החושים

לראשונה בעולם המדע רובוט הצליח "להריח" באמצעות חיישן ביולוגי

מדעני המכון יצרו הדמיה של פעילות תאי העצב ברשתית על סמך תנועות עיניים של נבדקים בעודם מנסים לזהות שלם על סמך חלקיו. זיהוי השלם או אי-זיהויו התאפיינו בדפוסי פעילות נבדלים ברשתית

א. שואל: למה עושה לנו רע לשמוע  שריטה על לוח?

היכולת לשרוד ללא מזון היא אחד ההישגים הגדולים של הביולוגיה שלנו – אבל איך היא פועלת?

חוקרים מצאו לראשונה כי העטלפים מנווטים בשעות היום באמצעות שילוב של ראייה מצוינת ואיכון של ההדים בסביבתם

שילוב רב עוצמה של הנדסה, בינה מלאכותית וחקר המוח עשוי להוביל לעידן חדש ברפואה

הניסוי בדק את השינויים המתרחשים ביכולת הראיה במהלך טיסת חלל. החוקרים הם ד"ר ערן שנקר, פרופ' אורי פולת ופרופ' יוסי מנדל.

דנה שואלת: למה דגדוג מצחיק אותנו ולמה אי אפשר לדגדג את עצמנו? גם בשאלה הזו נותנת האבולוציה תשובה

קבוצת מחקר מתחום מדעי החיים ומדעי המחשב אתגרה דגי זהב בניווט בסביבה יבשתית. התוצאות משנות את כל מה שחשבנו על דגים

לא רק שכל אחד מאיתנו מפהק לפחות 5 פעמים ביום אלא שכמעט כל בעל חוליות: יונק ציפור ואפילו זוחל מפהק לפעמים. סביר שלהתנהגות שנשמרת בקנאות בכל עולם החי יהיה תפקיד

פיתוח חדש יאפשר לחשוף "שקרנים" על ידי תנועות של שרירי הפנים

בעזרת פיתוח חדשני של חוקרי האוניברסיטה, רופאים יוכלו לראשונה למדוד את גודל האישון ואת התגובה שלו לאור גם כשהעיניים עצומות: "הפיתוח יאפשר זיהוי מוקדם של פרמטרים חריגים ויתרום להצלת חיים של מטופלים עם פגיעות מוחיות קשות"

החוקרים: "התופעה אינה ייחודית לבני אדם. במינים רבים של יונקים ועופות הנקבות מעדיפות מקומות חמימים ואילו הזכרים מעדיפים טמפרטורה קרירה יותר." החוקרים מציעים שמדובר בהבדל מובנה בין מערכות חישת הטמפרטורה של שני המינים, שהתפתח במהלך האבולוציה. הפער יוצר הפרדה במרחב בין זכרים לנקבות, המורידה תחרות ואגרסיביות בין הזוויגים

דיויד ג'וליוס וארדם פאטאפוטיאן (יליד בירות, לבנון) גילו את הקולטנים TRPV1, TRPM8 אפשרו להבין כיצד חום, קור וכוח מכאני יכולים ליזום דחפים עצביים שמאפשרים לנו לחוש ולהסתגל לעולם שמסביבנו

מחקר של חוקרי האוניברסיטאות העברית ו-וירצבורג הגרמנית, בראשות פרופ' יוני פרצוב ואוריה לנקרי-דיין, מצא כי היכולת של האדם לעבד חלקים נרחבים בשדה הראייה מייעלת את פעולת החיפוש שהוא מבצע. כתוצאה מכך מציעים החוקרים כי הבדלים בין-אישיים ביכולת העיבוד של שדה הראייה יכולים להסביר הבדלים בין-אישיים בביצוע במשימת חיפוש

טור המבוכה מוביל את "ביישנית כרונית" לשאול :למה מסמיקים? ולמה דווקא בפנים? ואיך זה עובד?

החוקרים מיפו את הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה בגן נחייה, שגרמה להתפתחות של רשת עצבית ייחודית

במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות שונים על ידי עיבוד וניתוח של הצורה בה נקשרים המולקולות הנדיפות לקולטנים בלמידת מכונה

מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון

יהודית מדווחת בפליאה על חלום בו הריחה לחם טרי ושואלת האם באמת יש חלומות ריחניים?

תסמונת שארל בונה, עיוורון, רפי מלאך, מכון ויצמן

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן" את הפגם הגנטי ומאפשר לתא להמשיך לתפקד בצורה תקינה