ממצאים חדשים לגבי האופן בו עטלפים משתמשים בסונר הטבעי שלהם כדי לזהות ולצוד נחילי חרקים

הממצאים שחשפו חוקרים באוניברסיטת תל אביב עשויים לשפוך אור על התפתחות חוש הסונר אצל עטלפים לפני עשרות מיליוני שנים, ולסייע בפיתוח טכנולוגיות הגנתיות והתקפיות עבור נחילי רחפנים בשימוש ביטחוני עתידי * המאמר התפרסם בסוף השבוע בכתב העת PLOS Computational Biology

מודל תלת מימדי של יתוש ששימש לעריכת סימולציה שמייצרת הדים של יתושים. איור: מור טאוב
מודל תלת מימדי של יתוש ששימש לעריכת סימולציה שמייצרת הדים של יתושים. איור: מור טאוב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' יוסי יובל וד"ר אריאן בונמן מבית הספר לזואולוגיה ומבית הספר סגול למדעי המוח, חשפו ממצאים חדשים לגבי האופן בו עטלפים משתמשים בסונר הטבעי שלהם כדי לזהות ולצוד נחילי חרקים. הממצאים עשויים לשפוך אור על התפתחות חוש הסונר אצל עטלפים לפני עשרות מיליוני שנים, ולסייע בפיתוח טכנולוגיות הגנתיות והתקפיות עבור נחילי רחפנים בשימוש ביטחוני עתידי.
המאמר יתפרסם בסוף השבוע בכתב העת PLOS Computational Biology.

"מרבית העטלפים צדים חרקים, ומשתמשים לשם כך בסונר הטבעי שלהם: הם משדרים גלי קול, וההד המוחזר מהחרק אפשר להם לגלות ולאכן אותו," מסביר פרופ' יובל. "עד היום נערכו מחקרים רבים על הדים המוחזרים מחרקים בודדים, אך לא על נחילי חרקים שבהם מתקבצים יחדיו מאות ולעיתים אלפי פרטים. במחקר שלנו נעזרנו בטכנולוגיה חדשה המבוססת על סימולציית תלת-מימד אקוסטית, כדי לבחון לראשונה את ההדים המוחזרים לעטלף מנחילי חרקים."

החוקרים פיתחו אלגוריתם שאפשר להם ליצור במחשב סימולציות תלת-מימד אקוסטיות של נחילי חרקים, ולמדוד את ההד המוחזר מהנחיל, תוך שינוי מספר החרקים בנחיל והמרחקים בין החרקים. בנוסף, כדי לאמת את ממצאיהם, הקליטו החוקרים הדים המוחזרים מנחילים בטבע ומדגמים של חרקים במעבדה.

"הממצא הראשון, שאינו מפתיע, הוא שנחיל ניתן לגילוי ממרחק גדול בהרבה בהשוואה לחרק בודד," אומר פרופ' יובל. "עם זאת הופתענו לגלות שעבור נחיל כלשהו, ההד דווקא נחלש מכיוונים מסוימים, אפילו בהשוואה להד המוחזר מחרק בודד. ההסבר לכך טמון בתופעה של התאבכות הורסת – כאשר גלי קול בעלי אמפליטודות מנוגדות נפגשים ומבטלים זה את זה."

פרופ' יוסי יובל (מימין) עם ד"ר אדיאן בונמן. צילום: אוניברסיטת תל אביב
פרופ' יוסי יובל (מימין) עם ד"ר אדיאן בונמן. צילום: אוניברסיטת תל אביב

"הממצאים שלנו משליכים על מספר נושאים מעניינים," מסכם פרופ' יובל. "ראשית, הם עשויים להעניק לנו תובנות חדשות בנוגע לאבולוציה המוקדמת של הסונר: ייתכן שהעטלפים הקדומים, לפני 50 מיליון שנה, שהיו מצוידים בסונר פרימיטיבי יחסית שאינו מסוגל לזהות חרקים בודדים, הצליחו למצוא מזון על ידי איתור נחילים שלמים. שנית, הממצאים מסבירים את הימצאותם של חרקים זעירים בגללים של עטלפים בני זמננו, גם כשברור שגודלם אינו מאפשר גילוי של חרק בודד על ידי הסונר. ושלישית, הם מספקים הסבר חדש לעובדה ידועה – שעטלפים משדרים גלי קול במגוון תדרים שונים: ייתכן שתכונה זו נועדה למנוע את תופעת ההתאבכות, שעלולה להחליש את האות המוחזר מנחילי חרקים." ד"ר בונמן מוסיף כי האלגוריתמים שפותחו עבור המחקר עשויים להתאים גם לנחילי רחפנים המשמשים לצרכים ביטחוניים, ולסייע בפיתוח יישומים לגילוי רחפנים של האויב, או לחלופין להסתרת רחפנים 'שלנו' ממכ"מי האויב.

למאמר המדעי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. מעניין איך נראה ומרגיש העולם כשסוגרים את העיניים ומציפים את החלל מסביב בגלי סונר.. ייתכן ונוצרת אצלם תמונה תלת מימדית בשחור ולבן?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן