ליאת תוהה האם חיות אכן ממשיכות לתפקד ללא ראש?
תלוי איזו חיה. ככל שמערכת העצבים של בעל החיים פרימיטיבית יותר פעילויות יכולות להתבצע ללא הוראות “מגבוה” ונמשכות גם כשהחיה האומללה מאבדת את ראשה.
לחרקים, למשל, יש מוח אבל מערכת העצבים מבוזרת יותר וצברים של תאי עצב ( גנגליונים ) בחלקי גוף שונים לוקחים תפקידים שאצלנו מרוכזים בראש. תנועות רגליים, למשל, אינן זקוקות להוראה מתאי עצב בראש החרק. זבובים ערופים ממשיכים לנוע במשך זמן רב וחרקים גדולים כתיקנים (ג’וקים) וחגבים לא רק שממשיכים לחיות זמן ממושך (ימים ואף שבועות) ללא ראש אלא מסוגלים אפילו ללמוד התנהגויות חדשות בתקופה זו. בניסוי סדיסטי במיוחד הציב החוקר G. Horridge חרקים נטולי ראש במתקן שבו קיבלו הלם חשמלי כאשר רגליהם ירדו מתחת למיקום קבוע. החרקים לא רק שלמדו להרים את הרגליים בהיותם במתקן אלא אף זכרו את השיעור והזדרזו להרים את רגליהם כאשר הוחזרו למתקן העינויים לאחר זמן מנוחה.
דגים דו חיים וזוחלים הם בעלי “דם קר” ולכן צריכת המזון והחמצן של המח נמוכה, כתוצאה, מסוגל ראש ערוף של חיות אלו לפעול עד כשעה ללא אספקת דם טרי. ראשים מנותקים של נחשים ולטאות נצפו כשהם מנסים לנשוך את מי שמתקרב אליהם, מריחים את האוויר בלשונם, ממקדים מבט בעצמים זזים, האישונים מגיבים לאור הם ממצמצים כרגיל ומראים סימני סבל ומצוקה ברורים. אם התזת הראש משאירה חלק מחוליות הצוואר מחוברות הזוחל המסכן ינסה לנוע ולברוח. הנחיות להמתת חסד (euthanasia) של חיות אלו במעבדות מדגישות, לכן, שהתזת ראש בלבד אינה אמצעי המתה הומאני ויש להקפיד בנוסף על מעיכה יסודית של הגולגולת .
אצל בעלי דם חם, עופות ויונקים, המח הוא צרכן אנרגיה גדול ותפקודו נפסק לאחר שניות מהפסקת אספקת הדם אליו. מה שבכל זאת יכול להמשיך ולתפקד הוא דווקא הגוף.
סיפורו של מייק
בעשרה בספטמבר 1945 הותז ראשו של התרנגול “מייק” שהיה אז בן 5 חודשים ע”י בעליו, לויד אולסן. תרנגולים ערופים מתרוצצים בד”כ כמה דקות לאחר הארוע הטראומתי ואז נכנסים למצב הרגוע המאפיין שניצלים בד”כ. מייק חסר הראש המשיך לגלות פעלתנות זמן ממושך הרבה יותר. כשגם למחרת לא גילה סימני עייפות החליט מר אולסן לבדוק עד מתי יתעקש מייק להתעלם מהעדר ראשו. הוא האכיל והשקה את מייק ע”י טפטוף מזון ומים ישירות לוושט והתרנגול הצעיר לא רק שלא גווע אלא אפילו השמין. הוא התהלך, קרקר, ייצב את עצמו על שלבי הסולם ואפילו ניסה לסדר נוצותיו בצווארו חסר הראש. תרנגולות בסביבתו התייחסו אליו כחבר מן המניין בלהקה אם כי מייק עצמו (מן הסתם בשל העיוורון והחרשות הנלווים למצבו המיוחד) התעלם מהם. הגבר המשיך לחיות עוד כ18 חודשים עד שמת מחנק עקב שאיפת הפרשות לקנה הנשימה (בלי ראש, מסתבר, אי אפשר להשתעל) במארס 1947.
איך זה אפשרי? רוב הרפלקסים של התרנגול מפוקחים מגזע המח שהוא אוטונומי, בדיקה יסודית של מייק העלתה שהעריפה לא הייתה מושלמת: חלק ניכר מגזע המח נשאר צמוד לחוט השדרה ולא הותז עם שאר הראש. קריש דם חסם את וריד הצוואר ומנע דימום מסיבי. 6 שבועות לאחר השחיטה הכושלת הפך מייק לסלבריטי: הוא כיכב במגזין LIFE ויצא למסע הופעות: מספיק אנשים שילמו 25 סנט לצפות בו כדי להכניס לבעלים הגאים 4500$ בחודש. חישוב במונחי כוח קניה (בהתחשב באינפלציה ב-70 השנים האחרונות) מוביל למסקנה שעדיף להיות שוחט רשלן מאיש היי-טק מיומן. עירו של מייק Fruita שבפלורידה ניצלה את הפרסום לקידום התיירות והכריזה על יום ה 17 במאי כ”יום מייק חסר הראש” המצויין שם מידי שנה בפסטיבל עופות.
ומה איתנו?
התזת ראש הייתה דרך פופולארית להוצאה להורג במשך אלפי שנים, כך בחר דוד להמית את גוליית והשיטה היא אחת מ 4 מיתות בית דין המוזכרות בתלמוד. כיום רק שכנינו הסעודים שומרים על מסורת עריפת ראשי עבריינים בחרב. הממלכה אף ננזפה על ידי מועצת זכויות האדם של האו”ם על עריפה המונית במהלכה נפרדו לא פחות מ37 נידונים מראשם באפריל 2019. מיתוסים רבים נקשרו לתגובות הראש הכרות מייד לאחר פרדתו מהצוואר ורובם קשורים לגיליוטינה שאפשרה לקהל משולהב לצפות בראשים ניתקים וגופות מפרפרות מיד לאחר ביצוע גזר הדין. אין סימוכין לסיפורי הזוועה מתקופת המהפכה הצרפתית על ראשים המגיבים לקהל כאשר הונפו לתצוגה בידי התליין. הסיפור על הכימאי אנטואן לבואזיה שמצמץ בעיניו לאחר ההוצאה להורג לבקשת חבריו חסר בסיס וכמוהו המיתוס על ראשה הכרות של Charlotte Corday (המתנקשת המפורסמת בחיי מרה) שירק על התליין לאחר שזה סטר לו לאחר שהוציאו מהסל . במאה ה19 נרשמו מקרים בהם התבקשו והסכימו נידונים למוות למצמץ לאחר העריפה אך ללא הצלחה (יתכן שהמוטיבציה המדעית אינה בשיאה באותן שניות הכרה אחרונות). ובכל זאת, עדי ראיה להתזת ראש בתאונה מדווחים על מיקוד המבט בגוף המנותק ובפני הסובבים ועל הבעות פנים (ארשת הפתעה המתחלפת בסבל או עצב). תאורטית, המוח האנושי אמור לשמור על מצב הכרה כ10 שניות לאחר ניתוק כלי הדם – פרק זמן מספיק להבנת המצב העגום החדש.
עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]
עוד בנושא באתר הידען:
6 תגובות
דני, “הרג בסיף” מתבצע על ידי התזת הראש בחרב
יורםם פשייי לא ידעתי שאתה כזה חכם.
תיקון קל:
המוח אמנם מסוגל לחיות ללא חמצן יותר מ 10 שניות אבל ירידה בלחץ דם גורמת לאובדן הכרה כמעט מיידי.
אלא אם ישנה התערבות מלאכותית לשמירה על לחץ הדם בראש לאחר שהופרד מגופו, אובדן ההכרה יהיה מיידי.
התזת הראש אחת מ 4 מיתות בית דין. טוב אתם מטומטמים זה ברור. 4 מיתות הן, סקילה, שריפה, הרג בסייף וחנק
העובדות המדעיות מרתקות,אך הייתי מעדיפה שהיו נלמדות,בלא לגרום סבל ליצורים חיים:חרקים, דגים, עופות,זוחלים וכו’.
גרימת סבל,במטרה ללמוד,פסולה בעיניי.
לא יודע לגבי תרנגולים, אני מכיר הרבה אנשים שחיים בלי ראש..