‫ריח של מלחמה / ג’יל יו אדמס‬

קולטני טעם באף נלחמים נגד חיידקים פולשים

האפים שלנו עמוסים בקולטנים לטעם מר שאינם עוזרים לנו לטעום או להריח את ארוחותינו. מאז שחוקרים באוניברסיטה של איוֹוָה הגיעו למסקנה הזאת ב-2009, ניסו חוקרים להבין את פשר הימצאותם של הקולטנים האלה באף. אחת ההשערות היא שהם מזהירים אותנו מפני חומרים רעילים, אבל ייתכן שיש להם גם תפקיד אחר: עזרה במלחמה בזיהומים.

לבד מתרכובות מרות רגילות, קולטני המרירות באף מגיבים גם לכימיקלים המשמשים לתקשורת בין חיידקים. נועם כהן, מומחה לאף-אוזן-גרון באוניברסיטת פנסילבניה, שיער בעקבות המידע הזה שהקולטנים עשויים לזהות מחוללי מחלות שגורמים לזיהומים בגתות (סינוסים). במחקר שערך הצוות שלו ב-2012 הוא מצא שכימיקלים חיידקיים מעוררים שתי תגובות אנטי-חיידקיות בתאי האף או בדרכי הנשימה העליונות: תנועה של זיפים תאיים המסלקת חומרים רעילים אל מחוץ לגוף, ושחרור חנקן חד-חמצני, NO, הקוטל חיידקים.

לממצאים האלה יכולים להיות יישומים רפואיים. כשכהן בחן לאחרונה גנים של קולטני מרירות במטופלים שלו הסובלים מדלקת כרונית בגתות, הוא מצא שאיש מהם לא היה טועם-על (אדם שעוצמת חוש הטעם שלו עולה בהרבה על הממוצע) על אף שבאוכלוסייה יש כ-25% טועמי-על. טועמי-על רגישים באופן מיוחד לתרכובות מרות במזון. עוצמת חוש הטעם אצל אנשים תלויה בגנים שהם נושאים לקולטן הידוע בסימון T2R38.

כהן סבור שטועמי-על מגיבים בתוקפנות כלפי חומרים חיידקיים מרים באף ולכן הם עמידים בפני זיהומים בגתות. לעומתם, אצל אנשים שחוש הטעם שלהם חלש, התגובה נגד החיידקים חלשה, הם משגשגים ונוצר זיהום. התוצאות האלה מלמדות שמבחן טעם פשוט יכול לחזות למי יש סיכון לדלקות חוזרות ונשנות וזקוק לטיפול רפואי תוקפני יותר.

הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל