פרס נובל בפיזיקה לשנת 2019 הוענק לשלושה חוקרים: מחצית מהפרס הוענקה לחוקר ג’יימס פיבלס על תגליותיו התיאורטיות בקוסמולוגיה פיזיקלית ובעיקר על קרינת הרקע הקוסמית, והמחצית השנייה במשותף לשני החוקרים מישל מאיור ודידייה קוולוז על הגילוי של כוכב לכת המקיף כוכב מחוץ למערכת השמש
פרס נובל בפיזיקה לשנת 2019 הוענק לשלושה חוקרים: מחצית מהפרס הוענקה לחוקר ג’יימס פיבלס על תגליותיו התיאורטיות בקוסמולוגיה פיזיקלית ובעיקר על קרינת הרקע הקוסמית, והמחצית השנייה במשותף לשני החוקרים מישל מאיור ודידייה קוולוז על הגילוי של כוכב לכת המקיף כוכב מחוץ למערכת השמש.
פרס נובל בפיזיקה לשנת 2019 מוענק עבור תובנות חדשות אודות המבנה וההיסטוריה של היקום, ועבור הגילוי הראשון אי פעם של כוכב לכת החג מסביב לכוכב דמוי-שמש מחוץ למערכת השמש שלנו. תגליות אלו שינו לעד את ההבנה שלנו באשר לעולם בו אנו חיים.
חתן פרס הנובל לפיזיקה לשנת 2019 James Peebles לקח על עצמו להתמודד מול היקום כולו, על כל מיליארדי הגלקסיות וצברי הגלקסיות שבתוכו. המסגרת התיאורטית שהוא פיתח במשך שני עשורים מהווה את הבסיס להבנתו המודרנית באשר להיסטוריה של היקום, החל מהמפץ הגדול וכלה בימינו אלו.
חתני פרס הנובל בפיזיקה לשנת 2019 Michel Mayor ו- Didier Queloz חקרו את גלקסיית הבית שלנו, גלקסיית שביל החלב, במטרה לחשוף עולמות בלתי מוכרים. בשנת 1995 הם חשפו את התגלית הראשונה שלהם של כוכב מחוץ למערכת השמש שלנו, כוכב חוץ-מערכת השמש, החג מסביב לכוכב דמוי-שמש, שכונה בשם 51 פגסי בי.
התגלית של שניים מחתני פרס הנובל לפיזיקה לשנת 2019 מישל מאיור ודידייה קוולוז החלה מהפכה של ממש בתחום האסטרונומיה ומאז תגליתם הראשונה התגלו עוד 4000 כוכבים חוץ-מערכת השמש בגלקסיית שביל החלב. עולמות מוזרים חדשים עדיין נחשפים מדי פעם בפעם כיום, עולמות בעלי מגוון עצום של גדלים, צורות ומסלולים, כאשר מרביתם אינם דומים כלל לזו שלנו, הכוללת שמש וכוכבי לכת החגים סביבה. תגליות אלו הובילו חוקרים לפתח תיאוריות חדשות באשר לתהליכים הפיזיקליים האחראים לבריאתם של כוכבים.
הבראשית של קוסמולוגית המפץ הגדול (להרחבה)
חמשת העשורים האחרונים מהווים את תור הזהב של עולם הקוסמולוגיה, חקר הבריאה וההתפתחות של היקום שלנו. בשנות השישים, הונחה התשתית שתסיט את תחום הקוסמולוגיה מהשערות בלבד למדע מוצק. חוקר המפתח בשינוי זה היה ג’יימס פיבלס, אשר התגליות המוכחות שלו שמו את תחום הקוסמולוגיה על המפה המדעית, תוך שהוא מעשיר את מלוא התחום המחקרי הזה. הספר הראשון שהוא פרסם קוסמולוגיה פיזיקלית (1971), נתן השראה לדור שלם של פיזיקאים שהמשיכו לתרום להתפתחותו של התחום, לא רק באמצעות השערות תיאורטיות אלא גם על בסיס תצפיות ומדידות. המדע, ורק הוא, יוכל לתת תשובות לשאלות הבסיסיות באשר למקור מוצאנו ולמקום שאליו אנו מתקדמים; תחום הקוסמולוגיה השתחרר מרעיונות אנושיים כמו אמונה ומשמעות קיומית. התפתחות זו מהדהדת את המילים של אלברט איינשטיין מתחילת המאה הקודמת שקבע כי התעלומה של העולם היא הבנתו המלאה.
הסיפור של היקום, נרטיב מדעי של התפתחות התבל, הפך למוכר רק במהלך מאה השנים האחרונות. קודם לכן, היקום נתפס בתור מבנה נייח ונצחי, אולם בשנות העשרים אסטרונומים גילו כי כל הגלקסיות נעות הרחק זו מזו וגם מהגלקסיה שלנו. היקום מתרחב. כעת אנו יודעים שהיקום הנוכחי שונה מזה של אתמול והוא יהיה שונה גם מזה של מחר.
מה שהאסטרונומים ראו בשמים כבר נחזה על ידי אלברט איינשטיין במסגרת תורת היחסות עוד בשנת 1916, התאוריה המהווה היום את הבסיס של כל החישובים בקנה מידה גדול של היקום. כאשר איינשטיין גילה שהתיאוריה שלו מובילה למסקנה כי היקום מתפשט, הוא הוסיף סייג למשוואות שלו (הקבוע הקוסמי) אשר יאזן את ההשפעות של כוח המשיכה ובלעדיו היקום יהפוך ליקום שעומד מלכת. במשך העשור שלאחר מכן, מרגע שהתפשטות היקום נצפתה בברור, סייג זה לא נדרש יותר. איינשטיין התייחס לסייג זה בתור המשגה הגדול בחייו. לא היה לו כל מושג שהקבוע הקוסמולוגי יחזור לקדמת הבמה המדעית של תחום הקוסמולוגיה בשנות השמונים, לא מעט בזכות תרומותיו המחקריות של ג’יימס פיבלס.
ראיונות במיוחד לאתר הידען:
- פרופ’ צבי מזא”ה מאוני ת”א: מדע כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש פורח בזכות גאונותו של מישל מאיור, והמכשיר שבנה
- פרופ’ יואל רפאלי מאוני’ ת”א: “זוכה הנובל ג’ים פיבלס הוביל את המחקר התיאורטי בקוסמולוגיה במשך עשורים”
שיפור טכנולוגי בתחום הספטרוסקופיה איפשר את גל גילויי כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש”
השחר המפציע מעל שמים רחוקים / מייקל ד’ למוניק
