דברים שיורמים יודעים: מיהו מנהיג?

מנהיג. מתוך Jumpstory
מנהיג. מתוך Jumpstory

ב"ל שואל: מה הופך בן אדם למנהיג

בני האדם הם יצורים בלתי צפויים שלא לאמר תמהוניים בבחירת מנהיגיהם ובכל זאת לפסיכולוגים יש תשובות המבוססות על ניתוחים סטטיסטים והמאשרות את המובן מאליו: למנהיגים (נבחרי ציבור, מנהלים, מפקדים וכו') יש מאפייני אישיות כאינטיליגנציה, מוחצנות ובטחון עצמי. בקיצור ב"ל כדי להנהיג כדאי שתהיה חכם, שתאמין שאתה יכול לעשות זאת ושתרצה שבני אדם יכירו אותך. הגיוני, אבל העובדה שרובינו לא שרים, מנכ"לים או רמטכ"לים ושאנחנו חיים טוב עם זה מרמזת שהעניין מורכב קצת יותר. כדי להיות מנהיג אנשים צריכים לרצות או לפחות להסכים שתנהיג אותם.

כדי להבין למה דווקא אדם מסוים הופך מנהיג צריך לשאול למה בכלל צריך מנהיגים? מנהיגות מופיעה באופנים שונים בכל מצב בו נדרשת קבוצה לפעול יחד על אף ניגודי אינטרסים. מצב כזה אינו ייחודי לבני אדם כך למשל בעלי חיים רבים מוגנים יותר בלהקות או בעדרים אלא שלא לכל הפרטים אותם צרכים. איך מחליטה הקבוצה לנוע אל מקור המים או אל שדה המרעה למרות שחלק מהיחידים היו מעדיפים אולי להמשיך ולנמנם במקום?

קודם כל צריך לרצות. לפעמים מי שמסכן עצמו בהליכה בראש המחנה הוא פשוט מי שחשוב לו לזוז. צפיות בעדרי זברות העלו שמי שיוזם תנועה לבורות המים הן נקבות מניקות הזקוקות ליותר נוזלים. כשהנקבה צועדת קדימה הולכים באותו כיוון חבריה ללהקה (הזברות יוצרות קבוצה יציבה של זכר עם כמה נקבות וגורים) וכמה להקות כאלו ימשכו עדר גדול שרובו פשוט שואף להשאר במקום הבטוח ביותר במרכז ההמון. באופן דומה הדג המוביל את הלהקה הוא לעיתים קרובות הרעב שבחבורה. אצלנו בני האדם מתברר, שלא במפתיע כי מאפיין בולט אצל מנהיגים הוא מוטיבציה כלומר מנהיג הוא קודם כל מי שמאוד רוצה להנהיג.
המעז מנצח. כדי להנהיג קבוצה כלשהיא: מלהקת ציפורים ועד לחברת סטרט אפ צריך להסתכן/

חוקרים רבים תהו על מאפייני המנהיג וסוגי מנהיגות שונים. באופן מוזר חידה מסתורית לא פחות נחקרה הרבה פחות: המונהגות. מנהיגים, בחברת בני אדם, כמו בלהקת השימפנזים, נהנים מגישה טובה יותר למשאבים ומסיכויים טובים להוריש את הגנים שלהם. אילו הייתה המנהיגות תכונה תורשתית היינו מצפים שכל אדם ישאף להנהיג ובכל זאת רובנו הגדול מוכנים ברצון להיות מונהגים. אם תפקידו הראשוני של מנהיג הוא להורות את הדרך הרי שהצלחתו בפנטסטית של יישומון ווייז מרמז שכולנו, לפחות חלק ניכר מהזמן, מקבלים ברצון מנהיגות חיצונית. נראה שלפחות חלק מהתשובה היא שבטוח יותר לנוע אחרי מישהו שלוקח על עצמו חלק גדול בסכנה. כדי לבדוק את האופן בו נוצרים יחסי מנהיג – מונהג על בסיס הבדלי אישיות בחרה החוקרת ג’ניפר הרקורט (Jennifer Harcourt) לבחון מערכת פשוטה הככל הניתן: נבדקו דגים המעדיפים לשהות במקומות מסתור והכנסו לאקווריום שחולק לאזור עמוק עשיר בצמחייה מגוננת ולאזור רדוד וחשוף. הדגים שהו שם לבד והאוכל הוכנס לחלק ה”מסוכן” של הכלי. מידת האומץ של כל דג נקבעה על פי מספר הגיחות שלו מהמחסה ומשך הזמן שהעז לבלות בחלקו המאיים של הכלי. בשלב השני התאפשר לשני דגים לראות זה את זה: כל זוג כלל דג “אמיץ” כלומר כזה שבחר כשהיה לבדו לבלות ת יותר מ40% מזמנו במים הרדודים ו”פחדן” כלומר מי שבילה שם פחות מ15% מזמנו. כצפוי, היציאות לאזור האוכל המסוכן הפכו מתואמות, ה”אמיצים” הפכו נועזים עוד יותר ויזמו יותר גיחות אל מחוץ למחסה והפחדנים לעומתם הפכו מונהגים, הפסיקו ליזום יציאות ופשוט עקבו אחר המנהיג.

אצל יצורים החיים בלהקות בדידות היא סכנה מיידית מוטב להיות מונהג בקבוצה מאשר לנסות מחוצה לה. כלומר ההפסד מהמס שלוקח לעצמו השליט קטן בהשוואה לזה שבחיי בדידות. כאשר ההצלחה בהשגת מזון, טריטוריה והגנה תלויה בשיתוף פעולה בין חסרי הקבוצה הייתרון שבקבלת מנהיגות בולט עוד יותר, החלק הקטן מבשר האייל שיקבל הזאב הזוטר בלהקה גדול יותר מהארנבת שיצליח, אולי, לצוד לבדו. מחקרי סימולציה בתורת המשחקים מראים כי כאשר מביאים בחשבון את המחיר שמנהיג צריך להשקיע במאבקים עם טוענים לכתר הרי שכדאי להיות מנהיג בקבוצה כל עוד מועטים בה המנהיגים הפוטנציאלים, כאשר יש יותר מידי שואפי הנהגה כדאי להיות מונהג. מחקר חישובי זה מצביע על קיומם של מצבים יציבים בהם שתי האסטרטגיות: מנהיגות ומונהגות מתקיימות באותה אוכלוסייה.

ואולי צריך גבר-גבר כמנהיג? בין התכונות שמוצאים במנהיגים בולטת בהעדרה הדומיננטיות: אנשים שתלטנים משיגים לעיתים יעדים אישיים אך אינם יוצרים קבוצות, מציבים להן יעדים או מובילים אחרים להשגת אותם יעדים. העניין מוזר בעיקר כשאנו משווים את עצמנו לקרובי המשפחה. אצל קופי האדם הזכר השליט הוא גם החזק פיזית , חברי הקבוצה מפחדים ממנו והוא שתלטן. בבון שליט (זכר אלפא) יוליך את קבוצתו בהתאם לצרכי התזונה שלו גם כשהדבר יפגע בתזונת שאר הקופים כשהוא מסתמך על קשרים חברתיים ועל הפחד מנטישה שימנעו את התפוררות הלהקה. למרבה ההפתעה סגנון המנהיגות של אבותינו כפי שניתן לשחזר מממצאים ארכיאולוגים ומצפייה בשבטי ציידים – לקטים בני זמננו דמוקרטי יחסית. מי שמנהיג את מסעות הציד הוא המיומן שבציידים ומבוגר מנוסה הוא המפשר במחלוקות פנימיות. נראה שעם התפתחות השפה ועליית החשיבות של ידע ומיומנות יצרו אבות אבותינו סגנון מנהיגות שיתאים לאורח החיים החדש. באמצעות היררכיה המבוססת על כח פיזי ניתן לחלק משאבים ולכפות ציות רגעי אך לא לדאוג לחלוקת עבודה, ללימוד של טכנולוגיות (ייצור כלים, שליטה וטיפול בעץ, טקסטיל..) או ליישוב קונפליקטים שהשפה הפכה מורכבים יותר מסתם קטטות.

מנהיגות מבוססת ידע היא התפתחות אנושית שהתחוללה ב2 מיליון השנים האחרונות כלומר כאשר ההישרדות הפכה תלויה בכישורים נלמדים ובשפה. הזמן הזה הספיק כנראה ליצור בנו מנגנונים ליצירה וקבלה של מנהיגות. בני אדם בכל תרבות מייחסים משמעות רבה למנהיגים ויודעים לזהות כישורי מנהיגות אצל חבריהם. הפילים יצרו מנגנון דומה באופן עצמאי שם מנהיגה את הלהקה נקבה מבוגרת שצברה נסיון וזוכרת לאן כדאי לפנות כשמגיעה בצורת. כך, להבדיל מקרובי המשפחה אצל האדם גיל מבוגר נחשב כיתרון למנהיג ולא כחולשה המזמינה הדחה מצד צעיר חסון. כאשר לפני הרף עין של כ10,000 שנים התפתחה החקלאות ועימה צמחה האוכלוסיה נבנו יישובי קבע, נצבר רכוש ועימו אי שוויון חברתי. המנהיגות הפכה פורמלית יותר ודמוקרטית פחות. עם זאת משך הזמן מאז הפסקנו לצוד וללקט הוא הרף עיין במונחי אבולוציה, רודנות היא המצאה חדשה ולא "טבעית" ולראייה בני אדם בכל מקום נרתעים ממנהיגות שרירותית או מבוססת פחד ואפילו רודנים מובהקים מתאמצים מאוד לתת לשלטונם מראית עיין של קבלה מרצון.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. אני לתומי חשבתי שמנת השלשול המילולי המתבקשת תוטח לכיוונו של טוראמפ.

    הרייני עומד מתוקן.

  2. לא ברור לי מדוע באתר כה מכובד ונדיר, מציגים כתבה בה הכותב לא יודע כיצד להשתמש נכון בפסיקים, ואנו כקוראים צריכים לפענח למה התכוון. מה גם, שנראה שהכתבה נגמרה ללא סוף וללא תשובות ראויות לשאלה שבראשיתה.

  3. כן , כן, כן,
    רק שבמקרה העכשווי ה״מנהיג״
    ממשיך בתפקידו בגלל פחדו מהעתיד ולא אומץ ,
    מה שמאפשר את המשך מנהיגותו
    הוא לא ״פחדם של המונהגים״
    אלא ט י מ ט ו מ ם
    שבמשך שנים רבות חוזק ותוגבר
    ע׳׳י רודפי שררה וכח ,
    כלומר לא ״הפחדנים הפכו מונהגים״
    אלא ה מ ט ו מ ט מ י ם
    לכן כאשר כתוב ״מנהיגות מבוססת ידע״
    הרי שבמקרה הנוכחי מבוססת המנהיגות
    על בורותם של המונהגים !

    כאשר כתוב :
    ״אנשים שתלטנים משיגים לעיתים יעדים אישיים
    אך אינם יוצרים קבוצות״ הרי שבמקרה הנוכחי
    ה״מנהיג״ יצר קבוצה של מלחכי פינכה (ועוד….)

    מאחר והובאה דוגמת המנהיג הבבון האנוכי (אגואיסט)
    הרי שראוי להביא מולו משפחת גורילות (קופי אדם)
    שבה המנהיג כסוף-הגב יעשה הכל למען משפחתו
    כמעט עד כדי זולתנות (אלטרואיזם),
    כך גם המצב בקרב חלק נכבד מהקבוצות האנושיות ,

    מאחר ויש התיחסות להשפעת השפה על המנהיגות,
    כאשר במשך זמן רב המנהיגים עושים לתיגבור הבורות
    השפה הופכת ליותר ויותר נלעגת ועניה
    כאשר ״החיים והמוות ביד הלשון״
    הרי ששפה נלעגת ועניה פרושה
    סכנה לא רק לאיכות ורמת החיים
    אלא לחיים עצמם…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן