החושים

ריח של לחם טרי. איור: depositphotos.com

אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות
מערות הפעמון בגן הלאומי בין גוברין. צילום: depositphotos.com

להריח ולגעת – חוויית טבע שמייצרת אושר

מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון
גור כלבים חולם על נקניק. המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה אנחנו תתרנים בחלום?

יהודית מדווחת בפליאה על חלום בו הריחה לחם טרי ושואלת האם באמת יש חלומות ריחניים?
עיוורון. צילום: depositphotos.com

ראיית פנטום: מנגנון מוחי המאפשר לעיוורים לראות בעיני רוחם

תסמונת שארל בונה, עיוורון, רפי מלאך, מכון ויצמן
חרש עובר בדיקת שמיעה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו טיפול גנטי לחירשות

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן"
תרשים האוזן הפנימית. קרדיט: ד"ר עמיאל דרור

מחקר חדש קובע: הקורונה אינה פוגעת במערכת השמיעה של החולים

"יש כל כך הרבה ספקולציות לגבי הנגיף הזה והנזק שהוא מחולל, ואנחנו הראנו שלפחות במערכת השמע – כרגע לא נצפה נזק" מסבירה פרופ' קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב השותפה למחקר
מבנה האוזן. איור באדיבות אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה על התפתחות מנגנון השמיעה בעוברים

התגלית עשויה לתרום לפיתוח טיפולים לחירשות שיתבססו על התחדשות תאי השערה באוזן * לדברי החוקרים מדובר בשינוי תפיסה בביולוגיה התפתחותית: החוקרים מצאו כי התפתחות מערך תאי השערה באוזן הפנימית דומה
ריחות עשויים להימדד על פי מרחקם זה מזה. מעבדת פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

מדד הריח: שיטה חדשה מאפשרת למדוד במדויק דמיון בין ריחות

הפיתוח של מדעני מכון ויצמן למדע מאפשר לחזות מה יהיה הריח של כל תרכובת מולקולרית ועשוי לסלול את הדרך לדיגיטציה ושעתוק של ריחות
תמונה ממיקרוסקופ קונפוקלי של האוזן הפנימית. קרדיט צילום: פרופ' קרן אברהם ושחר טייבר

לראשונה בעולם: במשפחה מישראל נמצא 25 גנים חדשים שגורם לחרשות התגלו בישראל וברש"פ

אחד הגנים, שנקרא ATOH1, נמצא לראשונה בעולם כמעורב בחירשות. בני משפחה בישראל הם בני האדם הראשונים בעולם שהתגלתה אצלם מוטציה בגן זה – שאחראית לאובדן השמיעה
עם התפשטות הדבר והבהלה שאחזה בציבור, הורו פרנסי העיר להרוג את החתולים והכלבים של לונדון בשל ההנחה שהפרעושים שהם נושאים מפיצים את החיידק הקטלני. ההנחה לא הייתה מוטעית – פרעושים אכן נושאים את החיידק מחולל המחלה – אבל האמונים על בריאות הציבור שכחו גורם חשוב במשוואה: החולדות. צילום: H. Zell, Wikimedia.

חתימת שפם

בדיקת עיניים. המחשה: shutterstock

הטבע הפסיק לייצר, חוקרים שיחזרו חומר שהופק מאצות עבור טיפול במחלת עיניים נדירה

אצות התגלו בעבר כיעילות לטיפול במחלת עיניים נדירה, אך לאור שינויים אקולוגיים שחלו בעשור האחרון, האצות הפסיקו לייצר את החומר בכמות מספקת באופן טבעי
איור: שרון טש, עבור מכון ויצמן

על שינה, זיכרון וחוש הריח

תמונת מיקרוסקופ דו-פוטוני של תא מקודד כיוון ברשתית עכבר (התא והעץ הדנדריטי שלו מסומנים באדום) ומסביבו תאי סטארברסט (בירוק) החיוניים לחישוב כיוון התנועה ברוב התאים מקודדי הכיוון

כיוון חדש

"החולה מחוסר ההכרה (אלגוריה על חוש הריח)", 1625. רמברנדט צייר יצירה זו בגיל 19 כחלק מסדרה של חמשת החושים. הציור התגלה ב-2015 באוסף של משפחה בניו ג'רזי

מבחן ריח המנבא חזרה להכרה של פגועי ראש

סמליל פרויקט SmellTracker. באדיבות מכון ויצמן

איתור קורונה באמצעות ניטור עצמי של חוש הריח

עיני חסילון - צופות על קרקעית הים גם בחשכה. צילום: shutterstock

בעין החסילון

פרופ' חיים כהן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

מרכז משותף ישראלי-גרמני לחקר הזקנה יוקם באוניברסיטת בר אילן

עטלפים במערה. צילום: All-stock-photos/Shutterstock

הוייז של העטלף

עטיפת הספר אבולוציות מאת אורן הרמן.

קנאה – המצאת העין

לתמנונים יש יכולת לשלוט בעדשה של העין שלהם, באופן שמאפשר להם לראות טוב גם באוויר וגם במים. תצלום: Qijin Xu -Unsplash

להתחבא כמו תמנון

ואף על פי כן. איור: shutterstock

שאיפת אוויר משפרת את ביצועי המוח

תבלינים. אילוסטרציה: shutterstock

קודם ווטסון הריח בשמים, עכשיו גם מסייע לפתח תבלינים

זיהוי פנים. אילוסטרציה - shutterstock

עכשיו זה מדעי- אנחנו מזהים מפורסמים מהר יותר

צילום תקריב של עין דג הזברה. מערכת ראייה מתוחכמת ומדויקת

מבט אל עין הדג

ד"ר Steve Swioklo ופרופסור Che Connon עם הקרנית הצבעונית [באדיבות: Newcastle University, UK]

קרנית אנושית המיוצרת במדפסת תלת-ממדית

תמונה לעמוד הראשי בלבד.

האופן שבו המוח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן

אילוסטרציה: pixabay.

"ריח הפחד" מרגיע ומעורר אמון באנשים עם אוטיזם

שרה נגוסה בכנס התלמידות השנתי Tech Women 2017 המעודד תלמידות מצטיינות לבחור בלימודי מדע וטכנולוגיה. מקור: באדיבות הטכניון.

לראות רחוק, לראות שקוף

צילום: Dawn.

לזוז לפי הקשב

רובוט מסייע בחדר הניתוחים. איור: shutterstock

שאלה של קשיחות

החזרת תחושה באמצעות זרוע רובוטית. צילום: אוניברסיטת פיטסבורג

מחשב המסייע למשותקים לחוש שוב

מודל תלת-ממדי של משאבת נתרן-אשלגן אשר חסומה על-ידי "דיגוקסין" (בכחול). המשאבה מורכבת מתת-יחידה אלפא (באדום) ותת-יחידה בטא (באפור)

מורידים לחץ

טביעת האצבע של חוש הריח של האדם באמצע דומה מאוד לטביעת האצבע של אותו אדם לאחר 30 יום (מימין), אך שונה מאוד מטביעת האצבע של אדם אחר (משמאל). המחשה: מכון ויצמן

בין טוב לרע

חוש השמיעה. המחשה: shutterstock

אובדן שמיעה סמוי

עין הלובסטר ותנורי חימום

התיאוריה של "היטל אקראי" טוענת כי בני האדם מסוגלים לאפיין ולזהות עצמים שלמים גם מתוך חלק קטן מהתמונה המקורית של העצם. [באדיבות: © ChenPG / Fotolia]

כיצד מצליח המוח לעבד מידע כה רב