הוייז של העטלף

יכולת הניווט המרשימה והמיוחדת במינה של העטלף מהווה השראה לפיתוח מקלות נחייה טכנולוגיים מתקדמים לעיוורים

עטלפים במערה. צילום: All-stock-photos/Shutterstock
עטלפים במערה. צילום: All-stock-photos/Shutterstock

העטלף אף כי אינו עיוור לחלוטין, מוצא את דרכו בחשיכה בעיקר באמצעות "אקולוקציה". הוא שולח גלי קול על קוליים (שאינם בטווח השמיעה של האדם) לעבר החפץ או בעל החיים החוזרים אליו ואלו מאפשרים לו לדעת מה גודל העצם, מה האפיון שלו ומה המרחק שלו ממנו. על פי מכפלת הזמן כפול מהירות הקול ניתן לדעת מהו המרחק. שיטה זו מאפשרת מרחק בדיוק של פחות ממילימטר ובדיוק של בין 1-2 מעלות של הזווית ממנה מגיע הקול. האדם, לשם השוואה, בעת ניסיון לאמוד מרחק של מכונית מתקרבת מגיע לרמת דיוק של בין מטר לעשרות מטרים.

עטלף משנה את התדר שלו בהתאם לסביבה שבה הוא מצוי. תדר נמוך הוא בעל גלים ארוכים יותר ונשמע למרחוק. תדר כזה מתאים לסביבה שאיננה סבוכה. שימוש בתדר גבוה מאפשר דגימה רציפה יותר ומפורטת יותר של המרחב. עטלף פירות לא נזקק למידע מפורט ועל כן התדרים שלו יהיו על פי רוב נמוכים. עטלף חרקים זקוק למידע רצוף ואיכותי כדי לצוד את החרקים הליליים ולכן תדריו יהיו גבוהים.

נשאלת השאלה כיצד מתמודד העטלף עם ניווט באזור צפוף בעל הרבה רעשי רקע? דמיינו את עצמכם במסיבת קוקטייל בה יש המון רעשי רקע של אנשים שמדברים ואתם מנסים להתמקד בהקשבה לאדם מסוים שמדבר אליכם. חוקרים באוניברסיטת תל אביב בראשות פרופ' יוסי יובל, מצאו שתוך כדי תעופה העטלף משנה את מפתח פיו שנע בין רחב וצר ובכך שולט על רוחב הקרן העל קולית שמספקת לו מידע.

בהשראת העטלף, פיתח ד"ר אמיר עמדי מהמכון למחקר רפואי ישראל-קנדה וממרכז ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית, מקל נחייה וירטואלי לעיוורים. מקל הנחייה ה"חכם" מסייע לעיוורים רבים להתמצא במרחב בקלות רבה יותר. מקל הנחייה הפשוט לא מאפשר לעיוור לדעת שהוא הגיע לאובייקט כלשהוא עד שהוא נתקל בו ממש. כמו כן הוא לא מנע התקלות בחפצים שאינם על הקרקע (כדוגמאת ענפי עצים).המקל האלקטרוני שולח קרן ממוקדת ומדוייקת לעבר העצמים שבסביבתו. הוא עובד בדומה לאופן שבו עטלפים ודולפינים שולחים אות וקולטים את ההחזר שלו כדי ללמוד על מיקומם. המקל, שגודלו כגודל טלפון סלולארי מתרגם את המרחק לרטט קל בעוצמות משתנות.

מקל נחייה נוסף שמשתמש באותה השראה של דולפינים ועטלפים עונה לשם Ultra Cane. המקל האלקטרוני מסייע לעיוור לדעת על המתרחש סביבו על ידי תחושת רטט בכף ידו האוחזת במקל. המקל מתריע ברגע שהחיישנים שלו מזהים מכשול הנמצא בטווח הזיהוי שלהם. ככל שמתקרבים למכשול, כך העיוור חש ברטט מהיר יותר בידו. למקל יש שני טווחי מרחק: קצר- עד טווח של 2 מטרים. ארוך- עד טווח של 4 מטרים. החיישן העליון מזהה עד טווח של 1.6 מטר. הפיתוח של המקל האלקטרוני מאפשר חופש בהליכה, הליכה מהירה, בטוחה ויעילה יותר . פיתוח מקל זה הסתמך על יכולתו הגמישה של המוח "לראות ". המידע שמתקבל מהמקל מועבר למוח ומעובד בדיוק באותו חלק האחראי על עיבוד הראייה. המוח הגמיש מסוגל להסתגל באופן מדהים ומפתיע לעיבוד חושי אחר ממה שהורגל אליו. הפיתוח של אמצעי "ראייה" זה אפשר לאדם עיוור לרכב על אופניו לראשונה במסלול צר ביער סבוך מבלי להתקל בשום מכשול.

לסיכום ניתן לאמור כי אנחנו רואים עם המוח שלנו לא פחות מאשר עם העיניים שלנו. הפיתוחים המתקדמים בעצם עוקפים את הבעייה בעיניים ומסתמכים על יכולתו של המוח הגמיש להתאים עצמו לתפקידים חדשים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן