חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב הראו כי ניתן להשתמש באימון קוגניטיבי ממוחשב על מנת להפחית את הנטייה לרומינציה (העלאת גרה נפשית).
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב הראו כי ניתן להשתמש באימון קוגניטיבי ממוחשב על מנת להפחית את הנטייה לרומינציה (העלאת גרה נפשית).
המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Clinical Psychological Science, מצא שאימון שאורך כחצי שעה בלבד יכול להפחית את המחשבות הרומינטיביות אשר מתעוררות בעקבות היזכרות בחוויה לא נעימה.
רוב בני האדם חווים תקופות בחיים בהן הם חוזרים שוב ושוב אל אותן מחשבות שליליות, אשר החלו לאחר אירוע לא נעים שעברו. סוג זה של מחשבות נקרא בלעז "רומינציה" ובתרגום פשוט: העלאת גרה נפשית.
רבים אינם מודעים לכך שרומינציה אינה תורמת להתמודדות ושאנשים בעלי נטייה לרומינציה נמצאים בסיכון להתפתחות של דיכאון וקשיים נפשיים נוספים. האם ניתן לגרום למחשבות הללו להעלם או לפחות להפחית אותן? האם ניתן להפסיק את התקליט השבור הזה שבראשנו?
המחקר החדש נערך על-ידי תלמידת המחקר נוגה כהן מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דר' נילי מור מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' אבישי הניק מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשלב הראשון של המחקר, מתנדבים הוקצו לשתי קבוצות – קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. נבדקים בשתי הקבוצות עברו אימון בו נדרשו לבצע משימה פשוטה, אשר ידועה ביכולתה לגייס בקרה קוגניטיבית – מנגנון המאפשר התעלמות מהסחות דעת בזמן התנהגות מוכוונת מטרה (כגון נהיגה בכביש סואן). האימון פותח בעקבות ממצאים קודמים של החוקרים, אשר הראו כי גיוס בקרה קוגניטיבית גורם להפחתת ההשפעות המזיקות של עוררות רגשית גבוהה. בהתאם, נבדקים בקבוצת הניסוי נדרשו להפעיל בקרה קוגניטיבית לפני הצגה של תמונות שליליות לעיתים קרובות, בעוד שנבדקי קבוצת הביקורת נדרשו להפעיל בקרה קוגניטיבית לפני הצגת תמונות שליליות, רק לעתים רחוקות.
בשלב השני של המחקר, נבדקים בשתי הקבוצות התבקשו להיזכר באירוע שלילי אשר גרם להם להרגיש חרטה או אכזבה מעצמם. לאחר רישום האירוע התבקשו הנבדקים לענות על שאלון שבדק את מידת הרומינציה שעשו מיד לאחר ההיזכרות באירוע, באמצעות שאלות כגון – "כרגע אני לא יכול/ה להפסיק לחשוב על מה שהתרחש", "כרגע אני שואל/ת את עצמי למה זה הגיע לי". בשלב השלישי של הניסוי, הנבדקים ענו על שאלון שנועד להעריך את רמת הרומינציה האישיותית שלהם, כלומר את המידה בה הם עסוקים במחשבות רומינטיביות בחיי היום יום.
כצפוי, נבדקים בקבוצת הניסוי דיווחו על פחות מחשבות רומינטיביות בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת. כמו כן החוקרים מצאו כי ככל שנבדקים בקבוצת הביקורת היו בעלי נטייה אישיותית גבוהה יותר לרומינציה, הם חוו מצב רוח שלילי יותר במהלך הניסוי. קשר זה לא היה קיים בקבוצת הניסוי. כלומר, האימון גרם לביטול הקשר בין הנטייה לרומינציה לבין מצב רוח שלילי.
תוצאות עבודה זאת מדגימות כי אימון ממוחשב קצר יכול להפחית את הנטייה לשקוע במחשבות שליליות כאשר אנו נזכרים באירוע לא נעים. מחקר זה יכול לסלול את הדרך לפיתוח של התערבות פשוטה ונגישה לאנשים הסובלים מקשיים רגשיים ומהפרעות נפשיות כגון דיכאון וחרדה.
ד"ר נילי מור: "קו המחקר שעסקתי בו שנים הוא ניסיון להבין מה גורם לאנשים לגרום לרומינציה, ומה גורם לאנשים להיכנס כל כך פנימה. זו תופעה שחשוב למצוא לה פתרון. יש כאן אפשרות אמיתית, על ידי אימון קוגניטיבי, לצאת ממעגל כל כך שלילי".
ד"ר נוגה כהן: "המחקרים שעשיתי במסגרת עבודת הדוקטורט לימדו אותי שניתן למנוע מגירויים רגשיים, אפילו כאלה הנתפסים כשליליים ביותר, להשפיע על ההתנהגות, הפזיולוגיה, והפעילות המוחית שלנו. העובדה שהצלחנו לאמן את המנגנון הזה ולהשפיע על הדרך בה אנשים מתמודדים עם חוויה לא נעימה היא משמעותית ביותר ואני מאמינה שאימון זה יסייע בעתיד לאנשים הסובלים מקשיים רגשיים.