סיקור מקיף

דברים שיורמים יודעים: איך האבולוציה יכולה ליצור רגשות

מי שחושף עצמו לשאלות בנושא מדע מקבל לא מעט תהיות על תורת האבולוציה. הגולש "בסד" מערער על הרעיון ומאתגר את דארווין בשלל שאלות שבאחת מהן נדון הפעם. איך נוצרו הרגשות? איך האבולוציה יכולה ליצור רגשות?

שימפנזה צעיר, צלם: Pierre-Fidenci, ויקימדיה.
שימפנזה צעיר, צלם: Pierre-Fidenci, ויקימדיה.

 

לא סתם שאלת איך יכולה האבולוציה ליצור רגשות ולא כיצד היא יכולה ליצור שמיעה או מנגנון שיווי משקל. הסיבה לרתיעה מהעיסוק בענף זה של האבולוציה היא רגשית ודתית. הרגשות הם המרכיב שאנו מזהים עם היותנו אנושיים, קשה לקבל שאהבה או ידידות הן תכונות המעוצבות בהתאם לחוקי הברירה הטבעית ממש כמו כנפי הזבוב או קוצי הצבר. אבולוציה של רגשות פירושה שאנו ניצבים על אותו רצף התפתחותי עם יצורים אחרים ולא כ"נזר הבריאה".  הפילוסוף דקארט ("אני חושב משמע אני קיים") ראה בבעלי החיים מעין מכונות נטולות נשמה והעדרה של שפה שימש לו כהוכחה לכך "אילו היו בעולם מכונות בעלות אברים ופנים של קוף או של איזו חיה אחרת לא היה בידינו כל אמצעי להכיר שאין טבעם דומה בכל לטבען של החיות הללו"  את  הנפש האנושית המרגישה ייחס דקארט רק לאדם.

שלמה מימון, פילוסוף יהודי שהושפע מדקארט מספר על טיול שערך עם חבריו "והנה באמצע הדרך שכבה עז. נתתי לעז כמה מכות עם המקל וידידי האשימו אותי באכזריות. עניתי: 'איזו אכזריות? אתם חושבים שהעז חשה כאב אם אני מכה אותה? אתם טועים מאד. על פי  דקארט העז היא בסך הכול מכונה'. ידידי אמרו: 'אתה לא שומע היא צועקת כשאתה מכה אותה?' על כך עניתי: 'בוודאי היא צועקת. אם אני מכה בתוף, גם התוף משמיע קול'" .  מיותר כמעט לציין כי בעוד הישגיו המתמטיים והפילוסופים של דקארט חשובים גם היום הרי שכביולוג הוא נחל כשלון חרוץ. אין הבדל מוחי בינינו לבין בעלי החיים שיכול לשלול מהם רגשות. למעשה, ככל שמצטבר מידע על התנהגות יונקים ועופות מתברר כי עולם הרגש שלהם דומה למדי לשלנו. כך למשל, פילים "קוברים" את מתיהם ע"י כיסויים בענפים ואף מפגינים התנהגות שקשה שלא לפרש כאבל. לא רבים יודעים זאת (ושלמה מימון ודאי לא שיער כך כשחבט בבהמה המסכנה) אבל כשהקבב היה עדיין כבש הוא היה מסוגל לזהות פנים של 10 בני אדם ו50 כבשים אחרים. כשהכבש מבודד מהעדר הוא מפגין מתח ומועקה שניתן להקל ע"י הצגת תמונות של חבריו לשעבר ובתוך עדרי הצאן והבקר נוצרות חברויות עמוקות. נראה שאין כמעט רגש אנושי שאין לו מקבילה אצל הולכי על ארבע כולל התנהגויות של תמיכה בחלשים ובחולים שאנו מייחסים לרגשות הנאצלים וה"אנושיים" ביותר כך, למשל מתאימים להקות קופים את מהירות התקדמותן לקצב של החולים והחלשים ביותר ועטלף מוכן לשמש כבייביסיטר לחברו כשהוא יוצא לחפש מזון. עם זאת קשה לעובדות להתמודד עם אמונה וכך, יותר מ200 שנים לפני דרווין עיגן  דקארט את התנגדותו העקרונית לייחס נשמה לחיות גם בנימוק  מוסרי "אין דבר המרחיק את חלושי הדעת מן הדרך הישרה של המידות הטובות מאשר הרעיון שהטבע של נפש החיות הוא כטבע נפשנו שלנו". מעניין כי חז"ל סברו כי דווקא הכרת הדמיון בינינו לבעלי החיים עשוי לשפר את התנהגותנו " אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול..". חוקי צער בעלי חיים בתורה מכירים ביכולתה של ציפור להצטער על גוזליה ושל בהמת עבודה ליהנות ממנוחת השבת, נראה שעיסוקו של משה רבנו כרועה הפך אותו לזואולוג טוב יותר מדקארט.

איזורי המוח השונים. מתוך ויקיפדיה. איור: Anatomist90
איזורי המוח השונים. מתוך ויקיפדיה. איור: Anatomist90

איפה נמצא בכלל הרגש?

במילה אחת : במוח. הפיזיולוג פול מקלין (Paul MacLean ) יצר מודל אבולוציוני של המוח ועל פיו גולגולתנו מכילה לא פחות מ3 מוחות המייצגים שלבי התפתחות אבולוציוניים שונים ומבצעים מטלות שונות. חלקו הקדום ביותר של המוח שרב המשותף בו עם צורות חיים "פרימיטיביות" כזוחלים ודו-חיים הוא גם העמוק ביותר וכולל את גזע המח והמוחון (צרבלום)   המח " הזוחלי" אחראי על תגובות פשוטות לגירויים מוגדרים: תיאבון בעקבות ריחו של מזון או בריחה בהיתקלות עם איום. הפעולות אותן מכוון חלק מוחו זה מכאניות, חוזרות ואינן מושפעות מניסיון.  חלקו האמצעי של המח  הוא המוח ה"לימבי" או "היונקי הקדום" הוא האחראי לרגשות כגון פחד, כעס, שימחה, ולזיכרון של רגשות ותחושות. קליפת המח  (neocortex)או המוח היונקי החדש ההיא חלק המח המאוחר ביותר מבחינה אבולוציונית אחראי על החשיבה המופשטת והוא מפותח במיוחד אצל בני משפחתנו הקופים ואצלנו, בני האדם. אצל האדם קליפת המח מפותחת במיוחד ותופשת כשני שליש מנפח המח. עכבר ללא קליפת מח יתפקד כמעט כרגיל אבל אדם שקליפת המח שלו פסקה מלתפקד הוא צמח. אבל קליפת המח או "המח החושב" לעולם אינו פועל לבדו. החלק הלימבי, הרגשי חיוני לחשיבה והוא האחראי לקביעת "סדר העדיפויות" של המח וחלוקת תשומת הלב. הידע שנרכש מאז ניסח מקלין את מודל שלוש המוחות שלו מחייב שינויים בתיאוריה ובכל ניתן להבחין בהופעת תפקודים מוחיים בדרגות עולות של מורכבות ברצף האבולוציוני של בעלי החוליות.  רגשות, בניגוד לעצמות או שיניים אינן משאירות ראיות במאובנים: גם אם נדע הכול על מבנה גופו, תזונתו והרגליו של הדינוזאור לא נדע  אם חש בפחד או קנאה. ובכל זאת ניתן לדעת משהו על התפתחותם של רגשות מתוך הסתכלות בבעלי חיים שונים החיים עימנו כיום. אם אכן הרגשות שלנו הם תוצר של הברירה הטבעית הרי שנצפה למצוא אותם אצל קרובי משפחתנו ופחות אצל מי שיושב על ענף מרוחק משלנו בעץ האבולוציה.

כדי לקבוע את תאריך הלידה של הרגשות עלינו למצוא את הקבוצה הפרימיטיבית ביותר שבה מופיע רגש. בשנים האחרונות הראו תצפיות כי פול מקלין עשה עוול לזוחלים כשייחס למוחותיהם אוטומטיות נטולת רגשות. כך, למשל, צבים מעדיפים במובהק חצר עשירה בגירויים על חצר משעממת המציעה אותו מזון. צבים נוטים גם להראות סימני מתח לאחר טיפול בהם: הם נוטים להתקרב למקור חום  וקצב הלב שלהם עולה זמן ממושך לאחר שמהטפל לקח אותם לידיו. סימנים להתנהגות מכוונת רגשות הובחנו גם אצל לטאות וזוחלים נוספים אך לא אצל אבותיהם האבולוציוניים של הזוחלים: הדו חיים והדגים. מחקרים אלו מתארכים את הופעת הרגשות הראשונים להתפתחות הזוחלים מהדו חיים לפני כ 300 מיליוני שנים. עם זאת, עולם הרגש של היונקים מורכב משל בעלי החוליות האחרים. כך למשל, תסכול הוא רגש יונקי מובהק: יונה שהקן שלה מסולק שוב ושוב מהמרפסת חוזרת ובונה אותו באותו מקום ללא סימני מצוקה רגשית.

 בשביל מה זה טוב?

מעקב היסטורי עדיין אינו עונה על לב השאלה. אם רגש הוא תכונה שעוצבה על ידי האבולוציה יש לבדוק, כמו בכל התפתחות אבולוציונית, איך מסייע הרגש בברירה הטבעית: למה סיכוייו של הרגיש להעמיד צאצאים גדולים מסיכויי מתחריו ה"אוטומטים".

מי שעוסק בשאלה הזו הם מדענים המנסים להבין את מערכת העצבים ותוצריה (כדוגמת הרגש) במונחים הלקוחים מעולם מדעי המחשב. המח הוא מנגנון של עיבוד מידע וככזה הוא יכול לטפל בקלט המגיע אליו מהחושים בכמה רמות. הרפלקסים הם מקבילה של פונקציה פשוטה,קלט מסוים מניב פלט ידוע: ריחו של מזון יעורר תיאבון ומראה או קול של טורף יעורר תגובת בריחה. די בכך כדי לאפשר שרידה אבל במערכת שאינה אלא אוסף של מנגנוני גירוי – תגובה יש סכנת התנגשות בין שתי פונקציות: מה לעשות אם מופיע אויב בשדה הראיה יחד עם ריח מפתה של מזון? יש יתרון לתוכנה שתסדר את הפונקציות השונות, תקבע סדר עדיפויות בניהן ותכבה את הלא- נחוצות לסיטואציה. רגש הוא, לדעת אותם מדענים מעין תוכנת-על המפעילה ומכבה תוכנות שונות. ניקח לדוגמה אדם או חיה ההולכת לבדה בלילה ביער חשוך. הגירויים זורמים מכל החושים אך אין טעם להתייחס לכולם אלא רק לאלו המשפרים את הסיכוי לסיים את המסע מחוץ לכרסו של טורף.

הפחד הוא מעין "תוכנת על" המאפשרת להתעלם מגירויים שהיו עשויים לעורר תיאבון, תשוקה מינית או סקרנות ולהגביר רגישות לקולות העשויים לרמוז על תנועה חשודה בסבך. מהזיכרון נשלפים אירועים קודמים של פגישה עם גורמים עוינים אליהם מושווים הגירויים החדשים: זיכרונות אחרים אינם נחוצים ואין טעם לדפדף בהם. קביעת סדר העדיפויות הזה מאפשרת חלוקת משאבים: החלשת זרימת הדם לאיברי העיכול והרבייה והגברת זרימת הדם לשרירים. כאשר יופיע יצור חדש תיבחר התגובה מתוך מגוון מצומצם של אפשרויות: בריחה, תקיפה או הסתתרות בלי לבזבז זמן יקר. ליצור פחדן יש, לכן, סיכוי טוב יותר להעמיד צאצאים דומים לו מאשר לחיה הנוהגת כאוטומט של דקארט.

הפחד הוא אולי הרגש שקל ביותר להבין את משמעותו האבולוציונית אבל רגשות אחרים ו"מעודנים" יותר משרתים מטרה דומה. גם לרדיפת הכבוד, האהבה, או הקנאה יש שורשים בעולם ממנו התפתחו אבותינו. ההיתקלות חוזרת עם מצבים דומים לאורך דורות רבים הוביל לפתוח מנגנוני עיבוד מידע שיש להם יתרון הישרדותי. כך, למשל, אצל בעלי חיים בלהקה בעלי המעמד הגבוה הם שזוכים להעמיד צאצאים: קוף שיסגל את הפילוסופיה הצנועה של דיוגנס בחבית (מי שויתר על הבלי הכבוד והמעמד) יזכה אולי לשלוות נפש אך לא לחסדי הנקבות. כך יש יתרון לרגש התחרות והשאיפה לסטאטוס שיארגן את תהליכי קבלת ההחלטות שלנו בקבוצה.

יש רגשות הנראים, במבט ראשון, חסרי ערך להישרדות כגון אבל על מות קרוב (רגש המשותף לנו ולכמה יונקים אחרים), הנאה ממשחק, פליאה, אשמה וכו' – מצבי רוח שלא יעזרו לנו להאכיל את ילדינו או להימלט מנמר טורף. אבל, בטווח הארוך, רגשות כאלו מאפשרים למידה יעילה יותר ,הסתגלות לשינויים בסביבה הפיזית או החברתית והתאמת סדר העדיפויות שלנו למה שיקדם את מצבה של הקבוצה ואת מעמדנו בתוכה. אבולוציה פירושה לא "שרידת החזקים" אלא "שרידת המתאימים" ורגש אינו מכשול אלא תנאי להצלחה במלחמת הקיום.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל  [email protected]

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

14 תגובות

  1. אולי – מודל על רגשות :
    הרגשות הן תוצר של תודעה – היוצרת עוד ספקטרום של חוויות (רגשיות במקרה זה) לתודעה לחוות את עצמה , כדי להיות בקשר גומלין עם עצמה דרך הספקטרום הרגשי, לעשות בחירות במציאות שספוגה גם ברגשות ועל ידי כך לאמן/לזכך/לשפר את עצמה בבחירות שבונות ולא הורסות , להרוויח יכולת ליצור תבניות תודעה יותר מעודנות ויותר מורכבות.

  2. שלום רב,
    בדרך כלל קורא בהנאה את הטור.
    חבל להציג לקהל הרחב תיאוריה שאבד עליה הכלח מזמן כמו זאת של מקלין.
    מוזמן לעשות סקר בקרב מדעני המוח במכון ובכל מקום אחר, התיאוריה והרעיון של מקלין נחמדים אולי אבל לא תקפים מדעית בוודאי שלא מקובלים כבר שנים רבות.

  3. עולה שהיהדות מכירה בחיי הרגש של בעלי חיים. אם כן מדוע אין נטייה לצמחונות? מדוע להוביל כבשים לשחיטה כאשר הן שומעות מה קורה לכבש שהובל לפניהן? מדוע לגדל בהמות בצפיפות? מדוע להחזיק תרנגולות מטילות במשך שנים בכלובי סוללה כאשר לתרנגולת אין אפשרות אפילו לבצע תנועה טבעית הדרושה לרווחתה כמו לפרוש את הכנפיים? מדוע גם אנשים אדוקים מדתות שונות חושבים שהם טובים אם הם מזמינים את המשפחה והחברים לאכול פרה ששחטו? מדוע לא מפסיקים מסעות ארוכים בצפיפות ובסבל של עגלים המובלים לשחיטה? האם לבני אדם יש רגשות רק כלפי עצמם? האם הם לא מסוגלים לחוש אמפטיה לבעלי חיים? האם מי שאינו צמחוני חייב כל יום לאכול בצהריים בשר?

  4. מעניין יהיה לנסות ולהתקין בדרך כל שהיא רגש פחד ברובוט או סתם תוכנת מחשב ולראות לאן הם יגלגלו ואילו רגשות יתפתחו ,זה יכול לעזור ולהבין את האבולוציה של הרגשות, אבל איך מייצרים פחד בסיסי?

  5. כל מי שגידל כלב וגם חתול יודע כמה הם שונים זה מזה באופיים וברגשותיהם. זו לא האנשה, ביכולותיהם המוגבלות שלא כוללות דיבור כלבים, חתולים, סוסים ושאר יונקים מביעים המון רגש.
    אני חושב שהרגש נדרש ליונקים בכמה אופנים, אבל אשער שהוא ברור וחזק יותר אצל יונקים שגוריהם חסרי אונים למשך זמן מסוים. כך גם נדרשת יותר עזרה של הלהקה וגם יש תהליך למידה וחיברות יותר ארוך. הדבר אומר שגם מורכבות הפעולות ומגוון הלמידה גדול יותר אצל הפרט הבוגר ומינים כאלו הופכים גם לוורסטיליים יותר בהישרדות על פני אזורים שונים מבלי להידרש קודם כל לשינוי הגנטי, על אף שיתכן שזה יתרחש אח"כ. זה יתרון.
    בנוסף, הרגש יוצר מגוון נוסף, מעבר למגוון הגנטי, שנסמך על נסיון החיים של הפרט. בכך פרטים יכולים להיות יותר מותאמים למצבים משתנים והישרדות המין יכולה להיות אולי טובה יותר.
    אם לרדד את זה לשאלת המוח כמחשב – הרגשות עוזרות להעביר נדבך רחב של חישוב המצב לאור הנסיון המצטבר לתת המודע ובכך לחסוך הרבה זמן עיבוד מהחלק המודע ולאפשר תגובה מהירה לסיטואציות מורכבות, כמו סיטואציות חברתיות או סביבה לא מוכרת.

  6. לגבי תגובתו של שומר הסף
    מסכים עם ההנחה שאבולוציה הינה תהליך, אני לא מבין מדוע האופן בו מתנהל תהליך זה לא יכול להקרא תורה. זכור שאבולוציה קיימת לא רק לגבי החיים, קל להוכיח שתהליך אבולוציוני קיים גם באומנות, בתיאטרון בבנייה במשחקים וגם "אבולוציה של תיאוריות"- מאמר שכתבתי לפני מספר שנים באתר הידען, וכו וכו אין ספור אפשרויות.
    לעומת זאת אינני מסכים עם "הצורך" של המצאת מילים עבריות לכל ציוץ לועזי. העולם הפך היום לכפר גלובלי ואין טעם לשנות לעברית את כל המילים הלועזיות המקובלות לכן אני חושב ש"סיטואציה" היא מילה מובנת וטובה ואין לשנות אותה כמו שהייתי כועס אם מישהו היה חומד לו את המילה "אבולוציה " ומעברת אותה. בכל העולם מדברים על אבולוציה, קטרקט, קורונה ועוד ואין סיבה לעיברית להתנהג אחרת. זיכרו שכבר מפני אלפי שנים חדרו מילים זרות לשפה העברית מהשפות השכנות כגון ארמית יונית אידיש ערבית ועוד.זה דווקא מראה את חוזקה של שפה.
    אבל זאת דעתי.
    נא להגיב בעדינות.
    יהודה

  7. 3 תגובות
    אד הגיב:
    24 באפריל 2020 בשעה 12:51
    בעל המאמר הראה, אולי, ש"רגש" נמצא בהתאמה מסוימת לאבולוציה. הוא לא הוכיח שאבולוציה "יוצרת" רגשות (כלשון השאלה).
    מסתבר שמי שמניח ש"הכל זה מוח", כלומר מי שתופס את המציאות של החיים כחומר ועוד חומר ורק חומר, בגישה מטריאליסטית דוגמטית, יזהה בין קורלציה מסוימת שאולי קיימת בין התקדמות אבולוציונית חומרית לבין פונקציות נפשיות: תודעה, תבונה ותכונות נפשיות אחרות, לרבות רגש. הזיהוי הזה הוא כמובן מוטעה ברמה הלוגית וגם המדעית. זאת ועוד, בפרספקטיבה המטריאליסטית לא ניתן, למעשה, לנסח קשר סיבתי בין גורם מטריאלי לבין תודעה ותכונה נפשית, גם אם עושים רדוקציה למושגים האלה של תודעה ותכונות נפשיות .
    בפרספקטיבה אחרת, שעדיין אינה אידיאליזם צרוף, ניתן לומר שהתווך החומרי המוחי (ולא רק המוחי) הפיזי "מאפשר" ומהווה כלי לביטויין של תודעה ותכונות נפשיות, כפונקציה של דרגת המורכבות וההתפתחות האבולוציונית. אפשר לנסח השערות מעניינות במסגרת פרספקטיבה כזו, אבל המדע אינו מכוון להן וקל וחומר לחקירתן, מפני שהוא כלוא בתפיסה מטריאליסטית קשוחה. מסתבר שלפחות בהיבט הזה, דרגת התפתחותו האבולוציונית של המדע עדיין נמוכה, וניתן לסווג אותה כשייכת לשלב הצרבלום, המוח הזוחלי…

    שומר הסף הגיב:
    24 באפריל 2020 בשעה 09:38
    בפתיח כתוב :
    ״…….תהיות על תורת האבולוציה. …..״ ראוי וחשוב כי כל מי שעוסק בנושא יתרגל מחיקה של ה״תורה״ ,
    שכן האבולוציה היא תהליך ומי שמתיחס לעובדה כאל ״תורה״
    מאפשר פתחון-פה לשוטים ששוללים
    את קיום התהליך הקרוי אבולוציה .
    ללא קשר ראוי גם למחוק
    את ה״סיטואציה״ וללמוד
    לכתוב בעברית
    מצב …

    סבדרמיש יהודה הגיב:
    24 באפריל 2020 בשעה 00:51
    יש לי הרגשה שאנו מטפלים בניתוח הרגש של החיות על פי מושג הרגש הידוע לנו כבני אדם. אולי זאת פעולה טיבעית אך האם אין כאן ערבוב עם מושג ה"תודעה"? אנו מנתחים רגשות מבלי לדעת להגדיר אותם אצל האדם, ובטח מבלי להבין בכלל את רגשותיהם של בעלי החיים.
    ראיתי תסריט של ברווזים המאכילים דגים. מה זה?, רגש?
    בקיצור, אין לנו כלים וידע לנתח את המושג רגש או אבולוציה של רגש בבעלי חיים או אדם.

    נא להגיב ב… רגש
    יהודה

  8. זה שלאנשים יש תחומי ידע והם לומדים על דברים זה לא סיבה לקרוא להם יורמים

  9. ישר כח חיזקת אותי באמונה … שאכן יש בורא עולם שמנהיג את המציאות ויוצר אבולוציה

  10. בעל המאמר הראה, אולי, ש"רגש" נמצא בהתאמה מסוימת לאבולוציה. הוא לא הוכיח שאבולוציה "יוצרת" רגשות (כלשון השאלה).
    מסתבר שמי שמניח ש"הכל זה מוח", כלומר מי שתופס את המציאות של החיים כחומר ועוד חומר ורק חומר, בגישה מטריאליסטית דוגמטית, יזהה בין קורלציה מסוימת שאולי קיימת בין התקדמות אבולוציונית חומרית לבין פונקציות נפשיות: תודעה, תבונה ותכונות נפשיות אחרות, לרבות רגש. הזיהוי הזה הוא כמובן מוטעה ברמה הלוגית וגם המדעית. זאת ועוד, בפרספקטיבה המטריאליסטית לא ניתן, למעשה, לנסח קשר סיבתי בין גורם מטריאלי לבין תודעה ותכונה נפשית, גם אם עושים רדוקציה למושגים האלה של תודעה ותכונות נפשיות .
    בפרספקטיבה אחרת, שעדיין אינה אידיאליזם צרוף, ניתן לומר שהתווך החומרי המוחי (ולא רק המוחי) הפיזי "מאפשר" ומהווה כלי לביטויין של תודעה ותכונות נפשיות, כפונקציה של דרגת המורכבות וההתפתחות האבולוציונית. אפשר לנסח השערות מעניינות במסגרת פרספקטיבה כזו, אבל המדע אינו מכוון להן וקל וחומר לחקירתן, מפני שהוא כלוא בתפיסה מטריאליסטית קשוחה. מסתבר שלפחות בהיבט הזה, דרגת התפתחותו האבולוציונית של המדע עדיין נמוכה, וניתן לסווג אותה כשייכת לשלב הצרבלום, המוח הזוחלי…

  11. בפתיח כתוב :
    ״…….תהיות על תורת האבולוציה. …..״ ראוי וחשוב כי כל מי שעוסק בנושא יתרגל מחיקה של ה״תורה״ ,
    שכן האבולוציה היא תהליך ומי שמתיחס לעובדה כאל ״תורה״
    מאפשר פתחון-פה לשוטים ששוללים
    את קיום התהליך הקרוי אבולוציה .
    ללא קשר ראוי גם למחוק
    את ה״סיטואציה״ וללמוד
    לכתוב בעברית
    מצב …

  12. יש לי הרגשה שאנו מטפלים בניתוח הרגש של החיות על פי מושג הרגש הידוע לנו כבני אדם. אולי זאת פעולה טיבעית אך האם אין כאן ערבוב עם מושג ה"תודעה"? אנו מנתחים רגשות מבלי לדעת להגדיר אותם אצל האדם, ובטח מבלי להבין בכלל את רגשותיהם של בעלי החיים.
    ראיתי תסריט של ברווזים המאכילים דגים. מה זה?, רגש?
    בקיצור, אין לנו כלים וידע לנתח את המושג רגש או אבולוציה של רגש בבעלי חיים או אדם.

    נא להגיב ב… רגש
    יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן