סיקור מקיף

גם עטלפים לומדים 'לדבר'

האם האדם הוא היונק היחיד שרוכש את יכולת הדיבור? חוקרים באוניברסיטת תל אביב גילו שגורי עטלפים הנחשפים לפסקול מסוים של 'שיחות' עטלפים לומדים לתקשר ב'ניב' ששמעו בינקותם

מושבת עטלפים אוניברסיטת תל אביב. קרדיט: מיכל סמוני.
מושבת עטלפים אוניברסיטת תל אביב. קרדיט: מיכל סמוני, באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

מחקר מאוניברסיטת תל אביב שופך אור חדש על השאלה המסקרנת: האם יכולתם של יונקים אחרים (מלבד האדם) לתקשר עם בני מינם היא מולדת או נלמדת? המחקר, שנערך במעבדתו של  פרופ' יוסי יובל מהמחלקה לזואולוגיה ומבית ספר סגול למדעי המוח, חשף שלוש קבוצות של גורי עטלפים לתקשורת עטלפים בשלושה 'ניבים' שונים, וגילה שכל קבוצה אכן לומדת 'לדבר' בניב שהושמע לה.

את המחקר הוביל תלמידי המחקר יוסף פרת ולינדסי אזולאי, והתפרסם ביום שלישי (31.10.17) בכתב העת PLoS Biology.

"חוקרים והוגים רבים, משחר ההיסטוריה, סבורים כי מותר האדם ביכולתו ללמוד שפה ולהשתמש בה," אומר פרופ' יובל. "מדענים בכל העולם מנסים לברר עד כמה נכונה ההנחה הזאת, ובוחנים לשם כך את הקולות שמשמיעים מינים שונים של בעלי חיים. עם זאת, מחקרים מעטים בלבד העלו עד כה תוצאות חד-משמעיות. במעבדה שלנו החלטנו להעמיד למבחן גורים של עטלפי פירות."

לצורך המחקר חולקו הגורים לשלוש קבוצות נפרדות – חמישה גורים בכל קבוצה. במהלך השנה הראשונה לחייהם נחשפו הגורים בכל קבוצה לפסקול אחר – מעין ניב שונה – של קולות עטלפים: קבוצה אחת שמעה הקלטה של קולות בתדרים גבוהים, הקבוצה השנייה נחשפה לתדרים הנמוכים, והקבוצה השלישית גדלה עם פסקול מלא שכלל את כל הקולות. הקולות שהשמיעו הגורים עצמם הוקלטו ופוענחו מדי כמה חודשים.

"מצאנו שהגורים אכן לומדים להשמיע את סוג הקולות שאליהם נחשפו," אומר פרופ' יובל. "אפשר לומר שהם לומדים 'לדבר' ב'ניב' ששמעו בינקותם. הממצאים האלה מוכיחים שהתקשורת הקולית של העטלפים היא לפחות בחלקה נרכשת, ונלמדת בשלב מוקדם בחיים. במילים אחרות: העטלפים הצעירים אינם נולדים עם הרפרטואר הקולי המלא שלהם, אלא קולטים אותו מסביבתם."

מסקנה משמעותית נוספת מהמחקר היא שהגורים לומדים מסך הקולות הסובבים אותם, ולאו דווקא ב'שיעורים פרטיים' מהאם שמגדלת אותם. בטבע מדובר בקולות שמשמיעה הקבוצה, כלומר מושבת העטלפים שחיה במערה שבה נולדו. ממצא זה מהווה חידוש ביחס לספרות המחקרית הקיימת בנושא: המחקרים, שרובם המוחלט התמקד עד היום בגוזלים של ציפורי שיר, הוכיחו כי הגוזלים (בניגוד לגורי העטלפים) לומדים את הצלילים ישירות מאחד ההורים.

"המחקר שלנו שופך אור על המקור האבולוציוני של היכולת לרכוש שפה, ומציב סימני שאלה לגבי ייחודיותו של האדם בהקשר זה," מסכם פרופ' יובל.

למאמר המלא

צפו: תקשורת קולית במושבת עטלפים. קרדיט: לי הרתאן, באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן