סיקור מקיף

המשוואה שחוזה את האושר

אושרם של יותר מ-18,000 בני-אדם מכל רחבי העולם נובא באמצעות משוואה פשוטה, שמראה כי האושר המיידי והרגעי שאנו חווים בחיי היום-יום אינו משקף את מידת ההצלחה שלנו, אלא עד כמה הצלחנו יותר מכפי שציפינו

אושר. צילום: shutterstock
אושר. צילום: shutterstock

לקראת סוף המאה ה- 18 החל הפילוסוף הבריטי הדגול ג'רמי בנת'ם בהתוויית הבסיס לחברה המתוקנת העתידית שראה בעיני רוחו. היה זה אחד מניסיונות רבים של אנשי רוח וכת לאורך ההיסטוריה, מאפלטון ועד גואל רצון, ליצור מחדש את החברה ואת המדינה באופן שנראה להם המתאים והראוי ביותר. ניסיונות מסוג זה, לפחות המנומקים שבהם, מתבססים על מספר עקרונות מנחים. עבור הדיקטטורים, ברור שהעיקרון המנחה הינו שימור עצמי והגדלת ופיאור העצמי – ובתנאי שהם מייצגים את אותו 'עצמי'. העיקרון של בנת'ם היה מורכב ושוויוני יותר, וידוע כיום תחת השם "עקרון האושר הגדול ביותר".

עקרון האושר הגדול ביותר של בנת'ם קובע כי מטרתו של האדם היא תמיד להגדיל את אושרו העצמי, ומטרתה של המדינה לפיכך צריכה להתמקד בהגדלת אושרם של אזרחיה. וכפי שתיאר הפילוסוף בעבודתו "מקצת על הממשל" (A Fragment on Government) –

"אזי תוקן חוזה, כך נאמר, על-ידי העם והמלך: פרטיו היו כדלקמן. האנשים, מצדם, הבטיחו לציית למלך. המלך, מצדו, הבטיח למלוך על האנשים בדרך כזו שתמיד תשרת את אושרם."

כל זה טוב ויפה, אך אנו מבינים כיום את הפסיכולוגיה האנושית טוב יותר מכפי שהבנו אותה בימיו של בנת'ם. אנו יודעים בעיקר שהאושר אינו דבר מוחלט, וכי אושרו של אחד והגורמים המובילים אליו אינם דומים בהכרח לאושרו של האחר. אדם עני אשר ימצא מעטפה המכילה מאה דולרים ברחוב, למשל, עשוי לרקוד מרוב אושר, בעוד שמיליונר שימצא מעטפה דומה עשוי להשליכה בחזרה לרצפה. זאת ועוד, הדרך להשגת האושר של האחד עשויה לפגוע באושרו של האחר. רובנו נסכים בוודאי שעדיף למדינה שלא לתמוך באדם השואב סיפוק ואושר מפגיעה באחרים.

סיבות אלו ואחרות הובילו לכך שתורתו של בנת'ם אינה מספיקה לכינון מדינה וחברה בפני עצמה. איננו מבינים מספיק את האושר, ואיננו יודעים כיצד לכמת את אושרו של האחד לעומת אושרו של האחר. אנו נמצאים כיום במקום הדומה לזה של היוונים הקדומים, בטרם הבינו אלו כיצד לערוך חישובים הנדסיים בסיסיים שיסייעו להם לתכנן בניינים ומגדלים. כל עוד הבנתנו את האושר נסמכת על אינטואיציות בלבד, ולא על משוואות כמותיות, איננו יכולים גם לתכנן ולהנדס את החברה שתגדיל את האושר של האינדיבידואל ואת האושר הכללי.

אבל אנחנו בדרך לשם.

[בהערת שוליים יצוין כי בנת'ם עצמו הבין כי לא ניתן להסתפק בהגדרה שטחית של אושר בלבד, ולכן הוסיף רשימה של פרמטרים אחרים מסביב לאושר, כגון עוצמת האושר, משכו, הוודאות בקבלתו, הקרבה אליו וכן הלאה]

"העושר הגדול ביותר הוא לפזר את אויבך מלפניך. לראות את עריו הופכות לעפר ואפר, לראות את אוהביו עוטי דמעות, ולכנס לחיקך את נשותיו ובנותיו." -ג'ינגיס חאן מדגים כיצד ניתן ליישם בדרך שגויה מאד את עקרון האושר הגדול ביותר.

 

 

המשוואה שחוזה את האושר

בשנים האחרונות התקיימו מחקרים רבים שניסו להבין כיצד עולה או יורדת רמת האושר של האינדיבידואל בתגובה לאירועים מחיי היום-יום. רוב המחקרים הללו היו איכותיים באופיים – כלומר, הם הפיקו תובנות שקל היה לתאר במילים, אך ללא כימות משמעותי של ההשפעה על האושר, או ניסיון ליצור מודל מתמטי של האושר האנושי. מצב עניינים זה מתחיל להשתנות, בין היתר בשל השתכללותם של כלי המחקר והיכולת לבחון מודלים אפשריים על מספר גדול של אנשים. בדרך זו התהוותה 'משוואת האושר הרגעי' שהתפרסמה בשבוע האחרון בכתב העת האקדמי היוקרתי Proceedings of the National Academy of Sciences.

המשוואה פותחה במהלך מחקר שבחן את היחס שבין אושר לבין תגמולים, ואת המנגנונים העצביים המופעלים בעת קבלת תגמול וגורמים לנו לחוש שמחים. עד עתה, ידענו שאירועים מהחיים משפיעים על אושרו של האינדיבידואל, אך לא היה ברור לנו בדיוק עד כמה אנשים יהיו שמחים מרגע אחד למשנהו בחיי היום-יום שלהם, ובהסתמך על ההחלטות שהם מקבלים והשלכותיהן.

המשוואה החדשה חוזה באופן כמותי עד כמה אנשים יטענו שהם מאושרים בהסתמך על אירועים קודמים שחוו, כגון תגמולים שקיבלו, וציפיותיהם לגבי התגמול. היא מהווה, למעשה, מודל מתמטי של האושר האינדיבידואלי.

איך בונים מודל שכזה?

בניית מודל האושר

באופן מפתיע, 'משוואת האושר' לא פותחה כתוצאה ממחקר שנערך על מספר רב של בני אדם וניסה לכמת את כל גחמותיהם, אלא בעקבות מחקר ראשוני על 26 נבדקים בלבד. הנבדקים השתתפו במשחק קבלת החלטות בו היו צריכים להמר על סכומי כסף שונים, עם סיכוי מסוים להרוויח או להפסיד כסף אמיתי (בלירות שטרלינג!). בין כל החלטה ותוצאותיה, התבקשו השחקנים לדרג את רמת האושר העכשווית שלהם. בהסתמך על התוצאות, בנו המדענים מודל חישובי המתאר כיצד האושר (לפחות זה עליו דיווחו המשתתפים) קשור לתגמולים ולציפיות.

מחקר בו משתתפים עשרים ושישה אנשים נחשב אולי למחקר מרובה-משתתפים בנוירולוגיה, אך ברור שלא ניתן להפיק ממנו תובנות לגבי האנושות כולה. לכן, מתוך מטרה להרחיב את המחקר ולאמת את תוצאותיו בקנה מידה נרחב יותר, פיתחו החוקרים אפליקציית סמארטפון המכונה "ניסוי המוח הגדול". אזרחי העולם כולו הוזמנו להוריד את האפליקציה, לנסות את משחקי קבלת ההחלטות ולדרג את האושר שחוו. המשחק הופץ בחינם לאייפונים ולאנדרואיד (אתם מוזמנים להוריד ולשחק בקישורים המצורפים), ולאורך תקופת הניסוי לקחו כ- 18,420 בני-אדם מרחבי העולם חלק במשחק הרלוונטי. החוקרים חיכו בדריכות לתוצאות, כשהשאלה הגדולה לנגד עיניהם: האם ייתכן שמשוואה שגובשה על סמך 26 אנשים בלבד, תתאר גם את התנודות באושרם של כמעט עשרים-אלף שחקנים?

התשובה, במפתיע או שלא, חיובית. המודל שפעל עבור כמה עשרות, התאים גם לכמה עשרות-אלפים. אפשר לומר, בהרחבה ובהכללה גסה, שבני-אדם דומים מספיק ברחבי העולם כדי שייכנסו תחת אותו מודל של אושר.

הדרך אל האושר

מהי, אם כך, הדרך אל האושר לפי המודל החדש?

מעצם העובדה שהמודל מתמטי באופיו ומתואר בכלים כמותיים, אני נתקל בקושי להסביר את התובנות בכל צורה שלא תישמע קלישאתית או ברורה מאליה. החשיבות האמיתית של המחקר טמונה בכימות האושר והגורמים המובילים אליו, ולא בתובנות שניתן לתאר במילים פשוטות. אלו היו ידועות ברובן עוד לפני המחקר.

ובכל זאת, שווה להרחיב בכמה מילים על התובנה העיקרית של המחקר. על נקודה זו הסביר פרופ' אנדרו אוסוולד, מומחה לכלכלה ולאושר (אך לא היה מעורב במחקר הנוכחי), לאתר BBC News. לפי אוסוולד, "התובנה העיקרית הינה שתחושת האושר המיידית תלויה בגודל ההפרש בין מה שאתה משיג, לבין מה שאתה מצפה להשיג."

קל להסביר את התובנה הזו בדוגמאות מהמציאות. דמיינו לעצמכם כי אתם מוזמנים לראיון עבודה באחת החברות המתקדמות ביותר בתחומה בשוק. חברה זו זקוקה לכם נואשות כדי לאייש משרה קריטית, ואתם יודעים שהאדם הקודם שאייש את המשרה קיבל שכר של 30,000 ₪ לחודש. המראיין מציע לכם לקבל שכר של 20,000 ₪ בלבד. סכום זה עדיין גבוה פי שניים מהשכר הממוצע במשק, ורוב העובדים בישראל יחטפו את ההצעה מיד בשתי ידיהם.

ומה תהיה תגובתכם? מכיוון שציפיתם לקבל שכר גבוה בהרבה, אתם עומדים להיעלב, ורמת האושר שלכם תרד באופן משמעותי כתוצאה מהתנפצות הציפיות על שרטוני המציאות. המשמעות היא שתחושת האושר המיידית היא יחסית:היא אינה תלויה בהישגיכם האובייקטיביים, אלא בציפיות המוקדמות שהיו לכם לגבי אותם הישגים. על כך כתב כבר הנרי לואיס מנקן כי – "אדם עשיר הוא זה המרוויח מאה דולרים יותר בשנה מבעלה של גיסתו".

"ציפינו לראות שתגמולים שהתקבלו לאחרונה ישפיעו על רמת האושר הרגעי," מתאר מוביל המחקר, רוב רוטלדג' מיוניברסיטי קולג' לונדון. "אבל הופתענו לגלות עד כמה היו הציפיות חשובות לקביעת האושר. במצבים מהעולם האמיתי, התגמולים המגיעים מהחלטות מהחיים, כמו להתחיל בעבודה חדשה או להתחתן, אינם מתממשים לעתים קרובות במשך פרק זמן ארוך, והתוצאות שלנו מציעות שדווקא הציפיות הקשורות בהחלטות הללו, לטוב או לרע, משפיעות מאד על האושר."

ובכך, בסופו של דבר, מסתכמות עיקר תובנות המחקר: בקביעה פשוטה, שמהרגע שהיא ניתנת לכימות, אנו יכולים להתחיל להסתמך עליה בהנדסת מערכות ושירותים עבור בני-אדם.

 

האם נוכל להיות מסופקים במה שיש לנו?

עתיד האושר
מחקר זה מהווה רק צעד אחד בדרך לגיבוש מודל מקיף הרבה יותר של האושר האנושי. מודל מתמטי כזה יהווה את אחת ההתפתחויות המדעיות החשובות ביותר של האנושות, מכיוון שהוא יוסיף את פרמטר האושר לרשימת הפרמטרים הניתנים לכימות, ויאפשר לנו להתייחס אליו באופן שקול ורציני. באופן מתמטי.

המתמטיקה ידועה כ- 'מלכת המדעים', ולא לשווא. היא מאפשרת לנו לתאר את העולם שמסביבנו בפשטות וביעילות, ולספק מידע לגבי ההווה והעתיד. באמצעות שימוש במודלים מתמטיים של תורת הכבידה ועקרונות פיזיקליים אחרים, מסוגלת מערכת כיפת ברזל לשגר טילים מדויקים כל-כך שייפגעו בטיל אחר במרחק קילומטרים. באמצעות שימוש במודלים מתמטיים המשלבים בתוכם תובנות של תורת היחסות, מערכת ה- GPS מצליבה בין המסרים המגיעים מלוויינים מסביב לכדור הארץ, ומספקת מידע בנוגע למיקום המשתמש. בזכות מודלים מתמטיים ופיזיקליים המשלבים מידע אודות תכונות החומרים וכוחותיהם, אנו יכולים לתכנן גשרים ובניינים בעלי מבנה קל וחזק.

ומה נוכל לעשות כאשר יהיה ברשותנו מודל של האושר האנושי?

כפי שכתבתי בתחילת המאמר, מודל כזה יוכל לעצב את החברה האנושית מחדש, בתהליך שעשוי לדרוש דורות רבים עד שיושלם. המדינות הדמוקרטיות כיום פועלות לפי מודל איכותי (כלומר, נטול שקלולים כמותיים וניתנים לחישוב) בניסיון להגדיל את רמת האושר האנושי של אזרחיהן. הרצון הכללי בהגברת האושר מזכיר את רעיונותיו המקוריים של בנת'ם, בתוספת עקרונות אחרים שהתווספו מאז תקופתו.

אבל כיצד אפשר לשרת את אושרם של האנשים, אם איננו יודעים מה הופך אותם למאושרים? לכאורה, כל הדיוט וכל אידיוט יודעים מהי מהות האושר. אם נשאל אדם ברחוב מה יהפוך אותו למאושר, למשל, הוא עשוי להשיב שסכום גדול של כסף שייפול לחיקו יהפוך אותו למאושר. אבל כמה כסף יש לתת לאותו אדם כדי לשמח אותו? והאם הוא יהיה שמח באותה המידה אם הכסף יגיע אליו בדרך מקרה, או דרך פקיד ממשלה? התשובות לשאלות אלו אינן יכולות להיות בגדר נפנופי ידיים או להסתמך על האינטואיציה האנושית הלוקה בחסר. הן חייבות להגיע מתוך הבנה כמותית של האושר שאנו 'מעניקים' לכל אדם, לעומת האושר שאנו שוללים מאחרים (בדמות כספי המיסים שלהם ודרכים אחרות). מודל מתמטי של האושר האינדיבידואלי יכול לסייע לנו לגבש מדיניות ציבורית במסגרתה נשאף להגדיל למירב את אושרו של כל אדם, עם פגיעה מזערית באושרם של אחרים. תהליך הגיבוש של מדיניות מסוג זה ידרוש זמן רב, ואולי דורות, אך הוא יכול להתחיל כבר היום.

האם עתיד בו הממשלה פועלת על סמך מודלים מתמטיים כדי 'להנדס' את רמת האושר של האוכלוסייה נשמע לכם מרוחק מאד מההווה? ובכן, ייתכן, אבל כדאי לקחת בחשבון שהעתיד מגיע לעתים תכופות מהר יותר מהמצופה, ומשנה מן היסוד את תפישותינו (וליתר דיוק, את תפישות ילדינו ונכדינו) לגבי הסדר החברתי המקובל. אבל גם אם אתם ספקנים לגבי עתיד כזה, בוודאי תסכימו כי למודל מתמטי של האושר יכולים להיות שימושים כבר במציאות העכשווית.

דוגמה טובה לשימוש בהווה במודל של האושר מוצגת במאמר עצמו על-ידי החוקרים. דמיינו לעצמכם כי אתם נציגיה של חברת תעופה, שצריכים לבשר לנוסעים כי הטיסה הבאה תתעכב בשעה שלמה. אתם יודעים שההכרזה תיתקל בקיתונות של רותחין ובזעם מצד הנוסעים. במקרה זה, עליכם רק להתייעץ במודל המתמטי כדי להבין כיצד אפשר להגביר את רמת האושר של הנוסעים. החוקרים מספקים במאמרם תשובה אפשרית לדילמה בהתבסס על תוצאות המודל –

"[ניתן יהיה]… להשתמש בציפייה שלילית מספיק כדי ליצור תגובה רגשית חיובית מתוך אירוע שלילי. לדוגמה, הודעה על עיכוב של שעה בטיסה, שלפניה מגיעה הודעה לפיה יש סיכוי של חמישים אחוזים לעיכוב של שש שעות, אמורה לפי המודל שלנו להשפיע בצורה חיובית בסך-הכל על הנוסע הממוצע."

איני מנסה להמליץ לחברות התעופה להתחיל להפריז בדיווחיהן על עיכובים בטיסות, כמובן, וגם החוקרים מודים שלהודעה מסוג זה עשויות להיות השלכות שליליות אחרות עבור חברת התעופה. עם זאת, נראה לי שברור כיצד מודל של האושר יכול לסייע לחברות, לגופים ציבוריים, ואפילו למתכנתי משחקי מחשב להבין כיצד הם יכולים להתאים את מוצריהם ושירותיהם כך שיעלו את רמת האושר של האינדיבידואל המשתמש בהם, או יצמצמו עד כמה שניתן את הפגיעה באושרו.

מכשולים בדרך אל האושר
לאורך כל הרשומה הנוכחית הבטחתי גדולות ונצורות בהתבסס על מודל האושר שפיתחו החוקרים, אבל יש להודות שמודל זה מוגבל עדיין מאד מטבעו. ראשית, הוא עוסק רק בסוג האושר הידוע כ- "אושר רגעי" (Momentary Happiness) אשר מגיע כתגובה מיידית למצבים בחיי היום-יום. לא ברור עדיין מה הקשר בין "אושר רגעי" לבין אושר כללי לאורך החיים. נראה סביר שהאושר הכללי בסוף היום ובסוף השנה מושפע ואף נקבע לפי אותן 'מנות קטנות של אושר' המחולקות מדי שעה לאנשים, אך עדיין אין קשר ישיר שהוכח בין השניים.

שנית, המודל שגובש מסתמך על תוצאות שהתקבלו מתוך משחק מחשב פשוט, בו נבדקות תגובותיהם של השחקנים להימורים בעלי תוצאה חיובית או שלילית ברורה. האם משחק שכזה יכול לדמות את מורכבותה העצומה של החיים? אני מאמין שכן, אך ברור שמדובר עדיין רק במודל פשטני יחסית, המפרק את המורכבות של החיים לשאלות בסיסיות של רווח, הפסד, וסיכויים להצלחה בהימור.

שלישית, האם המודל מתאים עבור כל בני האדם באשר הם? האם הוא מתאים עבור בני תרבויות זרות ודרכי חשיבה שונות, כאנשי המזרח הרחוק, או שבטים בפפואה ניו גינאה? האם הוא מתאים ספציפית עבורי? החוקרים לא ציינו במחקר כמה מהשחקנים באפליקציה הגיעו ממדינות ומתרבויות שונות. אני נוטה להאמין שמשוואת האושר הבסיסית חלה על כולנו, אבל ערכיהם של הקבועים במשוואה ישתנו בוודאי לפי האינדיבידואל ולפי התרבות ממנו הוא מגיע.

אחרון חביב, ואולי החשוב ביותר מבחינה חברתית ובהסתכלות לעתיד: בהינתן שהמודל ישוכלל בעתיד, האם אין סכנה לניצול לרעה של הבנת הנפש האנושית? האושר, או היעדר האושר, היוו עד היום גורמים ראשונים במעלה בהתמרדות כנגד ממשלות, במחאות חברתיות או בחרם צרכנים. החוסר באושר היה המצפן שבידי האזרחים והצרכנים, שסייע להם להבין האם עליהם להתנגד לדרישות, למחירים ולכללים הנכפים עליהם. מה יקרה כאשר ממשלות וחברות יוכלו להנדס את החברה מחדש כדי להקנות לכל אדם תחושת אושר שתספיק לו בדיוק כדי למנוע ממנו להתמרד? והאם זה דבר רע כל כך, בהתחשב בכך שהאנשים באותה חברה עתידית היפותטית עשויים להיות מאושרים מאד – ובהחלט ייתכן שיותר – מהאנשים החיים בחברה המודרנית כיום? האם יש הבדל בין אושר 'מלאכותי', הנובע מכך שסביבתנו הונדסה כדי לגרום לנו אושר, לבין אושר 'אמיתי' המגיע מכך שהתגברנו על קשיי הסביבה או ניצחנו בהימור בכוחות עצמנו?

כל אלו הן שאלות לעתיד הרחוק… או שלא. יש שיאמרו שטכנולוגיות התקשורת הקיימות כיום, כפייסבוק והטלוויזיה, מספקות בדיוק סוג כזה של אושר רגעי, שגורם לך להישאב לתוכו ולחוות סיפוק מסוים דקה אחר דקה. סיפוק זה אינו גדול, אבל הוא די והותר כדי להשאיר אותך מרותק למסך. ועתה צריכה להישאל השאלה שאותיר לכם לענות – לעצמכם בראש ובלב, או בתגובות:

האם זהו האושר שאתם רוצים?

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

49 תגובות

  1. אורי בן תמותה שכמותך!
    לחץ על שמי כעט, וכל חיפושך יסתיימו. כי את אשר חפצת, מצאתיו.

    וזה כי אני אוהב אותך כל-כך 🙂

  2. תודה – הנוסחא נראית שונה מהמודל שלי (אין לי עדיין הסבר לגבי משמעות המשתנים) אבל התקציר נוגע בנקודות דומות ולכן זה מעניין.
    אנסה להשיג את המאמר המלא.

  3. אשמח לקבל את נתוני הפרסום המקורי של "המשוואה שחוזה את האושר". ב 2010 ניסחתי מודל עם משוואות שנראה לי דומה והצעתי לפרסם אותו ב Jurnal of Happiness Studies אך הוא נדחה. מהתיאור בכתבה אני מוצא הרבה נקודות דמיון ואני סקרן לראות את הפרסום המקורי.

  4. אלבנטזו, שאלה.

    אם קיימים 4 מצבים שזורים, אז איך ניתן בניסוי אספקט לדעת באיזה מצב שזור נמצא החלקיק הקוואנטי? אם הבנתי נכון, הוא בדק את אחוזי אי ההתאמות בקיטובי הפוטונים השזורים. מכיוון שהגרף שהתקבל הוא קוסינוסי ולא זיגזגי האופייני למשתנים חבויים, הופר אי שוויון בל ונתקבלה קורלציה עם אי לוקליות קוואנטית.

    אבל זה תלוי בכך שהפוטונים יהיו במצב שזירה אחד מתוך ה4, לא? או שנעשה אולי שיקלול סטטיסטי של כל 4 המצבים?

    בעניין הלימוד – בעולם אידיאלי אתה כמובן צודק. בעולם שלנו שבו צריך לעבוד להתפרנס לגדל משפחה וכו, אז משתדלים להוציא את המיטב מהקיים. אין לי שום יומרה להבין את היחסות או הקוואנטים מעבר למה שמלמדים לתואר הראשון בפיזיקה (כמעט כלום) ואין לי אפשרות, בגיל 57, לשבת עכשיו וללמוד באופן יסודי ומעמיק את כל הנדרש כדי להתמחות.

    דברים לא מסתדרים לי בהבנת היחסות ולכן אני שואל שאלות. עד כה לא קיבלתי תשובות שגרמו לי להבין את הנקודה, להיפך. מהמומחים איתם דיברתי קיבלתי תשובות שונות וסותרות, מה שמראה שכולנו אחרי זמן מסויים שוכחים חלק מהחומר.

    בזמנו לא הבנתי כיצד תופעה כמו אי לוקליות בשזירה קוואנטית יכולה להתקיים. לכן הקדשתי זמן ומחשבה עד שהשתכנעתי בנכונות התופעה. (ואני עדיין לא מסכים איתך או עם אהוד שבשזירה לא עוברת אינפורמציה בין החלקיקים השזורים ב0 זמן). אני עדיין לא בשלב הזה בסתירה שקיימת לדעתי בין הזמן היחסי של היחסות והזמן המוחלט הנובע לדעתי מתאוריית המפץ הגדול. כמובן שאם אשתכנע אפסיק לשאול ולנדנד. "תיאוריית האתר האקטיבי" מבוססת על פירוש שונה לפוסטולט 2, שבעיני הוא הגיוני לא פחות מיחסיות הזמן והמרחב, ומסביר בצורה לא רעה תופעות קוואנטיות מסויימות (השפעה על העבר לדוגמה כמו בלינק שהבאתי).

    האם הפירוש נכון? קרוב לוודאי שלא. יתרון: הוא ניתן לבדיקה בניסוי. על זאת אני שוקד עכשיו, אך זה מאוד לא פשוט.

    אז בדוגמת הFDA שלך, עד שלא יהיו לי לפחות 1000 מתוך 1000 מקרים מוכחים של ריפוי מסרטן, אפילו לא אבקש לבדוק אם יש משהו בתרופה. עד אז אמשיך לשאול שאלות לא מחייבות ואקיים דיונים לא מחייבים בבלוגים לחובבים, שמהם אגב ניתן ללמוד לא מעט.

    לסיום חידת הגיון, שתבהיר אני מקווה את הנקודה שלי על הזמן המוחלט:

    על פי איינשטיין ב1905, אם 2 חלליות מגיעות לשני צידיה של פלנטה רחוקה אחרי טיסה ממושכת במסלולים שונים ובמהירויות ותאוצות שונות, הן לא תוכלנה לסנכרן התקפה סימולטנית מתואמת על אותה הפלנטה ללא יצירת קשר ביניהן או שימוש במחשבי על, וזאת בגלל אובדן הסינכרון בין שעוניהן. הפער בין שעוני החלליות יכול להגיע לשנים.

    האם הן תוכלנה לעשות זאת (התקפה סימולטנית) באמצעות הידע הפיזיקלי הקיים כיום ולא היה קיים ב1905?

    כזכור, אסור להפעיל מכשיר קשר כדי לסנכרן את הזמן המשותף של שתיהן. מותר להשתמש בכל ציוד אחר, שלצורך החידה יהיה מדוייק ככל שנרצה.

    (ניסים, איינשטנצו, שמוליק, מזמ, מראה, לא לגלות).

  5. ישראל,

    זה נכון שאם שני אלקטרונים שזורים אז מדידת הספין של האחד תגיד לנו בוודאות מה הספין של השני – אבל זאת רק התוצאה תלויה במצב השזירה הספציפי! במערכות הפשוטות ביותר, שהן רק דו-מצביות (כמו ספין של אלקטרון שהוא אפ או דאון), יש 4 מצבים שזורים אפשריים:

    a = up*up + down*down
    b = up*up – down*down
    c=up*down + down*up
    d=up*down – down*up

    ברור שעבור כל אחד מהמצבים, אם אני אומר לך מה מדדתי בראשון אתה יודע מה קורה בשני. אבל אם אתה רק מבצע מדידה על הראשון ולא יודע באיזה מצב הזוג נמצא, אז זה שהם שזורים לא עוזר לך בכלל… לא יהיה לך מושג מה תהיה התוצאה של השני. וכמובן שככל שהמערכת מורכבת יותר, יש יותר מצבים שזורים אפשריים (4 זה המינימום).

    אני מקבל לחלוטין את טענתך שכדי לקבל מרשם רופא לא צריך להיות ד"ר, אבל לפי הרושם שאני קיבלתי (שיתכן שהוא מוטעה) האנאלוגיה הזאת לא קרובה ללתאר את המציאות. אתה הרי לא סתם מישהו ששואל שאלה כי הוא לא מבין – אתה מבלה הרבה זמן בפורומים ובדיונים עם פיזיקאים מקצועיים, שולח מיילים, משקיע זמן, כסף ומאמץ בביצוע ניסויים, ומנסה לקדם תיאוריות אלטרנטיביות כי אתה חושב שאתה מזהה בעיות יסודיות בתיאוריות הקיימות (זכור לי משהו על אתר…). לי זה לא נשמע כמו מישהו שרוצה לקבל מרשם, לי זה נשמע כמו מישהו שמנסה לקבל אישור FDA לתרופה חדשה ולשכנע את משרד הבריאות להכניס אותה לסל במקום תרופה קיימת. ובנאדם כזה, צריך לעשות את המחקר.

    ולסיום – אני שוב ממש לא רוצה לפגוע או להעליב, אז אני מקווה שתקבל את הביקורת ברוח בה היא ניתנה – אפילו באוניברסיטאות שנופלות ברמתן מסטנדפורד (כמו וייצמן, תל-אביב, העברית והטכניון), לא יתכן תלמיד תואר שני שלא יודע שיש 4 מצבי בל, שאינו יודע להראות שלא ניתן להשתמש בשזירה כדי להעביר מידע מהר מהאור, או שתת-מערכת לא יכולה להיות שזורה מקסימלית עם יותר מתת-מערכת אחת בו זמנית (הכוונה היא כמובן לתלמיד מהתחום של יסודות קוונטיים או אנרגיות גבוהות, ברור שיש תלמידים מתחומים לא קשורים שלא ידעו את הדברים האלה, כמו למשל תלמיד לאסטרונומיה שעוסק במדידת סופרנובות). אז אם עשית קורס באינפורמציה או שזירה ולא כיסיתם את הדברים האלה, הקורס לא מתקרב לרמה הדרושה מתלמיד תואר שני, או אפילו תואר ראשון. כנראה קורס במדע פופולרי.

  6. אלבנטזו.

    מובן שאם קיימים 4 מצבי שזירה אפשריים, השיטה לא תעבוד. להבנתי הקודמת, כאשר 2 אלקטרונים שזורים, אז מתוך מדידת הספין של אחד נוכל תמיד לדעת את הספין של השני, ולכן היינו לקבל את אותו הספין באלקטרונים 1 ו4 בכל 1000 הזוגות בציר הz לדוגמה.

    איני מבין על איזו קריאת תגר אתה מדבר. שאלתי שאלה, ומראש אמרתי שהיא מוליכה לתוצאה פרדוקסלית ומובן שיש בה טעות.

    ההמלצה שלך ללכת ללמוד יפה וטובה, אך איני מאמין שעלי לשבת וללמוד 4 שנים כדי לשאול שאלה. עיניך הרואות שהתשובה שלך פותרת את הבעיה ועל כך תודה.

    אך אין לי כוונה ללכת ללמוד רפואה כדי לקבל מרשם מהדוקטור, או ללמוד עריכת דין כדי לחתום על חוזה. בשביל זה יש מומחים, שאותם צריך לשאול. קורס השזירה המקוון של סטנפורד בהחלט מספיק לצרכי, והוא מעל ומעבר למה שנדרש גם מתלמידי תואר שני בפיזיקה.

    הייתי שמח אילו היית נשאר, יש לך ידע והבנה מצוינים ואנו בהחלט זקוקים למומחים באתר. אך אני מכבד את החלטתך, ומודה לך על התגובות הענייניות.

  7. מר נבט , אני לא אומר שאני חכם גדול אבל ניסיון בהחזרות זמן יש לי , אפילו אם הידע שלי הגיע מכיוונים ועולמות שבהם לא אני גיליתי את הידע שלי בעצמי

  8. עכשיו אם נמשיך , תאורתית אתה יכול להעביר הודעה של חיים ומוות ולהחיות כך אם אתה רוצה חתולים של שריידינגר . ומעשית עשיתי את זה בצורה קצת שונה ( להחיות אנשים ) בשיתוף ויש העולם הבא . בכבוד מים נושפים

  9. אלבנזו , אני אסביר לך את הטעות שלך והיא פעמים , כי ישראל עוד נתן את ההסבר הלא מדוייק אם לדייק , אם יש ספין אפ אתה מנתק את השזירה והתוצאה אחורה בזמן היא בסביבות חציחצי ואם יש ספין דאון אתה שוזר כי יש לך זמן עוד להחליט אם לחבר את שתיים ושלוש , בקיצור ולא מדוייק אתה משדר שבעים וחמש אחוז מידע , תאורתית תוכל לחבר את התוצאה הפוך ובמקביל ובתדר לשדר בלי סוף אחורה בזמן , רק שהאיכות של האינפורמציה שלך תדעך . ואתה עושה סטטיסטיקה כי הסבר הוא שזה בעולמות מקבילים ואתה יורד ממדים , לכן אתה "מפסיד" קצת אינפורמציה . תמשיך לקשקש בכבוד מים נושפים

  10. ישראל,

    אני אסביר לך את הטעות שלך ואני מאוד מקווה שתבין, כי כמו שכבר כתבתי מספר די רב של פעמים, אני ממש לא רוצה להמשיך להתדיין בנושא. אני באמת ממליץ שפשוט תלמד את הנושא – אם תגיע לרמה שאתה מסוגל לבצע את החישובים (לכתוב את המצב הקוונטי של ארבעת החלקיקים, לראות מה קורה ל-1 ו-4 כאשר מבצעים מדידה על 2 ו-3 וכו') לא תזדקק לפורומים או לאנשים. תוכל לגלות את התשובות בעצמך. וכמו שכבר אמרתי, הבנה של התיאוריה היא צעד הכרחי בקריאת תיגר עליה. כמו כן, לא תהיה תלוי בכתבות להדיוטות שלא בהכרח מייצגות נכונה את הפיזיקה (תוכל לקרוא את המאמר האמיתי ולא את הכתבה שבה מישהו שהוא בכלל לא פיזיקאי מסכם לך בכמה פיסקאות את המחקר, ויתכן מאוד שהוא לא מסביר כראוי או אפילו ממש טועה).

    מה שכתבתי בתגובה הקודמת לא לגמרי מדויק. אם 1 ו-2 שזורים זה לזה, ו-3 ו-4 שזורים זה לזה, אז תהליך שזירה של 2 עם 3 (ע"י הקרסה למצב בל) כן ישזור את 1 עם 4. התקשורת הקלאסית היא אכן הכרחית בפרוטוקול entanglement swapping ותפקידה היא לספר לנו מה המצב השזור של 1 ו-4. באופן כללי, יש 4 אפשרויות של מצבים שזורים ש-1 ו-4 יכולים להמצא בהם וללא החלק בפרוטוקול שכולל תקשורת קלאסית, אין לנו מושג באיזה מהמצבים 1 ו-4 נמצאים.

    עכשיו בוא נחשוב על הניסוי שאתה מציע ונסתכל על התוצאות. אנחנו לוקחים 1000 רביעיות ספינים. בכל רביעיה יש זוג שזור 1 ו-2, וזוג שזור 3 ו-4. אני לוקח את כל ה-2 וה-3 ואתה לוקח את כל ה-1 וה-4 ואנחנו מתרחקים זה מזה עד שאנחנו בקצוות ההופכיים של היקום. לפני שהתרחקנו קבענו קוד מוסכם, שאם אני רוצה להעביר לך את המילה "כן" אני מקריס את הזוגות 2 ו-3 שלי למצב שזור ואם אני רוצה להעביר לך "לא" אני לא עושה כלום.

    עכשיו אתה רוצה לדעת איזו מילה אני מעביר לך. אתה מבצע מדידות על כל הזוגות שלך. אתה מודד את הראשון ומקבל שחלקיק 1 בספין אפ וחלקיק 2 בספין דאון. האם זו קורלציה? אי אפשר לדעת. אתה לא יודע מה היה המצב הקוונטי המדויק של הזוג 1 ו-4 ולכן אינך יודע אם זו תוצאה מקרית של שני חלקיקים שאינם שזורים, או שאולי החלקיקים נמצאים במצב שזור כזה כך שאם הראשון הוא אפ השני חייב להיות דאון.

    אתה עובר לזוג הבא ונתקל באותה הבעיה. וגם בשלישי. וברביעי. בכל אחד מהזוגות בנפרד אין דרך לדעת אם יש או אין קורלציה. עכשיו אתה בטח חושב שאפשר להסתכל על כל ה-1000 זוגות ביחד ולראות אם יש קורלציה. אבל זה לא נכון – כי כל הזוגות הם בלתי תלויים. כלומר, נניח שרציתי להעביר לך את התשובה "כן" וביצאתי מדידה על כל ה-1000 חלקיקי 2 ו-3. יתכן שהזוג הראשון שלך קרס למצב בל א', והזוג השני קרס למצב בל ב', והשלישי למצב בל ג' וכו'. כלומר, אין שום סיבה שכל הזוגות שלך יקרסו לאותו מצב. עצם העובדה שאני ביצעתי מדידה בצד שלי מבטיח שכל זוג שלך שזור בינו לבין עצמו, אבל אין שום קורלציה בין הזוגות השונים שאצלך.

    לבעיה הזו יש פתרון מאוד פשוט – אני מעביר לך אות קלאסי שמספר לך איזה מבין 4 זוגות בל קיבלתי עבור כל אחד מ-1000 הזוגות. האות הקלאסי הזה מספר לך בדיוק איך לקרוא את התוצאה שלך, ולמעשה מאפשר לך לא רק לראות את הקורלציה אלא ממש לראות את המצבים שהיו אצלי (כלומר, טלפורטציה). זה פרוטוקול ה-entanglement swapping המלא. במחקר המדובר החוקרים מהעברית לא מסבירים על ההעברה הקלאסית היא לא רלוונטית לניסוי שהם ביצעו.

    אני מקווה עכשיו שזה ברור. אם לא, תצטרך להתמודד לבד. בהצלחה.

  11. והנה גם התגובה שלי לפרופ' אליצור:

    שלום פרופסור אליצור ורוב תודות על התשובה.

    הבעיה שאני רואה עם תשובה זו, למרות שהיא משתמעת מכתבות רבות וגם ניסויים מעשיים שנערכו, לדוגמה:

    https://www.hayadan.org.il/connecting-future-with-past-140613

    היא זו:

    אם נקבץ ביחד את אלקטרונים 1 ו4, נוכל עיי מדידת הספינים שלהם לגלות אם נערכה מדידה על אלקטרונים 2 ו3.

    נוכל לעשות זאת עיי כך שבמקום 2 זוגות אלקטרונים, נשתמש בסטים שמכילים מספר גדול של זוגות. אם בכולם יש התאמה בין אלקטרונים 1 ו4, הרי שבצד השני נערכה מדידה על אלקטרונים 2 ו3, שהרי לא סביר שנקבל 1000 פעם התאמה אלא אם כן נערכה מדידה בצד השני.

    לכן אם הצד השני מרוחק מהארץ שנת אור, אפשר להעביר אינפורמציה לארץ בכמעט 0 זמן עיי סטים המכילים מספר גדול של אלקטרונים שזורים. אם רוצים להעביר את המספר 1, שוזרים את אלקטרונים 2 ו3 בסט, ובארץ נקבל התאמה בכל הספינים של אלקטרונים 1 ו4. אם רוצים להעביר את המספר 0, לא שוזרים את 2 ו3 בסט הבא ובארץ מקבלים רק התאמות אקראיות שאינן מאפיינות שזירה.

    כך ניתן להעביר כל אינפורמציה רצויה באמצעות מספר רב של סטים, ובזמן 0 כמעט.

    מובן שזו תוצאה פרדוקסלית, ולכן הייתי רוצה לדעת היכן הטעות בתיאור הניסוי או בהבנה שלי אותו.

    תודה,

    ישראל שפירא.

  12. בינתיים הגיעה תשובה מאחד הבלוגים בהם הצגתי את השאלה:

    פיזיקה
    רפואה
    מתמטיקה
    מדעי הסביבה
    גיאוגרפיה
    מוט"ב
    הוראת המדעים
    אזרחות
    כלכלה
    היסטוריה
    משפטים
    פסיכולוגיה
    תנ"ך

    + סיווג המאגר ע"פ
    תכנית הלימודים

    + בשער המדע

    > בשער האזרחות

    > הרצאות מומחים ברשת

    > רשימת תפוצה

    > חתום בספר האורחים

    > כניסה לשואלים רשומים

    > English

    שאלה מספר 7870 – סידור ספינים תאריך: 5/10/2014

    תחומי דעת: פיזיקה

    אם אלקטרון 1 שזור עם אלקטרון 2, ואלקרון 3 שזור עם אלקטרון 4 האם אנו יכולים לשזור את 3 ו2? אם התשובה חיובית, האם זה אומר שמדידה של ספין אלקטרון 1 תהיה בקורלציה עם ספין אלקטרון 4? האם קיימות הגבלות? האם ניתן לדוגמה לשזור תחילה את 1ו2, אח"כ את 3 ו4, אז להפריד את 2 ו3, לשזור אותם, ואז לקבל קורלציה בין הספינים של 1 ו4? האם קיימת הגבלת מרחק?

    תודה.

    תשובה מאת: פרופ' שמואל אליצור

    שלום

    התשובה לכל השאלות חיובית. אפשר למדוד את סכום הספינים 2 ו3 . לאחר המדידה כל ארבעת האלקטרונים שזורים, כלומר, אם תוצאת המדידה היא שסכום הספינים של האלקטרונים 2 ו 3 הוא למשל 1, אז או שכל מרכיבי z של הספינים של כל ארבעת האלקטרונים הם חיוביים או שכולם שליליים. אם נמדוד לאחר מכן את מרכיב z של הספין של אלקטרון 4 ונמצאנו חיובי, אז בהכרח גם מרכיב הספין של אלקטרון 1 הוא חיובי. עקרונית אפשר להרחיק את האלקטרונים 1 ו4 זה מזה לפני מדידת סכום הספינים של האלקטרונים 2 ו3 ואז תייצר מדידה זו קורלציה בין אלקטרונים רחוקים זה מזה. כל זה בתנאי שתוך כדי תהליך המדידה וההרחקה לא תהיה שום אינטראקציה של הספין של האלקטרונים עם הסביבה. תנאי זה הוא אתגר נסיוני לא מבוטל.

    פרופ' שמואל אליצור
    מכון רקח לפיסיקה
    האוניברסיטה העברית

  13. מה זה אומר אחד שזור לארבע , זה אומר יכולה לעבור אינפורמציה מאחד לארבע , ומארבע לאחד . מה זה אומר אחד נעלם לפני שארבע נוצר , זה אומר שאחד לפני בזמן מארבע וזה
    אומר ותקשקשו בלי סוף לא אכפת לי , שניתן להעביר אינפורמציה אחורה בזמן . יום טוב ובכבוד מים נושפים

  14. אלבנטזו,
    בלינק שהבאתי לגבי השזירה במרחק 25 ק״מ נכתב גם כך:
    But the scientists discovered that the information from that third photon wasn’t actually destroyed, but had in fact been transferred into the crystal containing the second entangled photon. Their results are published in Nature Photonics.

    האם פוטון אחד היה שזור עם שני פוטונים בבת אחת? לפי הנכתב נראה שהתוצאה הזו הפתיעה את החוקרים.

  15. ניסים

    תן לסגור עניינים עם אלבנטזו, כך שאוכל לחזור למשחק בטלפורטציה בעבר.

    אלבנטזו.

    תרשים ה SPACE-TIME בכתבה מראה שפוטונים 3 ו4 נולדו בשלב 3 כאשר t=tai. השזירה בין פוטונים 2 ו3 נעשית מאוחר יותר בשלב 4, או בין שלבים 3 ו4, קשה להבין מהתרשים.

    במאמר לא מדובר על תקשורת קלסית כלשהיא, וגם קשה להניח שזו מתקיימת על פי תיאור הניסוי.

    לי נראה שאילו במקום להשמיד את פוטון 1 היו מביאים אותו לקרבתו של פוטון 4 השזור לו, אפשר לשלוח אינפורמציה ממקום השזירה של פוטונים 2 ו3 למקום בו נמצאים פוטונים 1 ו4, וזאת באמצעות שזירה בלבד, ובאפס זמן.

    מובן שזו תוצאה פרדוקסלית, ולכן הייתי שמח אם תוכל להצביע על מקום השגיאה, בתיאור הניסוי או בהבנה שלי.

    תודה.

  16. במאמר כתוב: "לאחר שפוטון מס. 1 נעלם, יוצרים זוג נוסף, 3 ו-4. אז עושים מדידה משותפת לפוטונים 2 ו-3, ושוזרים ביניהם".

    יתכן אולי שהתכוונו לכך שתחילה יצרו את זוג 1-2, אז שזרו את 2 עם 3 ולכן 1 שזור כעת עם 3, ולבסוף יצרו את 4 ושזרו אותו עם 3 ולכן 1 שזור כעת עם 4?

    אם זה כך אז הכל מסתדר. אבל אם כפי שכתוב יצרו את זוג 3-4 ואז שזרו את 2 עם 3 ולכן נוצרה שזירה בין 1 ל4, אז נוצרת בעיה.

  17. על מנת להבהיר – נניח 1 ו-2 שזורים זה לזה, ובמקביל 3 ו-4 שזורים זה לזה. ניתן לקחת את 2 ו-3 ועל ידי מדידה מתאימה לשזור אותם זה לזה, אבל אז כבר אין שום קורלציה בין 1 ל-2 או בין 3 ל-4. כמו כן, אין קורלציה בין 1 ל-4. ניתן לייצר קורלציה בין 1 ל-4 בעזרת פרוטוקול שנקרא entanglement swapping, הכולל התקשרות קלאסית בין הנקודה בה נשזרו יחדיו חלקיקים 2 ו-3 אל הנקודה בה יושב חלקיק 4 (למשל), וביצוע עיבוד נוסף בנקודה זו. כלומר, עצם השזירה של 2 עם 3 לא שוזרת את 1 עם 4. מדובר בתהליך מורכב יותר שדורש תקשורת קלאסית ומדידות נוספות.

  18. אני לא מצליח להבין מה אתה שואל. אתה שואל אם בסוף התהליך 1 ו-4 שזורים? כן. הם שזורים זה עם זה, אבל אין להם שום קורלציה (בנפרד או כזוג) עם 2, עם 3, או עם 2 ו-3. כל מה שיש פה זו שזירה סטנדרטית לגמרי של שני חלקיקים. הדבר החדש והמעניין היחיד הוא הטכניקה (בד"כ כדי לשזור שני חלקיקים אנו מביאים אותם לאותה נקודה ומבצעים עליהם איזו מדידה סימולטנית שמקריסה אותם למצב שזור, אבל במקרה המוצג במאמר לא ניתן להביא את החלקיקים לאותה נקודה ולכן השתמשו בטכניקה אחרת שכוללת חלקיקי עזר).

    מבחינת שזירה, אין פה שום דבר חדש שלא מתקיים בסתם שזירה בין שני חלקיקים.

  19. אלבנטזו, תודה על התגובה.

    תכלית הניסוי בכתבה שהבאתי הוא שזירה בין פוטונים 1 ו4 בפרקי זמן שונים. על פי הכתוב, 1 ו4 נשזרו באמצעות 2 ו3. זו מהות השאלה שלי. אין זה משנה ששזירת 2 ל3 שברה את השזירה בין 1ל2, ובין 3 ל4 בגלל משפט ה-monogamy of entanglement. מה שחשוב הוא התוצאה הסופית: 1 שזור ל4.

    תכלס: אם אנו לוקחים את זוג 1-2 השזורים ביניהם ואת זוג 3-4 השזורים ביניהם, האם נוכל לשזור בין 2 ל3 ככתוב במאמר?

    ואם התשובה חיובית, האם 1 ו4 יראו קורלציות, אפילו חלקיות, במדידה?

    גורלם של 2 ו3 לא רלוונטי.

  20. מדובר בלא יותר מהתנסחות אומללה של הכתב שכתב את הכתבה ושאינו ממש מבין במכניקת הקוונטים. אם שני חלקיקים שזורים זה לזה, ואז מנסים לשזור את השני לחלקיק שלישי, זה באופן אוטומטי שובר את השזירה בין החלקיק הראשון לשני. אם תקרא את המאמר עצמו, מובהר שם שמה שעשו החוקרים זה תהליך מוכר שנקרא entanglement swapping, שבו משתמשים בחלקיק מתווך כדי לשזור בין שני חלקיקי קצה. במקרה הספציפי הזה, השתמשו בחלקיקים מתווכים 2 ו-3, כדי לשזור את 1 ו-4 שמופרדים space-like (זו הפואנטה של המאמר). בשום שלב אין חלקיק ששזור ליותר מחלקיק אחד אחר.

    דרך אגב, monogamy of entanglement הוא בכלל משפט מתמטי – אין לו קשר לפיזיקה. זאת אומרת, יש לו קשר מאוד חשוב, אבל הוא מוכח בצורה מתמטית לחלוטין עבור כל מרחב אלגברי שניתן לכתוב כמכפלה טנזורית של שני תתי-מרחבים (המשפט מנתח את מידת הספרביליות של מצבי מכפלה). אין כאן אף הנחת יסוד או אקסיומה או קונספציה (מעבר לאקסיומות המתמטיות, כמובן) – המבנה האלגברי שזכה לשם "שזירה" לא יכול להתקיים בין יותר משתי תתי-מערכות.

    אני מצטער, איני מעוניין לענות על שאלות ביחסות. אין לי פנאי לכך והאמת היא שגם קשה לי מאוד לדמיין מצב שדיון כזה לא מתגלגל לסיטואציות לא נעימות, על סמך נסיון עבר. יש די והותר ספרים, מקורות באינטרנט, וקורסים שיכולים לספק לך את התשובות שאתה מחפש.

  21. איינשטיינצו שנה טובה, מי ייתן שכולנו נתפוס ראש ולא נקשקש בזנב.

    אלבנטזו, תודה על התגובה העניינית.

    בלינק שהבאתי לניסים כתוב:

    "הם יצרו תחילה זוג אחד של פוטונים שזורים, נקרא להם 1 ו-2. לאחר שפוטון מס. 1 נעלם, יוצרים זוג נוסף, 3 ו-4. אז עושים מדידה משותפת לפוטונים 2 ו-3, ושוזרים ביניהם. כך למעשה נוצרת שזירה גם בין פוטונים 1 ו-4, אף על פי ש-4 נוצר רק לאחר שמס. 1 כבר לא היה קיים".

    מלבד חוסר החפיפה בזמנים בין פוטונים 1 ו4, מדובר כאן על שזירה בין פוטונים 1 ו4 באמצעות פוטונים 2 ו3.

    זו בדיוק השאלה שהצגתי, לא?

    אז מדוע "התשובה היא בפירוש "לא". אם 1 ו-2 שזורים, אף אחד מהם לא יכול להיות שזור בכלל לאף חלקיק אחר בעולם"? הרי כתוב בפירוש ש2 נשזר עם 3, לא?

    הצגתי את השאלה גם לפרופ' חגי אייזנברג, עורך המחקר, אך אשמח לשמוע ממך על ההבדל בין שני המקרים.

    בעניין היחסות, אשמח באמת אם תוכל להסביר לי היכן היא חוסר ההבנה הבסיסית שלי. אני הרי טוען תמיד שכנראה אני לא מבין משהו, וזו הסיבה שאני שואל שאלות.

    בזמנו הצגתי את "פרדוקס פרדוקס התאומים" לכמה מומחים. קיבלתי תשובות רבות וסותרות, והיחידה שעולה בקנה אחד עם תשובת היחסות היא תשובתו של פרופ' גרנות. הבעיה היא שגם תשובה זו מובילה לדעתי לפרדוקסי משנה, כפי שניסיתי להראות לגרנות.

    האם תוכל לנסות על כמה שאלות בנושא היחסות כדי שאוכל אולי להבין היכן הטעות שלי?

    בונוס: יש לך קרט בלאנש להשתמש בשפה בוטה וציורית ככל שתרצה.

  22. בפיזיקה מודרנית מידת השזירה של שתי תת-מערכות אינה גודל בינארי, "שזור" או "לא שזור". יש אמצעים כמותיים לבטא כמה שזירה יש ביניהן. בד"כ נוהגים לנרמל את הסקלה בין 0 לבין לוג2, כאשר 0 מצביע על שתי מערכות שאין ביניהן קורלציה לא לוקאלית כלל, ולוג2 (הגודל המקסימלי) נקרא שזירה מקסימלית והוא מסמן קורלציה מלאה. כל השזירה שאתה דיברת עליה עד היום (זוגות בל) היא מקרים פרטיים של שזירה מלאה.

    משפט ה-monogamy of entanglement שם חסם על כמות השזירה שתת-מערכת יכולה לקיים. ספציפית, אם תת-מערכת שזורה באופן מקסימלי לתת-מערכת אחרת, לא יכולה להיות לה עוד שום קורצליה שאינה לוקלאית עם אף תת-מערכת אחרת.

    אז התשובה היא בפירוש "לא". אם 1 ו-2 שזורים, אף אחד מהם לא יכול להיות שזור בכלל לאף חלקיק אחר בעולם.

    ועכשיו לחלק שלא הולך למצוא חן בעיניך. כפי שאמרתי מקודם, אני ממש לא רוצה לריב. אז תשתדל לקרוא את הטקסט בטון בו הוא נכתב, מבלי להעלב או להכנס למשחקי אגו.

    הדברים שכתבתי למעלה הם באמת סופר-בסיסיים בתורת האינפורמציה. למרות טענותיך שלמדת את החומר אי-שם בקליפורניה, די ניכר שיש לך חורים ענקיים ויסודיים בהבנה של אינפורמציה קוונטית (וגם של תורת היחסות). אתה באמת ובתמים לא חושב שאם אתה הולך לצאת ולקרוא תיגר על כמה מאבני הבניין הבסיסיות ביותר של הפיזיקה התיאורטית כיום, מן הראוי שלפחות תלמד קצת מה היא אומרת? אתה באמת לא חושב שחוסר ההבנה שלך בתיאוריה וחוסר היכולת שלך לשבת ולבצע את החישובים או לשחזר את ההוכחות לכל הטענות של התיאורטיקנים, אולי מצביע על זה שאתה פשוט לא מבין משהו בפיזיקה?

    בהצלחה בהמשך. מקווה שלא נעלבת. אין לי כוונה להגרר לויכוח ולכן לא סביר שאענה.

  23. סברי מרנן צדיקות וצדיקים, גמר חתימה טובה יה חבורת כופרים, בסיעתא ד'שמיא סיימנו ד'צום.

    ניסים – 3, 4, 100 מקטבים – עדיין לא עונה על השאלה שלי.

    שמוליק – האושר שלי תלוי בתשובה. אם קראת את המאמר, אליבא ד'ג'ינגיס חאן יש רק שמחה אחת – שמחה לאיד. האושר הוא רק נגזרת שניה של גרף הצלחה/ציפיות.

    זה מזכיר לי את תקופת מסעות השוד והגזל בבלק ג'ק שערכנו, אישה ואני, לפני פרוץ הילד. אנחנו חוזרים מווגאס כשאני כולי חיוכים ואישה ממררת בבכי.

    אישה – אומרים לה – בילינו 3 ימים נפלאים בסוויטה מפוארת, אכלנו במיטב המסעדות, ראינו הצגות נפלאות, הכל בחינם – ועוד הרווחנו $10,000. אז על מה היבבות?

    נכון – מתייפחת אישה – אבל כבר היה לנו $50,000!

    וזו אותה האישה שכשסיפרתי לה שאם טסים קרוב למהירות האור הזמן מתארך ונשארים צעירים, הביעה את רצונה לטוס קרוב למהירות האור. אח"כ כשציינתי שנהיים גם כבדים וקצרים, היא שינתה פתאום את דעתה.

    אז לך תבין נשים!

    דעתי על המתמטיקה של האושר כפי שמועלית בכתבה היא שהיא מתעלמת מהפיזיקה של הפסיכולוגיה – פסיכומכניקה בלשון ההמון, ומן החוק הבסיסי ביותר שלה – החוק השני של הפסיכומכניקה, חוק הגדלת האנטרופיה במערכות פסיכומכניות סגורות כמו.

    ולכן לא משנה באילו שיטות נשתמש, כמות האושר הכללית מחולקת במספר התושבים אינה יכולה לעלות. כפי שבמערכת תרמודינמית סגורה האנטרופיה אינה יורדת מעצמה (חוץ מבמקרים נדירים) והדרך היחידה להורדתה היא תוספת אנרגיה חיצונית – ללא מקור חיצוני של אנרגיה פסיכומכנית לא יוכל כדה"א – שהוא מערכת פסיכומכנית סגורה – להוריד את האנטרופיה הפסיכומכנית שלו. ולכן, בניגוד לשיר מ"שיער" – לא ישרור אף פעם שלום ואושר עולמי, ולא יעזור אם יזרח הירח בבית השביעי ומאדים וצדק יתייצבו כאיש אחד בשורה.

    אם התשובה לשאלה ששאלתי היא חיובית – וזה מה שמשתמע בעקיפין מהלינקים הרבים שהבאת בשנתיים האחרונות – פירוש הדבר שהיחסות מתה.

    האם זה יעשה אותי מאושר? אולי. אבל רבים אחרים יבכו, ע"ע גלי וינשטיין.

    האנטרופיה אף פעם לא יורדת.

    אלבנטזו – חשבתי וקיוויתי שעשינו שולם, אז למה סיוט?

    אשמח אם תוכל לענות על השאלה שהצגתי. היא הוצגה בעוד 5 בלוגים, והתשובה חיונית לקיום סדיר ושוטף של היקום.

    שנה טובה לכולם.

  24. שמוליק,

    אני מממממממממממממממממממממממממש לא מתכוון לחזור לסיוט ההוא. אומר רק שהחידוש הנוכחי הוא במרחק אליו הצליחו להעביר בטלפורטציה – אבל עדיין מדובר בבדיוק אותה טלפורטציה שאנו מכירים ויודעים לבצע והיא כמובן קונסיסטנטית לחלוטין עם יחסות פרטית ואינה מהירה ממהירות האור. בכתבה המקורית בה דיברנו על הנושא הסברתי כמדומני את הנושא של טלפורטציה קוונטית, איך הוא מתבצע ומדוע הוא קונסיסטנטי לחלוטין עם תורת היחסות (וכמובן שגם במעבדה כל זה מאומת לחלוטין).

  25. ישראל
    קראתי את הקישור. לא ברור לי איך הפוטון נעלם… אני גם לא מבין איך שוזרים בין חלקיקים כמו שמתואר שם.

    אני כן יודע שמדידה אחת מבטלת את התוצאה של מדידה קודמת. אתה בטח מכיר את הניסוי אם 3 מקטבים, נכון?

  26. ישראל
    כשצמים נהיים רעבים. אני לא אוהב להיות רעב.
    אני לא חושב שאפשר לשזר את 2 ו-3. כמה שאני מבין, שיזור קורה כשהחלקיקים מתחילים באותה נקודה. אני לא מבין הרבה…

    מצד שני – הנה דוגמה לשזירה בלי קוונטים. כדור-הארץ והירח מסתובבים סביב נקודה משותפת (כ-1700 ק"מ מתחת לפני הים). אם אמדוד את המיקום המדוייק של כדור הארץ – אז מייד (בזמן 0) אדע את המיקום המדוייק של הירח.

  27. ניסים

    כמה דקות מזמנך לעניינים בוערים של מטה. (למה אתה צם אתה?)

    אם אלקטרון 1 שזור עם אלקטרון 2, ואלקרון 3 שזור עם אלקטרון 4 האם אנו יכולים לשזור את 3 ו2?

    אם התשובה חיובית, האם זה אומר שמדידה של ספין אלקטרון 1 תהיה בקורלציה עם ספין אלקטרון 4?

    האם קיימות הגבלות? האם ניתן לדוגמה לשזור תחילה את 1ו2, אח"כ את 3 ו4, ואז להפריד את 2 ו3, לשזור אותם, ואז לקבל קורלציה בין הספינים של 1 ו4?

    תודה.

  28. ניסים,
    קודם כל אני לא מאמינה לשום נתון שבא מאירן – מסיבות מובנות. ובקשר לאירופה, מבטיחה לבדוק מחדש את הנתונים.
    אם תקרא את מחדש את הדוגמאות שנתתי לאושר – תראה שהן כתובות בלשון זכר.
    למדוד את האושר עפ"י ניצחון בקלפים – זה גברי. ואולי זה רעיון של גבר אחד. נשים חושבות אחרת על מצבי חיים שונים. אבל באמת שזה לא המקום להיכנס לשוני בסוגי החשיבה.
    ולסיום, לילה טוב ושבת שקטה.

  29. בת-יה
    בואי נניח שאת צודקת (בפולין יש יותר, גם בבלגיה) – יש יותר מתאבדים בישראל מאשר באירן (ואני חושב שישראל מתעלמת מהתאבדויות בצבא). את עדיין חושבת שזה מדד אמין?

    שוב – כל מה שאני אומר שמנסים בצורה מדעית לעזור לאנשים להיות מאושרים יותר. אל תשכחי שחצי מהאנשים הם גברים, שלא יודעים מה זה אושר – לטענתך 🙂

  30. ניסים,
    אחוז המתאבדים בפינלנד גדול יותר מאשר בכל מדינה אחרת באירופה, ומדובר על עשרות מתאבדים בשנה. אין בפינלנד שום אושר מיוחד. יש בפינלנד רמת חיים גבוהה, אבל זה לא מדד לאושר. וכמו שכתבתי, רגעי אושר אי אפשר למדוד. אושר זה לא רמת חיים.
    כאתר מדעי רצוי שתהיה כאן התייחסות נכונה למושגים, גם אם המושגים ברובם פילוסופים.

  31. בת-יה
    אני חושב שרוב האנשים יסכימו שאנשים מאושרים יותר בפינלנד מאשר בישראל. לכן, לדעתי, שווה לבדוק מה הסיבות לזה. וכדי לבדוק, צריך קודם למצוא דרך לכמת את מה שבודקים.
    אז כאן יש דרך … מה רע בזה?

  32. כמה גברי לכמת אושר עפ"י משחק קלפים או כסף. זכיה במשחק קלפים זו הרגשה של ניצחון – וניצחון זה לא אושר.
    אושר אי אפשר למדוד. אושר הוא הרגע שבו אתה רואה את הילד שלך הולך בפעם הראשונה, ואושר היא גם ההרגשה שאתה מבין שמי שאתה אוהב – אוהב גם אותך. ויש עוד רגעים כאלו. רגעים שאין אפשרות לכמת אותם או למדוד אותם, אלא אם מצמידים לאדם מכשיר שמודד את תגובות הגוף.
    מדינה יכולה וצריכה לספק לאזרחיה חיים נאותים – אי אפשר לחיות באושר כל הזמן. וכבר ידוע שכסף מעל רמה מסויימת לא מוסיף כלום לאושר.
    ודרך אגב, גם הידיעה שזמן ההמתנה התקצר – זה לא אושר, זו בסך הכל הקלה בחיים.
    ובקיצור אומר שאם תסתכלו על מה שיש לכם ולא על מה שאין לכם – תהיו תמיד מרוצים. וזה בהחלט מספיק בשביל לחיות חיים טובים.

  33. אושר וערך עצמי הולכים יד ביד. ערך עצמי מתקבל כשאתה חי בבית חם ואוהב כשאתה ילד קטן. במהלך החיים אתה תרגיש שלם עם עצמך ותחווה אושר מתמשך ועל כן לא תצטרך אושר רגעי כמו שמצויין בכתבה. אושר רגעי הוא הרסני כי הוא יוצר התמכרות. והתמכרות יוצרת מירמור כי שאין לך את האושר אתה ממורמר. לסיכום אנו צריכים להיות מדינה יותר סוציאלית שדוגלת יותר בשיויוניות ופחות בליברליזם שרוב רובו מעצים את חויית הסיפוק המיידי. נהיה חברה שבה אנשים משכילים יותר שיקבלו חינוך טוב יותר ועל כן יוכלו להעניק חום ואהבה לילדיהם בבית כי לא ירגישו מקופחים ומתוסכלים. דוגמא לכך הן מדינות כמו שוודיה , נורווגיה ודנמרק שם אנשים מעידים על סיפוק ואושר.

  34. Drugula
    יש לך דעה משלך, שכנראה מבוססת על 3 דקות מחשבה. יש פה מאמר על מחקר רחב מימדים.
    באיזו חוצפה אתה בכלל קורא למאמר שטויות?

  35. גיבוב של הרבה שטויות במאמר אחד.
    הדרך לאושר היא לקבל את כל מה שהאדם רוצה (לא רק במובנים של כסף ורכוש)
    אין לזה פתרון מתמטי, אין לזה קירוב מתמטי, אין לזה בכלל מספרים
    כמו שניר גולן אמר – "הייתי משאיר את האושר בתור קנה מידה פילוסופי"
    מספיק לסבך את העניין

  36. זה בסדר שחוקרים את האושר, אבל מי אמר שאושר הוא בכלל ערך שצריך לחתור אליו? אולי כפי שנרמז בסוף המאמר האושר הוא פרמטר שהעדרו אמור להוביל לפעולה ואם נהיה מאושרים הפעולה לא תתבצע? אולי אושר הוא רק אידיאל נשגב שצריך תמיד לחתור אליו אבל ברגע שכבר נגיע לשם נפסיק להשתפר?
    קיצורו של דבר, לא הייתי מייחס חשיבות רבה למחקר, והייתי משאיר את האושר בתור קנה מידה פילוסופי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן