החושים

תקשורת בין אנשים. איור: shutterstock

הסיפור שנכנס למוח: מה מתרחש בראש בעת תקשורת בין בני אדם

  • 3 תגובות
תלמידה חרשת מדברת עם מורתה בשפת הסימנים. צילום: shutterstock

"הצליל" של שפת הסימנים

  • 18 תגובות
ביוטכנולוגיה. צילום: shutterstock

ביוטכנולוגיה: הדסית ביו השקיעה בפרוטאב; מעבדה להפטיטיס C בביה"ס לרפואה בצפת;

  • אין תגובות
התמקדות בעין. איור: shutterstock

‫שליטה במחשבה / ג'ייסון ג' גולדמן‬

  • תגובה אחת
רשתית העין: האור מגיע מלמעלה ומרוכז על ידי תאי הגלייה לכיוון קולטני האור. תאי הגלייה מתפקדים כסיבים אופטיים ומפרידים את האור הנכנס על פי צבעיו (באדום) לפני הגעתו לשכבת קולטני האור (בכחול)

מחקר חדש מגלה את חשיבותה של הרשתית לראיה

  • תגובה אחת
ד"ר גליה אבידן ליד סורק ה-MRI החדש בביה"ח סורוקה. צילום: אוניברסיטת בן גוריון

מחקר חדש שופך אור על תפיסת הפנים בקרב בני אדם

  • 3 תגובות
הרדמה כללית. איור: shutterstock

‫מדעי הבריאות – הסכנות הסמויות של הרדמה כללית / קרינה סטורס‬

  • אין תגובות
רומינציה - העלאת גירה נפשית. איור: אוניברסיטת בן גוריון

שימוש באימון ממוחשב יכול לסייע בהפחתת הנטייה לשקוע במחשבות שליליות אשר עלולה להוביל לדיכאון

  • אין תגובות
בול לזכרו של חוזה ראול קפבלנקה שהוציאה מולדתו, קובה. Kiev.Victor / Shutterstock.com

‫סודות ממוחו של מומחה / פיליפ א' רוס‬

  • תגובה אחת
תמונה מס' 3: איזורי מוח חיוניים לחלימה: פגיעה באזורים המסומנים באדום מובילה להעדר מוחלט של חלימה (מכל סוג) למרות קיום שנת REM תקינה. אזורים אלו ידועים כחשובים לאינטגרציה חושית (הצומת בין האונה הטמפורלית (צדעית) לפריאטלית (קודקודית), צד שמאל), או לתפיסה של העצמי (החלק האמצעי התחתון של האונה הפרונטלית (מצחית), צד ימין).

המוח החולם (חלק א')

  • 5 תגובות
דוגמה ליעילות הטיפול על אנשים עם צבעי עיניים שונים. צילום: מכון דוידסון לחינוך מדעי.

מתיחת 1 באפריל: טיפות משנות צבע לעיניים

  • 5 תגובות
כלבים במרכז לחקר המוח בבודפשט. צילום: Borbala Ferenczy

לכלבים יש איזור ייעודי זיהוי קול במוח, בדיוק כמו אצל בני אדם

  • 11 תגובות
לישון כדי לגזום. איור: פרדריק ברוד

‫לישון כדי לגזום / ג'וליו טונוני וקיארה צ'ירלי‬

  • 2 תגובות
העין. איור: shutterstock

רקמת עין הודפסה לראשונה בתלת־ממד

  • 4 תגובות
הרכבת עדשות מגע. מתוך shutterstock

מחקר של יבמ שפורסם בנייצ'ר: בקבוקי פלסטיק ממוחזרים הופכים לסיב ננומטרי המרפא זיהום מפטריות

  • אין תגובות

‫עיוורים לשעבר / פַּוואן סינהא‬

  • תגובה אחת
עיניים בתצוגת אמנות. איור: shutterstock

הדמיה בהשראת העין האנושית

  • אין תגובות
האקטון מוח 2013. צילום: : אמיר קוניגסברג

Miyagi Learning Enhancer הוא הזוכה במקום הראשון בנוירו-האקת'ון BrainHack שיזמה עמותת טכנולוגיות מוח לישראל

  • 2 תגובות
העדשה שבעין האדם. איור: shutterstock

עדשה ביומימטית

  • תגובה אחת
שבבים קוגניטיביים: איור shutterstock

הסיליקון בעקבות המוח האנושי: יבמ חושפת שבבי מחשב קוגניטיביים

  • 8 תגובות
קריאת אותיות ישירות ממוחו של הנבדק. צילום: אוניברסיטת רדבוד, נימיכן, הולנד

המחשב שקורא אותיות ישירות מהמוח

  • 32 תגובות
מימין: פרופ' אהוד אחישר, ד"ר קנאריק בגדאסאריאן ודודי דויטש. תפיסה

בין מישוש לראייה

  • 2 תגובות
שבבים המתממשקים למוח. צילום: shutterstock

השבבים שיחקו את ההיבט הקוגניטיבי של המוח ויסייעו לנכים

  • 2 תגובות
תקשורת מילולית. איור: shutterstock

למה חשוב לנו שאחרים יבינו אותנו\ שני וידרגורן

  • 6 תגובות
נקבת זבוב ה-Ormia ochracea מאת Jpaur בהתאם לרישיון CC 3.0

לשמוע כמו זבוב

  • 6 תגובות
כוכבי ים בעלי עיניים בקצוות הזרועות. צילום: אוניברסיטת לונד

האם כוכבי־ים בעלי חוש ראיה הם החוליה החסרה באבולוציה של העין?

  • 6 תגובות
עדשות מגע. צילום: shutterstock

טלסקופ בתוך העין – עדשת מגע תגדיל את התמונה עבור חולי ניוון מקולרי

  • תגובה אחת
גירוד. צילום: shutterstock

שמים מחסום לגירוד: חוקרים גילו כיצד לעצור תחושת גירוד

  • 6 תגובות
אדם מתגרד. תמונה - Orrling and Tomer S. רשיון CC מתוך ויקיפדיה

התגלה המנגנון המולקולרי הגורם לגירוד

  • תגובה אחת
בתמונה: איור אילוסטרציה למערכת גירוי הולוגרפית עתידית מורכבת על גבי משקפיים שתשמש כ"תותב" ראייתי לעיוורים. תמונות ממצלמת וידאו ממוזערת יומרו בזמן אמת להולוגרמות המוקרנות באמצעות לייזר על תאי הרשתית (בחלק האחורי של העין) שהותמרו גנטית להיות רגישים לאור. איור: אינה גפן, רומן קנבסקי ושי שהם

חוקרי הטכניון פיתחו גישה חדשה להפעלה מלאכותית של רשתית עיוורת

  • אין תגובות
ד"ר אמיר עמדי מהאוניברסיטה העברית מדגים את המערכת המסייעת לעוורים 'לראות'

לראות צלילים ולשמוע צורות:

  • 2 תגובות
טכנולוגיה שצפויה לשפר את איכות החיים של עוורים. מודל נסיוני של השבב במרכזה של מערכת ניסוי. תצלום: איתי נבו

לראות דרך השבבים

  • 5 תגובות
מצלמה נוסטלגית. מתוך ויקיפדיה

זכרונות מחממי לב

  • 2 תגובות
פרופ' נועם סובל. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: ריח לבן

  • 14 תגובות
בניסוי שתכנן צוות המדענים, שכלל את ד"ר אבי סאייג, ד"ר גורן גורדון ואלדד אסא מקבוצתו של פרופ' אהוד אחישר ואת ד"ר עמוס אריאלי, כולם מהמחלקה לנוירוביולוגיה, התבקשו הנבדקים לשבת על כיסא כשעיניהם מכוסות. לשתי האצבעות המורות שלהם – ביד ימין וביד שמאל – חוברו "זיפים" אלסטיים דקים באורך של 30 ס"מ, שלבסיסם הוצמדו מד מיקום ומד כוח.

מדעני מכון ויצמן חיברו "זיפי שפם של חולדה" לאצבעות של בני-אדם, וגילו כיצד המוח לומד להשתמש בחוש חדש

  • תגובה אחת
מתוך מצגת פרס נובל

איך התא חש את סביבתו?

  • אין תגובות
פרופ' רוברט לבקוביץ', זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2012

זריקת אדרנלין למדע: שני חוקרים בתחום התקשורת הבין תאית זכו בפרס נובל לכימיה לשנת 2012

  • 4 תגובות
למעלה. רשתית של עינו של חולה ניוון מאקולרי (AMD). למטה:ההשפעה של AMD על מערכת הראיה המרכזית. איור: סטיבן טסאנג והמכון הלאומי לעיניים.

תאי גזע מושרים שיפרו את הראיה בעכברים עיוורים

  • 7 תגובות
חתך דרך רשתית העין. פרט לשכבות האפורות הבולעות בתחתית, כל החלקים שקופים ונצבעו כאן לשם הדגמה בלבד. תאי העצב ממלאים את הנפח הכחול, וגרעיני התאים בצבעים ורוד, חום ואדום. האור מגיע מאישון העין (למעלה) ונלכד במשפכים של תאי הגליה (ירוקים) שם הוא מתרכז עד לתאים הרגישים לצבע (מדוכים) המסומנים בסגול. שאריות האור המפוזר מגיעות לתאי הקנים שאינם רגישים לצבע (בכתום). העובי של הרשתית הוא כרבע עד חצי מילימטר.

רשע וחשוך לו

  • 3 תגובות
פרופ' נועם סובל, רפי חדד ופרופ' דוד הראל. ערוגות הבושם. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: סוג מסוים של למידה אפשרי תוך כדי שינה

  • 9 תגובות
בתמונה: שני אזורי-השפה, בהם נחקרו תגובות התאים בזמן דיבור. הגרפים מציגים קוד סלקטיבי לתנועות באזור באונה המצחית וקוד לא סלקטיבי באזור באונה הרקתית (כל צבע מייצג נוירון).

חוקרי הטכניון זיהו קוד מובנה שבאמצעותו תאי-עצב במח האנושי מייצגים תנועות דיבור

  • 6 תגובות
גינת המרפא של בית החולים ב-Celebration_Health, פלורידה. מתוך ויקיפדיה

‫מדעי הבריאות – גינות מרפא / דבורה פרנקלין‬

  • 3 תגובות
ריצוף הקסגונלי כתיאור סכמטי לסידור התאים ברקמה. המשושים האדומים מסמלים תאים שיהפכו להיות תאי עצב. המקור לתמונה: פאו.

אז מה עושים שם באוניברסיטה? פרק 3: על זאבים, ארנבים וחלבונים שמדכאים אחד את השני

  • אין תגובות
דיונון באורך שבעה מטרים קפוא בקרח במוזיאון במלבורן. מתוך ויקיפדיה

למה יש לך עיניים גדולות כל כך?

  • 14 תגובות
להריח את הפרחים. מתום ויקיפדיה

‫ניחוח המחשבות / דבורה בלום‬

  • תגובה אחת
flashmob צילום: Austin Uhler, Wikimedia Commons

‫על פלאשמוב ומשקאות אלכוהוליים / ג'ייסון ג' גולדמן‬

  • תגובה אחת
ד''ר אמיר עמדי מרכיב את המכשיר להתמרה חושית. צילום: האוניברסיטה העברית

טוב מראה אוזניים: חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לאפשר לעיוורים "לראות" באמצעות צלילים

  • 4 תגובות
אייל הצפון. מתוך ויקיפדיה

איילי הצפון רואים באולטרה-סגול

  • 6 תגובות
מנחם בגין נואם לאחר יציאתו מהמחתרת, ב-14 באוגוסט 1948, בתל אביב. יושב לידו חיים לנדאו. מלפניו הכתובת "מולדת וחרות" וסמל אצ"ל. מתוך ויקיפדיה

לא רק היפנוזה: איך להשפיע על אחרים?

  • 73 תגובות
שוקולד. מתוך ויקיפדיה

מהו באמת הריח של שוקולד?

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש