התגלה המנגנון המולקולרי הגורם לגירוד

חוקרים גילו את החלבון החיוני לתגובת הגירוד, לפחות בעכברים. זיהוי המעגלים העצביים מבדיל את תחושת הגירוד מהכאב

עד לא מכבר סברו החוקרים כי גירוד הוא דרגה נמוכה של כאב. מחקר חדש חולק על גישה זו ומראה כי קיימים הבדלים בין תחושת הגירוד לבין כאב,כאשר לגירוד אחראי מעגל עצבי המקשר את התאים בפריפריה של הגוף למוח. כך עולה ממחקר שנערך בעכברים.

מדעני העצב מארק הון וסאנטוש מישרה מהמכון הלאומי למחקרים בתחום השן, הראש והגולגולת בבת’סדה שבמרילנד חיפשו אחר המולקולה המקודדת את תחושת הגירוד באמצעות סריקת גנים בנוירונים המשמשים לחישה המופעלת בידי מגע, חום, כאבים וגירוד. הם גילו חלבון מסויים המכונה natriuretic polypeptide b או בקיצור Nppb, הוא האחראי על ביטוי רק בקבוצת בת של נוירונים אלו.
.
עכברים מוטנטים נעדרי Nppb לא הגיבו לתרכובות הגורמות גירוד, אך הגיבו באופן נורמאלי לחום ולכאבים. החוקרים גם גילו כי כאשר הם הזריקו Nppb לצווארי העכברים הללו הם נכנסו לטירוף של גירוד עצמי. התופעה התרחשה הן אצל העכברים המוטנטים והן בקבוצת הבקרה.
“המחקר שלנו חשף את הטרנסמיטר שבו נעשה שימוש בידי הנוירונים המשמשים לחישת גירוד, ומאשר כי הגירוד התגלה בידי נוירונים מתמחים” אומר הון.

השניים המשיכו וחיפשו נוירונים בעלי קולטנים ל- Nppb בעמוד השדרה. הם הזריקו רעלן עשוי מזרעי בורית (soapwort) בהתמקדות על הנוירונים הללו בעמוד השידרה ואלו חסמו את התגובות לגירוד, אך לא תגובות תחושתיות אחרות, מה שמרמז על כך שמידע על תחושת הגירוד מועבר לאורך מסלול ברור.

מטרות לטיפול
“התוצאות מסבירות בעיות בספרות המדעית ומספקות תחזית הניתנת לניסוי כיצד עובד מנגנון הגירוד” אומר גלן גייסלר, מדען עצב באוניברסיטת מיניסוטה במינאפוליס.
.
מחקרים קודמים הביאו את החוקרים להשערה כי פפטידים משחררי גאסטרין (GRP) היו הנוירו-טרנסימטר המשחרר את עצבי החישה לאתחל אותות הקשורים לגירוד. ואולם הון ומישרה, וקבוצה נוספת של חוקרים לא הצליחה למצוא GRP מחוץ לעמוד השדרה, דבר שמעיד כי GRP אינו המניע העיקרי.

ואולם השניים גילו כי GRP עדיין מעורב בתגובת הגירוד. הזרקת GRP לעכבר שחסרים לו Nppbאו הקולטן שלו גרם להם לייצר תגובת גירוד. כמו כן, עכברים שקולטני ה-GRP שלהם רוסנו לא היו מעורבים בהתנהגות גירוד, גם כאשר הזריקו להם Nppb לעמוד השדרה. תוצאות אלה מורידות את הנוירונים הקשורים ל-GRP מתחת ל- Nppb בהעברת תחושת הגירוד.

המסלולים העצביים לגירוד בבני אדם דומים, אך לא זהים לאלו שבעכברים ועדיין לא ברור אם הפ מערבים Nppb או משהו דומה לו. הון אומר כי הם מתכננים לבצע בדיקות מעקב בבני אדם בהמשך.

לדברי גייסלר, גירוד הוא בעיה נפוצה, וקשורה למעלה מ-20 תנאים שוני, לרבות אקזמה ופסוריאזיס. ,אנטי היסטמינים עובדים רק על צורות מעטות של גירוד, אך על רוב סוגי הגירוד אין להם כלל השפעה” הוסיף מחקר זה מספק לנו מטרה חדשה לטיפולים רפואיים”.

לידיעה בסיינס דיילי

ועוד בעניין קשור לגירוד – פועח גנום פטרת הציפורניים ועשרות סוגים אחרים של פטריות החיות על העור