חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לפענח את שפת העטלפים, ולהפיק מידע מהציוצים שהם מצייצים זה לזה במערותיהם

בסך הכול זוהו ארבעה מצבים חברתיים שונים, המתאפיינים בקריאות ספציפיות * המחקר התפרסם השבוע (22.12.16) בכתב העת Scientific Reports מקבוצת Nature

מושבת עטלפים. צילום: ד"ר יוסי יובל
מושבת עטלפים. צילום: ד"ר יוסי יובל
מושבת עטלפים. צילום: ד"ר יוסי יובל
מושבת עטלפים. צילום: ד"ר יוסי יובל
מושבת עטלפים. צילום: ד"ר יוסי יובל
מושבת עטלפים. צילום: ד"ר יוסי יובל

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לפענח צלילים מתוך 'שפת העטלפים', ולזהות מי מעביר את המסר למי, ובאילו מצבים. "עטלפים הם יונקים מאוד חברותיים, שחיים במושבות של אלפי ואף מיליוני פרטים," אומר ראש קבוצת המחקר, פרופ' יוסי יובל מהמחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ומבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. "למעשה, הערים הגדולות ביותר בכדור הארץ הן ערי עטלפים, ותושביהן חייבים לתקשר ביניהם. אנחנו ביקשנו לבחון מה בדיוק הם אומרים זה לזה."

המחקר המסקרן בוצע בשיתוף עם תלמידי המחקר מור טאוב ויוסף פרת, והוא יתפרסם הערב (22.12.16) בכתב העת Scientific Reports מקבוצת Nature.
"כשנכנסים למערה בה שוכנת מושבת עטלפים, שומעים קקופוניה של קולות וציוצים," אומר פרופ' יובל. "מכיוון שהצפיפות במושבה גדולה, רוב האינטראקציות בין חבריה הן בסגנון: 'זוז! אל תפריע לי!' אך האם זה הכול? במחקר שלנו בדקנו אם ניתן להפיק מקולות העטלפים מידע נוסף."

לצורך המחקר הקליטו החוקרים את קולותיהם של כ-20 עטלפים מסוג עטלף הפירות המצרי, החיים בשבט משלהם – במעבדה שבמחלקה לזואולוגיה. ההקלטות בוצעו באופן רציף, 24 שעות ביממה, לאורך תקופה של כחודשיים וחצי, ולווו גם בצילומי וידאו של המתרחש במושבה. בסך הכול הוקלטו מאות אלפי אירועי תקשורת בין העטלפים, והמחקר התמקד בסופו של דבר בכ-15,000 אירועים, שניתן היה לשייכם לקונטקסט מסוים.
"בתהליך הפענוח השתמשנו באלגוריתמים המשמשים כיום לזיהוי קולי באפליקציות טלפוניות," אומר פרופ' יובל. "בדקנו במחשב מאפיינים של הספקטרום הקולי של העטלפים השונים, באמצעות אנליזות של גלי הקול, וגילינו שאפשר לחלץ מידע רב מקריאות העטלפים."

החוקרים הגיעו לדיוק רב בפענוח מגוון היבטים של 'השיחות' בין העטלפים: ב-90% מהמקרים הם זיהו נכונה את העטלף 'המדבר', וב-65% גם את זה שאליו הופנה המסר; בכ-80% מהאירועים הם הצליחו לפענח גם את התוכן, או ההקשר שבו 'נאמרו' הדברים. ההקשר, שזוהה על סמך הקול בלבד, אומת לאחר מכן בעזרת צילומי הווידאו של האירוע.
בסך הכול זוהו ארבעה מצבים חברתיים שונים, המתאפיינים בקריאות ספציפיות: מריבה על מזון, לדוגמה כשעטלף אחד מנסה לחטוף מזון מאחר; ניסיון הזדווגות – כשזכר 'מנסה את מזלו' עם נקבה, והיא ממאנת ומגרשת אותו; ויכוח במהלך השינה – ציוץ שמשמעו ככל הנראה 'הערת אותי!'; ומריבות כלליות בין שני עטלפים התלויים זה לצד זה מגג המערה.

"מכיוון שעטלפים חיים בחושך, אך טבעי הוא שהתפתחה ביניהם תקשורת קולית משוכללת," מסכם פרופ' יובל. "אם אנחנו הצלחנו להפיק מהקולות מידע ברמת דיוק של כ-80%, ניתן להניח כי עטלף אחר שנמצא בסביבה, בעל מוח שעבר אבולוציה מתאימה, מבין 100% מהנאמר. זוהי כנראה דרך חשובה להעברת מידע חברתי בין חברי המושבה, מעין 'רכילות' אם תרצו, כמו בכל קהילה עם חיי חברה מפותחים. האם ניתן ללמוד ולהשליך משפתם גם על התפתחות השפה שלנו, בני האדם? לשם כך דרוש מחקר נוסף, אך ייתכן בהחלט שהתשובה חיובית."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. אבל הכי מרגיז זה חוסר הרצון לעזור מצד המדענים שמקבלים פה חשיפה. הם באים למקבלי ההחלטות, אלה עושים להם עם האצבע סימן של בורג, והם נעלמים, אפילו לא מחזירים לי תשובה ברוב המקרים.

  2. התשובות שאני מקבל הן נפנופים, בלי סיבות הגיוניות. וכשהם מנסים להקנות לזה נופך מקצועי, זה עושה אותם נלעגים, כמו למשל שאין לי מספיק כניסות כמו לאתרי האוניברסיטאות. על פניו זה נראה טיעון מקצועי אבל איזו השוואה זו? יש לי קורסים באתר? תתי אתר של מרצים, דוקטורנטים, ועוד אנשים שחיים באתר של האוניברסיטה? בהשוואה לאתרי החדשות המקצועיים אתר הידען ממוקם במקום גבוה, אבל ככה זה ממגדל השן. ממרומי מגדל השן פיל נראה כמו נמלה.
    והכי מרגיז, שהם התכנסו ביחד והחליטו על חרם משותף לפני כשנתיים (אחרי שכל השנים הוא היה בפועל) וכל סמנכ"לי השיווק של האוניברסיטאות מתנהגים כמו קרטל ומגינים על החברים שלהם כמו וועד עובדים – אף אחד לא מעיז לתת אגורה, שמא יחטוף מהאחרים.

  3. ענף הפרסום מת בגלל שהכספים עברו לגוגל ופייסבוק והמשתמשים עברו לחוסמי פרסומות.
    באשר לסיבסוד חיצוני – זה מתבקש, אבל מקבלי ההחלטות חסרי הלב חושבים שזה לא חשוב גם אם רגע לפני זה עלו על במה כזו או אחרת ודיברו בשבח עידוד לימודי המתמטיקה והמדעים.

  4. אגב, בעבר היו באמת יותר כתבות מענינות בתחום האסטרופיזיקה, ולכן גם הייתה יותר השתתפות מצד הקוראים. במקרים מסויימים החכמתי מהתגובות של מדענים כאן יותר מאשר מהכתבה. מאז האתר קבל עיצוב מחדש הרבה מזה נעלם.
    אבי ליבובסקי עושה מאמצים רבים כדי להשאיר את האתר הזה באוויר ושוחה נגד הזרם. פרסום באתר יכול לעזור מאד כמו גם סבסוד חיצוני כלשהו

  5. כתבה מענינת !
    כעת יש להתקדם לשפת כלבים וחתולים עם תרגומון צמוד לקולר.
    בנוגע למימון, אני חושב שמן הראוי שאונברסיטאות המעונינות לקדם מאמרים מסויימים תשלמנה ריטיינר לידען. כמו גם סבסוד ממשרד החינוך לשם לימוד תכני איכות מבוססי עובדות

  6. אבי
    אני מגיב כאן בערך 7 שנים. ועד היום אני שומע ממך את הטענה הזאת.
    מה הסיבה שהם נותנים לך שבגללה הם מסרבים לסבסד?
    מה התשובה שאתה מקבל מהם?
    פנית למשרד החינוך? אולי גורמים אחרים – ניסית?
    מה הם עונים לך? דווקא היום האתר נראה פחות חובבני מבעבר. ( למרות שעדיין האתר הזה נראה די אנמי ).

  7. מהפה שלך לאוזן של… האטומים שיושבים במגדל השן.
    כל האוניברסיטאות בכל עשרים שנות האתר מסרבות בהנחיה מלמעלה לתת אגורה אחת לאתר הידען. ה-BDS יכולים ללמוד מהם איך מקיימים חרם ומתחזקים אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן