סיקור מקיף

לראות עם הידיים?

מחקר חדש באוניברסיטה העברית מראה כי קטיעת יד גורמת לשינוי בראיית החלל הקרוב

הסבר על דרך הראיה, במקרה של מוגבלות בידיים. איור: האוניברסיטה העברית
הסבר על דרך הראיה, במקרה של מוגבלות בידיים. איור: האוניברסיטה העברית

אנו יודעים בדיוק היכן מונח חפץ מסוים כאשר אנו אומרים שהוא נמצא "בהישג ידינו". אבל אם אין לנו יד, האם אנחנו עדיין יכולים לזהות במדויק את מיקום האובייקט? לפי מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית התשובה לכך היא שלילית.

המרחב הקרוב לגופנו, שבו אנחנו יכולים לבצע פעולות עם הידיים, כמו אחיזה ונגיעה בחפצים, מכונה "חלל הפעולה". מחקרים מראים כי המוח האנושי מקודד את המידע הראייתי המופיע בחלל הפעולה הקרוב באופן שונה מקידוד המידע המופיע בחלל הרחוק ולפיכך הייצוג המוחי של חפצים בחלל הפעולה הקרוב תלוי במרחק שלהם מהידיים. כעת, מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Psychological Science מראה שקטיעת יד גורמת לעיוותים בתפיסה הראייתית וביכולת לדעת היכן ממוקם החפץ במרחב הקרוב.

חוקרי המוח ד"ר תמר מייקין, מיטל וילף ופרופ' אהוד זהרי מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, בשיתוף ד"ר איזבלה שוורץ מהדסה הר הצופים מסבירים במאמר כיצד קטיעת יד משפיעה על תפיסה ראייתית מרחבית. לצורך המחקר התבקשו 12 קטועי יד להתבונן בנקודה במרכז המסך, כאשר שני ריבועים הוצגו לזמן קצר משני צידיה של הנקודה המרכזית. המתנדבים התבקשו לקבוע מי משני הריבועים נמצא רחוק יותר מהמרכז.

ד"ר תמר מייקין, חוקרת מוח, האוניברסיטה העברית
ד"ר תמר מייקין, חוקרת מוח, האוניברסיטה העברית
קטועי יד ימין נטו לדווח שהריבועים ממוקמים במרחק שווה מהמרכז גם כאשר הריבוע הימני נמצא קצר רחוק יותר. הם העריכו את המרחק בצד ימין כקטן יחסית למרחק שבצד שמאל. לעומתם, קטועי יד שמאל דיווחו ששני הריבועים ממוקמים במרחק שווה מהמרכז כאשר הריבוע השמאלי היה למעשה רחוק יותר. ואולם, כאשר הם חזרו על המטלה יושבים רחוק מהמסך, לא נמצאו הבדלים בתפיסה בין שתי הקבוצות – גם קטועי יד שמאל וגם קטועי יד ימין העריכו את המרחקים בצורה מדויקת יותר. התוצאות מראות כי קטיעת היד משפיעה רק על הראיה בחלל הקרוב לגוף.

"הממצאים מראים כי איבוד היד, שמוביל להתכווצות חלל הפעולה, גורם לעיוותים ארוכי טווח בתפיסה המרחבית" אומרת ד"ר מייקין שהמחקר בוצע כחלק מעבודת הדוקטורט שלה. "המחקר מראה שהאפשרויות לפעולה בחלל הקרוב מעצבות את התפיסה שלנו ושהיכולת לפעול בחלל משפיעה על הדרך שבה תופסים אותו".

לתוצאות הניסוי יש השלכות על הטיפול בתסמונת "הזנחת צד" במוח, תופעה שבה אדם מתקשה לתפוס מידע מצד אחד, בד"כ שמאל, בעקבות פגיעה מוחית. התסמונת מלווה בדרך כלל בשיתוק של היד בצד הפגוע. ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך כי שיטות שיקום המתמקדות בהפעלת הידיים בצד הפגוע עשויות להקל על הסימפטומים של תסמונת הזנחת צד, על ידי הגדלת חלל הפעולה באותו הצד.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

15 תגובות

  1. יאיר:
    אולי פירשתי את כוונתך באופן שגוי אבל הסיבה שבגללה פירשתי את הדברים כך הייתה שהחלטת לעמוד על קוצו של יוד בנושא שאני לא התכוונתי בכלל לפרטים המדויקים שלו אלא לרעיון שהוא מדגים. זה נראה לי כמעט כמו לומר שדברי אינם מדויקים כי יש בהם טעות כתיב.
    בכל מקרה – לגבי האינפורמציה עצמה – מסתבר שטעותי הייתה גדולה מכפי שסברתי כי כפי שהראה לי רוח רפאים באותו דיון – מסתבר שכל העטלפים נחנו ברמה מסוימת של ראייה.

    לגבי עיוורון צבעים – אני חוזר ואומר – שם של תופעה אינו חייב להכיל אינפורמציה.
    כשמישהו אומר "יצא המרצע מן השק" הוא כמעט אף פעם לא מתכוון – לא למרצע ולא לשק. האם זה ביטוי שגוי?
    אני חוזר ואומר – אין הגדרות שגויות וכל לא החליטו באקדמיה ללשון או באיזה גוף מוסמך אחר לקרוא לתופעה "צפפוח גבהים" אני אמשיך לקרוא לה עיוורון צבעים וכך ימשיכו כל האחרים.
    יותר מזה – השימוש בביטוי זה לא יבלבל אותי ואדע בדיוק למה מתכוונים.

  2. מיכאל היקר
    קראתי את הכתבה על העטלפים ומצאתי שם בין התגובות התייחסות לתגובתי כאן6. הופתעתי שתפסת את הערתי למה שנראה לי אי דיוקים כהתקפה. בחיים לא. אנחנו משוחחים, לא? אם כתיבתי הייתה אגרסיבית מידי, אני מבקש סליחה.
    בקשר לתגובתך 11, המונח עיוורון צבעים נושא אינפורמציה שיקרית, ולכן הוא מוסכמה מוטעית, להבדיל מעגבניה, שהיא שם עצם רגיל שאיש אינו בוחן מחדש בדיבור יום יומי אף פעם את משמעויותיו הנסתרות. והרופאים אינם אורים ותומים, וטועים לעיתים קרובות, למשל בעניין הזה.

  3. תודה רבה על שיעור התיאולוגיה. ובחזרה לכתבה – השאלה היא האם בדקו גם אנשים שיש להם ידיים. אולי כל הימניים (עם ובלי ידיים) רואים את הריבועיים במרחקיים שווים (בעומדם באותו מרחק כמו בניסוי הראשון) ?

  4. והקונוטציות הדתיות – אני חוזר ואומר – היו רק בגלל שהכנסת את הדת באותו מעמד כמו המתמטיקה וחוקי הטבע.
    אינני יכול למצוא מספיק מילים כדי להביע את גודל הטעות שבהשוואה זו.

  5. יאיר:
    שפה זה עניין של מוסכמות ובעניין זה אין כל משמעות לביטוי "מוסכמות מוטעות".
    ידוע שיש כמה סוגים של עיוורון צבעים וזה לא הופך את הביטוי ללא נכון כפי שידוע שיש סוגים רבים של בני אדם ובכל זאת כולם בני אדם.
    אינני חושב שיש היגיון כלשהו בניסיון לטעון שהמושג "עגבנייה" אינו נכון כי המושג "נכונות" תקף רק לגבי טענות ולא לגבי הגדרות.
    הרופאים מכנים תופעה זו "עיוורון צבעים" וזה מה שמגדיר את המונח עיוורון צבעים.

    רוח רפאים:
    לא נכון! חוקי המתמטיקה וחוקי הטבע לא נקבעו על ידי בני האדם. הם נתגלו על ידיהם. יש הבדל עצום.
    כפי שציינתי בתגובתי הראשונה – מי שמנסה "לקבוע" את חוקי הטבע לא שורד כי חוקי הטבע חזקים מקביעותיו.
    מה כל כך קשה להבין כאן?!
    יש במציאות דברים שהאדם אינו מודע להם וזה מובן מאליו.
    הרי מחלות ממקור גנטי היו גם לפני שגילינו את הגנים ואנשים חטפו סרטן מהגזמה בחשיפה לקרינת השמש או מעישון לפני שמצאו את הקשר בין הדברים.
    הרי איש לא טען שאנחנו יודעים הכל או חשים את כל המציאות בחושינו וגם בתגובתי הראשונה אמרתי שיש בעלי חיים שתופסים את המציאות אחרת.
    עם זאת – מכיוון שהמציאות היא אחת – לא תיתכן סתירה בין התפיסות השונות אלא רק השלמה.
    מכיוון שבני האדם מוכשרים הם בונים להם בהדרגה מכשירים שמרחיבים את יכולתם לתפוס את המציאות ולכן כיום בני האדם כבר מסוגלים לחוות באופן זה או אחר את רוב הדברים שבעלי החיים השונים יכולים לחוש וכמובן עוד המון דברים שבעלי החיים אינם מסוגלים לחוש.
    ממש לא ברור לי על מה אתה מתווכח.

  6. מיכאל
    לא הבנתי מה הקשר בין שאלתי לבין תגובתך עם הקונוטציות הדתיות.
    מה שאני אומר זה, שגם הלוגיקה והמתמטיקה וחוקי הטבע
    והחוקים הדינאמיים והחוקים הקפואים שהצגת, הם כולם חוקים שנקבעו על ידי האדם
    ולא למשל על ידי ספגטי מעופף או אלוהים.
    וכל החוקים שנקבעו וממשיכים להיקבע הם נקבעים בידי האדם. לפי תפיסתו ולפי
    החישובים שלו בעזרת כלים שגם הם נוצרו בראשונה במחשבתו של אדם שקדם לו.
    כל התפיסה שלך את המציאות (באיזה דרך שאתה עושה) היא תפיסת מציאות אנושית,
    ואתה לא יכול למשל לראות כמו שעטלף רואה ותופס את המציאות. ואם קיים איזה
    ינשוף שיכול לראות קרני X ויכול לראות אולי איזה אנטי חלקיקים או איזה בוזון היגס
    ואדם לא יכול אז זה לא אומר שאין בוזון כזה או חלקיק כזה או משהו שקיים בטבע
    אבל לא קיים בתפיסת המציאות האנושית כי האדם לא 'תופס' את זה.
    במילים אחרות, עד כמה אמיתית היא אותה מציאות שמבוססת על התפיסה האנושית?

  7. מיכאל,
    בכל מקום שהמוסכמות מוטעות יש לי עניין מיוחד, ולכן בין השאר אני מגיב תמיד כשעולה הביטוי עיוורון צבעים.
    פעם טיילתי עם אדם, שלאורה הבוהק של כלנית אמר שהוא רואה אותה חיוורת מאוד. הוא היה ככל הנראה, כפי שהצהיר על עצמו עיוור לאדום.
    כחצי אחוז או מעט יותר מהגברים נושאים תופעה זאת.
    כשבעה וחצי אחוז מהגברים נושאים תופעה אחרת לגמרי. בתפיסת האדום שלהם מופיע לעיתים בלבול. הם מבחינים בכל הצבעים ובכל גווניהם, כפי שהסברתי בקצרה בדיון קודם (ריפוי גנטי של עיורון צבעים).
    התווית ה"מדעית" רפואית "עיוורון צבעים" מודבקת על שתי הקבוצות. לגבי הקבוצה השניה, הגדולה, התווית הזאת לא סתם מוסכמה מוטעית,
    אלא שקרית לחלוטין.
    מי שרוצה לדייק, ראוי לו לומר בלבול בתפיסת האדום.
    כל פעם מחדש אני מופתע מחדש לגלות שנושאי מקצועות המדע והרפואה ולפעמים גם מתימטיקאים דבקים במוסכמות ההרגליות במקום להעדיף את לימוד המציאות הניתן לכמה מהם לעיתים ממקור ראשון בצירוף הוכחות בהירות.

