במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות שונים על ידי עיבוד וניתוח של הצורה בה נקשרים המולקולות הנדיפות לקולטנים בלמידת מכונה
מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון
יהודית מדווחת בפליאה על חלום בו הריחה לחם טרי ושואלת האם באמת יש חלומות ריחניים?
תסמונת שארל בונה, עיוורון, רפי מלאך, מכון ויצמן
מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן" את הפגם הגנטי ומאפשר לתא להמשיך לתפקד בצורה תקינה
"יש כל כך הרבה ספקולציות לגבי הנגיף הזה והנזק שהוא מחולל, ואנחנו הראנו שלפחות במערכת השמע – כרגע לא נצפה נזק" מסבירה פרופ' קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב השותפה למחקר ביחד עם ד"ר עמיאל דרור וד"ר אייל סלע מבית החולים זיו והפקולטה לרפואה של בר אילן בצפת
התגלית עשויה לתרום לפיתוח טיפולים לחירשות שיתבססו על התחדשות תאי השערה באוזן * לדברי החוקרים מדובר בשינוי תפיסה בביולוגיה התפתחותית: החוקרים מצאו כי התפתחות מערך תאי השערה באוזן הפנימית דומה להתארגנות של אטומים היוצרים גביש – תהליך מוכר בפיזיקה, שלא זוהה עד כה בביולוגיה
הפיתוח של מדעני מכון ויצמן למדע מאפשר לחזות מה יהיה הריח של כל תרכובת מולקולרית ועשוי לסלול את הדרך לדיגיטציה ושעתוק של ריחות
אחד הגנים, שנקרא ATOH1, נמצא לראשונה בעולם כמעורב בחירשות. בני משפחה בישראל הם בני האדם הראשונים בעולם שהתגלתה אצלם מוטציה בגן זה – שאחראית לאובדן השמיעה
חולדות מפעילות את שפמיהן באופן שונה בהקשרים שונים. פעולת השפם מאפשרת לנבא את תנועותיה של החולדה
אצות התגלו בעבר כיעילות לטיפול במחלת עיניים נדירה, אך לאור שינויים אקולוגיים שחלו בעשור האחרון, האצות הפסיקו לייצר את החומר בכמות מספקת באופן טבעי
מדי לילה מתנהל דו-שיח בין ההיפוקמפוס וחלקים מסוימים של קליפת המוח, ואפשר להשתמש בריח כדי להגביר, או להשפיע, על הדיאלוג הזה
מדעניות מכון ויצמן למדע הראו כי תאים מקודדי כיוון ברשתית העין נהנים מגמישות גדולה מכפי שחשבו עד כה: על-אף שהם בנויים אנטומית להגיב לכיוון מסוים,
קבוצת מחקר בראשותה של פרופ' נילי לביא מיוניברסיטי קולג' בלונדון גילתה באופן ישיר את המסלול במוח שגורם לעיוורון תפיסתי זמני, שבמהלכו אותות אזהרה חשובים לא
גלית שואלת "מה זה נבדל ולמה הוא מעורר כל כך הרבה ויכוחים"
הסקר מיועד לחולי קורונה שסבלו מהמחלה בשבועיים האחרונים בלבד. עד כה ענו עליו 30,000 משתתפים. פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, ממובילות הסקר הבינלאומי, מקווה כי
"נמרי" שואל : מהי הסיבה לכך שאצל כלבים ובעלי חיים אחרים חשיפת השיניים מביעה תוקפנות, ואצל בני האדם אותה מחווה הפכה לאיתות ידידותי?
מבחן ההכרה שפיתחו החוקרים ממכון ויצמן בשותפות עם ד"ר ירון סחר, מנהל המחלקה לשיקום חבלות מוחיות בבית לוינשטיין – מבוסס על העיקרון שלפיו הנשימה שלנו
מדענים מעריכים כי קיימים כיום בעולם שמונה זנים פעילים של הנגיף. במעבדתו של פרופ' סובל סבורים כי ייתכן שאובדן חוש הריח מהווה אינדיקציה מבדלת בין
מנהל המרכז לריח ולטעם באוניברסיטת פלורידה עונה על שאלות אודות מגמה זו
השיטה פורצת הדרך עשויה לסייע בעתיד לשיקומם של נפגעי פוסט טראומה ואנשים עם פגיעה מוחית * המחקר יתפרסם ביום חמישי 5.3.20 בכתב העת Current Biology
לאורך מיליוני שנות אבולוציה, פיתחו החסילונים עיניים בעלות מבנה ייחודי המאפשרות להם לראות מה מתרחש בסביבתם הקרובה – קרקעית הים
חוקרים מאוניברסיטת בר אילן ומגרמניה יקימ ו יחד מרכז מחקר בינלאומי במטרה להקל על תהליך ההזדקנות ולדחות מחלות תלויות גיל * פרופ' חיים כהן מאוניברסיטת
מבנה עצבי זה נחשב עד כה הכרחי לקיומו של חוש ריח ביונקים
יכולת הניווט המרשימה והמיוחדת במינה של העטלף מהווה השראה לפיתוח מקלות נחייה טכנולוגיים מתקדמים לעיוורים העטלף אף כי אינו עיוור לחלוטין, מוצא את דרכו בחשיכה
