עכשיו זה מדעי- אנחנו מזהים מפורסמים מהר יותר

לראשונה נמצאו הנוירונים שמגיבים לפרצופים באזורי ראיה של המוח האנושי

זיהוי פנים. אילוסטרציה - shutterstock
זיהוי פנים. אילוסטרציה – shutterstock

במחקר החדש זוהו לראשונה נוירונים באזורי ראיה בבני אדם האחראים על עיבוד פרצופים. הנוירונים הגיבו לתמונות פרצופים של אנשים מוכרים ולא מוכרים, לפרצופים של חיות ולגם פרצופים שהופיעו בסרט בכיכובו של צ'רלי צ'פלין. "למרות מאות אם לא אלפים מחקרים שעוסקים בעיבוד פרצוף, זהו הפעם הראשונה שנוירונים שמגיבים לפרצופים נמצאו באזורי ראיה בבני אדם" – הסבירו החוקרים. "מאוד ייתכן שנוירונים מסוג זה קריטיםיים לזיהוי פרצופים" – הוסיפו.

מחקר חדש שפורסם ב Neurology, כתב העת הרפואי היוקרתי של האקדמיה האמריקנית לנוירולוגיה (בגיליון של ה-21 בינואר 2019), מזהה לראשונה את הנוירונים בקליפת הראיה של המוח האדם שמגיבים לפרצופים. המחקר נערך על ידי ד"ר ואדים אקסלרוד, ראש מעבדה במרכז לחקר המוח בבר-אילן ובשיתוף צוות מכון du Cerveau et de la Moelle Épinière ובית החולים Pitié-Salpêtrière בראשותו פרופ' ליונל נקש.

החוקרים מצאו כי הנוירונים בקרבת אזור הפנים (Fusiform Face Area), הגיבו בצורה שונה ורבה יותר לתווי פנים מאשר לנופים או לחפצים (ראה דוגמאות: https://youtu.be/QYJCB60FhHE). במחקר הראה הצוות כי הניורונים הגיבו לפרצופים מסוגים שונים כמו פרצופים של אנשים מפורסמים צרפתיים שהיו מוכרים לנבדק שביצע את הניסוי (למשל, ניקולא סרקוזי, קתרין דנב, לואי דה פינס) וגם לפרצופים של אנשים מפורסמים ישראליים שלא היו מוכרים לנבדק שביצע את הניסוי (למשל אריק אינשטיין, עוזי לנדאו, גילה אלמגור).

צוות המחקר הסביר את חשיבות המחקר ותרומתו: "תאר לעצמך עולם שבו לכל אחד יש את אותם תווי פנים. זה יהיה עולם אחר לגמרי ממה שאנו מכירים. בעולם שלנו, שבו תווי הפנים שלנו שונים, אנו לוקחים כמובן מאליו כי פרצופים מעניקים לנו מידע חיוני. לדוגמה, רובנו יכולים לזהות פרצוף של סלבריטי גם אם הוא מופיע לכמה שניות או לזהות את פניו של חבר ישן מהלימודים גם אחרי עשרות שנים שלא ראינו אותו. רבים מאיתנו יכולים גם לחוש את מצב הרוח של אדם אחר רק על בסיס הבעת הפנים שלו.

לעתים קרובות, אנחנו יכולים לקבוע אם אדם הוא אמין באמצעות תווי הפנים שלו או שלה. עד היום הסוגיה כיצד המוח מאחסן את כל המידע הזה נותרה בגדר תעלומה גדולה. נוירונים מעולם לא זוהו קודם לכן בבני אדם ובמחקר הראשוני, הייתה הזדמנות נדירה מאוד להקליט פעילות עצבית בתוך הקליפה ויזואלית של המוח האדם ולזהות כיצד מזים הנוירונים תווי פנים".

חשיבות המחקר נעוצה בכך שבתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת גילו פרופ' צ'רלס גרוס ועמיתיו את הנוירונים בקורטקס החזותי של קופי מקאק שהגיבו לפנים. אלא שבבני אדם נבחנה פעילות זו בעיקר אמצעות כלים לא פולשניים כגון הדמיה תהודה מגנטית תפקודית (fMRI ו- electrophysiology EEG)", מסביר עורך המחקר, ד"ר אקסלרוד. "בבני אדם נוירונים מעולם לא זוהו קודם באזור זה ולכן במחקר שלנו, הייתה לנו הזדמנות נדירה להקליט פעילות עצבית באמצעות מיקרו אלקטרודות שהושתלו באזור הפנים Fusiform Area – האזור הגדול והחשוב ביותר של המוח האנושי".

הנוירונים הידועים ביותר שמגיבים לפנים הם מה שמכונה "תאי ג'ניפר אניסטון" – הנוירונים באונה הטמפורלית המדיאלית והיפוקמפוס) שמגיבים לתמונות שונות של אדם מסוים (למשל, ג'ניפר אניסטון במחקר המקורי שפורסם ב- Nature על ידי Quiroga ועמיתיו בשנת 2005). "אבל הנוירונים בקליפת המוח החזותית שדיווחנו עליה שונים מאוד מהנוירונים באונה הטמפורלית המדיאלית", מדגיש ד"ר אקסלרוד. הוא מבהיר כי "הנוירונים בקורטקס החזותי מגיבים במרץ לכל סוג של פרצוף, ללא קשר לזהותו של אדם, וגם מגיבים הרבה יותר מוקדם".

התוצאות הנוכחיות מספקות תובנות ייחודיות לתפקוד המוח האנושי ברמה התאית במהלך עיבוד הפנים. ממצאים אלה גם מסייעים להבנת מנגנוני הפנים בין המינים (כלומר, בין קופים ובני אדם). "זה באמת מרגש", סיכם ד"ר אקסלרוד, "אחרי כמעט חצי מאה מאז גילוי נוירונים בפנים של בקופי מקוק, אפשר עכשיו למצוא נוירונים דומים בבני אדם".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן