עברו יותר מ-50 שנה מאז שאסטרונומים הציעו לראשונה את "החומר האפל", שנחשב לצורת החומר הנפוצה ביותר ביקום. למרות זאת, אין לנו מושג מהו החומר האפל. אף אחד לא ראה את החומר האפל ישירות או ייצר אותו במעבדה. אבל האם יש תיאוריות מתחרות שמסבירות את אותן נתונים טוב יותר?
לפי מחקר חדש, "יקום ראי" בלתי נראה של חלקיקים שיש לו אינטראקציה עם העולם שלנו רק דרך הכבידה יכול להיות המפתח לפתרון תעלומה גדולה בקוסמולוגיה כיום – בעיית קבוע האבל
בעקבות הסרט החדש של מארוול "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" המתרחש במולטיברס, החלטתי לפרק בכתבה קצרה את המשמעות של יקומים מקבילים ואת הסיבות להאמין בקיומם. לטעמי, המדע עולה על כל דמיון, גם על הדמיון של מארוול.
חוקרים מפראג פרסמו בכתב העת היוקרתי Physical Review Letters מודל חלופי לחומר האפל המבוסס על MOND שמצליח לנבא את קיומה של קרינת הרקע הקוסמית. מדובר בהישג משמעותי שמודל MOND כשל עד כה בלהסביר, ועל כך ספג את עיקר הביקורת נגדו. המחיר? שני שדות חדשים בטבע. כותבי המאמר מקווים בעתיד להוכיח את קיומו בעזרת טביעות האצבע הייחודיות של המודל על גלי הכבידה.
המדענים גילו כך חלק מהבאריונים החסרים של היקום, ואישרו בכך ש-80-90% מהחומר הרגיל נמצא מחוץ לגלקסיות, תצפית שתעזור להרחיב את המודלים של התפתחות גלקסיות.
למרבה ההפתעה, התגלה לאחרונה שהחומר האפל נעדר מהאזורים הפנימיים של חלק מהגלקסיות, במיוחד אלה הגדולות מגלקסיית שביל החלב שלנו, ובעיקר ביקום המוקדם של לפני כעשרה
פרופ' יהלום הסביר מדוע מהירות הסיבוב של החומר בגלקסיות אינה יורדת ככל שמתרחקים ממרכז הגלקסיה החל מהשוליים, אלא נותרת זהה או אף עולה * ההערכה היא שחומר אפל מעורב בתהליך. לטענת פרופ' יהלום ועמיתיו, אפשר להסביר תופעות אלו לפי תורה המכונה תורת השיהוי – משך הזמן שלוקח להשפעת אירוע במרכז הגלקסיה להתפשט עד לקצותיה.
עקבות של הפלוטוניום הרדיואקטיבי נמצאו במינרל ים עמוק באוקינוס השקט, אשר מהווה ארכיון בן מיליוני שנים של חומר מכדור הארץ אך גם של אבק קוסמי השוקע עליו
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שותפה לגילוי בעזרת מודל ממוחשב של עדשת כבידה
חוקרים ברחבי העולם מחפשים הסבר לתעלומת החומר האפל ולבעיית ההיררכיה. שתי הבעיות נראות שונות לחלוטין, אך לטענת חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס גוטנברג שבגרמניה ניתן ליישב את שתיהן בעזרת ממד חמישי קומפקטי. המודל המשוער לא סותר הנתונים הנסיוניים שהתגלו במאיצים הנוכחיים וחוזה חלקיק חדש בעל מסה של 30TeV העשוי להתגלות במאיצים עתידיים
הסטודנט בלימודי מוסמכים לשעבר בדיוויס ג'ן-וויי סו, פסנכט ועמיתים השתמשו בעידוש כבידתי כדי לקבוע גבול לחמימות וכתוצאה מכך למסה של החומר האפל. הם מדדו את
חוקרים שצפו לראשונה בתצפיות ישירות גילו חוטים מסיביים בין גלקסיות באשכול מתהווה בראשית היקום. חוטים אלה משתרעים על פני למעלה ממיליון פרסק
כך מתאר פרופ' יואל רפאלי מאוניברסיטת תל אביב ועמיתו של פיבלס בראיון לאתר הידען את זוכה פרס נובל לשנת 2019
פרס נובל בפיזיקה לשנת 2019 הוענק לשלושה חוקרים: מחצית מהפרס הוענקה לחוקר ג'יימס פיבלס על תגליותיו התיאורטיות בקוסמולוגיה פיזיקלית ובעיקר על קרינת הרקע הקוסמית, והמחצית
פיזיקאים העוסקים בתחום האטומי של היתוך גרעיני הצליחו להשיג את חישובי המחשוב המדויקים ביותר בעולם באשר לנתונים האטומיים של יוני ניאודימיום המשמשים באנליזה של האור
תלת-מימן (Trihydrogen), או H3+, נחשבת על ידי מדענים רבים בתור הפרודה שיצרה את היקום שלנו. חוקרים השתמשו בלייזרים מהירים במיוחד על מנת לשפוך אור על
כך אומרים מנהלי הפרויקט לקראת פתיחתם המחודשת של שני המצפים המאפשרים ביחד גילוי של גלי כבידה. מצפה וירגו באיטליה יחזור אף הוא לפעול, גם הוא
חוקרים פיתחו מודל חדש להבנת היקום שיכול לפתור את חידת האנרגיה האפלה. במאמר חדש מוצעת תפיסה חדשה למבנה היקום, הכוללת את האנרגיה האפלה, ליקום הנע
מדענים מאוניברסיטת אוקספורד הציעו תאוריה חדשה שמסבירה את המקור לחומר האפל והאנרגיה האפלה. המאמר החדש שפורסם מאחד את שתי התופעות המסתוריות לתופעה אחת – חלקיקים
עכשיו נראה שהקושי הזה אולי נמשך בגלל שתי מדידות מאוד מדויקות שלא מתאימות ביניהן, טוען תומס קיצ'ינג, חוקר אסטרופיזיקה ביוניברסיטי קולג' לונדון (UCL)
חוקרים טוענים כי גלי הכבידה הנפלטים ממיזוג כוכבי נייטרונים עם חורים שחורים עשויים להצביע על קצב התפשטות היקום
אסטרונומים עשו את ניסוי הכבידה המדויק ביותר מחוץ למערכת השמש שלנו. באמצעות שילוב נתונים מטלסקופ החלל האבל של נאס"א והטלסקופ הגדול מאוד של ESO (המצפה
מדעני מכון ויצמן משתתפים במסע השאפתני ביותר עד כה לחיפוש אחר החומר החמקמק המהווה כ-83% מהחומר ביקום
מדוע התפשטותו של היקום מאיצה? גם אחרי שני עשורים של מחקר התשובה עדיין מסתורית, אבל השאלות נעשו ברורות יותר
המדידות האסטרופיזקליות העדכניות ביותר, בשילוב עם בעיות תיאורטיות, מטילות ספק בתיאוריה הוותיקה והאהובה – תיאוריית האינפלציה של היקום הצעיר, ומרמזות שייתכן שאנחנו זקוקים לרעיונות חדשים
