סיקור מקיף

עטלפים

מטראולוג מעופף בפעולה. עטלף תל אביבי. צילום: אוניברסיטת תל אביב

מטראולוגים עם כנפיים

עטלפים, איי חום עירוניים, אוניברסיטת תל אביב, זואולוגיה, גאוגרפיה, מחקר בינתחומי, דגימה בסיוע ביולוגיה, ערים חכמות, האינטרנט של הדברים, זיהום אוויר,
עטלף עירוני (צילום: יובל ברקאי)

גם עטלפים מאבדים את השמיעה אך התהליך קורה בצורה מתונה ביחס לסביבת החיים הרועשת שלהם

שתי תגליות מפתיעות: בניגוד להשערה הרווחת, עטלפים כן סובלים מירידה בשמיעה עם הגיל, אך ככל הנראה יש להם מנגנונים מפתיעים שמסייעים להם להאט את קצב איבוד השמיעה
שני עטלפי פירות באוסטרליה. צילום: depositphotos.com

כשתאי העצב מחליפים הילוך: כיצד מתמודד המוח עם שינויים פתאומיים

מחקר חדש שנעשה בעטלפים חושף יכולות דינמיות מרחיקות לכת של רשתות עצביות
עטלף פירות. צילום: depositphotos.com

שילוב החושים הייחודי שהופך את עטלפי הפירות לנווטים מצטיינים גם ביום

  • 2 תגובות
חוקרים מצאו לראשונה כי העטלפים מנווטים בשעות היום באמצעות שילוב של ראייה מצוינת ואיכון של ההדים בסביבתם
עש שפיתח הסוואה אקוסטית. באדיבות המחבר, תומס ניאל אוניברסיטת בריסטול.

עשים ועטלפים במירוץ חימוש אבולוציוני במשך מיליוני שנים – ואנחנו עדיין חושפים את הטריקים שלהם

  • אין תגובות
מינים רבים של עשים, שהם הטרף האהוב על עטלפים רבים פיתחו כל מיני טריקים כדי להימנע מלהיטרף. חלקם פיתחו חוש שמיעה בתדרים המתאימים ואחרים, חסרי יכולת שמיעה, פיתחו פתרונות הסוואה קולית במקום חזותית
אימא וגור עטלפים. קרדיט צילום: יובל ברקאי.

גורי העטלפים לומדים לנווט כמו שילד קטן לומד את הדרך לגן וחזרה הביתה

  • אין תגובות
גור עטלף פירות ואמו (צילום: יובל ברקאי)

ממני תראה וכן תעשה: תשובה לשאלה מה משפיע יותר תורשה או חינוך

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו כי גורי עטלף פירות מאומצים מתנהגים כמו האם המאמצת
פרופ' יוסי יובל והעטלפים אותם הוא חוקר. צילום יחצ אוניברסיטת תל אביב

השעון “העל חושי” של העטלפים

  • 2 תגובות
עטלף. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

אם הקירות היו יכולים לדבר

  • 2 תגובות
אם עטלפים יכולים לשמוע ולזהות מכשולים, מדוע הם בכל זאת מתנגשים לפעמים בקירות?
עטלפות מסוג לפטוניקטריס בפתח מערה. צילום: Jens Rydell

עפה על זה

  • אין תגובות
העטלפה שגמאה 200 ק"מ בשבע שעות ושברה את שיא העולם בתעופה למרחקים ארוכים
עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

עטלף העיר ועטלף הכפר – נעים תמיד בקו ישר

  • תגובה אחת
מחקר תנועת עטלפי פירות בעמק החולה. צילום: פרופ' רן נתן, האוניברסיטה העברית

שני מחקרים ישראליים על יכולת העטלפים לבנות מפה קוגניטיבית מככבים היום בשער Science

  • 2 תגובות
פנגולין בתנוחת הגנה. מתוך ויקיפדיה

ניתוח גנום נגיף הקורונה מגלה כי נוצר מהכלאה בין שני נגיפים

  • 20 תגובות
נגיף הקורונה התפתח בעטלפים. המחשה: shutterstock

התפרצות נגיף הקורונה מעלה שאלה: מדוע נגיפי עטלפים כל כך קטלניים?

  • 7 תגובות
מודל תלת מימדי של יתוש ששימש לעריכת סימולציה שמייצרת הדים של יתושים. איור: מור טאוב

ממצאים חדשים לגבי האופן בו עטלפים משתמשים בסונר הטבעי שלהם כדי לזהות ולצוד נחילי חרקים

  • תגובה אחת
עטלפים במערה. צילום: All-stock-photos/Shutterstock

הוייז של העטלף

  • אין תגובות
תקריב של עטלף פירות - במחקר חדש הודגם שעטלפים אלה משלבים מידע ראייתי עם מידע סונר בחישת הסביבה (קרדיט: ינס ריידל)

