קבוצת מחקר בראשותה של פרופ' נילי לביא מיוניברסיטי קולג' בלונדון גילתה באופן ישיר את המסלול במוח שגורם לעיוורון תפיסתי זמני, שבמהלכו אותות אזהרה חשובים לא
גלית שואלת "מה זה נבדל ולמה הוא מעורר כל כך הרבה ויכוחים"
הסקר מיועד לחולי קורונה שסבלו מהמחלה בשבועיים האחרונים בלבד. עד כה ענו עליו 30,000 משתתפים. פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, ממובילות הסקר הבינלאומי, מקווה כי
"נמרי" שואל : מהי הסיבה לכך שאצל כלבים ובעלי חיים אחרים חשיפת השיניים מביעה תוקפנות, ואצל בני האדם אותה מחווה הפכה לאיתות ידידותי?
מבחן ההכרה שפיתחו החוקרים ממכון ויצמן בשותפות עם ד"ר ירון סחר, מנהל המחלקה לשיקום חבלות מוחיות בבית לוינשטיין – מבוסס על העיקרון שלפיו הנשימה שלנו
מדענים מעריכים כי קיימים כיום בעולם שמונה זנים פעילים של הנגיף. במעבדתו של פרופ' סובל סבורים כי ייתכן שאובדן חוש הריח מהווה אינדיקציה מבדלת בין
מנהל המרכז לריח ולטעם באוניברסיטת פלורידה עונה על שאלות אודות מגמה זו
השיטה פורצת הדרך עשויה לסייע בעתיד לשיקומם של נפגעי פוסט טראומה ואנשים עם פגיעה מוחית * המחקר יתפרסם ביום חמישי 5.3.20 בכתב העת Current Biology
לאורך מיליוני שנות אבולוציה, פיתחו החסילונים עיניים בעלות מבנה ייחודי המאפשרות להם לראות מה מתרחש בסביבתם הקרובה – קרקעית הים
חוקרים מאוניברסיטת בר אילן ומגרמניה יקימ ו יחד מרכז מחקר בינלאומי במטרה להקל על תהליך ההזדקנות ולדחות מחלות תלויות גיל * פרופ' חיים כהן מאוניברסיטת
מבנה עצבי זה נחשב עד כה הכרחי לקיומו של חוש ריח ביונקים
יכולת הניווט המרשימה והמיוחדת במינה של העטלף מהווה השראה לפיתוח מקלות נחייה טכנולוגיים מתקדמים לעיוורים העטלף אף כי אינו עיוור לחלוטין, מוצא את דרכו בחשיכה
פרק מתוך ספרו של אורן הרמן – אבולוציות חמישה-עשר מיתוסים שמסבירים את עולמנו מאת אורן הרמן
מחקר באוניברסיטת תל אביב המחקר בחן כיצד עטלפים משלבים בין חוש הראיה לבין 'החוש השישי', חוש הסונר – גלי קול שהם משגרים, המוחזרים אליהם מעצמים
לתמנונים יש יכולת מופלאה לנוע במים, לשלוט בזרועותיהם בתחכום ולהסתוות בצורה מושלמת. שורה של מחקרים מציעה להשתמש בתכונות הללו לפיתוח רובוט לעבודות תת-מימיות, זרוע גמישה
המדענים מאמינים כי המחקר בתחום עשוי לאפשר לפתח אסטרטגיות למידה טובות יותר, ואף לעזור לילדים ולמבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז באמצעות השפעה על אופי וקצב
בתום ארבע שנות מחקר משותף, חברת התבלינים האמריקנית מק'קורמיק ו-IBM פיתחו יחד מערכת בינה מלאכותית ייחודית המסייעת למהנדסי מזון ומפתחי מוצרים בתעשיית המזון ליצור חוויות טעם
לראשונה נמצאו הנוירונים שמגיבים לפרצופים באזורי ראיה של המוח האנושי
לקשתית העין של דג הזברה יש מבנה גבישי ייחודי בעל תפקיד כפול: הסוואה ומניעה של כניסת אור לא-רצוי. הבנת הדרך שבה שולטים הדגים בהתפתחות הקשתית
הממצאים עשויים להוביל לפיתוח טיפולים עתידיים בבעיות הקשורות לרמת הרגישות לסביבה כמו קשיי שינה, רגישות-יתר אצל אוטיסטים, וזיהוי מצבים מסוכנים בנהיגה * המחקר התפרסם בסוף
![ד"ר Steve Swioklo ופרופסור Che Connon עם הקרנית הצבעונית [באדיבות: Newcastle University, UK]](https://i2.wp.com/www.hayadan.org.il/images/content3/2018/06/cornea-3D-holding-eye-up-standard1.gif?fit=240%2C142&ssl=1)
קרניות אנושיות הודפסו, לראשונה אי פעם, בעזרת מדפסת תלת-ממדית על ידי מדענים מאוניברסיטת ניוקאסל. המשמעות היא שהשיטה תוכל לשמש בעתיד לשם הבטחת הספקה בלתי מוגבלת
מחקרים חדשים חושפים את האופן שבו המח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן. לממצאי המחקרים חשיבות רבה בהבנת תופעות עצביות שקשורות לבעיות בתזמון מידע תחושתי, כמו
מדענים ממכון ויצמן גילו כי אנשים עם אוטיזם מגיבים באופן שונה מאחרים לריחות גוף
שרה נגוסה, ששמעה על הטכניון לראשונה בגיל 17, חוקרת במסגרת הדוקטורט מחלות הגורמות לעכירות עדשת העין
האם וכיצד משפיעים קשב ותהליכים מנטליים אחרים על התפיסה החושית? חוקרים ממכון ויצמן חשפו מנגנון פיסיולוגי בשפמי חולדות המופעל באופן ברור וניכר על-ידי קשב
