ולמדעי המוח באוניברסיטת פרינסטון. “זהו רעיון פופולרי ומרגש מאוד, אבל חסרה הוכחה ישירה לתקפותו, כלומר, חוליה מקשרת בין התנהגות חברותית ומאפיינים אחרים של ביות.” 

כדי לראות אם אפשר להציב את התאוריה הזאת על תשתית יציבה יותר, גאזאנפאר בחן קופי מרמוסט. בדומה לבני אדם, פרימטים אלו הם חברותיים מאוד ופועלים בשיתוף פעולה, ונוסף על כך, יש להם כמה סמנים פיזיים שעולים בקנה אחד אם ביות, ובהם, כתם של פרווה לבנה על מצחם, הנפוץ אצל יונקים מבויתים.

כיצד בא לידי ביטוי שיתוף פעולה אצל קוף? בין יתר הסימנים, אומר גאזאנפאר, נמצא חילופי קולות ידידותיים, דאגה זה לצאצאיו הצעירים של זה ושיתוף במזון.

קבוצת המחקר הראתה שגודל כתם הפרווה הלבנה על מצחו של קוף המרמוסט קשור בקשר הדוק לתדירות שבה הוא מפיק תגובות קוליות ידידותיות כלפי אחר. זוהי סדרת הנתונים הראשונה להראות קשר בין התנהגות חברותית לתכונה פיזית המאפיינת ביות בבעלי חיים אינדיבידואליים.

כדי להראות את הקשר הסיבתי בין כתם לבן להתנהגות קולית, החוקרים בחנו גורי קופים תאומים. לפרקי זמן קצרים מאוד, תאום אחד קיבל משוב קולי אמין מהורה מדומה – מחשב שתוכנת לקרוא קריאות של בוגר והגיב ל-100% מקולותיו של הגור – ואילו התאום האחר שמע תגובות הוריות ל-10% מקולותיו שלו.

הניסויים נערכו משך 40 דקות, יום כן ויום לא, משך רוב 60 הימים הראשונים לחייהם של גורי הקופים. ב-23 שעות היממה שנותרו, הקופים היו עם משפחותיהם.

גורים למדו “לדבר” מהר יותר

בעבודה קודמת, גאזאנפאר ועמיתיו הראו שהגורים שקיבלו משוב רב יותר למדו לדבר – או ליתר דיוק, פיתחו את קריאות הבוגרים שלהם – מהר מאחיהם. באמצעות מדידה של כתמי הפרווה שעל מצחם של קופים מתפתחים, מצאו החוקרים ששיעור הלובן המתפתח על פניהם גם הוא היה מואץ באמצעות תגובות הקול ההוריות. כך נצפה קשר התפתחתי בין צבעוניות פרוות הפנים להתפתחות קולית – שניהם הושפעו מהורים.

הקשר הזה עשוי להתרחש דרך תאי הרכס העצביים, שיכולים להתפתח לתאים של “הילחם או ברח” ויכולים גם לתרום לחלק הגרון שדרוש להפקת קולות.

מחקרים קישרו בין ביות לשינוים בהתנהגות קולית גם במינים אחרים. תנים שנבחרו לאילוף שינו את היכולות הקוליות שלהם בתגובה לנוכחותם של אנשים. באופן דומה, חוחית בנגלית לומדת ומפיקה שירים מורכבים יותר ויש לה גמישות שירית רבה יותר בבגרותה מאשר לבני דודיה הפראיים.

ואולם, זהו המחקר הראשון, במין כלשהו, שקושר בין רמתה של תכונה חברתית לגודלו של סימן פיזי המאפיין ביות, אמרו החוקרים, שממצאי מחקרם פורסמו בכתב-העת Current Biology.

“אם אתה משנה את שיעור ההתפתחות הקולית של קופי מרמוסט, אתה משנה את שיעור צבעוניות הפרווה שלהם,” אומר גאזאנפאר. “זוהי סדרת תוצאות מרתקת ומוזרה כאחד!”

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

18 תגובות

  1. מהמאמר: ” הרעיון שהחרגת התוקפנות מהרבייה מובילה לשינויים פיזיולוגיים ובהם: אוזניים שמוטות יותר, לוע וחוטמים קצרים יותר, זנבות מתולתלים יותר, פרווה חיוורת יותר, מוחות קטנים יותר ועוד”.
    הטענה האמפירית כאן היא שביות נמצא בקורלציה למוח קטן יותר ולא רק לפרווה חיוורת יותר (“לובן”).
    לפי שיטתם המביכה של חלק מהכותבים הגזענים כאן, לובן נמצא בקורלציה לרמת איי קיו. אבל לא זו ההשערה שעולה במחקר: לפי המחקר יש קורלציה חיובית בין תכונה חברתית לבין צבע לבן. לעומת זאת מבחינה אמפירית קיימת קורלציה שלילית בין גודל מוח לצבע לבן. ההשערה הסבירה שעשויה לעלות מכאן שהיא שיש דוקא יחס הפוך בין צבע לבן לאיי.קיו. זה שבמבחני איי קיו התוצאות בחברות מערביות כמו בארה”ב עלולות להיות שונות – דבר זה מוסבר בקלות ע”י העובדה שהרמה הסוציואקונומית של לבנים משפיעה באמצעות הגישה לחינוך טוב יותר – על ידע, תרגול וכישורים מחשבתיים וכן על שאר פרמטרים התנהגותיים ומעשיים, העשויים להיות גורמים לתוצאה משופרת במבחנים, זה הכל.
    עם זאת, ככל הנראה יש שונות ברמת האינטילגנציה בין קבוצות אנושיות שונות, אבל השונות הזו אינה פונקציה ישירה משונות בצבע, אלא פונקציה של תופעת סחף גנטית בראשיתית שאירעה אצל קהילות שהיו קטנות מאוד בעבר ושמרו על רמת בידוד גבוהה מקבוצות אנושיות אחרות לאורך תקופות ארוכות; או פונקציה של תהליך הפוך, של גיוון גנטי מתמיד – המתבטא ב”העשרה גנטית”; אוכלוסיות המתערבבות זו בזו באמצעות זיווגים כשהשונות הגנטית בהם גבוהה – מייצרים צאצאים ישירים מוצלחים יותר ואינטילגנטיים יותר.
    בענין זה של גיוון גנטי, מקרה המבחן השלילי הוא בנישואי קרובים מאוד וקרובים, שם התוצאות איומות.
    מקרה המבחן החיובי הוא באוכלוסיות הקולטות מנה גבוהה של גנים חדשים בזמן היסטורי קצר או רציף, כמו שקרה לא אחת אצל היהודים בגלויותיהם . התהליך של העשרה גנטית אצל היהודים הוא די מגוון מבחינת מנגנוני הקליטה. מנגנון רווח היה תמיד שחרור עבדים גויים והפיכתם באחת, מכוח דין תורה, ליהודים לכל דבר. בכל הגלויות, יהודים שהחזיקו עבדים גויים – חינכו אותם לקיום מצוות ברמה חלקית, ובאופן טבעי, על רקע היחסים המעין משפחתיים הם נהגו לשחרר אותם ובזה, העבדים הפכו מכוח דין תורה ליהודים לכל דבר. מנגנון רווח אחר היה גיור משמעותי של גויים מהסביבה, בתקופות מסוימות. בד”כ בדור השלישי לאחר השחרור או הגיור ולעיתים גם מוקדם יותר, אף אחד בקהילה לא זכר את המוצא הנחות של צאצאי המשוחררים/הגרים, וחיתונם בקהילה עם “יהודים מקוריים”נעשה חופשי. הצאצאים של החיתונים המעורבים של דור השלישי או הרביעי המדוברים – היו מוצלחים מעבר לממוצע. דוגמה למנגנון הזה ניתן לראות ביהדות בבל של המאות השניה והשלישית לספירה, וביהדות ארץ ישראל של המאה הראשונה והשניה לספירה, כששיעור חריג של גאוני המשנה והתלמוד היו צאצאיהם של עבדים משוחררים וגרים. יהדות אירופה – שמקורה ברומא של המאה השניה לפנה”ס התחילה מראשיתה מערבוב גנטי יוצא דופן, והמשיכה בקליטת גנים משמעותית מהסביבה בכל מקום כל זמן שלא הגיעה למקום הנצרות והחוק הקאנוני שלה, חוק שאסר על גיור ועל השתעבדות לעבדות אצל יהודי. התנופה של ההצטיינות עקב ההעשרה הגנטית מותנה שלושה או ארבעה דורות לאחר הפסקת התהליכים של ההעשרה הגנטית תחת לחצי הסביבה (ראה: שקיעתה היחסית של יהדות ספרד אחרי תור הזהב, דילדולה של יהדות צרפת אחרי תקופת רש”י ובעלי התוספות, ועוד). תהליך כזה קרה לאחרונה בליטא עד המאה ה – 15 – רק אז השתלטה שם הנצרות והפסיקה את התהליך של ההעשרה הגנטית, אבל ההשלכות של ההעשרה הגנטית במשך מאות שנים שקדמו למאה ה 16 ניכרות עד היום, ויתכן שמכאן אחד מהמקורות להצטיינות היוצאת דופן של בני יהדות ליטא בכל תחום (יהדות זו פיתחה גם תרבות למדנית ייחודית, וחיזקה כללי העדפה חיתוניים שהעצימו את תופעת ההצטיינות). בארצות המזרח וצפון אפריקה התהליך פסק הרבה יותר מוקדם – כאשר הנצרות השתלטה על חלק גדול מהמזרח הקרוב וצפון אפריקה במאה הרביעית ואילך עד המאה השביעית. החלשת ההתגוונות הגנטית ניכרה ביתר שאת כאשר האיסלאם השתלט – החל מהמאה השביעית. קהילות יהודיות אלה הספיקו להחזיק עוד בהצטיינות אינטלקטואלית רק לטווח קצר של לא יותר ממאות שנים ספורות – עד שהגיוון הגנטי בהן ירד משמעותית והושגה הומוגניות גנטית יחסית.
    אגב, בישראל התופעה של העשרה גנטית עקב נישואין בינעדתיים צריכה להיות גורם חיובי ביצירתה של הצטיינות אינטלקטואלית, למרות מערכת חינוך לא מספיק מושקעת ולמרות פערים סוציואקונומיים משמעותיים, המקטינים את הנגישות של אוכלוסיות שלמות לחינוך ברמה מספקת. יתכן שכאן נעוץ לפחות חלק מההסבר לתופעה המתבטאת בקיומה של עילית בקרב הדור הצעיר ודור הביניים בסדר גודל של 10%-15% מקבוצות הייחוס, עילית שהיא בעלת יכולות אינטלקטואליות גבוהות, המושכת את כל יתר חלקי הכלכלה והחברה הישראלית, הבינוניים למדי כשלעצמן – למעלה.
    עכשיו אפשר לחזור ולנסות לראות את השונות ביכולות אינטלקטואליות של קבוצות אנושיות גדולות. האוכלוסיה של אפריקה, מעצם גודלה ורציפותה הגיאוגרפית ומעצם העובדה שהיא אוכלוסיה שלא קיבלה מעולם מנות משמעותיות של גנים מאוכלוסיות רחוקות, לא זכתה לא לסחף גנטי חיובי ולא להעשרה גנטית, וככל שמדובר באוכלוסיות שמדרום לסהרה היא מצטיינת בהומוגניות גנטית יחסית גבוהה. לא כן האוכלוסיות באירופה או בחלקים ממזרח אסיה, בעיקר באלפיים השנה האחרונות, או בארץ מהגרים כמו ארה”ב החל מהמאה ה-17.
    ההשערה שלי היא ששונות ביכולות אינטלקטואליות בין אוכלוסיות – “גזעים”- קיימת, במידה זו או אחרת, אבל היא בהחלט לא פונקציה של “צבע”, והיא בהחלט פונקציה של גיוון גנטי, בעיקר (סחף גנטי באוכלוסיות קטנות ומבודדות לא מתפתח כיום).

  2. אבי בליזובסקי. הודו עדיין נכשלת וסין הייתה נכשלת בגלל הקומוניזם. עכשיו סין במצב הרבה יותר טוב כי היא עברה לכלכלת יצוא ולאט עוברת עכשיו לכלכלת צריכה למרות שהמשטר נשאר קומוניסטי.

  3. אבי בליזובסקי. אני מקווה שאתה מבין מה זה ממוצע? כמובן שכשיש יותר ממיליארד הודים אז יהיו מיליונים בעלי אייקיו מאוד גבוה , אנשים שיצליחו מאוד ויהגרו וילכו ללמוד באוניברסיטאות אמריקאיות מובילילות כנ”ל יש שחורים מאוד חכמים. רוב המהגרים החוקיים היו חייבים להיות חכמים מלכתחילה כדי שיוכלו להגר. אבל מה שקובע זה הממוצע וכאן ההודים נופלים מהאדם הלבן. סינים הם בעלי אייקיו בממוצע גבוה מהאדם הלבן אז כמובן שתמצא אותם באוניברסיטאות המובילות בעולם במיוחד כשיש יותר ממיליארד מהם, כנ”ל יפנים וקוריאנים. ומה המשותף לכל הגזעים האלה? צבעם הלבן כמובן. אם עדיין לא הבנת כנראה שאתה לא רוצה להבין או שכל החיים הטיפו לך אחרת כי האמת היא עצובה , לא “שיוויונית ” אבל זה הטבע וזה המדע. עכשיו תבין למה השמאל מעודד את הערבוב גזעים, כדי להעלים את כל ההבדלים האלה בין בני האדם וליצור גזע אחד בז’…

  4. אבי ב.
    החיידקים של המתיישבים החדשים באמריקה
    השפיעו על הבריאות של התושבים המקומיים.

    ו…?

    העובדה שלאדם הלבן היתה היכולת השכלית והחומרית להגיע עד לאותם בני אדם שמעולם, עד אותו רגע, לא העלו בדעתם אדם לבן, רק מחזקת את העובדה שהאדם הלבן נעלה מבחינה של השגים חומריים, לכל הפחות, מאשר האדם הלא-לבן.

    הישג חומרי היא תכונה הכי איכותית שאנוש יכול להשיג.

    עובדה נוספת היא ש,
    האדם הלבן מאז רק שיגשג עוד יותר.
    ראה ערך: ” היכן האדם הלבן באמריקה והיכן האינדיאני”.

    אנחנו למדנו מההיסטוריה (שנכתבה לאחרונה בידי אנשים בעלי צבע “לבן”) שהקופים שהשתמשו בכלים היוו יותר הצלחה חברתית מאשר הקופים שלא ידעו להשתמש בכלים.

    בני אדם שיש להם כלים יותר טובים, חווים יותר הצלחה בשימוש שלהם מאשר אחרים שאין בידיהם כלים אלו.
    ככה זה בטבע.

    אין לכך שום קשר לעבדות של אנשים בעלי צבע עור כהה יותר.

    והאוניברסיטאות המלאות בהודים וכולי –
    הם מלאות בהם מסיבה אחת:

    הדיפ סטייט הבין שהאדם הלבן יותר לא מאמין לו ולכן החליט הדיפ סטייט שהאדם הלבן ילחם באדם הלא-לבן כדי להכריע במי הדיפ סטייט ישלוט.

    לכן הקים לו הדיפ סטייט, מכונים שונים ומשונים שיטמיעו במוחם של חסרי הדיעה את הדברים שהם “צריכים לדעת”.
    ותוך כדי ההטמעה והתעמולה הם קיוו להשיג את מבוקשם.

    היום אנחנו עדים לכך שהעמך מתעורר ובעלי השליטה המושחתים והשולטים באירופה ואמריקה מאות בשנים מתחילים לרעוד..
    שוב, הברברים מאיימים על רומא. 🙂

  5. ועוד משהו נוסטרדמוס, יש לי הוכחה שתסתור את התיזה שלך. היום האוניברסיטאות בארה”ב מלאות בסינים והודים, בוגרי מאות אם לא אלפי האוניברסיטאות החדשות שקמו בשתי המדינות בעשרים השנים האחרונות, חלקן ברמה גבוהה ביותר. הרי גם סין והודו נחשבו מדינות נחשלות עד תחילת המאה.

  6. https://www.hayadan.org.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99-%d7%a2%d7%95%d7%a6%d7%91-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%9e%d7%92%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%a0
    איך העולם המודרני עוצב על-ידי מגפות לפני 500 שנה
    פה מוסברת תגובת השרשרת איך מגיפות חיסלו את מרבית אוכלוסיית ילידי אמריקה, וכתוצאה מכך המתיישבים נאלצו לייבא עבדים מאפריקה

  7. אבי בליזובסקי
    אתה יודע טוב מאוד שהכל התחיל הרבה לפני…

    והקולוניאליזם הוא נחלתם של לובשי הגלימות

    הדיפ סטייט של אירופה שהתחיל את הדיפ סטייט של אמריקה ומאז מנסה להשתלט על מדינות ועמים אחרים ומנסה לבסס שם את הדיפ סטייט שלו.

    (ראה ערך “”לובשי הגלימות”” בארצנו…
    לא הצליחו לובשי הגלימות בארץ (אצלהם הגלימה דווקא אינה צבאית כמו האירופאים)
    להעביר בחזרה את השלטון לידיהם.
    ביבי עושה להם בית ספר.)

  8. אבי בליזובסקי
    אבל היא לא התרחשה בניגריה, נכון?
    כי ככה זה.. הטבע.
    בסוף ישנה רק “תוצאה אחת”
    ולא – “כל התוצאות ביחד”.
    אנחנו למדים מהתוצאה את מהלכו של הטבע.

    כשם שיימח שמו הנאצי הבין.
    הוא הבין את העליונות הלבנה שאותה הזכרת.

    אבל גם אם הוא צדק או לא – הטבע קובע את המהלך.

    והיכן אנו עומדים אחרי 75 שנים מאז נסיון היישום של אותה התורה?

    הוא צדק או לא יימח שמו ההוא?

    dura lex….

  9. ממליץ לקרוא את הספר “רובים חיידקים ופלדה” שמסביר למה אירופה הקדימה את אפריקה.

    לגבי הקשר בין פיגמנטים לאיי קיו, אני מוצא אץ זה משעשע שיהודים, שלא בדיוק ידועים בהיותם בלונדינים עם עייניים כחולות, כותבים דבר כזה.

  10. אפריקה מבחינה גנטית היא היבשת הכי מגוונת, למרות שאתה לא רוצה להבחין בכך. אל תשכח שאחת מהמעצמות הגדולות ביותר בעולם העתיק היתה מצרים שנמצאת כמובן באפריקה.
    רק תיקון טעות שלי, הכל התחיל מגילוי אמריקה, וגזילת אפריקנים רבים ומכירתם לעבדים שערערה את היסוד של כלכלת אפריקה והפכה אותה טרף קל למעצמות קולוניאליסטיות. המהפכה התעשייתית רק הגבירה את הקולוניזציה.

  11. אבי בליזובסקי, המהפכה התעשייתית לא קרתה באפריקה אלא באירופה מסיבה טובה ולא ממקריות או מגורל. והסיבה היא גנטית כמובן

  12. אבי בליזובסקי, עד לפני מספר מאות שנים לפני הגעת האדם הלבן לא הייתה שפה כתובה באפריקה השחורה, לא בגדים , לא חקלאות ואף לא שימוש בגלגל רק בקתות בוץ וציידים לקטים. עד היום בחלקים גדולים מאפריקה גרים בבקתות בוץ. אפריקה השחורה זה חור עני ומסכן עם אייקיו נמוך ביותר והפנטזיות של השמאל והוליווד לא ישנו זאת. ווקנדה וטכנולוגיה מתקדמת קיימים רק בסרטים ופנטזיות של שחורים ושמאלנים

  13. אנונימי, זה ממש לא נכון. העליונות לכאורה של הגזע הלבן החלה עם המהפכה התעשייתית. אם היא היתה מתרחשת בניגריה ולא באנגליה המצב היה הפוך.

  14. לאור הממצאים בבלתי צפויים, אפשר ללכת צעד אחד נוסף קדימה: לבצע את מתודת הביות העצמי על אנשים, רצוי ישראלים. בהתחלה מתוך שיתוף פעולה ובמידה והניסוי יצליח גם בכפייה חוקית, לסמן כתם לבן על המצח של אנשים שמגלים סימנים מדאיגים של חוסר חברתיות (אתם תבחרו את הסימפטומים, ואת הסקלה של תכונת החברתיות) כדי להרגיע אותם, למתן את האגרסיביות המובנת בנפשם, ולשפר את האמפטיה האישית והסולידריות הקבוצתית. אם תהיה לנו סבלנות להמשיך בטיפול לאורך זמן אבולוציוני יתכן ונוכל להתחיל לשוב לקרוא עיתונים, להתאסף ברחובות ואפילו להקשיב לפוליטיקאים ללא התחושה הרווחת היום – של חשיפה להתנהגות אלימה, מעודד עימותים ושפת שיח שית ציבורי ירודה מתחת לתקן “הומו-סאפיינס”

  15. יסמין
    התנהגות ידידותית וצבע לבן קשורים אחד בשני מתוך התבוננות על האבולוציה של האדם. האדם שהתרחק מאפריקה – צפונה, ופיתח כלים שונים שאיפשרו לו לשרוד ואף לשגשג יותר טוב מכושי, הפכו את האדם הלבן ליותר מפותח מן הכושי (בן ארץ כוש).
    וידוע שאדם מפותח יותר מרוצה מהחיים מן האדם שהוא פחות מפותח וככזה יותר כועס ויותר קריטי על העולם שמסביבו ( כלומר, יותר אגרסיבי אל הסביבה).

  16. יסמין זה קשור לרמת האייקיו וזה הוכח שככל שהצבע כהה יותר אז בממוצע האדם בעל אייקיו נמוך יותר , אייקיו נמוך מוביל לחוסר חברתיות, לפשע ואלימות בגלל חוסר יכולת להתפרנס וקנאה. גם אצל כלבים למשל גזעים שונים הם בעלי תכונות שונות ואינטלגנציה שונה. עובדות לא יכולות להיות גזעניות. לכן רב תרבותיות וגזעיות נכשלת וצריך להפריד ואסור לערבב בין גזעים.

  17. מעניין – צריך לחקור עוד את הקטע הזה – בייחוד בגלל הפוליטיזציה הפוטנציאלית של קישור צבע לבן להתנהגות ידידותית. אני מאוד מקווה שלא ינסו להשליך מזה לבני אדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.