לפני מאה שנה, גילויו של הכוכב המשתנה V1 בגלקסיית אנדרומדה על-ידי אדווין האבל חשף יקום עצום ומתפשט, והפך לנקודת מפנה בהבנתנו את הקוסמוס
לכבוד 100 שנה לגילויו של אדווין הבל כוכב משתנה מסוג Cepheid, בשם V1, בגלקסיית אנדרומדה השכנה, שיתפו פעולה אסטרונומים עם האגודה האמריקאית למתבונני כוכבים משתנים (AAVSO) לצורך חקירת הכוכב. המתבוננים של AAVSO עקבו אחרי V1 במשך שישה חודשים, ובכך יצרו תרשים – או עקומת אור – המתעד את העלייה והירידה הקצביות בעוצמת האור של הכוכב. בהתבסס על נתונים אלה, נקבע כי טלסקופ חלל הבל יתעד את הכוכב בשעות בהן אורו חלש ובשעות בהן הוא בוהק ביותר. קרדיט: NASA, ESA, Hubble Heritage Project (STScI, AURA), Robert Gendler.
לציון 100 שנה לגילויו של כוכב משתנה מסוג קפאיד, שנקרא V1, בגלקסיית אנדרומדה השכנה על-ידי האסטרונום אדווין האבל, אסטרונומים שיתפו פעולה עם האגודה האמריקאית לצופים בכוכבים משתנים (AAVSO) כדי לחקור את הכוכב. צופי האגודה עקבו אחר V1 במשך שישה חודשים ותיעדו את עליותיו וירידותיו הקצביות באור הכוכב. בהתבסס על נתונים אלה, תוכנן טלסקופ החלל 'האבל' לצלם את הכוכב ברגעיו הבהירים והעמומים ביותר.
נקודת ציון קוסמית שפתחה את ממלכת הגלקסיות
בתחילת המאה ה-20, אסטרונומים עמדו בפני חידה קוסמית. שמי הלילה היו מלאים ביותר מ-100 אובייקטים ערפיליים, שסווגו בסוף המאה ה-18 על-ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה. רובם זוהו כצבירי כוכבים, ערפיליות, שרידי סופרנובה או ענני גז זוהרים.
עם זאת, 40 מתוך האובייקטים הללו היו שונים. צורותיהם הספירליות והמסתוריות, שכונו "ערפיליות ספירליות," נראו מפוזרות ברחבי השמיים. האסטרונום וסטו סליפר חשף, באמצעות ספקטרוסקופיה, שאורן של הערפיליות הללו מוסט לאדום, מה שמרמז שהן מתרחקות מכדור הארץ.
אדווין האבל העלה את ההשערה שהערפיליות הספירליות אינן חלק משביל החלב, אלא גלקסיות שנמצאות הרחק ממנו. כדי להוכיח זאת, הוא נדרש למדידות מרחק מדויקות. הוא חיפש כוכבים משתנים מסוג קפאיד בתוך ערפיליות אלו. קפאידים הם כוכבים ייחודיים, הפועמים בקצב קבוע הקשור לבהירותם הפנימית, ומאפשרים לחשב מרחקים אסטרונומיים.
כשמדד האבל את המרחק לכוכב קפאיד בגלקסיית אנדרומדה, שנקרא V1 הוא גילה שהיא נמצאת במרחק של יותר מ-2 מיליון שנות אור – הרבה מעבר לגבולות שביל החלב. תגלית זו פתרה את הוויכוח המדעי: הערפיליות הספירליות אינן רק ענני גז, אלא גלקסיות שלמות.
גילוי ששינה את תפיסת היקום
תגליתו של האבל שינתה את תפיסת האנושות לגבי היקום. הוא הוכיח שגלקסיית אנדרומדה גדולה פי 20 משביל החלב, וגילה שהגלקסיות מתרחקות מאיתנו לכל הכיוונים. משמעות הדבר הייתה שהיקום אינו נצחי, אלא בעל גיל סופי ובעל מבנה מתפשט.
הגילוי של האבל, שהתרחש לפני מאה שנה, היה נקודת מפנה בידע האנושי, שחשף יקום עשיר בגלקסיות רחוקות. במאה השנים הבאות, אסטרונומים חקרו גבולות חדשים בעזרת כלים מתקדמים יותר. טלסקופ החלל 'האבל', הישג טכנולוגי חשוב, נבנה על מורשת זו באמצעות מדידות מדויקות שחשפו את גיל היקום – 13.8 מיליארד שנה – באמצעות תצפיות על כוכבי קפאיד מרוחקים.
בעבור בני האדם, הכוכב החשוב ביותר הוא ללא ספק השמש שלנו. אך כוכב נוסף, הממוקם עמוק בתוך גלקסיית אנדרומדה, מחזיק בחשיבות יוצאת דופן. הכוכב, הנמצא במרחק של 2.2 מיליון שנות אור, כל כך עמום שהוא בהיר רק פי 1/100,000 מהכוכב העמום ביותר שניתן לראות בעין בלתי מזוינת.
עם זאת, לפני מאה שנה, גילויו על-ידי אדווין האבל פתח את עיניה של האנושות לגודלו האמיתי של היקום. התגלית הראתה ששביל החלב הוא רק גלקסיה אחת ממאות מיליארדי גלקסיות.
כיום, טלסקופ החלל 'רומן' של NASA הקרוי על שם ננסי רומן, האם המייסדת של טלסקופי החלל, צפוי לספק תובנות חדשות על אנרגיה אפלה ועל מבנה היקום באמצעות סקרים קוסמיים רחבים. תגליותיו של האבל לפני מאה שנה היו תחילת הדרך במסע להבין את היקום העצום והמתפשט.
כיום, טלסקופ החלל האבל ממשיך להאיר את היקום, חושף תגליות חדשות על גלקסיות, כוכבים ותופעות קוסמיות, ומעמיק את הבנתנו לגבי מקור היקום ומבנהו. המורשת שהשאיר אדווין האבל ממשיכה לעצב את עתיד חקר החלל ולהוות השראה לדורות הבאים.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
עיינו בספרי עצבר והכירו את היקום
הגילויים מסבירים כי אנחנו קטנים והעולם גדול. אז מה
…