סיקור מקיף

החושים

רעב. המחשה: depositphotos.com

משחקי הרעב

היכולת לשרוד ללא מזון היא אחד ההישגים הגדולים של הביולוגיה שלנו – אבל איך היא פועלת?

אינטראקציה ומגע עם העולם החיצון. המחשה: depositphotos.com 2011.

תחושת מגע

שילוב רב עוצמה של הנדסה, בינה מלאכותית וחקר המוח עשוי להוביל לעידן חדש ברפואה

אריה מפהק. צולם בדרום אפריקה. המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה הפיהוק מדבק?

לא רק שכל אחד מאיתנו מפהק לפחות 5 פעמים ביום אלא שכמעט כל בעל חוליות: יונק ציפור ואפילו זוחל מפהק לפעמים. סביר שלהתנהגות שנשמרת בקנאות בכל עולם החי יהיה תפקיד

(בתמונה: משמאל, לפני הארה באור לבן, האישון נראה בבירור כעיגול בהיר על רקע העפעף הסגור. מימין, לאחר ההארה באור לבן, האישון התכווץ וכתם האור קטן בהתאם. במהלך המחקר פותחה גם שיטה לעיבוד תמונה לצורך שחזור קוטר האישון מתוך שתי התמונות).

טכנולוגיה חדשה תאפשר לראשונה זיהוי מוקדם של סכנת חיים אצל חולים הנמצאים בתרדמת

בעזרת פיתוח חדשני של חוקרי האוניברסיטה, רופאים יוכלו לראשונה למדוד את גודל האישון ואת התגובה שלו לאור גם כשהעיניים עצומות: "הפיתוח יאפשר זיהוי מוקדם של פרמטרים חריגים ויתרום להצלת חיים של מטופלים עם פגיעות מוחיות קשות"

אישה ומזגן. המחשה: depositphotos.com

הסיבות האבולוציוניות לכך שלנשים קר יותר מגברים

החוקרים: "התופעה אינה ייחודית לבני אדם. במינים רבים של יונקים ועופות הנקבות מעדיפות מקומות חמימים ואילו הזכרים מעדיפים טמפרטורה קרירה יותר." החוקרים מציעים שמדובר בהבדל מובנה בין מערכות חישת הטמפרטורה של שני המינים, שהתפתח במהלך האבולוציה. הפער יוצר הפרדה במרחב בין זכרים לנקבות, המורידה תחרות ואגרסיביות בין הזוויגים

אבדן חוש הריח בעקבות קורונה. המחשה: depositphotos.com

לונג, לונג קוביד: העדר חוש הטעם והריח נמשך במקרים רבים זמן רב לאחר ההחלמה מקורונה

אחת מתופעות הלוואי המדוברות של הקורונה היא איבוד חוש הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, חושף שכיחות גבוהה של שתי תופעות בריאותיות

אנשים מסתכלים על סביבתם בשוק בהונג קונג. המחשה: depositphotos.com

חוקרים שבחנו את הפניית המבט של עשרות נבדקים חשפו את היכולת המדהימה שלנו לחפש ביעילות

מחקר של חוקרי האוניברסיטאות העברית ו-וירצבורג הגרמנית, בראשות פרופ' יוני פרצוב ואוריה לנקרי-דיין, מצא כי היכולת של האדם לעבד חלקים נרחבים בשדה הראייה מייעלת את פעולת החיפוש שהוא מבצע. כתוצאה מכך מציעים החוקרים כי הבדלים בין-אישיים ביכולת העיבוד של שדה הראייה יכולים להסביר הבדלים בין-אישיים בביצוע במשימת חיפוש

ציפורים עפות. צילום - דוברות האוניברסיטה העברית

מדוע הציפורים עפות?

החוקרים מיפו את הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה בגן נחייה, שגרמה להתפתחות של רשת עצבית ייחודית

נשיא אוניברסיטת בר-אילן עם החוקרים שפיתחו את הטכנווגיה. מימים לשמאל: פרופ' יוסי מנדל, פרופ' אריה צבן נשיא האוניברסיטה ופרופ' אורי פולת.

טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת בר-אילן תעקוב אחר הראיה של האסטרונאוטים בחלל במסגרת משימת רקיע

בדיקת ראייה דיגיטלית נבחרה כאחת מהטכנולוגיות הישראליות שיבדקו בזמן שהותו בחלל של הישראלי השני בחלל, איתן סטיבה * הטכנולוגיה שמבוססת על אפליקציה נבחרה על ידי

ריח של לחם טרי. איור: depositphotos.com

אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות שונים על ידי עיבוד וניתוח של הצורה בה נקשרים המולקולות הנדיפות לקולטנים בלמידת מכונה

מערות הפעמון בגן הלאומי בין גוברין. צילום: depositphotos.com

להריח ולגעת – חוויית טבע שמייצרת אושר

מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון

חרש עובר בדיקת שמיעה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו טיפול גנטי לחירשות

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן" את הפגם הגנטי ומאפשר לתא להמשיך לתפקד בצורה תקינה

תרשים האוזן הפנימית. קרדיט: ד"ר עמיאל דרור

מחקר חדש קובע: הקורונה אינה פוגעת במערכת השמיעה של החולים

"יש כל כך הרבה ספקולציות לגבי הנגיף הזה והנזק שהוא מחולל, ואנחנו הראנו שלפחות במערכת השמע – כרגע לא נצפה נזק" מסבירה פרופ' קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב השותפה למחקר ביחד עם ד"ר עמיאל דרור וד"ר אייל סלע מבית החולים זיו והפקולטה לרפואה של בר אילן בצפת

מבנה האוזן. איור באדיבות אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה על התפתחות מנגנון השמיעה בעוברים

התגלית עשויה לתרום לפיתוח טיפולים לחירשות שיתבססו על התחדשות תאי השערה באוזן * לדברי החוקרים מדובר בשינוי תפיסה בביולוגיה התפתחותית: החוקרים מצאו כי התפתחות מערך תאי השערה באוזן הפנימית דומה להתארגנות של אטומים היוצרים גביש – תהליך מוכר בפיזיקה, שלא זוהה עד כה בביולוגיה

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן