מגנזיום – יסוד חשוב לשיפור הזיכרון

ד”ר אינה סלוצקי מביה”ס לרפואה ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב וקבוצת מחקר בינלאומית גילו שרמת יוני המגנזיום במוח חיונית לתהליכי הזיכרון והלמידה. הקבוצה פיתחה תרכובת מגנזיום בעלת חדירות משופרת למחסום דם-מוח, שבעתיד עשויה לשמש כתרופה למניעת אבדן הזיכרון בבני אדם

עלייה ברמות המגנזיום במוח מגבירה למידה וזיכרון בחולדות צעירות ומבוגרות, מגלה מחקר חדש שפורסם השבוע בכתב העת נוירון (Neuron). ד”ר אינה סלוצקי, מהפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב, וצוות בינלאומי מצאו כי הוספת מגנזיום למי שתייה משפרת את היכולות הקוגניטיביות. ממצאי המחקר תומכים בהשערה לפיה רמות לא מספיקות של מגנזיום עלולות לפגוע בתהליכי הלמידה והזיכרון אצל בני אדם.

לדברי סלוצקי, מובילת קבוצת המחקר במחלקה לפיסיולוגיה ופארמקולוגיה בביה”ס לרפואה ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב אין מה למהר לחנות הטבע הסמוכה ולרכוש גלולות מגנזיום, משום שבגלולות המוצעות כיום למכירה, לתרכובות המגנזיום יש חדירות נמוכה למחסום הדם-מוח. לכן, כדי לשנות את ריכוזו במוח, עד היום היה צורך בשימוש של כמויות גדולות של החומר הגורמות לתופעות לוואי במערכת העיכול. חברי הצוות פיתחו תרכובת מגנזיום חדשה שמקלה על החדרתו למוח ללא תופעות לוואי, ובאמצעותה הם הצליחו לשפר את הזיכרון. בעתיד עשויה התרכובת להיות בסיס להכנת גלולות מגנזיום מסוג חדש שיחדירו טוב יותר את היון דרך מחסום הדם-מוח, וישמשו לתרופות למניעת אבדן זיכרון אצל בני אדם. עד לזמינותו המסחרית של החומר, לאחר שיעבור את שלבי הבדיקות הקליניות, עדיף להגביר צריכת מוצרי המזון העשירים במגנזיום.

יש לציין כי מדובר בכיוון חדש במחקר, משום במשך עשרות שנים נחקר בעיקר תפקידו של הסידן בוויסות פעילות אזורי המוח האחראים ללמידה ולזיכרון, ומעט מאוד נחקר תפקידו של המגנזיום בהקשר זה.

לאופי התזונה יש השפעה משמעותית על יכולת הלמידה והזיכרון. זיהוי גורמים במזון המשפיעים לטובה על הסינפסות – איזור המפגש של תאי העצב המהווה את צינור התקשורת בין הנוירונים במוח, עשוי לשפר את הלמידה והזיכרון ולמנוע התדרדרות ביכולת הזו הנובעת מהגיל וממחלות” אמרת ד”ר סלוצקי.

מגנזיום, יסוד מתכתי חיוני נמצא בירקות עלים כהים כדוגמת תרד, ברוקולי וכן בשקדים, אגוזי קשיו ובכמה פירות. מי שצורך פחות מ-400 מיליגרם של מגנזיום ליום נמצא בסיכון ללקות בין היתר באלרגיות, קצרת (אסטמה) ומחלות לב. בשנת 2004, כאשר סלוצקי שהתה במסלול פוסט-דוקטורט ב-MIT בקבוצתו של פרופ’ גוסונג ליאו, הם גילו כי למגנזיום יש השפעה חיובית על גמישות תאי מוח בתרבית. לאחר ממצא זה המשיך הצוות לחקור האם גידול ברמות המגנזיום במוח ושיפור הגמישות הנובע ממנו, גם מתבטאים בשיפור התפקוד הקוגניטיבי של בעל החיים.

“מחצית מהאוכלוסיה במדינות המתועשות סובלת ממחסור במגנזיום, המחמיר עם הגיל. מסבירה סלוצקי. “מגנזיום חיוני לתפקודן הנכון של רקמות רבות בגוף, לרבות המוח. אם נשמרת במוח רמה הולמת של מגנזיום, ניתן להאט את אובדן התפקודים הקוגניטיביים” אמרה סלוצקי.

בשל בעייתיות החדרת המגנזיום למוח באמצעות הגלולות הקיימות פיתחו החוקרים תרכובת המכילה מגנזיום בשם magnesium-L-threonate (MgT) המגבירה את רמת המגנזיום במוח כאשר היא ניתנת כתוספת מזון תוך שהיא מתגברת על המחסום בין כלי הדם למוח שמונע מהתרופות הקיימות להעביר את המגנזיום לתוך המוח.

החוקרים השתמשו ב- MgTכדי להגדיל את רמות המגנזיום בחולדות בגילאים שונים ובחנו את השינויים ההתנהגותיים של החולדות וכן את השינויים התאיים הקשורים לזיכרון.

באשר לשינויים ההתנהגותיים, גילו החוקרים כי עליה ברמת המגזיום במוח הובילה לשיפור בזיכרון המרחבי והאסוציאטיבי הן בחולדות צעירות והן בחולדות מבוגרות.

כדי להבין את המנגנונים המולקולריים הקושרים בין הוספת MgT לבין שיפור הזיכרון בחנו החוקרים את השינויים שנגרמו לתכונות התפקודיות והמבניות של הסינפסות. הם מצאו כי גם בחולדות צעירות וגם במבוגרות הגדילה ה- MgT את הגמישות בין הסינפסות ונרשם גידול משמעותי במספר הסינפסות בהיפוקמפוס, איזור במוח האחראי על הלמידה ועל הזיכרון.

ואולם כאמור, עדיין אי אפשר לנצל את התגלית החדשה, והיא עדיין צריכה להתגבר על המכשולים של הניסויים הקליניים ואישורי הרשויות וכאמור, לאכול ברקולי ושקדים.

במחקר משתתפים חוקרים מהמוסדות הבאים: MIT (ארה’ב), אוניברסיטת תל אביב (ישראל), אוניברסיטת טורונטו (קנדה), אוניברסיטת צינגואה (סין).