הוכחה מלהיבה לקיום עצמים פוטנציאליים של חומר אפל התגלתה באמצעות "שעוני" היקום
פולסרים אלה – כוכבי נייטרונים שמסתובבים ופולטים אלומות של גלי רדיו דמויות מגדלור שסורקות את החלל – שימשו לזיהוי מסות נסתרות מסתוריות.
הפולסרים זכו לכינוי שלהם כי הם שולחים קרינה א"מ ברווחי זמן קבועים, שנעים בין מילי שניות לשניות, והופכים אותם לשעונים מאוד מדויקים.
"המדע פיתח שיטות מאוד מדויקות למדידת זמן", אמר האסטרונום שמאחורי המחקר, פרופסור ג'ון לוסקו מהאוניברסיטה של נוטר דם. "בכדור הארץ יש לנו שעונים אטומיים ובחלל יש לנו פולסרים. כבר יותר ממאה שנים ידוע שכבידה מאטה את האור, אבל עד כה היו מעט מאוד יישומים".
פרופסור לסוקו הבחין בשינויים ושיהויים בתזמון של פולסרים, אינדיקציה לכך שאלומות הרדיו נעות סביב ריכוז בלתי נראה של מסה במקום כלשהו בין הפולסר והטלסקופ.
הוא מאמין שמסות בלתי נראות אלה הן עצמים פוטנציאליים של חומר אפל.
פרופסור לסוקו חקר שיהויים בזמני ההגעה של פולסי רדיו, שבדרך כלל הדיוק שלהם הוא ננו שניות. הוא חיפש לאורך המסלול של פולסי רדיו מנתוני הסקר PPTA2 שפרסם מערך תזמון הפולסרים פרקס.
הפרויקט המתמשך הזה מפיק מדידות מדויקות של זמני הגעה של פולסים באמצעות נתונים משבעה רדיו-טלסקופים. לפולסים יש מקצב של בערך שלושה שבועות בשלושה תחומי תדרים.
לסטיות בזמן ההגעה בגלל חומר אפל יש צורה מוגדרת היטב וגודל שפרופורציונלי למסה שלו.
אור העובר ליד אזורים של חומר אפל יואט בגלל נוכחותו. חיפוש בנתונים המדויקים מ-65 "פולסרים של מילי שניות" העלה בסביבות תריסר מקרים שנראים כאינטראקציה עם חומר אפל.
פרופסור לסוקו אמר: "אנחנו מנצלים את העובדה שהארץ נעה, השמש נעה, הפולסר נע ואפילו החומר האפל נע".
"אנחנו צופים בסטיות בזמן ההגעה שנגרמות בגלל השינוי במרחק בין המסה הנצפית וקו הראייה אל פולסר "השעון" שלנו.
מסה בגודל של השמש יכולה ליצור שיהוי של כ-10 מילי שניות. לתצפיות שפרופסור לסוקו ביצע יש רזולוציות בסדר גודל של ננו שניות, פי 10,000 קטנה יותר.
"מאחד הממצאים עולה עיוות של בערך 20 אחוז ממסת השמש. העצם הזה יכול להיות חומר אפל פוטנציאלי".
"טיבו האמיתי של החומר האפל הוא תעלומה", סיכם פרופסור לסוקו. "המחקר הזה שופך אור חדש על טיבו של החומר האפל והפיזור שלו בשביל החלב, ואולי גם ישפר את הדיוק של נתוני הפולסרים המדויקים"
למאמר של האגודה האסטרונומית הממלכתית
עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
הבנתי את הלוגיקה של המחקר הזה!
קודם קובעים שהפולסרים שולחים קרינת רדיו ברווחי זמן קבועים, וזה הופך אותם "לשעונים מאוד מדויקים".
אחר כך מבחינים "בשינויים ושיהויים בתזמון של פולסרים".
אחר כך מחליטים, לא ברור למה, שהתופעה הזו היא דוקא "אינדיקציה לכך שאלומות הרדיו נעות סביב ריכוז בלתי נראה של מסה במקום כלשהו בין הפולסר והטלסקופ". מדובר בהחלטה החלטה, שאין בה חס וחלילה שמץ של שרירותיות…!
בשלב הבא "מאמינים" ש"מסות בלתי נראות אלה הן עצמים פוטנציאליים של חומר אפל". כן, "מאמינים". לכל אדם יש את חופש האמונה, במיוחד למדענים. ככה זה בדמוקרטיה ליברלית, לא?
אחר כך מסבירים את העובדה (הטריויאלית) ש"אור העובר ליד אזורים של חומר אפל יואט בגלל נוכחותו". טוב, הלא האפל הזה הוא חומר חומר ….
בהמשך מוסבר ש "אפילו החומר האפל נע, ו "אנחנו צופים בסטיות בזמן ההגעה שנגרמות בגלל השינוי במרחק בין המסה הנצפית וקו הראייה אל פולסר “השעון” שלנו", וש"מאחד הממצאים עולה עיוות של בערך 20 אחוז ממסת השמש”.
וכעת – הללויה, אאוריקה, מצאנו את החומר אפל. זאת, למרות ש “טיבו האמיתי של החומר האפל הוא תעלומה”. ועדיין לא ברור בעצם אם בכלל קיים דבר כזה או שמדובר בהשערה פרועה, שהומצאה אד הוק כדי להסביר אנומליות תצפיתיות בשוליהן של גלקסיות מסוימות, שהתאוצות שלהן לכאורה אינן מתישבות עם תורת היחסות. אבל אין כל קושי לסיים את המאמר בחגיגיות “המחקר הזה שופך אור חדש על טיבו של החומר האפל והפיזור שלו בשביל החלב, ואולי גם ישפר את הדיוק של נתוני הפולסרים המדויקים”. אהה! הצלנו את התאוריה ע"י המצאת עולם חדש נפלא! חסכנו את העבודה הקשה והמשמימה של יצירת מדע רציני המכוון לתאוריה מתוקנת/משוכללת/מדויקת יותר. כמה טוב שחזרנו למדע האריסטוטלי הפרימיטיבי, שבו לכל תופעה יש עצם או כוח המיוחד לה. העיקר שתקציבי המחקר זורמים והמשרות מאוישות.
א. מה זה "קרינה א"מ"?
ב. "האוניברסיטה של נוטרדאם" ולא "נוטר דם".(צריך לתקן גם בתגיות)
ג. האם פוטונים (שעליהם כל האסטרונומיה מסתמכת) יכולים לדעוך לחלקיקים אחרים או לפוטונים בעלי תדירות נמוכה יותר?
ד. אור כוכבים וקרינת הרקע הקוסמית יכולים להגדיל את מסתם של חורים שחורים ו"לנטרל" את השפעתה של קרינת פלאנק, כך שהחומר האפל יכול להיות חורים שחורים קטנים.
אסטרונומים גילו עצמים מחומר אפל מלא מלא בממשלה ובכנסת.