חקר היקום

איור אמן של החללית SPHEREx .איור: NASA/JPL-Caltech

נאס"א משגרת את SPHEREx, טלסקופ חלל שאולי יכתוב מחדש את סיפור מקור היקום

הטלסקופ SPHEREx ייצור את המפה הכי צבעונית אי פעם של כל השמיים. השיגור בסוף השבוע ממרכז החלל ונדנברג בקליפורניה, על גבי משגר פאלקון 9 של ספייס אקס
התמונה הזאת של האבל לוכדת את השרידים המהממים של כוכב שהתפוצץ בגלקסיה הרחוקה LEDA 132905, הנמצאת במרחק של יותר מ-400 מיליון שנות אור מאיתנו. קרדיט: ESA/Hubble & NASA, R. J. Foley (UC Santa Cruz)

האבל לוכד את סופה הדרמטי של סופרנובה רחוקה

טלסקופ החלל האבל תיעד את שרידי הסופרנובה SN 2022abvt בגלקסיה המרוחקת LEDA 132905, במרחק של יותר מ-400 מיליון שנות אור מכדור הארץ
לכבוד 100 שנה לגילויו של אדווין הבל כוכב משתנה מסוג Cepheid, בשם V1, בגלקסיית אנדרומדה השכנה, שיתפו פעולה אסטרונומים עם האגודה האמריקאית למתבונני כוכבים משתנים (AAVSO) לצורך חקירת הכוכב. המתבוננים של AAVSO עקבו אחרי V1 במשך שישה חודשים, ובכך יצרו תרשים – או עקומת אור – המתעד את העלייה והירידה הקצביות בעוצמת האור של הכוכב. בהתבסס על נתונים אלה, נקבע כי טלסקופ חלל הבל יתעד את הכוכב בשעות בהן אורו חלש ובשעות בהן הוא בוהק ביותר. אשראי: NASA, ESA, Hubble Heritage Project (STScI, AURA), Robert Gendler.

הכוכב שהוכיח שהיקום גדול יותר ממה שדמיינו

לפני מאה שנה, גילויו של הכוכב המשתנה V1 בגלקסיית אנדרומדה על-ידי אדווין האבל חשף יקום עצום ומתפשט, והפך לנקודת מפנה בהבנתנו את הקוסמוס
הקוואזר J0742+2704 (במרכז) הפך לנושא עניין של אסטרונומים לאחר שהתברר בשנת 2020 כי יש לו סילון חדש שנפלט מהדיסקה סביב החור השחור העל-מסיבי שלו. התגלית נעשתה באמצעות מצפה הרדיו Karl G. Jansky Very Large Array (VLA). בעקבות זאת נערכו תצפיות המשך עם מצפי כוכבים אחרים, במטרה לקבוע את מאפייני הגלקסיה ולהבין מה עשוי היה להפעיל את הסילון. **קרדיט:** NASA, ESA, קריסטינה ניילנד (מעבדת המחקר הימי של ארה"ב); עיבוד תמונה: ג'וזף דה-פסקאלה (STScI).

הפתעת הספירלה של האבל: גילוי קוואזר שמפריך תיאוריות

טלסקופ החלל 'האבל' חשף קוואזר המאכלס גלקסיה ספירלית – תגלית מפתיעה שמערערת על ההבנה הקיימת לגבי מבנה קוואזרים ומקור סילוני החומר שלהם
פיצוצי סופרנובות חושפים דפוסים ביצירת כוכבים ברחבי היקום. המחשה: depositphotos.com

פיצוצי סופרנובות חושפים דפוסים ביצירת כוכבים ברחבי היקום

מדענים מפצחים את הסודות של יצירת כוכבים על ידי מעקב אחרי העקבות הנפיצים של כוכבים מתים. השיטה הזאת תוכל להוכיח שכל הכוכבים, בכל מקום ביקום, נוצרים באותו אופן
מעיצוב החללית ועד שיגור ותפעול – המסע הוא ארוך. רכיבי מפתח של מכשיר SPHEREx של נאס"א, שנועד לחקור שאלות חשובות על היקום, וכעת במצב הממומש יותר. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

לוויין SPHEREx של נאס"א: חקר היקום ב-102 צבעים אינפרה-אדומים 

"זו המשימה הראשונה שתצפה בכל השמיים בכל כך הרבה צבעים," אמר ג'יימי בוק, החוקר הראשי של SPHEREx, שפועל במשותף במעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א (JPL) ובמכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech)
האיור הזה מראה שלב במיזוג של שתי גלקסיות שיוצר גלקסיה אחת עם שני חורים שחורים על-מסיביים הנמצאים במרכז ומוקפים בדיסקות של גז חם. החורים השחורים מקיפים אחד את האחר במשך מאות מיליוני שנים לפי שהם מתמזגים ויוצרים חור שחור על-מסיבי אחד ששולח גלי כבידה חזקים. קרדיט: NASA/CXC/A.Hobart

גלי הכבידה רומזים שליקום יש עדיין סודות

מחקר חדש שופך אור על המקור של אדוות בתדר נמוך במרחב-זמן
עטיפת הספר "שביל החלב - אוטוביוגרפיה של הגלקסיה שלנו.

 בריאה פרק מתוך: "שביל החלב אוטוביוגרפיה של הגלקסיה שלנו" מאת ד"ר מוֹיה מקטיר, הוצאת מטר

פרק מתוך: "שביל החלב אוטוביוגרפיה של הגלקסיה שלנו" מאת ד"ר מוֹיה מקטיר, הוצאת מטר. תרגום: עדי מרקוזה הס, עריכה: הלית ינאי
צינורות הכפלת פוטונים -מכפיל יזהו הבזקים של אנרגיה המיוצרת כאשר נייטרינו מתקשרים עם חומר. קרדיט: המכון לפיסיקה של אנרגיות גבוהות, האקדמיה הסינית למדעים

מתקן ענק בסין יחקור את חלקיקי הנייטרינו – בעיקר אלו הנוצרים מתחנות כוח גרעיניות

המתקן, JUNO שמו מורכב ממכל ענק המקיף מערך גלאים. המכל מכיל חומר הגורם לנצנוץ אשר נרשם בגלאים ובכך מאפשר לזהות אירוע של נייטרינו, את סוגו ומסתו, שכן חלקיקי הנייטרינו משתנים
חקר החלל. התמונה הופקה באמצעות תוכנת בינה מלאכותית. הגדרות: אבי בליזובסקי

האם ישראל הופכת לספייס ניישן?

איך ישראל משתלבת בגל הטכנולוגיות העמוקות בחלל ובקרקע? לקראת ספייסטק