החושים

מבנה האוזן. איור באדיבות אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה על התפתחות מנגנון השמיעה בעוברים

  • 2 תגובות
התגלית עשויה לתרום לפיתוח טיפולים לחירשות שיתבססו על התחדשות תאי השערה באוזן * לדברי החוקרים מדובר בשינוי תפיסה בביולוגיה התפתחותית: החוקרים מצאו כי התפתחות מערך תאי השערה באוזן הפנימית דומה
ריחות עשויים להימדד על פי מרחקם זה מזה. מעבדת פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

מדד הריח: שיטה חדשה מאפשרת למדוד במדויק דמיון בין ריחות

  • אין תגובות
הפיתוח של מדעני מכון ויצמן למדע מאפשר לחזות מה יהיה הריח של כל תרכובת מולקולרית ועשוי לסלול את הדרך לדיגיטציה ושעתוק של ריחות
תמונה ממיקרוסקופ קונפוקלי של האוזן הפנימית. קרדיט צילום: פרופ' קרן אברהם ושחר טייבר

לראשונה בעולם: במשפחה מישראל נמצא 25 גנים חדשים שגורם לחרשות התגלו בישראל וברש"פ

  • 2 תגובות
אחד הגנים, שנקרא ATOH1, נמצא לראשונה בעולם כמעורב בחירשות. בני משפחה בישראל הם בני האדם הראשונים בעולם שהתגלתה אצלם מוטציה בגן זה – שאחראית לאובדן השמיעה
עם התפשטות הדבר והבהלה שאחזה בציבור, הורו פרנסי העיר להרוג את החתולים והכלבים של לונדון בשל ההנחה שהפרעושים שהם נושאים מפיצים את החיידק הקטלני. ההנחה לא הייתה מוטעית – פרעושים אכן נושאים את החיידק מחולל המחלה – אבל האמונים על בריאות הציבור שכחו גורם חשוב במשוואה: החולדות. צילום: H. Zell, Wikimedia.

חתימת שפם

  • אין תגובות
בדיקת עיניים. המחשה: shutterstock

הטבע הפסיק לייצר, חוקרים שיחזרו חומר שהופק מאצות עבור טיפול במחלת עיניים נדירה

  • 2 תגובות
אצות התגלו בעבר כיעילות לטיפול במחלת עיניים נדירה, אך לאור שינויים אקולוגיים שחלו בעשור האחרון, האצות הפסיקו לייצר את החומר בכמות מספקת באופן טבעי
איור: שרון טש, עבור מכון ויצמן

על שינה, זיכרון וחוש הריח

  • 3 תגובות
תמונת מיקרוסקופ דו-פוטוני של תא מקודד כיוון ברשתית עכבר (התא והעץ הדנדריטי שלו מסומנים באדום) ומסביבו תאי סטארברסט (בירוק) החיוניים לחישוב כיוון התנועה ברוב התאים מקודדי הכיוון

כיוון חדש

  • תגובה אחת
העין ועצבי הראיה בקליפת המוח. איור: shutterstock

"תקציב האנרגיה של המוח קבוע – זו הסיבה לכך שנגרם 'עיוורון תפיסתי' הגורם לתאונות"

  • 8 תגובות
השחקן הכחול A נמצא בנבדל כי רק שוער הקבוצה היריבה נמצא בינו לבין השער. הקו המקווקו הוא "קו הנבדל" המציין את מיקום שחקן ההגנה האחורי ביותר. מקור: NielsF, ויקימדיה

דברים שיורמים יודעים: האם מערכת הראיה האנושית מסוגלת לזהות נבדל בכדורגל?

  • תגובה אחת
אף סתום. מתוך jumpstory

סקר עולמי הוכיח: חולי קורונה רבים חווים פגיעה בחושי הטעם והריח

  • אין תגובות
חיוך. מתוך Jumpstory.com

דברים שיורמים יודעים: אולי תפסיק כבר לחייך אל העולם?

  • 3 תגובות
"החולה מחוסר ההכרה (אלגוריה על חוש הריח)", 1625. רמברנדט צייר יצירה זו בגיל 19 כחלק מסדרה של חמשת החושים. הציור התגלה ב-2015 באוסף של משפחה בניו ג'רזי

מבחן ריח המנבא חזרה להכרה של פגועי ראש

  • 2 תגובות
סמליל פרויקט SmellTracker. באדיבות מכון ויצמן

איתור קורונה באמצעות ניטור עצמי של חוש הריח

  • אין תגובות
אובדן חושי הטעם והריח שדיווחו חולי קורונה רבים. המחשה: shutterstock

האם אובדן חושי הריח והטעם מהווה סימן מקדים לקורונה?

  • 5 תגובות
גירוי של ריח ורדים לנחיר אחד בזמן שינה, גרם לחיזוק הזיכרון באותו הצד של המוח. קרדיט: שרון צח

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה לחיזוק הזיכרון בצד אחד של המוח במהלך השינה

  • 3 תגובות
עיני חסילון - צופות על קרקעית הים גם בחשכה. צילום: shutterstock

בעין החסילון

  • 7 תגובות
פרופ' חיים כהן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

מרכז משותף ישראלי-גרמני לחקר הזקנה יוקם באוניברסיטת בר אילן

  • אין תגובות
דימות תהודה מגנטית של נבדקת ללא פקעת הרחה (מימין) ונבדקת עם פקעת הרחה (משמאל). שתיהן עם חוש ריח תקין לגמרי

שמאל, ימין וחוש הריח: לכ-4% מהנשים השמאליות יש חוש ריח תקין, אף שאין להן פקעת הרחה

  • אין תגובות
עטלפים במערה. צילום: All-stock-photos/Shutterstock

הוייז של העטלף

  • אין תגובות
עטיפת הספר אבולוציות מאת אורן הרמן.