  8. יאיר:
    מטרת תגובתך אינה ברורה לי.
    הבאתי עטלפים בתור דוגמה ומן הדוגמה אפשר להבין שהתכוונתי לאלה שאינם רואים.
    גם לא אמרתי שום דבר על דרכי חישה נוספות של בעלי חיים ואם כבר הרי שקיומן רק מדגיש את מה שאמרתי. לא התכוונתי לתת כאן לקסיקון מלא של כל תכונות כל בעלי החיים ותכונותיהם אלא להמחיש רעיונות מסוימים וזה בדיוק מה שעשיתי.
    לגבי עיוורי הצבעים – לדעתי הביטוי מצוין ואני חולק על דבריך בנדון.
    העובדה שזה ניתן לאיתור בבדיקה במעבדה היא בפני עצמה הוכחה לשוני בין אנשים אלה לאחרים ולכך שיש צבעים שאינם מבחינים ביניהם.
    להיבט אחר של דבריך נתתי מענה מיד אחרי תגובתך באותו מאמר.

    רוח רפאים:
    יש הבדל עצום בין החוקים שאני יודע מעצמי שהם נכונים וחוקים שמוכתבים לי על ידי אחרים.
    את חוקי המתמטיקה וההיגיון אינני לומד מאיש – אני מגלה אותם בעצמי וכך גם כל מי שיודע מתמטיקה. יכול להיות שפה ושם עוזרים לי לגלות אבל אינני קונה שום חוק שאינני מבין את סיבותיו העמוקות ביותר ושלא ברור לי שהעובדה שעזרו לי רק קיצרה את הדרך להבנה אבל לא עשתה בה כל שינוי מהותי.
    יש גם הבדל עצום בין חוקי המדע שמתקבלים כתוצאה מהפעלת ההיגיון ומתוצאותיהם של ניסויים – חוקים שהם חוקי הטבע – לבין מערכות חוקים שהם חוקי התנהגות ושאינם נכפים על ידי הטבע אלא מהווים הסכמה בין בני אדם.
    יש עוד הבדל (ממש בלתי ניתן לגישור) בין מערכת חוקי התנהגות דינאמית ומתכווננת שמתבססת על ההבנה של כל בני האדם בזמננו עם כל הידע העדכני לבין מערכת חוקי התנהגות שנקבעה על ידי שבטים פרימיטיביים לפני אלפי שנים.

    אפשר לתאר בעניין זה סקאלה שלמה שהמרחק בין שני קצוותיה עצום וגדול הרבה יותר מן המרחק בין מזרח למערב:
    חוקים "תיאוריים"
    1. חוקי הלוגיקה והמתמטיקה (הקבועים, הטבועים בנו מלידה ושאין בכלל אפשרות לחשוב בלעדיהם)
    2. חוקי הטבע (שהם משתנים כתוצאה מצבירת הניסיון של המין האנושי וככל שחולף הזמן – תיאורם את המציאות ללא כל ספק הולך ומשתפר)
    חוקי התנהגות:
    1. חוקים דינאמיים המתעדכנים עם הזמן בהתאם להבנות האדם שמשתפרות ככל שהוא מכיר את החוקים התיאוריים טוב יותר
    2. חוקים קפואים של דתות.

    חייו של אדם רציונאלי מבוססים על הבחירה הראשונה בשתי הקטגוריות.
    חייו של אדם דתי מתבססים על הבחירה השנייה.
    הפער בין שתי הגידות הוא, כאמור, תהומי. אני חוזר על זה כל פעם מחדש פשוט כי אין לי מילים לתאר את התיעוב שאני חש ביחס לגישה השנייה ולהשוואתה עם הראשונה.

  9. מיכאל
    הרי כל הכללים של פיזיקה מתמטיקה פילוסופיה פסיכולוגיה דת מה שזה לא יהיה נקבעו על פי תפיסת מציאות
    אנושית. לא כלבים או חתולים קבעו את הכללים. גם תפיסת המציאות שלך נקבעת על ידך אבל אתה מסתמך
    גם על אותם כללים שנקבעו בידי האדם ולא רק על איך אתה מפרש את החושים שלך.
    מה זה אומר לגבי 'תפיסת מציאות' האמיתית?

  10. מיכאל, בתשובתך 3 יש לדעתי כמה אי דיוקים:
    לגבי עטלפים, לפחות חלק מהמינים רואים.
    לגבי איך נראה עולם בעיני רוחן של חיות בודאי שאיננו יכולים לדעת, אבל אנו יכולים מעט על מה שהן רואות ואנו לא. למשל, רק לא מזמן פורסם במדור זעיר במוסף הארץ שבזים מאתרים את היונקים הקטנים טרפם באמצעות זהוי שבילי הפרשותיהם הפולטים קרינה אולטרה סגולה. כמו כן מקובל שיונקים רבים אינם מבחינים בצבעים, ויש ידע נוסף לא מעט על תכונות הראייה של בעלי חיים ואדם.
    לגבי עוורי צבעים, הערתי בhttps://www.hayadan.org.il/genetic_engineering_of_monkeys_1101106/#comment-260103 על הנושא הזה. הביטוי למרות מקובלותו לא טוב לשימוש בגלל השיקריות שלו אלא אם מציינים שמדובר בחצי אחוז מהאנשים שבאמת עיוורי צבעים.

  11. רוח רפאים:
    כלל וכלל לא.
    כשעולות הצעות כאלו אני לא פעם מציע למי שבאמת מאמין בזה לנסות לקפוץ ממגדל שלום ולבדוק אם חוקי הגרביטציה הם אמת או שהם רק חלק מתפיסת המציאות שלו.
    ההיגיון שלנו נוצר למעשה בתהליך שבו הוקרבו מיליארדים של יצורים שבדיוק עשו את זה – ניסו לפעול בחוסר הגיון וקיפחו את חייהם.
    אלה ששרדו אחרי אותם מיליארדים של ניסיונות הם אלה שתמונת העולם שלהם נמצאת במתאם גבוה עם המציאות כפי שהיא.
    תפיסת המציאות שלי לא מבוססת על חוקים שנקבעו על ידי אנשים אחרים אלא על חוקים שאני יודע מעצמי (בזכות האבולוציה ובזכות הניסיון) שהם נכונים (בניגוד לחוקי הדת שבאמת נקבעו על ידי אנשים אחרים ושחלקם ברור לי שאינם נכונים).

  12. מיכאל
    האין זה אומר שכל תפיסת המציאות של בן אדם, שמבוססת חוץ מעל החושים שלו גם על חוקים וכללים שנקבעו מקודם בידי אנשים אחרים, היא רק חלק מתוך עשרות מיליוני 'תפיסת מציאות' שונות שקיימות לבעלי חיים שונים?
    כלומר החוקים (של הטבע) שנקבעו בידי האדם תקפים לא למציאות האמיתית והכוללת אלה רק לתפיסת המציאות של האדם בלבד? (למרות שכל בעלי החיים שותפים לאותם תופעות פיזיקליות בטבע אבל מפרשים אותם ומגיבים להם באופן שונה).

  13. רוח רפאים:
    אין כל דרך מעשית לדעת כיצד נראה העולם "בעיני רוחה" של חיה אחרת.
    למעשה הרי איננו יכולים אפילו לדעת אם הוא נתפס באותה צורה על ידי כל בני האדם!
    האם חווית ה"אדום" שלי זהה לשלך? אין דרך לדעת זאת!
    הדרך היחידה לבחון את תפיסתו של אחר (אדם או חיה) את המציאות היא על ידי בחינת תגובותיו אליה.
    אנחנו יודעים שכל אלה שאינם עיוורי צבעים מכנים אדום בשם "אדום". אין בכך משום הוכחה שהם תופסים את הצבע כמונו אלא רק שהם – כמונו – מבדילים בינו לבין צבעים אחרים.
    גם הניסויים לגבי תפיסתם של בעלי חיים את המציאות מתבצעים באופן דומה.
    מלמדים אותם שהם מקבלים פרס על זיהוי חפץ (למשל כדור) או תכונה (למשל ירוק) ובודקים אם הם אכן מזהים.
    ברור גם שיש יצורים התופסים את העולם בדרכים שונות לחלוטין ולכן החוויה שלהם שונה.
    תאר לך, למשל, כיצד מרגיש עטלף:
    עיניו לא רואות דבר אבל הוא מקבל תמונה מדויקת של מבנה הסביבה באמצעות אוזניו!
    היש מוזר מזה?
    האמת שיש: אנשים (עיוורים) מסוימים למדו לפעול כמו עטלף והם מתמצאים בסביבתם (עד כדי שימוש בסקייטבורד בתוך מגרש חניה ונווט בין המכוניות) על ידי האזנה להד המוחזר מחפצים בסביבתם כאשר הם משמיעים קולות נקישה באמצעות אצבעותיהם.
    בגיליון האחרון של אודיסיאה יש מאמר שלם על צורות שונות של "המרה חושית" – אוסף של שיטות שנכים מסוגים שונים לומדים כדי לפצות על אבדנו של חוש אחד באמצעות אחר.

    באופן יותר קשור לכתבה – ברור שתפיסת המציאות שלנו מושפעת מיכולתנו לקיים עם מציאות זו אינטראקציה.
    זה לא קשור רק לידיים אלא גם לשימוש בכלים.
    אנשים שמשתמשים בחרב או בשוט לומדים לזהות חפצים אלה כמעין הרחבה של גופם ויודעים לפגוע באמצעותם בזבוב.
    כנ"ל לגבי מי שנוהג במכונית.
    אני מניח שאם וכאשר יותקנו לקטועי גפיים אברים מלאכותיים – תחזור תפיסת המציאות שלהם לקדמותה.

    לנו, כבני אדם, יש כמובן יותר כלים להעריך את המציאות מאשר לבעלי חיים כי אנחנו יודעים לגבש תמונה גם בדרכים אובייקטיביות שפחות תלויות בחושינו. למשל, אם איננו בטוחים שהמרחקים משני הצדדים שווים אנחנו יכולים להשתמש באמצעי מדידה ופשוט למדוד אותם.

  14. האם המחקר הזה מוכיח (בנוסף) שהתפיסה האנושית של המרחב והתפיסה האנושית של העולם
    מתקיימת ותקפה רק במוחו של האדם ולא של כל חיה אחרת? זאת אומרת, רק בני אדם רואים
    את הטבע כפי שהם רואים וכל הידע על הטבע שידוע לאדם תקף רק לגבי האדם עצמו?
    כמובן שבעלי חיים אחרים רואים את הטבע באופן יחסית דומה (לא ב 100%) לאופן שבו
    רואים בני אדם את טבע, אבל אי אפשר לדעת אם למשל חתול שרואה כדור באמת רואה את הכדור
    כפי שבני אדם רואים את הכדור.
    אז אני שואל (אם מישהו יודע, בטח זה מיכאל רוטשילד הוא יודע הרבה) האם המחקר הזה מוכיח
    או יכול להוכיח טענה שבאופן כללי כל התפיסה האנושית של העולם תקפה רק לבני אדם? ובעצם העולם כפי שהוא נראה לבני אדם נראה כך רק לבני אדם ומה שהאדם רואה זה רק חלק מהעולם?

  15. יופי..איפה עכשיו יקום משהו שיחליט שגם לקטועי יד צריך לשלול רישיון כי אין להם תפיסת מרחב כמו שצריך ….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן