סיקור מקיף

החושים

אישה ומזגן. המחשה: depositphotos.com

הסיבות האבולוציוניות לכך שלנשים קר יותר מגברים

החוקרים: "התופעה אינה ייחודית לבני אדם. במינים רבים של יונקים ועופות הנקבות מעדיפות מקומות חמימים ואילו הזכרים מעדיפים טמפרטורה קרירה יותר." החוקרים מציעים שמדובר בהבדל מובנה בין מערכות חישת הטמפרטורה של שני המינים, שהתפתח במהלך האבולוציה. הפער יוצר הפרדה במרחב בין זכרים לנקבות, המורידה תחרות ואגרסיביות בין הזוויגים

אבדן חוש הריח בעקבות קורונה. המחשה: depositphotos.com

לונג, לונג קוביד: העדר חוש הטעם והריח נמשך במקרים רבים זמן רב לאחר ההחלמה מקורונה

אחת מתופעות הלוואי המדוברות של הקורונה היא איבוד חוש הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, חושף שכיחות גבוהה של שתי תופעות בריאותיות

אור מהמסכים משבש את השעון הביולוגי. המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: מה עושה לנו אור השמש?

ימי השמש הקופחת מאירים את שאלתו של אבי "מה בדיוק יש בשמש שלאחר החשיפה ישנה הרגשה הרבה יותר טובה ונעימה בגוף, שגורמת להתמכר ? למה גם אם יש אור אבל אין חשיפה של ממש זה לא אותו דבר?"

אנשים מסתכלים על סביבתם בשוק בהונג קונג. המחשה: depositphotos.com

חוקרים שבחנו את הפניית המבט של עשרות נבדקים חשפו את היכולת המדהימה שלנו לחפש ביעילות

מחקר של חוקרי האוניברסיטאות העברית ו-וירצבורג הגרמנית, בראשות פרופ' יוני פרצוב ואוריה לנקרי-דיין, מצא כי היכולת של האדם לעבד חלקים נרחבים בשדה הראייה מייעלת את פעולת החיפוש שהוא מבצע. כתוצאה מכך מציעים החוקרים כי הבדלים בין-אישיים ביכולת העיבוד של שדה הראייה יכולים להסביר הבדלים בין-אישיים בביצוע במשימת חיפוש

ציפורים עפות. צילום - דוברות האוניברסיטה העברית

מדוע הציפורים עפות?

החוקרים מיפו את הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה בגן נחייה, שגרמה להתפתחות של רשת עצבית ייחודית

נשיא אוניברסיטת בר-אילן עם החוקרים שפיתחו את הטכנווגיה. מימים לשמאל: פרופ' יוסי מנדל, פרופ' אריה צבן נשיא האוניברסיטה ופרופ' אורי פולת.

טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת בר-אילן תעקוב אחר הראיה של האסטרונאוטים בחלל במסגרת משימת רקיע

בדיקת ראייה דיגיטלית נבחרה כאחת מהטכנולוגיות הישראליות שיבדקו בזמן שהותו בחלל של הישראלי השני בחלל, איתן סטיבה * הטכנולוגיה שמבוססת על אפליקציה נבחרה על ידי

ריח של לחם טרי. איור: depositphotos.com

אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות שונים על ידי עיבוד וניתוח של הצורה בה נקשרים המולקולות הנדיפות לקולטנים בלמידת מכונה

מערות הפעמון בגן הלאומי בין גוברין. צילום: depositphotos.com

להריח ולגעת – חוויית טבע שמייצרת אושר

מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון

חרש עובר בדיקת שמיעה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו טיפול גנטי לחירשות

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן" את הפגם הגנטי ומאפשר לתא להמשיך לתפקד בצורה תקינה

תרשים האוזן הפנימית. קרדיט: ד"ר עמיאל דרור

מחקר חדש קובע: הקורונה אינה פוגעת במערכת השמיעה של החולים

"יש כל כך הרבה ספקולציות לגבי הנגיף הזה והנזק שהוא מחולל, ואנחנו הראנו שלפחות במערכת השמע – כרגע לא נצפה נזק" מסבירה פרופ' קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב השותפה למחקר ביחד עם ד"ר עמיאל דרור וד"ר אייל סלע מבית החולים זיו והפקולטה לרפואה של בר אילן בצפת

מבנה האוזן. איור באדיבות אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה על התפתחות מנגנון השמיעה בעוברים

התגלית עשויה לתרום לפיתוח טיפולים לחירשות שיתבססו על התחדשות תאי השערה באוזן * לדברי החוקרים מדובר בשינוי תפיסה בביולוגיה התפתחותית: החוקרים מצאו כי התפתחות מערך תאי השערה באוזן הפנימית דומה להתארגנות של אטומים היוצרים גביש – תהליך מוכר בפיזיקה, שלא זוהה עד כה בביולוגיה

עם התפשטות הדבר והבהלה שאחזה בציבור, הורו פרנסי העיר להרוג את החתולים והכלבים של לונדון בשל ההנחה שהפרעושים שהם נושאים מפיצים את החיידק הקטלני. ההנחה לא הייתה מוטעית – פרעושים אכן נושאים את החיידק מחולל המחלה – אבל האמונים על בריאות הציבור שכחו גורם חשוב במשוואה: החולדות. צילום: H. Zell, Wikimedia.

חתימת שפם

חולדות מפעילות את שפמיהן באופן שונה בהקשרים שונים. פעולת השפם מאפשרת לנבא את תנועותיה של החולדה

איור: שרון טש, עבור מכון ויצמן

על שינה, זיכרון וחוש הריח

 מדי לילה מתנהל דו-שיח בין ההיפוקמפוס וחלקים מסוימים של קליפת המוח, ואפשר להשתמש בריח כדי להגביר, או להשפיע, על הדיאלוג הזה

תמונת מיקרוסקופ דו-פוטוני של תא מקודד כיוון ברשתית עכבר (התא והעץ הדנדריטי שלו מסומנים באדום) ומסביבו תאי סטארברסט (בירוק) החיוניים לחישוב כיוון התנועה ברוב התאים מקודדי הכיוון

כיוון חדש

מדעניות מכון ויצמן למדע הראו כי תאים מקודדי כיוון ברשתית העין נהנים מגמישות גדולה מכפי שחשבו עד כה: על-אף שהם בנויים אנטומית להגיב לכיוון מסוים,

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן