החושים
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
ניסויים מצביעים על רגישות מישושית גבוהה מהצפוי; בני אדם הגיעו ל־70.7% דיוק, והחוקרים רואים פוטנציאל לרובוטיקה, טכנולוגיות מסייעות וחיפוש בתנאי ראות מוגבלת
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהובלת ד"ר עידן כהן ו־פרופ' רועי גזית הראו כי ZNF750 בתאי האפיתל מסנכרן התפתחות מחסום העור עם ההגנה החיסונית, בין השאר דרך הגברת IL34 הנחוץ להתפתחות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
בניסוי אקראי כפול־סמיות לא נמצא יתרון בחדות הראייה לאחר 30 יום, ובקבוצת הטיפול נרשמו אירועי דימום חמורים
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מחקר ב־Nature Communications מצא התאמות לראייה דלת־אור ורמזים למנגנוני תחזוקה שמונעים ניוון רשתית בגיל קיצוני, עם זאת, למרות המרחק האבולוציוני והסביבתי, יתכן שאפשר יהיה ללמוד משהו על שימור הראיה בבני
- אוניברסיטת בן גוריון
- תגובה אחת
בניסוי עם 421 משתתפים שנדרשו להיזכר במילים לאחר דקה וחצי ולאחר יממה, נאספו יותר מ־4,000 “הצדקות זיכרון”. למרות ירידה בכמות הפריטים שנזכרו, התוכן הלשוני והפירוט של ההצדקות לפריטים שנזכרו נכון
- אוניברסיטת בר אילן
- תגובה אחת
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הצליחו לפענח את מנגנון השינה הקדום וחושפים ששינה מגינה על תאי העצב
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- 2 תגובות
האם אנחנו בדרך לעולם בלי עיוורון? פיתוחים ביו-רפואיים חדשים מכוונים לעתיד, שבו שתלים יחליפו את הפוטו-רצפטורים שמתנוונים עם הגיל.
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
מכאן נבעה שאלת המחקר שלנו: האם גם בעלי-חיים אחרים “נופלים” לאותן תחבולות? אם דג קטן או עוף חשופים לאשליה, מה זה מלמד על האופן שבו הם רואים ומפרשים את סביבתם?
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מלווה את CorNeat Vision בפיתוח קרנית מלאכותית ללא תרומת רקמה ואת DotLumen בפיתוח משקפיים חכמים מבוססי בינה מלאכותית לשיפור עצמאות לקויי הראייה
- מכון ויצמן
מדעני מוח ממכון ויצמן נסעו לאי בודד ליד זנזיבר כדי להקליט לראשונה פעילות מוחית של יונקים בטבע וללמוד כיצד פועל המצפן הפנימי שבאמצעותו הם מנווטים
- אבי בליזובסקי
- 6 תגובות
חוקרי Skoltech פיתחו מודל חדש של אנגרמים מוחיים, המצביע על כך שקיבולת הזיכרון המרבית מתקבלת במרחב מושגים בן שבעה ממדים – עם השלכות לבינה מלאכותית ולנוירו־מדע
- אבי בליזובסקי
- 11 תגובות
מחקר חדש מאוניברסיטת קיוטו מגלה שלמרות האמונה הרווחת, כלבים אינם בהכרח שופטים התנהגות אנושית – גם לאחר שצפו באנשים מתנהגים באכזריות או באדיבות
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
האם יש גבול לידיעה האנושית? האם אפשר להבין את היקום, את התודעה, את עצמנו? ואולי יש מחסומים שלא נצליח לעבור ויש סודות שיישארו תמיד מעבר להישג ידינו? פרופ' יניב אסף
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
מחקר בינלאומי מצא כי רוב החתולים ישנים על צד שמאלם, ככל הנראה בשל עיבוד יעיל יותר של איומים בהמיספרת המוח הימנית
- מכון ויצמן
מחקר חדש ממכון ויצמן מציג תפנית מרתקת בחקר החושים – שפמי העכברים לא רק חשים מגע, אלא גם מפיקים צלילים שנקלטים במערכת השמיעה ומשמשים לזיהוי עצמים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מודל דיגיטלי מדויק של קליפת הראיה במוח של עכבר מציע פריצת דרך בניסויים נוירולוגיים, המאפשרת ביצוע בדיקות וירטואליות מהירות ויעילות לחקר בפעילות המוח
- מכון ויצמן
- אין תגובות
מחקר הראה, כי אנשים מרחרחים את ידיהם לעיתים קרובות, וכי הם עושים זאת לאורך זמן רב יותר לאחר שלחצו את ידו של מישהו אחר
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
לראשונה: מעקב מבעד לעיניים סגורות יוכל לשמש לזיהוי עוררות, מודעות, וכאב בשינה
- מכון ויצמן
מדעני מכון ויצמן למדע חשפו תאים יצרני נוגדנים ברקמת העצם של קונכיות האף ונוטעים בכך תקווה לפיתוח חיסוני אף יעילים יותר וטיפולים חדשים באלרגיות ובמחלות עצביות ואוטואימוניות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
השניים, ז’וזה-אלן סאהל מצרפת, ובוטונד רוסקה משווייץ קידמו את תחום הרפואה הגנטית של מחלות עיניים מנעו עיוורון והחזירו ראיה לעוורים
- אוניברסיטת חיפה
- תגובה אחת
המחקר שלנו מראה שבהליכה, המשקפיים החכמות גורעות מיכולת הביצוע גם של ההליכה וגם של קריאת טקסטים, ולכך יכולה להיות השפעה גם על בטיחות המשתמשים", אמרה ד"ר טל קרסובסקי מאוניברסיטת חיפה,
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
נוירונים בודדים ידעו לזהות לדוגמה מתי אנחנו עומדים לגעת עם הלשון בחיך כדי להגיד את האות D * הדבר יאפשר פיתוח תותבים לסובלים מבעיות דיבור
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
מערכת הקשב האנושית יכולה להיות דינמית, לדלג ביעילות בין גירויים ולקלוט מידע רב, כך שאינה סטטית כפי שנהוג היה לחשוב
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
חוקרים בחנו דגימות דנ”א של 1,200 ישראלים-יהודים חירשים, כדי להבין מהם הנזקים שנגרמים למבנה החלבונים במערכת השמע
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
על הדרך שבה הבעות קוליות יכולות להעביר מידע רגשי, בייחוד בחוויות עוצמתיות, ועל חשיבות ההקשר החזותי
- אוניברסיטת בן גוריון
- תגובה אחת
קבוצת מחקר בינלאומית בהובלת מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילתה בקרב זן של סרטנים מנגנון המייצר ברק עיניים ייחודי המחזיר אור בצבע המותאם לצבע המים בסביבתם הטבעית ומאפשר כך הסוואה בבתי
- אוניברסיטת תל אביב
במסגרת המחקר, הצליחו החוקרים לאשונה לזהות חלבונים שתפקידם חיוני להתפתחות ולפעילות הרקמה שנפגעת במחלה, לאתר במדויק את מיקומם באזורים גנומיים שמחוץ לגנים ולזהות את הקשר בין השינויים באזורים אלה לבין
- אוניברסיטת תל אביב
לראשונה בעולם המדע רובוט הצליח "להריח" באמצעות חיישן ביולוגי
- מכון ויצמן
מדעני המכון יצרו הדמיה של פעילות תאי העצב ברשתית על סמך תנועות עיניים של נבדקים בעודם מנסים לזהות שלם על סמך חלקיו. זיהוי השלם או אי-זיהויו התאפיינו בדפוסי פעילות נבדלים
- יורם שורק
- 4 תגובות
א. שואל: למה עושה לנו רע לשמוע שריטה על לוח?
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- 4 תגובות
היכולת לשרוד ללא מזון היא אחד ההישגים הגדולים של הביולוגיה שלנו – אבל איך היא פועלת?
- אוניברסיטת תל אביב
- 2 תגובות
חוקרים מצאו לראשונה כי העטלפים מנווטים בשעות היום באמצעות שילוב של ראייה מצוינת ואיכון של ההדים בסביבתם
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אין תגובות
שילוב רב עוצמה של הנדסה, בינה מלאכותית וחקר המוח עשוי להוביל לעידן חדש ברפואה
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
הניסוי בדק את השינויים המתרחשים ביכולת הראיה במהלך טיסת חלל. החוקרים הם ד"ר ערן שנקר, פרופ' אורי פולת ופרופ' יוסי מנדל.
- יורם שורק
- 2 תגובות
דנה שואלת: למה דגדוג מצחיק אותנו ולמה אי אפשר לדגדג את עצמנו? גם בשאלה הזו נותנת האבולוציה תשובה
- אוניברסיטת בן גוריון
- 7 תגובות
קבוצת מחקר מתחום מדעי החיים ומדעי המחשב אתגרה דגי זהב בניווט בסביבה יבשתית. התוצאות משנות את כל מה שחשבנו על דגים
- יורם שורק
- 3 תגובות
לא רק שכל אחד מאיתנו מפהק לפחות 5 פעמים ביום אלא שכמעט כל בעל חוליות: יונק ציפור ואפילו זוחל מפהק לפעמים. סביר שלהתנהגות שנשמרת בקנאות בכל עולם החי יהיה תפקיד
- אוניברסיטת תל אביב
פיתוח חדש יאפשר לחשוף "שקרנים" על ידי תנועות של שרירי הפנים
- האוניברסיטה העברית
בעזרת פיתוח חדשני של חוקרי האוניברסיטה, רופאים יוכלו לראשונה למדוד את גודל האישון ואת התגובה שלו לאור גם כשהעיניים עצומות: "הפיתוח יאפשר זיהוי מוקדם של פרמטרים חריגים ויתרום להצלת חיים
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
החוקרים: "התופעה אינה ייחודית לבני אדם. במינים רבים של יונקים ועופות הנקבות מעדיפות מקומות חמימים ואילו הזכרים מעדיפים טמפרטורה קרירה יותר." החוקרים מציעים שמדובר בהבדל מובנה בין מערכות חישת הטמפרטורה
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
דיויד ג'וליוס וארדם פאטאפוטיאן (יליד בירות, לבנון) גילו את הקולטנים TRPV1, TRPM8 אפשרו להבין כיצד חום, קור וכוח מכאני יכולים ליזום דחפים עצביים שמאפשרים לנו לחוש ולהסתגל לעולם שמסביבנו
- האוניברסיטה העברית
- 4 תגובות
מחקר של חוקרי האוניברסיטאות העברית ו-וירצבורג הגרמנית, בראשות פרופ' יוני פרצוב ואוריה לנקרי-דיין, מצא כי היכולת של האדם לעבד חלקים נרחבים בשדה הראייה מייעלת את פעולת החיפוש שהוא מבצע. כתוצאה
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- יורם שורק
- אין תגובות
טור המבוכה מוביל את "ביישנית כרונית" לשאול :למה מסמיקים? ולמה דווקא בפנים? ואיך זה עובד?
- האוניברסיטה העברית
- 2 תגובות
החוקרים מיפו את הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה
- אוניברסיטת בר אילן
- אין תגובות