סיקור מקיף

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו כי נקבות עטלף הפירות מזדווגות עם זכרים שמספקים להן מזון

החוקרים, בהובלת פרופ’ יוסי יובל מהמחלקה לזואולוגיה, מצאו קשר ישיר בין מזון לסקס אצל עטלף הפירות המצוי: הזכרים מספקים מזון לנקבות, ובתמורה מזדווגים איתן מאוחר יותר. המאמר מתפרסם הערב (23.5) בכתב העת Current Biology

נקבת עטלף פירות יוצאת ממערה עם הגור שלה. צילום: קבוצת המחקר של פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב
נקבת עטלף פירות יוצאת ממערה עם הגור שלה. צילום: קבוצת המחקר של פרופ’ יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו כי נקבות עטלף הפירות מזדווגות בעיקר עם זכרים שמספקים להם מזון.

החוקרים, בהובלת פרופ’ יוסי יובל ותלמידי המחקר לי הרתאן ודר’ יוסף פרת מהמחלקה לזואולוגיה, מצאו קשר ישיר בין מזון לסקס אצל עטלף הפירות המצוי: הזכרים מספקים מזון לנקבות, ובתמורה מזדווגים איתן מאוחר יותר. המחקר מתפרסם הערב (23.5) בכתב העת Current Biology.

“בשנים האחרונות אנחנו עורכים תצפיות במושבות עטלפים במין עטלף הפירות המצוי, בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב,” מסביר פרופ’ יובל. “במחקר קודם גילינו שהעטלפים משיגים את מזונם בשתי דרכים: באופן עצמאי, או על ידי הוצאת מזון מהפה של פרטים אחרים. מצאנו שאותם פרטים לוקחים מזון מפרטים מסוימים באופן עקבי על פני חודשים רבים, ולכן שאלנו את עצמנו מדוע עטלפים מסוימים מאפשרים לעטלפים אחרים לקחת מהם מזון. בטבע, תועדו מספר מצבים בהם בעלי חיים מוכנים לחלוק את מזונם עם אחרים: לעתים הם חולקים מזון עם קרובי משפחה, ולפעמים הם מוותרים על מזון שקשה ו/או מסוכן מדי להגן עליו, מול יריב חזק מהם. אך, במקרה זה שמנו לב שספקי המזון היו על פי רוב זכרים, ואילו אלה שקיבלו מהם מזון היו בעיקר נקבות. לכן החלטנו לבחון את האפשרות שמדובר בהדדיות: ייתכן שהזכרים הספקים נהנים מתמורה עתידית על נדיבותם – הסיכוי לסקס…”

כדי לבחון את השערתם עקבו החוקרים לאורך שנה אחר מושבת עטלפים אחת בגן הזואולוגי, והתמקדו באינטראקציה בין זכרים לבין נקבות שלוקחות ו/או מקבלות מהם מזון. הם מצאו שהתנהגות זו מתחילה שלושה או ארבעה חודשים לפני עונת הרבייה: כל נקבה מחזקת בהדרגה את קשריה עם מספר זכרים ‘ספקי מזון’, כאילו היא בוחנת אותם.. מאוחר יותר ביצעו החוקרים בדיקות גנטיות בגורים שנולדו, כדי לוודא מיהו האב, והשוו בין הנתונים. הממצאים היו חד-משמעיים: הנקבות המליטו את צאצאיהם של הזכרים שסיפקו להן מזון.

“ממצא מעניין היה שהכמות לא בהכרח קובעת,” מוסיף פרופ’ יובל. “כלומר, הזכר שזכה להזדווג עם הנקבה לא היה בהכרח זה שסיפק לה את כמות המזון הגדולה ביותר. הגורם הקובע היה טיב הקשר שנוצר בין בני הזוג, כלומר זכר שסיפק מזון בעיקר לנקבה מסוימת זכה להזדווג עמה.” עוד מצאו החוקרים כי העדפת הנקבות משתנה משנה לשנה, ולאחר שהזדווגו עם זכר אחד, הן עשויות בהחלט לבחור באחר בשנה שלאחר מכן. במילים אחרות: העטלפים הינם מונוגמיים למשך עונת רבייה אחת.

“במחקר שלנו מצאנו כי קיים קשר חזק בין אספקת מזון מזכרים לנקבות לבין נכונותן להזדווג עמם. מעקב אחרי מערכות היחסית עם כמה זכרים במקביל לאורך חודשים רבים שהעריך את עצמת הקשר בינם לבין עצמם, מעיד על יכולת קוגניטיבית חברתית גבוהה בעטלפים אלה,” מסכם פרופ’ יובל. “בהמשך ננסה לבחון כיצד הקשרים הללו מתפתחים ומשתנים לאורך השנים. כמו כן נערוך תצפיות בקרב אוכלוסיות עטלפים בטבע.”

2 תגובות

  1. איזה שטויות חבל על תקציה המחקר ועל המאמץ של החוקרים

  2. כל המדע והמחקר הזה בסהכ מוכיח שבני אדם הם כמו כל חיה אחרת בטבע… וואו. מרעיש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.