קרנית אנושית המיוצרת במדפסת תלת-ממדית

קרניות אנושיות הודפסו, לראשונה אי פעם, בעזרת מדפסת תלת-ממדית על ידי מדענים מאוניברסיטת ניוקאסל. המשמעות היא שהשיטה תוכל לשמש בעתיד לשם הבטחת הספקה בלתי מוגבלת של קרניות אנושיות.

ד"ר Steve Swioklo ופרופסור Che Connon עם הקרנית הצבעונית [באדיבות: Newcastle University, UK]
ד"ר Steve Swioklo ופרופסור Che Connon עם הקרנית הצבעונית [באדיבות: Newcastle University, UK]
[תרגום מאת ד"ר נחמני משה]
קרניות אנושיות הודפסו, לראשונה אי פעם, בעזרת מדפסת תלת-ממדית על ידי מדענים מאוניברסיטת ניוקאסל. המשמעות היא שהשיטה תוכל לשמש בעתיד לשם הבטחת הספקה בלתי מוגבלת של קרניות אנושיות.

בתור השכבה החיצונית ביותר של העין האנושית, לקרנית יש תפקיד חשוב במיקוד הראייה. למרות זאת, קיים מחסור משמעותי בקרניות זמינות להשתלה, כאשר כעשרה מיליוני אנשים ברחבי העולם כולו זקוקים לניתוח על מנת למנוע עיוורון קרנית כתוצאה ממחלות כגון גרענת (trachoma), מחלת עיניים מידבקת. בנוסף, כחמישה מילוני בני אדם סובלים מעיוורון מוחלט בעקבות צלקות בקרנית הנוצרות כתוצאה מכוויות, פציעות, שריטות ומחלות. מחקר מסוג 'הוכחת רעיון', שפורסם זה מכבר בכתב העת המדעי Experimental Eye, מתאר כיצד תאי גזע (תאי סטרומה של קרנית אנושית) שמקורם בתורם קרנית בריאה עורבבו יחד עם החומרים אלגינט וקולגן ליצירת תמיסה שאותה ניתן להדפיס, כלומר תמיסה המשמשת בתור 'ביו-דיו'. בעזרת ביו-מדפסת תלת-ממדית פשוטה וזולה, הביו-דיו מקבל בהצלחה צורה של מעגלים מרכזיים הדומים לקרנית אנושית. התהליך נמשך פחות מעשר דקות של הדפסה.
Che Connon, פרופסור להנדסת רקמות מאוניברסיטת ניוקאסל, אשר הוביל את המחקר, אמר: "צוותי מחקר רבים ברחבי העולם מנסים להשיג את ביו-הדיו האידיאלי שיהפוך את התהליך הזה לאפשרי. "הג'ל הייחודי שלנו – שילוב של אלגינט וקולגן – שומר על תאי הגזע בחיים בעודו מוליד חומר שהינו מספיק קשיח לשמירת הצורה שלו ועדיין מספיק רך כך שיוכל לעבור דרך הזרבובית של מדפסת תלת-ממדית. "הישג זה מתבסס על העבודה הקודמת שלנו במסגרתה הצלחנו לשמור על התאים בחיים למשך שבועות בטמפרטורת החדר בתוך הידרוג'ל דומה. כעת יש בידנו ביו-דיו מוכן לשימוש המכיל תאי גזע, כזה המאפשר למשתמשים להתחיל ולהדפיס רקמות מבלי לגדל את התאים בנפרד". החוקרים גם הוכיחו שהם מצליחים לגדל קרנית המתאימה לתכונות הייחודיות של המטופל.
הממדים של הרקמה המודפסת נלקחו במקור מתוך קרנית ממשית. על ידי סריקת העין של המטופל, החוקרים היו יכולים להשתמש בנתונים לשם הדפסה מהירה של קרנית המתאימה לגודל ולצורת העין של המטופל הנזקק לה. מסביר החוקר הראשי: "הקרניות שהדפסנו במדפסת תלת-ממדית תצטרכנה כעת לעבור בדיקות נוספות ותידרשנה מספר שנים לפני שנוכל להשתמש בהן הלכה למעשה לשם השתלות. "יחד עם זאת, מה שהוכחנו הוא שניתן להדפיס קרניות בעזרת נקודות ציון שנלקחות מתוך העין של המטופל וגישה זו היא בעלת פוטנציאל למיגור המחסור הכלל עולמי בקרניות להשתלה".

תקציר המאמר

תקציר המאמר
הידיעה על המחקר

ד"ר Steve Swioklo ופרופסור Che Connon עם הקרנית הצבעונית [באדיבות: Newcastle University, UK]

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן