איך ישראל משתלבת בגל הטכנולוגיות העמוקות בחלל ובקרקע? לקראת כנס ספייסטק
מאז הוצג המונח דיפ-טק ב-2015 חל בעולם זינוק של 83% בכמות הסטארט-אפים בתחומי ה- Deep Tech , כך חושף מחקר של Boston consulting group.
מרבית הפיתוחים שקוטלגו כדיפטק פותחו עד כה במסגרות אקדמיות. ואולם, בשנים האחרונות חוקרים, מפתחים ומשקיעי הון סיכון מגלים תיאבון לטכנולוגיות מורכבות ויותר מרחיקות לכת ומניבות יותר מ”עוד אפליקציות”.
במובנים רבים, טכנולוגיות הדיפטק היו בעבר שדות המחקר של פרופסורים ומוסדות מחקר, שהיו להם תקציבי מחקר לניסויים בטכנולוגיות עתידיות. עם זאת, כיום ישנה מגמה של מזעור, ייעול כלכלי ופיתוח תשתיות טכנולוגיה שמאפשרות לסטארטאפים ולחברות הזנק להכנס לזירת הדיפ-טק.
BCG מצביעים על ארבעה קריטריונים מרכזיים לזיהוי חברה שמפתחת דיפטק. הראשון, הוא שהטכנולוגיה שהיא מפתחת אכן תהיה פורצת דרך, ולכן עליה להיות מגובה בפרסומים מדעיים או בפטנטים.
המדד השני, הוא השפעה מחוללת שינוי יסודי – כלומר מחוללת את אותו שיבוש מבוקש – בתחום חיים ספציפי.
שלישית, החברה עובדת בזמן פיתוח ארוך שלא מסתכם בשנה-שנתיים אלא אורך לרוב שבע־תשע שנים. ורביעית, שהוא פועל יוצא של הקריטריון השלישי – החברה נדרשת בהשקעה גבוהה מהרגיל לאורך תקופה ארוכה.
איך ישראל כמדינה משתלבת בגל הטכנולוגיות העמוקות בחלל ובקרקע? ראשית, על ידי פיתוח פרויקטים לאומיים כגון טלסקופ החלל. טלסקופ החלל – פרויקט דגל של מכון ויצמן למדע וסוכנות החלל הישראלית, ישוגר ב-2026 וצפוי לחולל מהפכה בחקר היקום.
סוכנות החלל האמריקאית NASA תשגר את ULTRASAT – טלסקופ החלל הישראלי הראשון . NASA תשגר את הטלסקופ שהוא פרויקט הדגל של מכון ויצמן למדע וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה – למסלול גבוה סביב כדור-הארץ בשנת 2026. ULTRASAT צפוי לחולל מהפכה ביכולתנו לגלות ולנתח אירועים חולפים ביקום, אשר מופיעים בשמים למשך זמן קצר יחסית, דוגמת מיזוג ופיצוץ של כוכבים. הסכם שיתוף הפעולה נחתם בשבוע שעבר בין סוכנות החלל הישראלית לנאס”א.
עוד שיתוף פעולה מעניין בין הסקטור הפרטי והממשלתי הוא שיגור חללית JUICE מבסיס החלל האירופי בגִיאָנָה הצרפתית, כשעל סיפונה טכנולוגיה מתקדמת כחול-לבן שפותחה בשיתוף פעולה ייחודי בין מדעני מכון ויצמן למדע ובין מהנדסי חברת AccuBeat הירושלמית. הפיתוח הייחודי שנעשה בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ישלב בחללית מכשור ישראלי ייחודי – מתנד עמיד לחקר האטמוספירה של צדק וירחיו. זוהי משימת החלל השאפתנית והיקרה ביותר של הסוכנות האירופית עד כה. החללית ששוגרה לאחרונה, צפויה להגיע ליעדה – כוכב-הלכת צדק – בשנת 2031. מטרת JUICE היא לחקור את מבנה האטמוספירה של צדק ולחפש אחר סימני חיים באוקיינוסים הזורמים מתחת לפני השטח הקפואים של ירחיו.
דוגמה נוספת לטכנולוגיות דיפ-טק ייחודיות נוספות בהן משתלב הסקטור הפרטי והממשלתי בישראל ומחוצה לה, הוא בפיתוח מיזמים רב לאומיים, כגון השקת מיזם LIGO הישראלי, בו ייפותחו טכנולוגיות ייחודיות, מכשור ומתקנים לגילוי גלי כבידה מסוג LIGO (קיצור של Laser Interferometer Gravitational-Wave Observatory).
ישראל הופכת לספייס ניישן
בעלי העניין הרבים בענפים השונים הקשורים לתעשיית החלל והדיפ-טק ייפגשו בקרוב לעסוק בנושאים אלה ואחרים ולהצעיד את ישראל אל השמיים ומעבר, בהתהוותה כ”ספייס ניישן;. מאות צפויים להשתתף בוועידת הטכנולוגיה ספייסטק 2023 – הכנס השנתי של תעשיית החלל והדיפ-טק.
ועידת ספייס טק מתקיים זו השנה השנייה ב-22 במאי באקספו תל אביב (9:00-16:30). היא תתמקד בהשקעה בטכנולוגיות דיפ-טק, כבסיס לפיתוח כלכלת חלל, המוערכת בטריליון דולר, ומעבר של ישראל לדור הבא של פיתוחים שיהוו את קטר הצמיחה למשק.
טכנולוגיות דיפק טק כוללות תחומים כמו חלל (אירוספייס), קוואנטום, אקלים, אנרגיה, ומערכות פיזיקליות מתקדמות לננו-חומרים, פוטוניקה, לייזרים, ועוד. האירוע מתקיים באקספו תל אביב ב-22 במאי (9:00-16:30).
וועידת ספייסטק תעסוק בנושאים הבאים:
• התקפות סייבר בחלל – הזירה הבאה
• תעשיית ספייס ודיפ טק הישראלית – אתגרים והזדמנויות
• בלוקצ’יין בחלל – מניעת חדירה לבלוקצ’יין
• אקלים טק ואתגרים בכדור הארץ מהחלל
• פרויקט גלילאו גילוי חיים בחלל
• קוואנטום ויישומי מחשוב בחלל ובקרקע
• LIGO – השקת מכון LIGO ישראל, מגילוי חורים שחורים ועד פיתוח מערכות סריקה פוטונית עתידיות
• כלכלת חלל 2030– שוק של 1 טריליון דולר?
• ניהול ותחזוקת לוויינים בעזרת AI
את האירוע ינחה כתב הטכנולוגיה של N12 דרור גלוברמן. תוכן ההרצאות מיועד לחוקרים, מפתחים, יזמים, משקיעים פרטיים, קרנות הון סיכון, מנהלי ואנשי שיווק, טכנולוגיה ומדעים.
הנחה מיוחדת לגולשי אתר הידען – הזינו את קוד ההנחה. spacevip75 .
מהרו להזמין כרטיסים! מספר המקומות מוגבל.
כתבה זו היא תוכן מקודם עבור גולשי אתר הידען.
המאמר נכתב על ידי ליאור הרמן, שותף ומייסד קרן הון הסיכון TYPE5 המתמחה בטכנולוגיות חלל. ליאור הרמן הוא בעל רקע טכנולוגי ועסקי נרחב. הרמן שימש כטכנולוג מוצר ויועץ בכיר לחברות הייטק, ביניהן META FACEBOOK.