קנאה – המצאת העין

  • אין תגובות
תקריב של עטלף פירות - במחקר חדש הודגם שעטלפים אלה משלבים מידע ראייתי עם מידע סונר בחישת הסביבה (קרדיט: ינס ריידל)

במצבים מסוימים עטלפים מעדיפים את חוש הראיה על פני חוש הסונר

  • תגובה אחת
לתמנונים יש יכולת לשלוט בעדשה של העין שלהם, באופן שמאפשר להם לראות טוב גם באוויר וגם במים. תצלום: Qijin Xu -Unsplash

להתחבא כמו תמנון

  • 2 תגובות
ואף על פי כן. איור: shutterstock

שאיפת אוויר משפרת את ביצועי המוח

  • 3 תגובות
תבלינים. אילוסטרציה: shutterstock

קודם ווטסון הריח בשמים, עכשיו גם מסייע לפתח תבלינים

  • אין תגובות
זיהוי פנים. אילוסטרציה - shutterstock

עכשיו זה מדעי- אנחנו מזהים מפורסמים מהר יותר

  • אין תגובות
צילום תקריב של עין דג הזברה. מערכת ראייה מתוחכמת ומדויקת

מבט אל עין הדג

  • 2 תגובות
חישה. איור: מתוך pixabay.com

המוליך העצבי נוראדרנלין ממלא תפקיד משמעותי בקליטה מודעת של מידע חושי

  • 3 תגובות
ד"ר Steve Swioklo ופרופסור Che Connon עם הקרנית הצבעונית [באדיבות: Newcastle University, UK]

קרנית אנושית המיוצרת במדפסת תלת-ממדית

  • תגובה אחת
תמונה לעמוד הראשי בלבד.

האופן שבו המוח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

"ריח הפחד" מרגיע ומעורר אמון באנשים עם אוטיזם

  • 2 תגובות
שרה נגוסה בכנס התלמידות השנתי Tech Women 2017 המעודד תלמידות מצטיינות לבחור בלימודי מדע וטכנולוגיה. מקור: באדיבות הטכניון.

לראות רחוק, לראות שקוף

  • אין תגובות
צילום: Dawn.

לזוז לפי הקשב

  • אין תגובות
רובוט מסייע בחדר הניתוחים. איור: shutterstock

שאלה של קשיחות

  • תגובה אחת
העין. איור: shutterstock

מערכת הראייה מזהה עצמים הודות ליכולתה ללמוד יחידות זיהוי אטומיות

  • אין תגובות
החזרת תחושה באמצעות זרוע רובוטית. צילום: אוניברסיטת פיטסבורג

מחשב המסייע למשותקים לחוש שוב

  • אין תגובות
מודל תלת-ממדי של משאבת נתרן-אשלגן אשר חסומה על-ידי "דיגוקסין" (בכחול). המשאבה מורכבת מתת-יחידה אלפא (באדום) ותת-יחידה בטא (באפור)

מורידים לחץ

  • תגובה אחת
טביעת האצבע של חוש הריח של האדם באמצע דומה מאוד לטביעת האצבע של אותו אדם לאחר 30 יום (מימין), אך שונה מאוד מטביעת האצבע של אדם אחר (משמאל). המחשה: מכון ויצמן

בין טוב לרע

  • תגובה אחת
חוש השמיעה. המחשה: shutterstock

אובדן שמיעה סמוי

  • 3 תגובות
העין. אילוסטרציה: shutterstock

מערכת הראייה מזהה עצמים הודות ליכולתה ללמוד יחידות זיהוי אטומיות

  • אין תגובות
אוטיזם. איור: shutterstock

האם הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי מסוגלים להבחין בריחות לא נעימים?

  • 2 תגובות

עין הלובסטר ותנורי חימום

  • אין תגובות
רשת נוירונים. איור: ד"ר אורן

חוקרים זיהו מנגנון פעולה טבעי של המח, הקרוב למצב של הזיה – ומאפשר פעולה אופטימלית מבחינה חישובית

  • 12 תגובות
חולדה. צילום: shutterstock

מבנים עצביים בבסיס שערות השפם של חולדות מעבדים ומעבירים למוח מידע על תנועת השערות

  • אין תגובות
התיאוריה של "היטל אקראי" טוענת כי בני האדם מסוגלים לאפיין ולזהות עצמים שלמים גם מתוך חלק קטן מהתמונה המקורית של העצם. [באדיבות: © ChenPG / Fotolia]

כיצד מצליח המוח לעבד מידע כה רב

  • תגובה אחת
זבוב פירות עורך סעודה על פרי עץ הלחם. צילום: shutterstock

מה יכול זבוב הפירות להריח?

  • 4 תגובות
מבנה האוזן וחוש השמיעה. איור: פרופ' קרן אברהם, אוניברסיטת תל-אביב

התגלה חלבון שהיעדרו גורם להפרעות בשמיעה

  • תגובה אחת
אייל הצפון מתכונן להשיל את קרניו. צילום: shutterstock

מאייל הצפון לעין ביונית

  • 3 תגובות
בדיקת עיניים. המחשה: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להשתיל קרניות ו'להלחים' אותן למקומן בעין – באמצעות מערכת חכמה המבוססת על לייזר וסיב אופטי

  • אין תגובות
חוש הריח. צילום: shutterstock

תפיסת הריח של בני-אדם יוצרת מעין "טביעת אצבע אישית"

  • תגובה אחת
נער עיוור מקליפורניה מנווט את דרכו בעולם באמצעות סונאר ואוזניו. צילום מסך מתוך יוטיוב

הנער שראה ללא עיניים

  • 4 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש