ממשלת בריטניה מתכננת להקל את ההגבלות על עריכת גנים במטרה להאיץ את המחקר ולאפשר ליבולים ולבע"ח שעברו עריכת גנים להגיע לשוק * בכל מקרה, מדובר בשינויים שאפשר היה לבצע בדרכים אחרות, אך במהירות הרבה יותר גדולה
נראה כי קצב הפיתוח של מולקולות קטנות בתור תרופות לקורונה מפגר אחרי קצב הפיתוח של טיפולים בעזרת חיסונים ונוגדנים
פרופ' אינגריסט ניסויים טבעיים מסייעים במענה לשאלות חשובות עבור החברה. לדוגמה: לאנשים שנולדו ברבעון הרביעי של שנת הלימודים יש יותר שנות השכלה והכנסה גבוהה יותר
פרס נובל לכימיה לשנת 2021 הוענק לשני חוקרים: בנימין ליסט (Benjamin List) ודיויד מק'מילן (David W.C. MacMillan) על "הפיתוח של אורגנו-קטליזה אסימטרית". (הידיעה תתעדכן)
מחצית הפרס הוענקה לסיוקורו מאנאבה מאוניברסיטת פרינסטון וקלאוס האסלמן, מכון מקס פלאנק ששכללו את מודלי האקלים וג'ורג'יו פריסי האיטלקי שעוסק במעבר בין מערכות פשוטות למורכבות * פריסי אמר באירוע ההכרזה: "ההבנה של משבר האקלים ניצבת על מדע מוצק" * הידיעה תתעדכן בהסברים המדעיים של וועדת פרס נובל
דיויד ג'וליוס וארדם פאטאפוטיאן (יליד בירות, לבנון) גילו את הקולטנים TRPV1, TRPM8 אפשרו להבין כיצד חום, קור וכוח מכאני יכולים ליזום דחפים עצביים שמאפשרים לנו לחוש ולהסתגל לעולם שמסביבנו
מנגנון פשוט יוכל להסביר את הצמיחה והשכפול העצמי של קדם-תאים (protocells) – האבות הקדמונים המשוערים של תאים חיים מודרניים
![יצירה של טיפת שמן: שמן (בצהוב) מצטבר בינות השכבות של הקרומית היוצרת את 'רִשְׁתִּית פְּלַזְמַת הַתָּא' (ER). הטיפות גדלות ובסופו של דבר ניתקות והופכות לחלק מהציטופלזמה. תהליך זה מתרחש רק במיקרו-מתחמים העתירים בסטרולים ואוליאוסינים לאורך הקרומית. [באדיבות המעבדה הלאומית ברוקהייבן]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/09/Lipid-Droplet-Formation-on-Endoplasmic-Reticulum1-240x173.png)
חוקרים, המנסים לחשוף את הפרטים באשר לאופן שבו צמחים מייצרים וצוברים שמן בתוכם, הצליחו לזהות רכיב חיוני חדש במנגנון זה. הם מצאו סטרול מסוים – מולקולה הדומה במבנה שלה לכולסטרול – הנוטלת תפקיד חיוני ביצירה של טיפות שמן
לפני שהדבר עלה בידה של גרמניה הנאצית, בעלות הברית שיבשו את התוכנית הזו ותפסו מטילי אורניום שהיו בלב התוכנית. גורלם של מרבית המטילים הללו עלום, אולם חלקם הגיעו לידי ארה"ב ומדינות אירופה. כימאים אמריקנים פיתחו שיטה לזיהוי המכרה ממנו הגיע האורניום
![לייזר מחמם משטחי סיליקון זעירים במיוחד [באדיבות: Steven Burrows/JILA]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/09/Ultra-Thin-Bars-of-Silicon1-168x180.jpg)
צוות פיזיקאים מאוניברסיטת קולורדו פתר את התעלומה שמאחורי תופעה ידועה בתחום הננו: מדוע מקורות חימום זעירים במיוחד מתקררים מהר יותר אם אורזים אותם באופן מהודק יותר
![אילוסטרציה של המגנט החדשני: אדום – קובלט; כחול – חמצן; צהוב – אבץ [באדיבות מעבדת ברקלי]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/09/2D-Magnetic-Coupling-1536x9211-1-240x144.jpg)
מגנט בעובי חד-אטומי במבנה דו-מימדי שפותח על ידי מדענים מאוניברסיטת ברקלי יוכל לקדם את הפיתוח של יישומים חדשים בתחומי המחשוב והאלקטרוניקה
מדענים הצליחו לשלב 'מסגרת אורגנית קוולנטית' ביחד עם אינסולין והדגימו כי השילוב יכול להפחית באופן משמעותי את רמות הסוכר בדם של עכברים סוכרתיים * אם התהליך יצליח בניסויים קליניים, ניתן יהיה לוותר על הזרקת האינסולין, ולהקל על חייהם ואיזונם של חולי הסכרת
החוקרים מהארווארד ו-MIT שפיתחו התקן חדשני המסוגל לזהות את נגיף הקורונה בדגימת רוק בתוך כשעה טוענים כי אמינות האבחון דומה ברמתה לזו המתקיימת בבדיקות PCR
דמיינו שיכולתם להצמיד כל דבר לעור שלכם מבלי להזדקק לדבק – ביו-חיישן, שעון, התקן תקשורת, אביזר אופנה – האפשרויות בלתי נדלות. זה בדיוק מה שהצליחו
צוות בינלאומי של אסטרונומים הפך לצוות המחקר הראשון שהצליח לזהות איזוטופים של פחמן באטמוספירה של ענק גזים
במה שצוטט בתור "התרומה המשמעותית ביותר שבינה מלאכותית (AI) סיפקה עד כה לקידום הידע המדעי של האנושות" חברת DeepMind בשיתוף "המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולארית" (EMBL) פרסמו את מסד הנתונים השלם ביותר לחיזוי המבנים התלת-מימדיים של חלבונים אנושיים
חוקרים מאוניברסיטת סארי פיתחו מודל של בינה מלאכותית המסוגל לזהות תרכובות כימיות המעודדות הזדקנות בריאה יותר – תוך סלילת מסלול אפשרי לעבר המצאות רוקחיות שתוכלנה להאריך את תוחלת החיים של בני האדם
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' מצאו שיטה להכנתו של פלסטיק מתכלה מתוך חלבונים צמחיים נפוצים בטבע המהווים חומר מתחדש. בהשראת קורי עכביש, חומר הפלסטיק החדשני מתנהג בצורה דומה לסוגי פלסטיק אחרים, וניתן לפרק אותו אפילו בבית
![תיאור תהליך ההעברה עבור מוליך למחצה דו-מימדי ביחד עם מגעים ננו-מודפסים (משמאל) וצילום של מצע שקוף וגמיש עם המבנה שהועבר אליו (מימין) [באדיבות: Victoria Chen/Alwin Daus/Pop Lab]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/07/2D-Semiconductor-With-Nanopatterned-Contacts-Manufacturing-1536x8741-1-240x137.jpg)
עד עתה כחמקמק מדי, אולם חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד טוענים כי הם הצליחו להביא לפריצת דרך בתחום זה
מדענים מאוניברסיטת סאות'המפטון שבבריטניה גילו כי ייתכן ושינויים בציר הסיבוב של כדור הארץ הם שעודדו את התפתחותם ושגשוגם של החיים המורכבים למרות האקלים הקיצוני ביותר ששרר אי-פעם על פני כדור הארץ
זרז המפרק תרכובת כלור (perchlorate) במים יוכל לסייע בניקוי הקרקע בכוכב הלכת מאדים במהלך מגורים מאויישים על מאדים. זה חומר שמצטבר בצמחים והופך אותם רעילים אם לא מוציאים אותו מהמים שאיתם ישקו את הצמחים שישרתו בני אדם שיטוסו לשם
משימות עתידיות לחקר החלל במערכת השמש תתמקדנה בחיפוש חיים חוצניים ובראשן קליפר אירופה שתטוס לירח הצדקי הגדול ב-2024, אולם חיים אלו עשויים שלא להיות דומים לחיים על פני כדור הארץ. שיטת אנליזה חדשה מסוג ספקטרוסקופיית מסות עשויה לאפשר גילוי חיים חוצניים מהסוג החייזרי
במחקר חדש שנערך על ידי צוות מחקר בלגי נמצא כי המתכות ברזל וניקל נמצאות באטמוספירות של שביטים המשייטים במערכת השמש שלנו, אפילו אלו הנמצאים הרחק מהשמש. הממצאים הושגו בעזרת נתונים שנאספו מתוך הטלסקופ הגדול מאוד אשר שוכן על ההר סרו פאראנאל, בגובה 2,635 מטר במדבר אטקמה שבצפון צ'ילה
החדרה בלחץ של תמיסות מימיות לתוך חומרים ננו-נקבוביים דוחי מים, כגון זאוליטים ושלדות אורגניות מתכתיות, תוכל לסייע בפיתוח של מערכות יעילות במיוחד לספיגת אנרגיה וזעזועים. יכול להגן על חיילים כמו גם על נהגים וספורטאים
תרכובת חדשה עשויה להחליף את החומרים הרעילים כספית-קדמיום-טלוריד (HgCdTe) וכן גליום-ארסניד (GaAs) המשמשים בתור מוליכים למחצה לפחות ביישומים של חישה בתחום האינפרה אדום הקרוב
