סיקור מקיף

מערכת העצבים

פרופ' חיים גילון, האוניברסיטה העברית

זיכרון מברזל (ומתכות אחרות)

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומחברת MX Biotech Jerusalem פיתחו תיאוריה מהפכנית לפיה חלק מאבני הבניין של הזיכרון הם המתכות שבמוחנו * לתיאוריה עשויות להיות השפעות מרחיקות

פרופ' מייק פיינזילבר וד"ר אידה רישל. הסעה

הגודל קובע (בתא)

כיצד תאים מצליחים למדוד את הגודל שלהם? שאלה זו היא בעלת משמעות מיוחדת כאשר מדובר בתא גדול, כמו לדוגמה תא עצב במערכת העצבים ההיקפית, אשר

מגזינים ומולטימדיה דו"ח שנתי (אנגלית) המכון - חדשות מדע בשפה ידידותית בגיליון הנוכחי ארכיון ספרים ננו קומיקס אופקים – מגזין און-ליין גלריות תמונות גלריית וידאו מכון ויצמן למדע WeizmannInstSci WeizmannInstSci תערוכה של 34 אמנים מרחבי העולם במכון ויצמן למדע: הצטלבויות: מדע באמנות עכשווית 22.9.2012 – 7.12.2012 ow.ly/dEm6P 14 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה מתקדמת לפיענוח "קוד הבקרה" של הגנום ow.ly/dzuQV 17 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci מודל מתמטי שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע עשוי לשפר את בטיחות הטיפול בכימותרפיה ow.ly/dEaFI 14 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci תערוכה של 34 אמנים מרחבי העולם במכון ויצמן למדע: הצטלבויות: מדע באמנות עכשווית 22.9.2012 – 7.12.2012 ow.ly/dEm6P 14 days ago · reply · retweet · favorite Join the conversation משחקי שליטה 01-09-12 מימין: רבקה לוי, ליהי גיבור, מתיאס מאן, ד"ר עופר יזהר, רועי דגני, טס אורם, שירי רון. רשתות

משחקי שליטה

ד"ר עופר יזהר, שהצטרף באחרונה למחלקה לנוירוביולוגיה במכון, מתכנן לשפוך אור על פעילות המוח – ולא רק כמטפורה. במעבדתו החדשה הוא יוכל להדליק ולכבות סוגים

חתך דרך רשתית העין. פרט לשכבות האפורות הבולעות בתחתית, כל החלקים שקופים ונצבעו כאן לשם הדגמה בלבד. תאי העצב ממלאים את הנפח הכחול, וגרעיני התאים בצבעים ורוד, חום ואדום. האור מגיע מאישון העין (למעלה) ונלכד במשפכים של תאי הגליה (ירוקים) שם הוא מתרכז עד לתאים הרגישים לצבע (מדוכים) המסומנים בסגול. שאריות האור המפוזר מגיעות לתאי הקנים שאינם רגישים לצבע (בכתום). העובי של הרשתית הוא כרבע עד חצי מילימטר.

רשע וחשוך לו

מחקרים מגלים כי היזכרות במעשה רע שעשינו תשפיע עלינו ותגרום לנו לתפוש את החדר כחשוך, ולהיפך. ההסברים בכתבה

שער כתב העת Neuron מפברואר 2012, ובו מאמר של חוקרים ממכון ויצמן על תפקוד הגוף במצבי לחץ

עריכה תחת לחץ

מדעני מכון ויצמן למדע גילו פרטים חדשים על המנגנון האחראי לתגובת הגוף למצבי לחץ

מימין: אלעד גנמור, ד"ר רונן שגב וד"ר אלעד שניידמן. שפה זרה

צירופים

המאמץ לפענח את הדרך שבה תאי העצב במוח משוחחים זה עם זה דומה ללימוד שפה חדשה באמצעות האזנה לשיחות של דוברי השפה בלבד. בתחילה זו

ד"ר רוני פז וג'ניפר רסניק. יכולת הבחנה

האבולוציה של תפיסת הסכנה

חקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע, שהתפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Neuroscience, רומז שלמידה בתנאים שליליים מובילה לתפיסה חדה פחות מהיכולות שלנו במצבים אחרים 

מימין: ד"ר עדי רוה, ליאורה גיא-דוד, אילת קופר ופרופ' איתן ראובני. חשמל בגוף

אצבע על הדופק

מדעני מכון ויצמן גילו מנגנון חדש המאפשר בקרה מהירה ומדויקת על אותות המועברים מתאי עצב לתאי שריר 

פרופ' ידין דודאי מכון ויצמן. צילום יח"צ, מכון ויצמן

מכונת הזיכרון

מדעני מכון ויצמן למדע השתמשו בטכניקות של ריפוי גנטי והצליחו לחזק זיכרונות בחולדות

מימין: ד"ר איל שכטר ושאול יוגב

הסעת מולקולות במערכת העצבים

מדעני מכון ויצמן למדע הראו באחרונה, שקיים "אמצעי תחבורה" בלתי מוכר עד כה המציע את שירותיו למולקולות שמבקשות לנוע לאורך האקסונים של תאי העצב. זוהי

קלפי משחק. מתוך ויקיפדיה

המקום אליו זיכרונות הולכים כדי למות

חשוב מאד: הרשומה הנוכחית כוללת ניסוי מחשבתי כבר בהתחלה. אם אתם קוראים את הרשומה ב- google reader או בעמוד הראשי של הבלוג, אל תמשיכו לקרוא בלי להיכנס לרשומה המלאה ולעקוב אחר ההוראות מההתחלה ועד הסוף.

צביעה של אזורי המפגש בין תאי עצב (ירוק) לשריר (אדום). הצביעה הצהובה מייצגת חפיפה מלאה בין תאי העצב לשריר בעכברים נורמליים (למטה). בעכברים מהונדסים, החסרים מיקרו-אר-אן-אי בתאי עצב המעצבבים שרירים, ניכרת צביעת השריר בלבד (למעלה, באדום), משום שהעצב באיזור המפגש חולה. איור: מכון ויצמן

ALS – פתאום באמצע החיים

תאי העצב המוטוריים, השולטים בתנועת השרירים הרצוניים, מתנוונים בהדרגה. כתוצאה מכך מאבד החולה את תיפקוד מרבית השרירים

עצב ה Trigeminal בצהוב באדיבות btarski – ראה קישור למקור התמונה

קיפאון מוח

שאלה שמטרידה לא מעט אנשים בשלב כלשהו של חייהם נוגעת לכאב החד המורגש בין הרקות ביס גדול מידי של גלידה, או בשמו הפופולארי brain-freeze.

על הקמין", ציור מאת Albert Anker משנת 1895

זיכרון עתידי ומטלות לביצוע

מחקרים הראו בעבר ששינה משפרת יצירת הקשרים ואסוציאציות. האם היא גם תורמת לזיכרון של מטלות עתידיות?

היד הרובוטית: DARPA/JHUAPL/HDT Engineering Services

יד רובוטית מגיעה להשתלה בבני-אדם

מענק על סך 34.5 מיליון דולרים לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, לפיתוח ובדיקת יד רובוטית תותבת בבני-אדם, הנשלטת ישירות מהמוח

מימן גופרי

גז רעיל מציל חיים

מימן גופרי, גז קטלני המוכר בעיקר בשל ריחו המזכיר ביצים סרוחות, ממלא תפקידי מפתח בגוף. ממצא זה עשוי להביא לידי פיתוחם של טיפולים חדשים לנפגעי

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן