"הצליל" של שפת הסימנים

"לרגל שבוע החירש" הבינלאומי, מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מגלה שגם למשתמשים בשפת הסימנים הנגנה (אינטונאציה) ייחודית להם, שאף לעיתים חוצה שפות ותרבויות

תלמידה חרשת מדברת עם מורתה בשפת הסימנים. צילום: shutterstock
תלמידה חרשת מדברת עם מורתה בשפת הסימנים. צילום: shutterstock

השבוע מציינים בעולם את "שבוע החירש" ובמעבדה לחקר שפות הסימנים באוניברסיטת חיפה מפרסמים ממצאים של מחקר חדש שמוצא דמיון נוסף בין שפת הסימנים לשפה המדוברת: בדומה ל"ניגון" המיוחד שיש לשפות המדוברות, מתברר שגם לשפות סימנים יש את "הצליל" הייחודי להן, ובדומה לשפות מדוברות, "צליל" זה שונה משפה של קהילה אחת לשפה של קהילה אחרת, "העובדה שמצאנו שגם לשפות סימנים יש אינטונאציה ייחודית מראה שוב ששפת סימנים דומה במאפיינים שלה לכל שפה אנושית אחרת. מתברר שאינטונאציה היא מרכיב חיוני בכל שפה אנושית", אמרה פרופ' ונדי סנדלר, שהובילה את המחקר.

כולנו יודעים לזהות צרפתית, איטלקית, ספרדית ושורה ארוכה של שפות, מבלי להבין אותן כלל, בזכות "הניגון" הייחודי שיש לכל שפה. באופן דומה, נוכל לזהות קטגוריות שונות בשפות שאנו לא מכירים, כגון משפט שאלה, משפט תשובה, ציווי וכד'. גם במקרה זה, אנחנו מסוגלים לכך בזכות האינטונאציה הייחודית שמצטרפת לקטגוריות אלה. לחוקרים אף ידוע כי תינוקות מבדילים בין השפה המדוברת סביבם לבין שפות זרות, הודות לאינטונאציה- קצב הדיבור והעליות וירידות של הקול – שמהווה את אחד המרכיבים המהותיים בשפה הדבורה.
במחקר הנוכחי, אותו ערכה יחד עם הסטודנטיות לדוקטוראט סבטלנה דצ׳קובסקי וכריסטינה הילי, ביקשה פרופ' סנדלר, ראש המעבדה לחקר שפות הסימנים, שכבר שנים ארוכות חוקרת את קווי הדמיון שבין שפות מדוברות לשפות הסימנים, לבחון האם גם לשפת הסימנים אינטונאציה משלה. בנוסף, היא ביקשה לבחון לא רק אם יש דרך שבה דוברי שפת הסימנים מביעים את "הניגון" של שפתם, אלא אם יש הבדל בין האינטונאציות של שפות סימנים שונות בדומה לשוני בין האינטונאציה של שפות מדוברות שונות.
לשם כך התבקשו דוברי שפת סימנים ישראלית ודוברי שפת סימנים אמריקאית – שהן שפות סימנים רחוקות מבחינה היסטורית ותרבותית – לסמן שורה של משפטים, ביניהם תשובות לשאלות "כן/לא", משפטי שאלה, משפטי ציווי, משפטי זיקה, משפטי תנאי, וכד'.

מהממצאים מתברר שגם לשפת הסימנים יש את "הניגון" שלה, שמובע באמצעות הבעות פנים ותנודות של הראש. החוקרות מצאו שסדרה של הבעות ותנודות קבועות מצטרפות למילים המסומנות על ידי הידיים והן משתנות על פי מטרת המשפט. עוד מצאו החוקרות כי בעוד שיש קטגוריות של המשפט שבהם האינטונאציה של שפת הסימנים הישראלית והאמריקאית דומה – למשל שאלות "כן ולא" בשתי השפות מלוות בהרמת הגבות, העלאת העפעף והזזת הראש קדימה – ישנן קטגוריות ששונות לחלוטין מבחינת האינטונאציה שלהן. "ממצא זה מקביל לחלוטין לשפות המדוברות. במרבית השפות האינטונאציה של משפטי שאלה דומה מאוד, עלייה של הקול בסוף השאלה, אולם בקטגוריות אחרות של המשפט יש 'ניגון' שונה לשפות השונות", אמרה פרופ' סנדלר.

לדבריה של פרופ' סנדלר, המחקר הנוכחי מספק הוכחה נוספת לכך שישנן תכונות אוניברסליות בין שפות, אשר מגשרות על הבדלים משמעותיים בערוץ הפיזי שדרכו הן מועברות. "ישנן קהילות שונות ברחבי העולם שבהן שפת הסימנים עדיין צומחת ומתפתחת מול עינינו. ההבנה שלנו שמדובר בשפה אנושית לכל דבר ועניין הופך אותן למעשה ל'מעבדות טבעיות' לחקר התפתחות השפה האנושית. מכיוון שהיכולת לתקשר באמצעות שפה, בין אם היא שפת סימנים ובין אם שפה דבורה, היא אחד המאפיינים הייחודים לבני אנוש, ההבנה שלנו כיצד התפתחו התחביר, האינטונציה, ושאר מערכת הדקדוקית דרך חקר שפת סימנים יכולה לשפוך אור על שאלות הקשורות למהות הקוגניציה האנושית בכלל", סיכמה פרופ' סנדלר.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

18 תגובות

  1. רובין
    אתה צודק במקרה הזה.
    היית צריך להזכיר לניסים ואייל ש:
    פעם, מזמן מזמן, אבותינו היו הורגים נמרים בשביל לחיות ולאכול.

    וגם:
    היום אנחנו רואים יותר טוב (משקפת, טלסקופ, מיקרוסקופ), חזקים יותר (נשקים), מהירים יותר (מכוניות ומטוסים), חכמים יותר (הצלחנו לשגר אנשים לירח וחפצים לקצה הגלקסיה), חיים יותר זמן משחיינו בעבר…

    בקיצור: הטכנולוגיה היא חלק מהאבולוציה הביולוגית.

  2. רובין, אני חייב להסכים כאן עם ניסים, קצת צניעות לא תזיק. נשים אותך יחד עם נמר באותה סביבת מחייה (שלו, בג'ונגל) בלי הטכנולוגיה שתגן עליך ונראה מי נחות ומי ישרוד… הנמר הרבה יותר חזק והרבה יותר מהיר ממך, מבחינתו אתה הנחות, אתה מבחינתו רק פיסת מזון… גם מבחינת הנץ אתה הנחות, הוא מסוגל לעוף בניגוד אליך שמוגבל לקרקע… הוא גם רואה הרבה יותר טוב ממך ואינו זקוק למשקפים.

    כפי שאתה הכל הכל יחסי, אפילו בנושאים שכליים ישנם בעלי חיים שעולים עלינו בחלק מהתחומים:

    https://www.youtube.com/watch?v=GMHiOCD-0aI

    היכולת השיכלית שלנו נובעת מכך שמוחנו יותר מפותח (= יותר נויירונים) ממוחותיהם של כל שאר בעלי החיים, אך זה לא אומר שבתכונות אחרות הם לא עולים עלינו, אל תהיה יהיר.

  3. רובין
    החיות נחותות? מי שמך להחליט מי נחות ומי לא? לפי הגדרתך – גם אוטיסט נחות ממך …. דחילק, יום כיפור היה אתמול … אתה רוצה שוב לבקש סליחה? מה יהיה ??? 🙂

    נחות זה מושג שאנחנו האתאיסטים שומרים למשהו שהאדם יוצר. יש עבודות נגרות איכותיות ויש עבודות נגרות נחותות. המושג הזה לא קיים מעבר לזה.

    במבחן אינטליגנציה שהאדם המציא האדם מצליח יותר משאר בעלי החיים. האדם אכן הרבה יותר נבון משאר בעלי החיים, אבל הוא לא הכי מהיר, לא רואה הכי טוב, לא שומע הכי טוב, ומאמין לכל שטות שאומרים לו.

    דרך אגב – מניין הנתון שהמוח שלנו מהיר יותר? זה ממש לא נכון. עורב חושב הרבה יותר מהר מאיתנו, למשל. גם חתול. וגם זבוב. מאיפה הבאת את הנתון הזה??

    רובין … קצת לימוד וקצת צניעות לא יזיקו…

  4. הדבר שמבדיל אותנו מהחיות זה שאנחנו חכמים והם טפשות ונחותות… על מה אתה מדבר ניסים ?…
    יש לנו מוח יותר מתקדם ויכולת חשיבה מהירה ועיבוד מידע מהירה בהרבה מאוד משל שאר החיות …שלא נדבר על זה שחיות בכלל לא חושבות על המושג "עתיד" אין להם את הקונספט הזה במוח שלהם -ואדם למד להשתמש בידיים שלו בסינקרון מושלם עם יכולת החשיבה שלו ….אני לא אוהב שאתה משווה אותנו ליצורים הנחותים האלה . אנחנו הרבה יותר מתקדמים מהם . ניסת לרגע לעצור להחזיק כלב ולדבר אליו ממש לנסות להסביר לו בשפה שיבין מה אתה רוצה ….. זה כמו לדבר עם "אוטיסט" סליחה על המילה אבל זה הדבר . החיות פשוט טפשות לא יעזור דבר .

  5. מישהו
    אני מנסה להבהיר גם לעצמי את המחשבות…
    אולי הכוונה של הלן קלר הייתה שהיא לא חשבה – לא הייתה דרך לשאול, אבל היא כן יכולה הייתה להביע רגשות, כמו כמעט כל תינוק.
    האם מודעות עצמית קשורה לחשיבה? לפי מה שאתה אומר, כנראה שיש באמת רמות שונות. תינוק בן שנה וחצי נראה מודע לעצמו, וגם הרבה חיות.
    אבל, כנראה שפה נותנת לך לחשוב על דברים כמו העתיד, ובמיוחד מאפשר להעביר הרבה יותר מידע.

    ובאמת, אולי כל מה שמבדיל אותנו משאר החיות זה העברת המידע. בלי זה, היינו עדיין רצים ערומים בסוונה.

  6. "האם אדם ללא שפה אינו מודע לעצמו? תחשוב על חירש שאינו יודע שפת סימנים"

    לדעתי גם אם יש לו מודעות כלשהי, היא כנראה מאד "מעומעמת" וחלשה יחסית למודעות של אדם שיש לו שפה, אולי משהו כמו סוג המודעות שיש לחתול, או לקוף, היא כנראה לא צלולה וברורה כמו מודעות של אדם בעל שפה.

    חוץ מזה זה קצת מוזר, כי רק לא מזמן הבאת לכאן את הדוגמא של הלן קלר ואמרת שהיא סיפרה שעד שלא לימדו אותה שפה היא פשוט לא הייתה מודעת לעצמה, שינית את דעתך ?

  7. מישהו
    אז – האם אדם ללא שפה אינו מודע לעצמו? תחשוב על חירש שאינו יודע שפת סימנים.

    לא התכוונתי לזה כך. החקירות הראשונות של בינה מלאכותית התרכזו בפן של פתרון בעיות בשפה טבעית. "החדר הסיני" של סרל מדבר בדיוק על זה. הסתכלו על המוח כעל מחשב שמריץ תוכנה. היום אנחנו מסתכלים על המוח בצורה אחרת לגמרי. הוא כלל אינו דומה למחשב.

    ברור שמבחן טיורינג מחייב שפה … כי ככה הוא מוגדר 🙂 אבל תחשוב שנבנה מחשב חכם כמו דולפין. זה לא ברור שבלי להגיע לתבונה של דולפין לא נגיע לתבונה של אדם? אני בכלל חושב שמבחן טיורינג הוא לא לעניין, וזה אחת הסיבות.

  8. כן אני מכיר סוג הניסויים שהזכרת, ונראה שהם מראים באמת רמה מסויימת של מודעות גם אצל בעלי חיים.

    אך עדיין אני חושב שמודעת עצמית גבוהה/צלולה כמו שלנו מחייבת שפה, כזו שתאפשר לך "לדבר עם עצמך" במחשבות, שתאפשר לך להסתכל במראה ולומר לעצמך "היי זה אני, אני יודע שאני קיים!", קשה לי לדמיין איך זה אפשרי ללא שפה מילולית.

    לא מוכר לי מה שאמרת על כך שחשבו פעם שבינה היא רק חשיבה מילולית, אני חושב שכבר אז היו מודעים היטב לחוכמתן של החיות (עורבים, שועלים, חתולים, קופים) ולכן זה נשמע לי קצת מוזר, שהרי בעלי חיים אלו מפגינים בינה/חוכמה/יכולת זיהוי תבניות גם ללא שפה מילולית.

    אני חושב שמבחן טיורינג מבוסס על חשיבה מילולית רק משום שמטרתו להראות שמחשב הגיע לרמת אינטיליגנציה ומודעות כמו של אדם, וקשה לעשות זאת ללא תקשורת מבוססת שפה.

    (איך תוכל לשאול את המחשב ללא שפה "מה שלומך ? איך אתה מרגיש ? על מה אתה חושב ?", "מה דעתך על המהפיכה התעשייתית ?", זה מבחן שפשוט מחייב שפה)

  9. מישהו
    ההבדל הוא למה אנחנו מתכוונים במילה "חשיבה". אני באמת מתכוון לחשיבה מילולית. ברור שיש גם חשיבה אחרת, שקיימת אצל בעלי חיים, וגם אצלינו. לדוגמה – כל יכולת הזיהוי שלנו. הרי, אנחנו לא עוברים מילולית על רשימת כל אלה שאנחנו מכירים ומחפשים את האדם שאנחנו פוגשים.

    כשהתחילו להתעסק בבינה מלאכותית, חשבו שבינה היא רק המחשבה המילולית. מבחן טיורינג הוא דוגמה לכך, וגם הרבה תוכנות כמו ELIZA ו-PARRY. חקירת החשיבה השנייה (שנקראת חשיבה אסוציאטיבית במדעי המחשב) הותחיל בתחום של רשתות עיצביות. משהו מעניין שפחות מוכר הוא שטיורינג התעסק גם עם התחום הזה, ואף שיער שכך עובד המוח. חבל שלא זוכרים לו את זה…

    לגבי מודעות עצמית – אני לא חושב שצריך חשיבה מילולית לזה. מודעות עצמית קיימת גם אצל בעלי חיים. ואף יותר מזה, יש ראיות לכך, שיש בעלי חיים שמודעים לכך שבעלי חיים אחרים מודעים 🙂

  10. שכחתי לציין בקשר לתנודות של הלשון ומיתרי הקול, אולי זו פשוט תופעת לוואי (כפי שבזמן חשיבה על פעולה מוטורית כלשהי כמו משחק טניס מופעלים במוחנו האיזורים שאחראים על תנועה והזזת הגוף)

  11. ניסים, אולי לא הבנתי אותך אבל ההסבר שרשמת לא נשמע לי הכי הגיוני. אני חושב שמנגנון החשיבה החל להתפתח כבר במה שמופיע אצלך כשלבים 1, 2, 3… (איך אפשר להעביר מידע, או לנהל דיון בקבוצה אם לא קודמת לכך חשיבה ?) , אני דיי בטוח שגם אצל חתול שמתגנב לעבר טרפו יש מנגנון חשיבה כלשהו, רק שהוא לא מבוסס על מילים (אולי צלילים תמונות ודמיון ?) , כאשר המוח שלנו התפתח והתחלנו לפתח שפה החשיבה שלנו עברה לחשיבה מבוססת מילים, ולדעתי זמן קצר לאחר מכן הגיעה גם המודעות העצמית שחלק עיקרי ממנה לדעתי הוא היכולת "לדבר עם עצמך" בראש – במחשבות (עכשיו אני אעשה ככה, עכשיו אני רוצה את זה, אולי אני אכין לי משהו לאכול… יש אלוהים ? אין אלוהים ?)

  12. מישהו
    לא ידעתי. אפשר להבין ככה, אולי, איך התפתח מנגנון החשיבה.
    שלב ראשון – שמיעה. יש יתרון כשאתה שומע שיש טורף בסביבה.
    שלב שני – השמעת קול. ככה אתה יכול להזהיר אחרים כשאתה שומע איום.
    שלב שלישי – מתחילים להעביר אחד לשני מידע יותר מורכב. למשל – יש מקור מים מאחורי הגבעה.
    שלב רביעי – מנהלים דיון בקבוצה. כאן נכנס נושא של דקדוק. למשל, זמנים, שייכות, סדר של דברים וכו'.
    שלב חמישי – אתה מתחיל לדבר בשקט לעצמך …. מתכנן איך להשיג משהו בלי לגלות לאחרים. נוצר מאין "קצר" בין מנגנון הדיבור למנגנון השמיעה.

  13. ניסים, זה לא רק בעיניך.

    מחשבות שעוברות לנו בראש ("הדיבור העצמי השקט") גורמות לתנועות כמעט בלתי רצוניות של הלשון הלוע ומיתרי הקול, ומסתבר שישנם פיתוחים טכנולוגיים שמנסים לתרגם את התזוזות הכמעט בלתי מורגשות האלו (בעזרת חיישנים רגישים ותוכנה מתאימה) למילים של ממש:

    https://www.hayadan.org.il/nasa-no-voice-240304

    (בעיקרון זו "קריאת מחשבות", אבל בדרך עקיפה)

  14. אייל
    בעיני, לחשוב זה כמו לדבר לעצמך. לפעמים אתה ממש מרגיש שהלשון זז. אולי אצל חירשים זה גם כך, הם מרגישים שהאצבעות זזות.

  15. אייל
    אני לא יודע כמה מילים יש בשפות סימנים, אבל אני כן יודע שיש מבטאים, כמו בשפה מדוברת. למשל, בארה"ב הדרומיים מסמנים יותר לאט….
    אני גם יודע שהם חושבים בשפת הסימנים, שזה בכלל מדהים.

  16. תמיד עניין אותי עד כמה עשירה (במילים) שפת הסימנים של חרשים… כלומר אם היינו מתרגמים לחירש סיפור כלשהו בשפת הסימנים (בלי להשמיע דבר) והיינו מבקשים ממנו לכתוב את הסיפור על דף נייר, עד כמה הרישום על הנייר היה תואם את הסיפור המקורי ?

    (משהו בסגנון של לתרגם מעברית-לסינית בעזרת התרגום של גוגל, ואז לתרגם את התרגום הסיני חזרה לעברית ולראות עד כמה הוא תואם לטקסט המקורי…)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן