דר. משה נחמני

פרופ' עמנואל שרפנטייה. באדיבות קרן פרס וולף

פרס נובל בכימיה לשנת 2020 הוענק למדעניות שפיתחו את "המספרים הגנטיות" קריספר מיד אחר הזכיה בוולף

  • 5 תגובות
איור של הגלקסיה והחור השחור הענק שבמרכזה. החור השחור ממיר חלק מהחומר שהוא סופח לקרינה אנרגטית (בגווני כחול), בעוד שהגלקסיה ממשיכה ליצור כוכבים חדשים (אזורים סגולים). [קרדיט איור: מייקל הלפנביין\אוניברסיטת ייל - M. Helfenbein / Yale University]

רוג'ר פנרוז ושני מגלי החור השחור במרכז הגלקסיה זכו בפרס נובל לפיזיקה

  • 11 תגובות
הסבר על גילוי נגיף הפטיטיס C. איור: וועדת פרס נובל

מגלי נגיף צהבת C זכו בפרס נובל לרפואה

  • אין תגובות
הזוכים הם: הארווי אלטר מארה"ב מייק האוטון מבריטניה וצ'ארלס רייס מארה"ב
תמונת מיקרוסקופ מנהור סורק של ננו-רצועת גרפן מתכתית בפס-צר. הכתמים הלבנים מתייחסים לאורביטלות המאוכלסות באלקטרון יחיד שאורגנו באופן מוקפד לשם ייצור מצבים מוליכים ארוכי טווח. הרוחב של רצועה זו הוא 1.6 ננומטרים בלבד. [באדיבות: Daniel Rizzo מאוניברסיטת ברקלי]

מעגלים חשמליים מפחמן מתכתי לשם פיתוח טרנזיסטורים מהירים ויעילים יותר

  • 2 תגובות
טרנזיסטורים המבוססים על פחמן ולא על סיליקון יוכלו להאיץ את מהירות המחשוב ולצמצם את צריכת האנרגיה של מכשירים כגון מחשבים, טלפונים ניידים ודומיהם
פני השטח של נוגה והאטמוספירה שלו, כאשר פוספינים נמצאים בגובה העננים. איור: ESO

האם התגלה סמן כימי לאפשרות של חיים על פני נוגה?

  • אין תגובות
אסטרונומים גילו פרודה נדירה – פוספין – בעננים של הכוכב נוגה. על פני כדור הארץ, גז זה מופק רק בתעשייה או שהוא נפלט על ידי חיידקים החיים בסביבה מוגבלת חמצן
הכנה ואומדן של תכונות פיזיקו-כימיות של הידרוגלים אלגנטיים בסיסים חדשניים עם מים מוגזים [באדיבות אוניברסיטת טוקיו, יפן]

חומר חדשני המסייע בריפוי פצעי עור

  • 4 תגובות
במסגרת מחקר פורץ דרך, מדענים הצליחו לפתח שיטה חדשה שאינה דורשת ציוד מיוחד וניתנת לביצוע בטמפרטורת החדר על מנת לייצר הידרוג'ל בסיסי תוך חמש דקות, חומר היכול לשמש בכל הליך
כל הפלסטיק הזה שכולנו צורכים לא נעלם פשוט ברגע שאנחנו כבר לא משתמשים בו יותר. אילוסטרציה: pixabay.

כימאים הצליחו למחזר פלסטיק יציב

  • 4 תגובות
כימאים ממכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה (MIT) הצליחו לפתח שיטה לשינוי חומרים מסוג פלסטיק תרמוסטי באמצעות מחבר כימי תוך הפיכתם לקלים יותר לפרוק, ועדיין לשמר את החוזק המכאני ההופך אותם לכה שימושיים
אוכמניות. מתוך jumpstory

חומרים נוגדי חמצון מתוך אוכמניות ואפרסמון

  • תגובה אחת
הזנת אוכלוסיית העולם, ההולכת וגואה, באופן בר-קיימא אינה משימה פשוטה. לשם כך, מדענים בוחנים אפשרויות להמרת תוצרי לוואי ופסולת של פירות וירקות, כגון קליפות ומחית הנוצרים במהלך עיבוד מזון, לרכיבי
סלסילת מזון טבעוני. מתוך jumpstory

מניעת זיהום מזון בזכות ציפויים חדשים

  • אין תגובות
צבע מקרר. איור: באדיבות החוקרים, UCLA

צבעים לבנים במיוחד לשם קירור בניינים

  • 5 תגובות
הדור הסלולארי החמישי. איור: Image by ADMC from Pixabay

לרשתות אלחוטיות מהדור החמישי יש השפעות בריאותיות זניחות

  • 19 תגובות
תיאור סכמטי של מערומי נגיפים פוטו-פעילים בצורת מוט המודבקים יחדיו בעקבות התגובה עם חומר הצבע (פינה ימנית עליונה)

חומרי צבע ונגיפים יוצרים יחדיו חומר חדשני

  • אין תגובות
עיצוב של המבנה הפוטוני הלוכד בתוכו שני פוטונים. הפוטונים נעים לאורך הכיוון האופקי, כל אחד מהם לאורך הזרוע של הצלב. החורים ממוקמים כך ששני הפוטונים נלכדים בנקודת המרכז שבה נחצים שתי הזרועות של הצלב. העקומות הכחולה והאדומה מייצגות את העוצמה של השדות החשמליים של הפוטונים התואמים להם. הפוטונים מגיבים בעקבות חוסר הליניאריות של הגביש היוצר את הצלב. [באדיבות: Eric Proctor]

מחשוב קוונטי בטמפרטורת החדר

  • 2 תגובות
ננו-חוטי חלבון (ירקרק) הנגזרים מתוך החיידק Geobacter (רקע) נמצאים בין אלקטרודות (זהב) תוך יצירת גלאי ביו-אלקטרוני המשמש לאיתור ביו-מולקולות (אדום). [באדיבות: UMass Amherst/Yao lab]

"מחלבונים של חיידקים לגלאי אמוניה"

  • אין תגובות
נגיף הקורונה. איור: Jimpstory

בדיקת קורונה חדשה מאתרת דנ"א נגיפי בתוך דקות

  • 2 תגובות
אובדן חושי הטעם והריח שדיווחו חולי קורונה רבים. המחשה: shutterstock

האם אובדן חושי הריח והטעם מהווה סימן מקדים לקורונה?

  • 5 תגובות
ערימת צמיגים משומשים. צילום: Image by Pexels from Pixabay

כימאים מצאו שיטה למיחזור צמיגים משומשים

  • 4 תגובות
תהליך הפוטוסינתזה. איור: Image by Markéta Machová from Pixabay

נחשף חלק חיוני נוסף בתהליך הפוטוסינתזה

  • תגובה אחת
יריעת גרפן. מקור: AlexanderAlUS / Wikimedia.

איך ממירים פסולת לחומר הכימי החשוב גרפן?

  • 7 תגובות
הדמיה של התפוצצויות סופרנובה של הכוכבים הענקיים הראשונים שהתגבשו בנתיב החלב. הכוכב J0815 + 4729 נוצר מהחומר שנפלט על ידי הסופרנובות הראשונות הללו. תמונה באדיבות גבריאל פרז, SMM (IAC).

אסטרונומים איתרו כמויות חמצן באטמוספירה של כוכב עתיק

  • 8 תגובות
הבדלים בסביבה התאית (חומציות ומטבוליזם) משפיעים על יכולת ההתמוססות של תחמוצות מתכת, בדוגמה הנוכחית תחמוצת נחושת (CuO). החוקרים שיערו כי אילוח של התחמוצת באטומי ברזל יוכל לספק חלון טיפולי למאבק בסרטן. המשמעות – קצב שחרור שיהיה מהיר מספיק על מנת להתמקד בתאי הסרטן, אולם כזה המואט משמעותית בתאים בריאים.

ננו-חומרים מבוססי נחושת יכולים להשמיד תאי סרטן

  • אין תגובות
מולקולת האמוניה - NH3. Image by Colin Behrens from Pixabay

ייצור אמוניה מהחנקן שבאטמוספירה נעשה פשוט יותר בזכות זרז חדשני

  • 3 תגובות
גלאי הזיעה של חוקרי Caltech

גלאי זיעה לביש לזיהוי חומצות שתן הגורמות לשיגדון (גַאוּט)

  • 4 תגובות
אנזימים ביולוגיים. איור: shutterstock

אנזימים ביולוגיים בתור מקור למימן

  • אין תגובות

שיטה נקייה ונוחה לחמצון של משטחי פלסטיק

  • אין תגובות
מיקרו-רובוטים לניקוי פסולת רדיואקטיבית

מיקרו-רובוטים לניקוי פסולת רדיואקטיבית

  • 3 תגובות
נוף של צביר כוכבים צעירים ( בני מיליון שנים), המכונה ערפילית צפון אמריקה או הערפילית הפלסיאנית (למעלה מימין). זו גרסה נקיה ומעובדת של התמונה המקורית של טלסקופ החלל שפיצר. NASA/JPL-Caltech. איור: shutterstock

האם אבני הבניין של החיים נוצרו בעננים בין-כוכביים?

  • תגובה אחת
מבנה העלה המלאכותי. Virgil Andrei, Bertrand Reuillard & Erwin Reisner

עלה מלאכותי לייצור גז נקי

  • 2 תגובות
זוכי פרס נובל בכימיה לשנת 2019: באניסטר גודאינף, מנלי סטנלי וויטנגהם ואקירה יושינו. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל בכימיה לשנת 2019 למפתחי סוללות ליתיום-יון

  • אין תגובות
מיקומו של כוכב הלכת pegasi-51b, כוכב הלכת הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש. איור: ועדת פרס נובל

גילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש – שינה את תפיסתנו על היקום

  • 10 תגובות
זוכי פרס נובל לפיזיקה ג'יימס פיבלס, מישל מאיור ודידיה קלו. איור: ועדת פרס נובל

מגלי כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש ומפתח התיאוריה הקוסמולוגית זכו במשותף בפרס נובל לפיזיקה

  • אין תגובות
איור 2 המנגנון לחישת חמצן שעליו זכו חתני פרס הנובל לשנה זו הוא בעל חשיבות בסיסית בפיזיולוגיה, למשל, עבור המטבוליזם ומערכת החיסון שלנו ועבור היכולת שלנו להתאמן ברמות נמרצות משתנות. גם תהליכים פתולוגיים רבים מושפעים ממנגנון זה. חוקרים רבים מתמקדים היום בפיתוח תרופות חדשות שתוכלנה לעכב או לשפעל את מנגנון חישת החמצן, זאת במטרה לשפר את הטיפולים באנמיה, סרטן ומחלות אחרות. איור: ועדת פרס נובל לרפואה

שלושה חוקרים שבחנו כיצד התאים חשים את רמות החמצן זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2019

  • 2 תגובות
גילוי מוקדם של סרטן. איור: Image by mohamed Hassan from Pixabay

ביו-שבב ננוטכנולוגי לאיתור רמות מזעריות של סמני מחלה

  • אין תגובות
לאחר חשיפתו לאור השמש במשך עשר דקות, הפולימר המוצק (משמאל) מתפרק ונעלם (מימין) [באדיבות: Paul Kohl]

פולימר המתפרק באופן עצמי בחשיפה לשמש

  • 2 תגובות
הדמיה תלת ממדית של חיישן המקיף חלק מהלב. צילום: אוניברסיטת קרנגי מלון

טכנולוגיה חדשנית מסוג 'איבר-על-שבב' פותחה ע"י חוקר ישראלי

  • אין תגובות
סכימה של מפעלי חיידקים הצורכים פחמן דו-חמצני/מים/חנקן/חמצן ופולטים בחשיפה לקרני השמש בנזין/ביו-דלק/ביו-פלסטיק/דשנים [תמונה מתוך המאמר המתאר את המחקר]

ננו-יצורים שצורכים אור ופחמן דו-חמצני ומיצרים פלסטיק ודלק

  • 2 תגובות
תיאור ביד אמן של מקרו-טבעת הנקשרת לחלבון מטרה (תמונה באדיבות: University of Basel, Basilius Sauter | CC BY-SA 3.0)

לומדים מהטבע – חומרים חדשים לשימוש כתרופות

  • אין תגובות
תיאור סכמטי של הסוללה החדשנית – אנודה נוזלית למחצה הבאה במגע ישיר ומספק עם אלקטרוליט קרמי

אנודה מתכתית נוזלית למחצה בסוללות חדשניות

  • 2 תגובות
נוירונים בתלת ממד. איור: shutterstock

חוקרים הצליחו להצמיח רשתות מוח פעילות

  • תגובה אחת
מודלים חדשים על בסיס למידה עמוקה חוזים את יחסי הגומלין בין אטומים במולקולות אורגניות. מודלים אלו יסייעו לביולוגים מיחשוביים ולמפתחי תרופות להבין מחלות ולטפל בהן ביעילות רבה יותר. באדיבות אוניברסיטת פלורידה

תבונה מלאכותית ומכאניקת הקוונטים יסייעו לגלות תרופות

  • 4 תגובות
סופרנובה של כוכב קורס. (collapsar) (NASA Goddard Space Flight Centre)

האם סופרנובה היא המקור למתכות הכבדות על פני כדור הארץ?

  • 6 תגובות
השלב מתאים לשיתוף בין-מולקולארי. טמפרטורות גבוהות יותר, ומפלי טמפרטורה תלולים – כמו אלו שאפיינו את הנקבוביות הצרות והמלאות במים שהתקיימו בתוך סלעים וולקניים ואשר בתוכן יכולה הייתה להתבצע הסינתזה של הדנ"א הקדמוני. צילום: דיטר בראון

כיצד נוצרה מולקולת הדנ"א הראשונה?

  • 2 תגובות
מכונית מונעת במימן של BMW. צילום מתוך ויקימדיה קומונס

חומר חדשני שיוכל לחולל פריצת דרך ברכבי מימן

  • 16 תגובות
מזבלה של פסולת אלקטרונית. צילום: shutterstock

מיחזור נקי ויעיל של פסולת אלקטרונית

  • 6 תגובות
מערכת חלבון-דנ"א זו הורכבה על ידי משולש של דנ"א בעל שלוש זרועות של גדילים משלימים תוך קבלת כלובים טטראהדרלים המורכבים משש דופנות של דנ"א וחלבון טרימרי [באדיבות: Nicholas Stephanopoulos]

אבני בנין של דנ"א וחלבונים יוצרים מבנים של כלוב

  • אין תגובות
פולימר (שמאל; חומר לבנבן) המתכווץ בתגובה לאור כחול (ימין). [באדיבות: Jonathan Barnes], אוניברסיטת וושינגטון

חומר דמוי שריר המתרחב ומתכווץ בתגובה לאור

  • 2 תגובות
עכביש טווה קורים. צילום: shutterstock

חידקיים יוכלו לייצר חלבונים לשימוש בחלל

  • 4 תגובות
המבנה המולקולארי של זרז המנגן החדיש בתוך מים [באדיבות: אוניברסיטת גטינגן]

חלופה ירוקה לייצור תרופות

  • אין תגובות
ננו-חלקיקים דו-מימדים המגיבים עם תאי גזע ומכווינים את ההתמיינות שלהם לתאי סחוס [באדיבות: Texas A&M University College of Engineering]

גישה רפואית חדשנית לטיפול בדלקת מפרק העצם

  • 3 תגובות
תמונה של הגלאי החדשני המשולב בתוך תחבושת טקסטיל-סיליקון [באדיבות: Matthew Brown]

גלאים לבישים בתור עור המסייע בריפוי פצעים

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש