הידען > ביולוגיה ורפואה > המוח > החושים
החושים
- אוניברסיטת חיפה
- פברואר 26, 2024
- אין תגובות
המחקר שלנו מראה שבהליכה, המשקפיים החכמות גורעות מיכולת הביצוע גם של ההליכה וגם של קריאת טקסטים, ולכך יכולה להיות השפעה גם על בטיחות המשתמשים", אמרה ד"ר טל קרסובסקי מאוניברסיטת חיפה, עורכת המחקר
- אבי בליזובסקי
- פברואר 18, 2024
- אין תגובות
נוירונים בודדים ידעו לזהות לדוגמה מתי אנחנו עומדים לגעת עם הלשון בחיך כדי להגיד את האות D * הדבר יאפשר פיתוח תותבים לסובלים מבעיות דיבור
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- דצמבר 19, 2023
מערכת הקשב האנושית יכולה להיות דינמית, לדלג ביעילות בין גירויים ולקלוט מידע רב, כך שאינה סטטית כפי שנהוג היה לחשוב
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- נובמבר 21, 2023
חוקרים בחנו דגימות דנ”א של 1,200 ישראלים-יהודים חירשים, כדי להבין מהם הנזקים שנגרמים למבנה החלבונים במערכת השמע
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אוקטובר 17, 2023
על הדרך שבה הבעות קוליות יכולות להעביר מידע רגשי, בייחוד בחוויות עוצמתיות, ועל חשיבות ההקשר החזותי
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- ספטמבר 29, 2023
על קשת ההפרעות שגורם פגם בגן אחד
- אוניברסיטת בן גוריון
- פברואר 26, 2023
- תגובה אחת
קבוצת מחקר בינלאומית בהובלת מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילתה בקרב זן של סרטנים מנגנון המייצר ברק עיניים ייחודי המחזיר אור בצבע המותאם לצבע המים בסביבתם הטבעית ומאפשר כך הסוואה בבתי גידול שונים. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Science
- אוניברסיטת תל אביב
- פברואר 10, 2023
במסגרת המחקר, הצליחו החוקרים לאשונה לזהות חלבונים שתפקידם חיוני להתפתחות ולפעילות הרקמה שנפגעת במחלה, לאתר במדויק את מיקומם באזורים גנומיים שמחוץ לגנים ולזהות את הקשר בין השינויים באזורים אלה לבין הסיכון לחלות ב-AMD
- אוניברסיטת תל אביב
- ינואר 15, 2023
לראשונה בעולם המדע רובוט הצליח "להריח" באמצעות חיישן ביולוגי
- מכון ויצמן
- דצמבר 31, 2022
מדעני המכון יצרו הדמיה של פעילות תאי העצב ברשתית על סמך תנועות עיניים של נבדקים בעודם מנסים לזהות שלם על סמך חלקיו. זיהוי השלם או אי-זיהויו התאפיינו בדפוסי פעילות נבדלים ברשתית
- יורם שורק
- נובמבר 18, 2022
- 4 תגובות
א. שואל: למה עושה לנו רע לשמוע שריטה על לוח?
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- מאי 31, 2022
- 4 תגובות
היכולת לשרוד ללא מזון היא אחד ההישגים הגדולים של הביולוגיה שלנו – אבל איך היא פועלת?
- אוניברסיטת תל אביב
- מאי 2, 2022
- 2 תגובות
חוקרים מצאו לראשונה כי העטלפים מנווטים בשעות היום באמצעות שילוב של ראייה מצוינת ואיכון של ההדים בסביבתם
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אפריל 23, 2022
- אין תגובות
שילוב רב עוצמה של הנדסה, בינה מלאכותית וחקר המוח עשוי להוביל לעידן חדש ברפואה
- אבי בליזובסקי
- אפריל 10, 2022
- 2 תגובות
הניסוי בדק את השינויים המתרחשים ביכולת הראיה במהלך טיסת חלל. החוקרים הם ד"ר ערן שנקר, פרופ' אורי פולת ופרופ' יוסי מנדל.
- יורם שורק
- פברואר 5, 2022
- 2 תגובות
דנה שואלת: למה דגדוג מצחיק אותנו ולמה אי אפשר לדגדג את עצמנו? גם בשאלה הזו נותנת האבולוציה תשובה
- אוניברסיטת בן גוריון
- ינואר 8, 2022
- 7 תגובות
קבוצת מחקר מתחום מדעי החיים ומדעי המחשב אתגרה דגי זהב בניווט בסביבה יבשתית. התוצאות משנות את כל מה שחשבנו על דגים
- יורם שורק
- ינואר 1, 2022
- 3 תגובות
לא רק שכל אחד מאיתנו מפהק לפחות 5 פעמים ביום אלא שכמעט כל בעל חוליות: יונק ציפור ואפילו זוחל מפהק לפעמים. סביר שלהתנהגות שנשמרת בקנאות בכל עולם החי יהיה תפקיד
- אוניברסיטת תל אביב
- דצמבר 9, 2021
פיתוח חדש יאפשר לחשוף "שקרנים" על ידי תנועות של שרירי הפנים
- האוניברסיטה העברית
- נובמבר 21, 2021
בעזרת פיתוח חדשני של חוקרי האוניברסיטה, רופאים יוכלו לראשונה למדוד את גודל האישון ואת התגובה שלו לאור גם כשהעיניים עצומות: "הפיתוח יאפשר זיהוי מוקדם של פרמטרים חריגים ויתרום להצלת חיים של מטופלים עם פגיעות מוחיות קשות"
- אוניברסיטת תל אביב
- אוקטובר 16, 2021
- אין תגובות
החוקרים: "התופעה אינה ייחודית לבני אדם. במינים רבים של יונקים ועופות הנקבות מעדיפות מקומות חמימים ואילו הזכרים מעדיפים טמפרטורה קרירה יותר." החוקרים מציעים שמדובר בהבדל מובנה בין מערכות חישת הטמפרטורה של שני המינים, שהתפתח במהלך האבולוציה. הפער יוצר הפרדה במרחב בין זכרים לנקבות, המורידה תחרות ואגרסיביות בין הזוויגים
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 4, 2021
- תגובה אחת
דיויד ג'וליוס וארדם פאטאפוטיאן (יליד בירות, לבנון) גילו את הקולטנים TRPV1, TRPM8 אפשרו להבין כיצד חום, קור וכוח מכאני יכולים ליזום דחפים עצביים שמאפשרים לנו לחוש ולהסתגל לעולם שמסביבנו
- האוניברסיטה העברית
- ספטמבר 3, 2021
- האוניברסיטה העברית
- אוגוסט 17, 2021
- 4 תגובות
מחקר של חוקרי האוניברסיטאות העברית ו-וירצבורג הגרמנית, בראשות פרופ' יוני פרצוב ואוריה לנקרי-דיין, מצא כי היכולת של האדם לעבד חלקים נרחבים בשדה הראייה מייעלת את פעולת החיפוש שהוא מבצע. כתוצאה מכך מציעים החוקרים כי הבדלים בין-אישיים ביכולת העיבוד של שדה הראייה יכולים להסביר הבדלים בין-אישיים בביצוע במשימת חיפוש