אסטרונומים איתרו כמויות חמצן באטמוספירה של כוכב עתיק

אסטרונומים איתרו כמויות חמצן גדולות באטמוספירה של אחד מהכוכבים העתיקים ביותר – 'כוכב פרימיטיבי' אותו הם מכנים J0815+4729. ממצאים חדשים אלו מספקים רמז חשוב באשר לאופן שבו חמצן ויסודות חשובים אחרים נוצרו בדור הראשון של הכוכבים ביקום

הדמיה של התפוצצויות סופרנובה של הכוכבים הענקיים הראשונים שהתגבשו בנתיב החלב. הכוכב J0815 + 4729 נוצר מהחומר שנפלט על ידי הסופרנובות הראשונות הללו. תמונה באדיבות גבריאל פרז, SMM (IAC).
הדמיה של התפוצצויות סופרנובה של הכוכבים הענקיים הראשונים שהתגבשו בנתיב החלב. הכוכב J0815 + 4729 נוצר מהחומר שנפלט על ידי הסופרנובות הראשונות הללו. תמונה באדיבות גבריאל פרז, SMM (IAC).

[תרגום מאת ד"ר נחמני משה]

צוות בינלאומי של אסטרונומים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ומאוניברסיטת קיימברידג' איתר כמויות חמצן גדולות באטמוספירה של אחד מהכוכבים העתיקים ביותר – 'כוכב פרימיטיבי' אותו הם מכנים J0815+4729. ממצאים חדשים אלו, שהתקבלו בעזרת מצפה הכוכבים בהוואי ולאחר ניתוח ההרכב הכימי של הכוכב העתיק, מספקים רמז חשוב באשר לאופן שבו חמצן ויסודות חשובים אחרים נוצרו בדור הראשון של הכוכבים ביקום. הממצאים פורסמו זה מכבר בכתב העת המדעי The Astrophysical Journal Letters.

"התוצאות הללו מרגשות מאוד. הן מספקות לנו תובנות אודות הזמנים הקדומים ביותר של היקום, זאת בעזרת הכוכבים הנמצאים בחצר האחורית של הגלקסיה שלנו," אמר החוקר הראשי John O'Meara. "אני מתרגש לגבי העתיד הקרוב שבו נוכל לקבל תוצאות דומות וכך נוכל להשיג תובנות טובות יותר באשר ליצירה המוקדמת ביותר של חמצן ויסודות אחרים ביקום הצעיר שלנו".

חמצן הוא היסוד הנפוץ ביותר ביקום, לאחר מימן והליום, והוא חיוני לכל צורות החיים על פני כדור הארץ. בנוסף, הוא מהווה את הבסיס הכימי של תהליך הנשימה ואבן הבניין של פחמימות. חמצן הוא גם היסוד העיקרי בהרכב של קרום כדור הארץ. אולם, חמצן לא היה קיים ביקום הקדמוני; חמצן נוצר באמצעות היתוך גרעיני שהתרחש עמוק בתוככי מרבית הכוכבים המסיביים, כוכבים בעלי מסות הגדולות לפחות פי עשרה ממסת השמש שלנו. הבנת המקור לייצור הקדמוני של חמצן, ושל יסודות אחרים, מחייב לימוד של הכוכבים העתיקים ביותר שעדיין קיימים. הכוכבJ0815+4729 הוא כוכב מעין זה; הוא נמצא במרחק של חמשת אלפי שנות אור מכדור הארץ, לכיוון קבוצת הכוכבים לינקס.

"כוכבים כדוגמת כוכב זה מוגדרים ככוכבים חלולים," מסביר אחד מהחוקרים. "זאת לאור הפיזור הכדורי שלהם מסביב לשביל החלב, זאת בניגוד לפיזור המוכר יותר בצורת דיסקה שטוחה של כוכבים צעירים יותר הכוללים את השמש שלנו". כוכבים חלולים כדוגמת J0815+4729 הם באמת כוכבים עתיקים, ומאפשרים לפיכך לאסטרונומים הצצה לתהליך הייצור המוקדם ביותר של יסודות ביקום שלנו.

איסוף הנתונים, שהתקבלו בעזרת טלסקופ, חייב צפייה של יותר מחמש שעות רצופות בכוכב לאורך לילה שלם, ואלו שימשו למדידת הריכוזים של 16 צורונים כימיים באטמוספרה של הכוכבים, לרבות חמצן. "ההרכב הבסיסי של הכוכב מראה כי הוא נוצר במהלך מאות מיליוני השנים הראשונות לאחר המפץ הגדול, כנראה מהחומר שפוזר מהסופרנובה הראשונה בשביל החלב," מסביר אחד מהחוקרים. הנתונים שנאספו בעזרת הטלסקופ חשפו הרכב כימי בלתי רגיל. בעוד שההרכב כולל כמויות גדולות יחסית של פחמן, חנקן וחמצן – בקירוב עשרה, שמונה ושלושה אחוזים בהתאמה מהריכוז הנמדד בשמש שלנו – יסודות אחרים כגון סידן וברזל היו בריכוזים של כמיליונית מזו שבשמש שלנו. "רק מעטים כוכבים כאלו ידועים בגלקסיה החלולה שלנו, אולם אף אחד מהם לא מכיל כמויות גדולות כאלו של פחמן, חנקן וחמצן, בהשוואה לריכוז הברזל שבתוכם," מוסיף ואומר אחד מהחוקרים.

למאמר המדעי

להודעה של החוקרים

עוד בנושא באתר הידען:

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. אילן שבת
    צמחים נושמים חמצן ופולטים פד"ח בדיוק כמונו – זהו תהליך הנשימה שלהם.
    צמחים מסויימים, בתנאים מתאימים, מבצעים פוטוסינטזה, ובתהליך הזה אכן פולטים חמצן.
    החמצן אינו תוצר לוואי של מטבוליזם.

    אתה צודק שעודף חמצן הוא רעיל, אבל גם עודף מים יכול להיות מסוכן (ובעצם – עודף כל דבר).

  2. חמצן זה חומר לואי (רעל) שנוצר מתהליך נשימה של צמחים. הרעל (חמצן) התמלא ונצבר בעולם ואיים על החיים בכדור הארץ. חמצן בריכוז גבוה הוא חומר שמשמיד תאים חיים.
    למזלנו נוצר אורגניזם שצרך את החמצן הזה ואנחנו בני האדם התפתחנו ממנו בתהליך האבולוציה. יתכן שהכוכב שנתגלה עם החמצן התחיל שלב של יצירת חיים כמו כאן בכדור הארץ

  3. תם
    דרך אחת לגלות חמצן היא להסתכל על האור של הכוכב כאשר הפלנטה עוברת לפניו. חלק מהאור עובר דרך האטמוספירה, והרכבו משתנה בהתאם לאור שנבלע ע"י האטמוספירה.

    אם תיקח פריזמה ותעביר דרכה אור לבן, תקבל את כל צבעי הקשת. אבל, אם תשים גז בדרך, אז חלק קטן של האור יבלע, בהתאם לסוג הגז.

  4. שאלה,
    איך יודעים שיש חמצן על כוכב מרוחק 5000 שנות אור ?
    איך יודעים את גיל הכוכב

  5. כוכב עתיק במרחק של 5000 שנות אור מכדור הארץ? הוא לא היה צריך להימצא במרחק של מאות מיליוני שנות אור משביל החלב?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן