הידען > ביולוגיה ורפואה > המוח > החושים
החושים
- אוניברסיטת בן גוריון
- פברואר 26, 2023
- תגובה אחת
קבוצת מחקר בינלאומית בהובלת מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילתה בקרב זן של סרטנים מנגנון המייצר ברק עיניים ייחודי המחזיר אור בצבע המותאם לצבע המים בסביבתם הטבעית ומאפשר כך הסוואה בבתי גידול שונים. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Science
- אוניברסיטת תל אביב
- פברואר 10, 2023
במסגרת המחקר, הצליחו החוקרים לאשונה לזהות חלבונים שתפקידם חיוני להתפתחות ולפעילות הרקמה שנפגעת במחלה, לאתר במדויק את מיקומם באזורים גנומיים שמחוץ לגנים ולזהות את הקשר בין השינויים באזורים אלה לבין הסיכון לחלות ב-AMD
- אוניברסיטת תל אביב
- ינואר 15, 2023
לראשונה בעולם המדע רובוט הצליח "להריח" באמצעות חיישן ביולוגי
- מכון ויצמן
- דצמבר 31, 2022
מדעני המכון יצרו הדמיה של פעילות תאי העצב ברשתית על סמך תנועות עיניים של נבדקים בעודם מנסים לזהות שלם על סמך חלקיו. זיהוי השלם או אי-זיהויו התאפיינו בדפוסי פעילות נבדלים ברשתית
- יורם שורק
- נובמבר 18, 2022
- 4 תגובות
א. שואל: למה עושה לנו רע לשמוע שריטה על לוח?
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- מאי 31, 2022
- 4 תגובות
היכולת לשרוד ללא מזון היא אחד ההישגים הגדולים של הביולוגיה שלנו – אבל איך היא פועלת?
- אוניברסיטת תל אביב
- מאי 2, 2022
- 2 תגובות
חוקרים מצאו לראשונה כי העטלפים מנווטים בשעות היום באמצעות שילוב של ראייה מצוינת ואיכון של ההדים בסביבתם
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אפריל 23, 2022
- אין תגובות
שילוב רב עוצמה של הנדסה, בינה מלאכותית וחקר המוח עשוי להוביל לעידן חדש ברפואה
- אבי בליזובסקי
- אפריל 10, 2022
- 2 תגובות
הניסוי בדק את השינויים המתרחשים ביכולת הראיה במהלך טיסת חלל. החוקרים הם ד"ר ערן שנקר, פרופ' אורי פולת ופרופ' יוסי מנדל.
- יורם שורק
- פברואר 5, 2022
- 2 תגובות
דנה שואלת: למה דגדוג מצחיק אותנו ולמה אי אפשר לדגדג את עצמנו? גם בשאלה הזו נותנת האבולוציה תשובה
- אוניברסיטת בן גוריון
- ינואר 8, 2022
- 7 תגובות
קבוצת מחקר מתחום מדעי החיים ומדעי המחשב אתגרה דגי זהב בניווט בסביבה יבשתית. התוצאות משנות את כל מה שחשבנו על דגים
- יורם שורק
- ינואר 1, 2022
- 3 תגובות
לא רק שכל אחד מאיתנו מפהק לפחות 5 פעמים ביום אלא שכמעט כל בעל חוליות: יונק ציפור ואפילו זוחל מפהק לפעמים. סביר שלהתנהגות שנשמרת בקנאות בכל עולם החי יהיה תפקיד
- אוניברסיטת תל אביב
- דצמבר 9, 2021
פיתוח חדש יאפשר לחשוף "שקרנים" על ידי תנועות של שרירי הפנים
- האוניברסיטה העברית
- נובמבר 21, 2021
בעזרת פיתוח חדשני של חוקרי האוניברסיטה, רופאים יוכלו לראשונה למדוד את גודל האישון ואת התגובה שלו לאור גם כשהעיניים עצומות: "הפיתוח יאפשר זיהוי מוקדם של פרמטרים חריגים ויתרום להצלת חיים של מטופלים עם פגיעות מוחיות קשות"
- אוניברסיטת תל אביב
- אוקטובר 16, 2021
- אין תגובות
החוקרים: "התופעה אינה ייחודית לבני אדם. במינים רבים של יונקים ועופות הנקבות מעדיפות מקומות חמימים ואילו הזכרים מעדיפים טמפרטורה קרירה יותר." החוקרים מציעים שמדובר בהבדל מובנה בין מערכות חישת הטמפרטורה של שני המינים, שהתפתח במהלך האבולוציה. הפער יוצר הפרדה במרחב בין זכרים לנקבות, המורידה תחרות ואגרסיביות בין הזוויגים
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 4, 2021
- תגובה אחת
דיויד ג'וליוס וארדם פאטאפוטיאן (יליד בירות, לבנון) גילו את הקולטנים TRPV1, TRPM8 אפשרו להבין כיצד חום, קור וכוח מכאני יכולים ליזום דחפים עצביים שמאפשרים לנו לחוש ולהסתגל לעולם שמסביבנו
- האוניברסיטה העברית
- ספטמבר 3, 2021
- האוניברסיטה העברית
- אוגוסט 17, 2021
- 4 תגובות
מחקר של חוקרי האוניברסיטאות העברית ו-וירצבורג הגרמנית, בראשות פרופ' יוני פרצוב ואוריה לנקרי-דיין, מצא כי היכולת של האדם לעבד חלקים נרחבים בשדה הראייה מייעלת את פעולת החיפוש שהוא מבצע. כתוצאה מכך מציעים החוקרים כי הבדלים בין-אישיים ביכולת העיבוד של שדה הראייה יכולים להסביר הבדלים בין-אישיים בביצוע במשימת חיפוש
- דר. משה נחמני
- אוגוסט 15, 2021
- אין תגובות
- יורם שורק
- יולי 23, 2021
- אין תגובות
טור המבוכה מוביל את "ביישנית כרונית" לשאול :למה מסמיקים? ולמה דווקא בפנים? ואיך זה עובד?
- האוניברסיטה העברית
- יוני 17, 2021
- 2 תגובות
החוקרים מיפו את הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה בגן נחייה, שגרמה להתפתחות של רשת עצבית ייחודית
- אוניברסיטת בר אילן
- מאי 9, 2021
- אין תגובות
- האוניברסיטה העברית
- מרץ 10, 2021
במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות שונים על ידי עיבוד וניתוח של הצורה בה נקשרים המולקולות הנדיפות לקולטנים בלמידת מכונה
- הטכניון
- פברואר 16, 2021
מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון