החושים
- אבי בליזובסקי
- 11 תגובות
מחקר חדש מאוניברסיטת קיוטו מגלה שלמרות האמונה הרווחת, כלבים אינם בהכרח שופטים התנהגות אנושית – גם לאחר שצפו באנשים מתנהגים באכזריות או באדיבות
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
האם יש גבול לידיעה האנושית? האם אפשר להבין את היקום, את התודעה, את עצמנו? ואולי יש מחסומים שלא נצליח לעבור ויש סודות שיישארו תמיד מעבר להישג ידינו? פרופ' יניב אסף
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
מחקר בינלאומי מצא כי רוב החתולים ישנים על צד שמאלם, ככל הנראה בשל עיבוד יעיל יותר של איומים בהמיספרת המוח הימנית
- מכון ויצמן
מחקר חדש ממכון ויצמן מציג תפנית מרתקת בחקר החושים – שפמי העכברים לא רק חשים מגע, אלא גם מפיקים צלילים שנקלטים במערכת השמיעה ומשמשים לזיהוי עצמים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מודל דיגיטלי מדויק של קליפת הראיה במוח של עכבר מציע פריצת דרך בניסויים נוירולוגיים, המאפשרת ביצוע בדיקות וירטואליות מהירות ויעילות לחקר בפעילות המוח
- מכון ויצמן
- אין תגובות
מחקר הראה, כי אנשים מרחרחים את ידיהם לעיתים קרובות, וכי הם עושים זאת לאורך זמן רב יותר לאחר שלחצו את ידו של מישהו אחר
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
לראשונה: מעקב מבעד לעיניים סגורות יוכל לשמש לזיהוי עוררות, מודעות, וכאב בשינה
- מכון ויצמן
מדעני מכון ויצמן למדע חשפו תאים יצרני נוגדנים ברקמת העצם של קונכיות האף ונוטעים בכך תקווה לפיתוח חיסוני אף יעילים יותר וטיפולים חדשים באלרגיות ובמחלות עצביות ואוטואימוניות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
השניים, ז’וזה-אלן סאהל מצרפת, ובוטונד רוסקה משווייץ קידמו את תחום הרפואה הגנטית של מחלות עיניים מנעו עיוורון והחזירו ראיה לעוורים
- אוניברסיטת חיפה
- תגובה אחת
המחקר שלנו מראה שבהליכה, המשקפיים החכמות גורעות מיכולת הביצוע גם של ההליכה וגם של קריאת טקסטים, ולכך יכולה להיות השפעה גם על בטיחות המשתמשים", אמרה ד"ר טל קרסובסקי מאוניברסיטת חיפה,
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
נוירונים בודדים ידעו לזהות לדוגמה מתי אנחנו עומדים לגעת עם הלשון בחיך כדי להגיד את האות D * הדבר יאפשר פיתוח תותבים לסובלים מבעיות דיבור
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
מערכת הקשב האנושית יכולה להיות דינמית, לדלג ביעילות בין גירויים ולקלוט מידע רב, כך שאינה סטטית כפי שנהוג היה לחשוב
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
חוקרים בחנו דגימות דנ”א של 1,200 ישראלים-יהודים חירשים, כדי להבין מהם הנזקים שנגרמים למבנה החלבונים במערכת השמע
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
על הדרך שבה הבעות קוליות יכולות להעביר מידע רגשי, בייחוד בחוויות עוצמתיות, ועל חשיבות ההקשר החזותי
- אוניברסיטת בן גוריון
- תגובה אחת
קבוצת מחקר בינלאומית בהובלת מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילתה בקרב זן של סרטנים מנגנון המייצר ברק עיניים ייחודי המחזיר אור בצבע המותאם לצבע המים בסביבתם הטבעית ומאפשר כך הסוואה בבתי
- אוניברסיטת תל אביב
במסגרת המחקר, הצליחו החוקרים לאשונה לזהות חלבונים שתפקידם חיוני להתפתחות ולפעילות הרקמה שנפגעת במחלה, לאתר במדויק את מיקומם באזורים גנומיים שמחוץ לגנים ולזהות את הקשר בין השינויים באזורים אלה לבין
- אוניברסיטת תל אביב
לראשונה בעולם המדע רובוט הצליח "להריח" באמצעות חיישן ביולוגי
- מכון ויצמן
מדעני המכון יצרו הדמיה של פעילות תאי העצב ברשתית על סמך תנועות עיניים של נבדקים בעודם מנסים לזהות שלם על סמך חלקיו. זיהוי השלם או אי-זיהויו התאפיינו בדפוסי פעילות נבדלים
- יורם שורק
- 4 תגובות
א. שואל: למה עושה לנו רע לשמוע שריטה על לוח?
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- 4 תגובות
היכולת לשרוד ללא מזון היא אחד ההישגים הגדולים של הביולוגיה שלנו – אבל איך היא פועלת?
- אוניברסיטת תל אביב
- 2 תגובות
חוקרים מצאו לראשונה כי העטלפים מנווטים בשעות היום באמצעות שילוב של ראייה מצוינת ואיכון של ההדים בסביבתם
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אין תגובות
שילוב רב עוצמה של הנדסה, בינה מלאכותית וחקר המוח עשוי להוביל לעידן חדש ברפואה
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
הניסוי בדק את השינויים המתרחשים ביכולת הראיה במהלך טיסת חלל. החוקרים הם ד"ר ערן שנקר, פרופ' אורי פולת ופרופ' יוסי מנדל.
- יורם שורק
- 2 תגובות
דנה שואלת: למה דגדוג מצחיק אותנו ולמה אי אפשר לדגדג את עצמנו? גם בשאלה הזו נותנת האבולוציה תשובה
- אוניברסיטת בן גוריון
- 7 תגובות
קבוצת מחקר מתחום מדעי החיים ומדעי המחשב אתגרה דגי זהב בניווט בסביבה יבשתית. התוצאות משנות את כל מה שחשבנו על דגים
- יורם שורק
- 3 תגובות
לא רק שכל אחד מאיתנו מפהק לפחות 5 פעמים ביום אלא שכמעט כל בעל חוליות: יונק ציפור ואפילו זוחל מפהק לפעמים. סביר שלהתנהגות שנשמרת בקנאות בכל עולם החי יהיה תפקיד
- אוניברסיטת תל אביב
פיתוח חדש יאפשר לחשוף "שקרנים" על ידי תנועות של שרירי הפנים
- האוניברסיטה העברית
בעזרת פיתוח חדשני של חוקרי האוניברסיטה, רופאים יוכלו לראשונה למדוד את גודל האישון ואת התגובה שלו לאור גם כשהעיניים עצומות: "הפיתוח יאפשר זיהוי מוקדם של פרמטרים חריגים ויתרום להצלת חיים
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
החוקרים: "התופעה אינה ייחודית לבני אדם. במינים רבים של יונקים ועופות הנקבות מעדיפות מקומות חמימים ואילו הזכרים מעדיפים טמפרטורה קרירה יותר." החוקרים מציעים שמדובר בהבדל מובנה בין מערכות חישת הטמפרטורה
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
דיויד ג'וליוס וארדם פאטאפוטיאן (יליד בירות, לבנון) גילו את הקולטנים TRPV1, TRPM8 אפשרו להבין כיצד חום, קור וכוח מכאני יכולים ליזום דחפים עצביים שמאפשרים לנו לחוש ולהסתגל לעולם שמסביבנו
- האוניברסיטה העברית
- 4 תגובות
מחקר של חוקרי האוניברסיטאות העברית ו-וירצבורג הגרמנית, בראשות פרופ' יוני פרצוב ואוריה לנקרי-דיין, מצא כי היכולת של האדם לעבד חלקים נרחבים בשדה הראייה מייעלת את פעולת החיפוש שהוא מבצע. כתוצאה
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- יורם שורק
- אין תגובות
טור המבוכה מוביל את "ביישנית כרונית" לשאול :למה מסמיקים? ולמה דווקא בפנים? ואיך זה עובד?
- האוניברסיטה העברית
- 2 תגובות
החוקרים מיפו את הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה
- אוניברסיטת בר אילן
- אין תגובות
- האוניברסיטה העברית
במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות
- הטכניון
מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון
- יורם שורק
- 3 תגובות
יהודית מדווחת בפליאה על חלום בו הריחה לחם טרי ושואלת האם באמת יש חלומות ריחניים?
- מכון ויצמן
תסמונת שארל בונה, עיוורון, רפי מלאך, מכון ויצמן
- אוניברסיטת תל אביב
מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן"
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
"יש כל כך הרבה ספקולציות לגבי הנגיף הזה והנזק שהוא מחולל, ואנחנו הראנו שלפחות במערכת השמע – כרגע לא נצפה נזק" מסבירה פרופ' קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב השותפה למחקר
- אוניברסיטת תל אביב
- 2 תגובות
התגלית עשויה לתרום לפיתוח טיפולים לחירשות שיתבססו על התחדשות תאי השערה באוזן * לדברי החוקרים מדובר בשינוי תפיסה בביולוגיה התפתחותית: החוקרים מצאו כי התפתחות מערך תאי השערה באוזן הפנימית דומה
- מכון ויצמן
- אין תגובות
הפיתוח של מדעני מכון ויצמן למדע מאפשר לחזות מה יהיה הריח של כל תרכובת מולקולרית ועשוי לסלול את הדרך לדיגיטציה ושעתוק של ריחות
- אוניברסיטת תל אביב
- 2 תגובות
אחד הגנים, שנקרא ATOH1, נמצא לראשונה בעולם כמעורב בחירשות. בני משפחה בישראל הם בני האדם הראשונים בעולם שהתגלתה אצלם מוטציה בגן זה – שאחראית לאובדן השמיעה
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 2 תגובות
אצות התגלו בעבר כיעילות לטיפול במחלת עיניים נדירה, אך לאור שינויים אקולוגיים שחלו בעשור האחרון, האצות הפסיקו לייצר את החומר בכמות מספקת באופן טבעי