במצבים מסוימים עטלפים מעדיפים את חוש הראיה על פני חוש הסונר

  • תגובה אחת
נקבת עטלף פירות יוצאת ממערה עם הגור שלה. צילום: קבוצת המחקר של פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו כי נקבות עטלף הפירות מזדווגות עם זכרים שמספקים להן מזון

  • 2 תגובות
חדשות העטלף. צילום: מכון ויצמןודעות לעיתונות קטעי עיתונות לקבלת הודעות לעיתונות פרסים ומינויים מבקרים במכון אירועים הורידו ללא תשלום את אפליקציית "מגזין המכון" למכשירי iPAD ואנדרואיד סיורים ייחודיים במכון ויצמן למדע Weizmann House Facebook מדעני מכון ויצמן למדע מדדו לראשונה פעילות של תאי עצב בעטלפים בזמן תעופה 18 אפר' 2013 נוירוביולוגיה הממצאים, שהתקבלו באמצעות מערכת אלחוטית ממוזערת, מספקים מידע ראשון על אופן ההתמצאות של יונקים במרחב תלת-ממדי ** ד"ר אולנובסקי יספר על מחקריו בארוע "מדע על הבר" ב-24 באפריל (אוטו בר, אבן גבירול 76) יכולת הניווט וההתמצאות במרחב הכרחית להישרדות – היא שמאפשרת למצוא מזון ומחסה, להתחמק מטורפים, ועוד. מחקר של ד"ר נחום אולנובסקי ותלמיד המחקר מיכאל ירצב ממכון ויצמן למדע, שמתפרסם היום (שישי) בכתב-העת המדעי Science, מגלה לראשונה כיצד מיוצג המרחב התלת-ממדי במוח של יונקים. המחקר נעשה באמצעות מערכת ממוזערת ייחודית, שפותחה במיוחד למטרה זו, אשר מאפשרת למדוד פעילות של תאי עצב בודדים בזמן תעופה. השאלה כיצד בעלי-חיים מתמצאים במרחב נחקרה רבות, אך עד כה רק בהקשר דו-ממדי. ידוע כי קיימים "תאי מקום", שהינם תאי עצב השוכנים בהיפוקמפוס – מבנה מוחי שקשור בזיכרון, ובפרט בזיכרון מרחבי. כל אחד מתאי המקום אחראי על אזור מוגדר במרחב, ומשגר איתות חשמלי כאשר בעל-החיים נמצא באזור זה. באופן זה, כל תאי המקום יוצרים, יחד, ייצוג מלא של המרחב כולו. אך למעשה, הניווט של בעלי-חיים רבים, ושל בני-אדם, נעשה במרחב תלת-ממדי. ועם זאת, ניסיונות להרחיב את היריעה משני ממדים לשלושה נתקלו בקשיים. אחד הניסיונות הבולטים בתחום זה בוצע בשיתוף בין אוניברסיטת אריזונה לסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א. במסגרתו שוגרו חולדות לחלל (במעבורת החלל). בסופו של דבר, הניסוי לא סיפק את הנתונים הדרושים מאחר והחולדות אומנם נעו בחוסר כבידה בחלל תלת-ממדי, אך למעשה הן רצו על מסלול קווי, חד-ממדי. ניסיונות אחרים, שהשתמשו בהטלות של המרחב התלת-ממדי על משטח דו-ממדי, נכשלו גם הם. המסקנה הייתה שכדי להבין תנועה במרחב תלת-ממדי הכרחי לאפשר לבעל-החיים לנוע באופן שממלא את כל שלושת הממדים; כלומר, יש לחקור בעלי-חיים מעופפים. ד"ר אולנובסקי בחר בעטלף פירות ישראלי – בעל-חיים נוח לניסויים, וגדול יחסית, ולכן אפשר לחבר אליו מערכות מדידה ורישום אלחוטיות, שאינן מפריעות לתנועתו החופשית. מאמץ הפיתוח של מערכת המדידה המתוחכמת נמשך מספר שנים, תוך שיתוף פעולה בין ד"ר אולנובסקי לבין חברה מסחרית בארה"ב. בסופו התקבלה מערכת אלחוטית, קלה (משקלה 12 גרם, כ-7% ממשקל העטלף), ובה אלקטרודות המודדות את פעילותם של תאי עצב בודדים במוח העטלף. אתגר נוסף שעמד בפני המדענים היה להתאים את התנהגות העטלפים למטרת הניסוי. באופן טבעי, העטלפים עפים ליעדם – לדוגמה, לעץ הפרי – בקו ישר, כלומר באופן חד-ממדי, ואילו לצורך הניסוי היה עליהם לעופף בחופשיות כך שימלאו נפח תלת-ממדי. הפתרון לבעיה נמצא במחקר קודם של ד"ר אולנובסקי, בו עקב אחרי עטלפי פירות בטבע באמצעות מכשירי GPS ממוזערים וגילה, בין היתר, כי כאשר העטלפים מגיעים לעץ הפרי, הם מקיפים אותו ונעים באופן שממלא את כל החלל שסביב לעץ. כדי לדמות מצב זה במעבדה – שהיא מעין מערה מלאכותית המצוידת בציוד לניטור מלא של העטלפים – הותקן "עץ" מלאכותי עשוי מוטות מתכת, אליהם מחוברות קעריות עם פירות. מדידת הפעילות של תאי עצב בהיפוקמפוס של העטלפים הראתה לראשונה כי ייצוג המרחב התלת-ממדי במוח דומה לייצוג דו-ממדי: כל אחד מתאי המקום אחראי על זיהוי אזור מסוים בחלל ה"מערה", ומשגר איתות חשמלי כאשר העטלף נכנס לאזור זה. אוכלוסיית תאי-המקום כולה יוצרת כיסוי מלא של נפח ה"מערה" כולה. בדיקה מדוקדקת של האזורים עליהם אחראים תאי המקום סיפקה פתרון לשאלה שנויה במחלוקת – האם קיים "שוויון" בתפיסת שלושת הממדים, לדוגמה, האם הרזולוציה של תפיסת הגובה במוח זהה לזו של האורך והרוחב. הממצאים מראים כי האזור עליו אחראי כל אחד מתאי המקום הוא כדורי, כלומר הרזולוציה אכן אחידה בשלושת הממדים. החוקרים מציינים כי יתכן שבבעלי-חיים שאינם מעופפים, אשר נעים למעשה במרחב שטוח, רמת הרזולוציה בצירים השונים אינה אחידה. יתכן, לדוגמה, שבעלי-חיים כאלה צריכים להיות רגישים יותר לשינויים בציר האורך והרוחב, ופחות לשינויים בציר הגובה. לגבי בני-אדם זוהי שאלה מעניינת במיוחד, שכן מצד אחד הם התפתחו מקופים שמקפצים במרחב תלת-ממדי, מענף לענף, אך מצד שני, תנועתם האופיינית היא במרחב דו-ממדי. ממצאי המחקר מספקים תובנות חדשות על התפקודים הבסיסיים של המוח: ניווט, זיכרון מרחבי, ותפיסה מרחבית, וזאת במידה גדולה בזכות פיתוח הטכנולוגיה החדשנית שאיפשרה לראשונה להציץ לתוככי המוח של חיה המעופפת באופן טבעי. ד"ר אולנובסקי מאמין כי בטווח הארוך יפנה חקר המוח למחקר טבעי ככל האפשר, כלומר יחקור את הבסיס המוחי של התנהגות בעלי-חיים במתקני מעבדה בהם מחקים את התנאים בטבע, או אף כאשר הם מצויים בסביבתם הטבעית ממש, בזמן ביצוע מטלות טבעיות. עטלף פירות ישראלי. צילום: ד"ר יוסי יובל/מכון ויצמן למדע עטלף פירות ישראלי. צילום: ד"ר יוסי יובל/מכון ויצמן למדע

מנגנון מוחי חדש הודגם בעטלפים; משמש לקידוד עצבי של המרחב הפיסי

  • תגובה אחת
עטלף סדוק פנים, מין עטלפים בעלי אוזניים גדולות ששימש השראה לרחפן המנווט אוטונומית בחשכה. מתוך ויקיפדיה

לרחף בחשיכה בהשראת העטלפים

  • אין תגובות
רובוטלף מנווט דרך סביבה בלתי מוכרת וממפה אותה. צילום: איתמר אליקים

לראשונה: רובוט קרקעי דמוי עטלף המנווט באמצעות חוש השמע בלבד

  • תגובה אחת
"בדומה לבני אדם, היכולת של עטלפים למקם אחרים במרחב מהותית עבורם". צילום: ברוק פנטון.

אני והחבר’ה: כיצד המוח ממפה את המרחב החברתי

  • תגובה אחת
"מחלת חוקרי המערות" זכתה לשמה האקזוטי מכיוון שהפטרייה הגורמת לה נמצאת בצואת עטלפים וציפורים אחרות, וחוקרי מערות נמצאים בסיכון גבוה לחלות בה. אילוסטרציה: pixabay.

הקשר בין בוב דילן, עטלפים ומחלה זיהומית חדשה בארץ

  • תגובה אחת
מושבת עטלפים אוניברסיטת תל אביב. קרדיט: מיכל סמוני.

גם עטלפים לומדים ‘לדבר’

  • אין תגובות
עטלף פירות מצוי. מדעני מכון ויצמן מדווחים על סוג חדש של נוירונים שהתגלו במוח העטלף. הנוירונים הללו מקודדים את הכיוון והמרחק אל היעד שאליו מנווט העטלף ובאופן זה הם מהווים מנגנון עצבי ישיר לניווט אל מטרות. מקור: אורן פלס, Derivative work: User:MathKnight, ויקימדיה.

כיצד המוח מקודד את “נקודת היעד” שאליה רוצים להגיע

  • 5 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש