סיקור מקיף

מערכת העצבים

יריעת הסיליקון כפי שהיא נראית לפני שעוטפים אותה סביב הלב או רקמת העצב. הצבעוניות שרואים נובעת מהפורוזיביות של פני השטח – ננו-חורים השוברים ובולעים את אורכי הגל השונים של האור באופן לא הומוגני, מה שגורם לצבעי הקשת השונים להופיע.צילום: מעבדתו של ד"ר חמי רוטנברג באדיבות דוברות הטכניון

חלון תרפויטי למערכת העצבים

הטכניון 28 ביוני 2022 אין תגובות

חומר חדש שפיתחו חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת שיקגו צפוי לייעל טיפולים רפואיים ולהאיץ את השימוש באנרגיות מתחדשות

בעיות יציבות אצל קשישים. המחשה: depositphotos.com

גירוי מוחי לא פולשני עשוי לשפר ניידות ויציבות ולמנוע נפילות מסוכנות בקרב קשישים

אוניברסיטת תל אביב 22 באוקטובר 2021 תגובה אחת

החוקרים מצאו כי גירוי חלש של האזור הקוגניטיבי במוחם של קשישים משפר את הביצועים בפעילות משולבת של הליכה/עמידה יציבה עם משימה קוגניטיבית.  החוקרים: "זהו טיפול בטוח מאוד, ואנו מקווים שבעתיד אנשים יוכלו לבצע אותו בעצמם בביתם."

נוירונים. המחשה: depositphotos.com

תובנות חדשות על הקשרים בין תאי עצב במוח

האוניברסיטה העברית 29 באוגוסט 2021 אין תגובות

ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר שפורסם ב-Neuron: "הדעה הרווחת הייתה שכל תא עצב מתפקד כישות עצמאית. לעומת זאת, אנחנו מבינים עכשיו, שכל אחת מהסינפסות (צמתים שדרכם עוברים אותות בין תאים) מתפקדת באופן עצמאי, כלומר בכל תא יש מאות או אלפי סינפסות עצמאיות

נוירונים. איור: shutterstock

מחקר: עד כמה ״חכם״ הוא תא העצב שבמוחנו?

האוניברסיטה העברית 24 באוגוסט 2021 אין תגובות

מחקר חדש, שנערך על ידי ידי חוקרי האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אם רשת למידה עמוקה המורכבת משכבות של תאים מלאכותיים נקודתיים יכולה לדמות בצורה מדויקת את המבנה המורכב של נוירון ביולוגי אמיתי יחיד

השינויים בהורמון המין טסטוסטרון בגברים לאורך השנה, מבוסס על כ-130 אלף דגימות

הורמון ארבע העונות

מכון ויצמן 4 בפברואר 2021 אין תגובות

ניתוח מיליוני בדיקות דם של ישראלים חושף תנודות הורמונליות המושפעות מלוח השנה

תמונת מיקרוסקופיה קונפוקלית של תאי עצב תחושתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית. באדיבות מכון ויצמן

גישה חדשה לפיתוח טיפול בכאבים כרוניים

מכון ויצמן 29 באוגוסט 2020 תגובה אחת

הוכחה לכך שאפשר להשתמש בתרופות שאושרו כבר למטרות אחרות, לטיפול בסובלים מכאב כרוני. מכיוון שבטיחותן של תרכובות אלה הוכחה בבני-אדם, ניסויים קליניים לשימוש החדש אפשריים כבר בעתיד הקרוב

צמיחה מחדש של שלוחות תאי עצב המוקפות בתאי גְלִייָה (גרעיני התאים מסומנים בכחול), בעצב השת של עכבר, שבעה ימים לאחר פציעה (למעלה) ו-25 ימים לאחריה (למטה). בעכברים ללא Silc1 (טור שמאלי), השיקום פחות עוצמתי – שלוחות תאי העצב שצמחו מחדש (אדום) קצרות יותר מאשר בעכברים בעלי עותק Silc1 פעיל. צולם באמצעות מיקרוסקופ פלואורסצנטי

גן המשחק תפקיד מכריע בתיקון תאי עצב

מכון ויצמן 5 בפברואר 2019 אין תגובות

התגלית עשויה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים לריפוי פגיעות במערכת העצבים ההיקפית, ואולי בעתיד אף במערכת העצבים המרכזית

בעכברים מהונדסים גנטית, שחסרים את החלבון אימפורטין אלפא-5 (מימין), מולקולת ה-MeCP2 (באדום) המשפיעה על התנהגות חרדתית, נשארת מחוץ לגרעין (בכחול) של תאי העצב במוח, ולא חודרת לתוכו כמו בעכברים רגילים (משמאל). עיבוד ממוחשב של תמונה אשר צולמה באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מכון ויצמן

אין כניסה לחרדה

מכון ויצמן 17 בדצמבר 2018 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון עצבי שלא היה מוכר עד כה; הממצאים עשויים לסלול דרך לטיפולים חדשים בהפרעות חרדה

סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

תרופות חדשות למחלת ALS בדרך למבדקים קליניים

סיינטיפיק אמריקן ישראל 25 באוקטובר 2017 אין תגובות

גילוי חדש של מוטציות גנטיות מספק רמזים על האופן שבו המחלה הורסת באכזריות תאי עצב תנועתיים וגוזלת מאנשים את יכולת התנועה. ממצאים אלו עשויים להוביל

ירידה בספיגת הסידן במיטוכונדריה בתאים שבהם נוטרל הגן MTCH2. בתצלום השמאלי נראה תא עצב שלא הונדס גנטית. בתצלום הימני נראה תא עצב מהונדס (ללא MTCH2). לתאים הוחדרו חיישנים פלואורסצנטיים במטרה להאיר את ספיגת הסידן במיטוכונדריה, ולמצע הגידול של התאים הוסף סידן. כפי שניתן לראות, החיישנים מאירים באופן משמעותי פחות בתא המהונדס (סקאלת הצבע נעה מכחול, המלמד על קליטת סידן נמוכה, עד צהוב, המצביע על קליטת סידן גבוהה), דבר המעיד על פגיעה בספיגת הסידן במיטוכונדריה. מקור: מתוך המאמר.

בריחת סידן מהמוח

מכון ויצמן 25 ביוני 2017 אין תגובות

האם הגן MTCH2 שנקשר בעבר בפעילות מטבולית, משפיע גם על תיפקודים קוגניטיביים? מדענים ממכון ויצמן גילו כי ניטרול הגן במוח הקדמי של עכברים הוביל להתגברות

איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה?. צילום: Barbara Piuma / Wikimedia.

לדעת איפה האף: מנגנוני הפעולה של החוש השישי

מכון ויצמן 2 באפריל 2017 אין תגובות

איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה? מדענים ממכון ויצמן חשפו חלק מהמנגנונים המולקולריים

תאי עצב של עובר של עכבר שגודלו בצלחת פטרי. האקסונים, שלוחותיהם של תאי העצב, הם השלוחות הירוקות בתמונה. מקור: NIH.

קצת פחות, קצת יותר

מכון ויצמן 22 במרץ 2017 אין תגובות

אילו מנגנונים שנכנסים לפעולה במערכת העצבים במהלך ההתפתחות העוברית עשויים להיות קשורים במחלות של ניוון עצבי המופיעות בהמשך? מדענים ממכון ויצמן גילו מנגנון חדש של "האצה ובלימה",

אם ותינוקה. מתוך PIXABAY.COM.

"הכימיה של אהבת אם"

אבי בליזובסקי 19 במרץ 2017 אין תגובות

מחקר שנערך לאחרונה בבוסטון  מצביע על חומר כימי אחד הממלא תפקיד חשוב בהתפתחות הקשר בין האם לילד בריא. המחקר נערך על ידי  שיר אציל וליסה פלדמן

נוירונים בתלת ממד. איור: shutterstock

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו את המנגנון שגורם למותם של נוירונים בדיסאוטונומיה משפחתית – ומציעים טיפול ראשון מסוגו

אוניברסיטת תל אביב 23 בדצמבר 2016 אין תגובות

דיסאוטונומיה משפחית היא מחלה תורשתית נדירה, ששיעור הנשאות שלה בקרב יהודים אשכנזים הוא 1:30, ו-1:18 בקרב יהודים ממוצא פולני פריצת הדרך עשויה להאט מחלות נוירו-דגנרטיביות אחרות, כגון

התפתחות מערכת העצבים בעובר

סדנה לעצבים

גליליאו צעיר 23 בספטמבר 2016 אין תגובות

מה בין עצב לעצבים? האם תאי העצב אחראים להרגשת העצבות? איך אומרים עצב ברבים? וכיצד העצבים נראים?

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן