דר. משה נחמני

איור אמן של קילונובה שנגרמה בשל מיזוג כוכבי ניוטרון. איור: CREDIT: NAOJ

מוצאם של היסודות הכבדים – בהתמזגות כוכבי ניוטרון

  • 3 תגובות
שרשרת הערך בחיפוש תרופות. איור: shutterstock

שיטה חדשנית להמרת אטומי מימן באטומי פלואור לצורך ייצור תרופות יעילות יותר

  • 2 תגובות
מהמפץ הגדול ועד היום - מצפה החלל וילקינסון. צילום: נאס"א

הבנה ושליטה בפרודה (מולקולה) שיצרה את היקום שלנו

  • 15 תגובות
תחמוצות של היסודות הנדירים גדוליניום, פרסאודימיום, צריום, סמריום, לנתן ונאודימיום [צילום: USDA ARS]

מקור חדש ליסודות נדירים

  • 4 תגובות
אצות. מקור: pixabay.com.

שיטה מהירה להמרת אצות לביו-דלק

  • 3 תגובות
מערכות פוטו-וולטאיות סולאריות צפות שהותקנו במדינת קולורדו [באדיבות:Dennnis Schroeder/NREL]

מערכות פוטו-וולטאיות סולאריות צפות

  • 13 תגובות
אף. מתוך PIXABAY.COM

אף מלאכותי המיוצר במדפסת תלת-מימד

  • תגובה אחת
אחד מהחוקרים מפעיל את אלומת הלייזר במסגרת הניסויים [באדיבות:Wits University]

התקן המזיז עצמים בעזרת קרן אור

  • 5 תגובות
דג פוגו (אבו נפחא) מתוך ויקיפדיה

מדוע דגי הפוגו (אבו נפחא) הקטלניים כה טעימים

  • אין תגובות
דו-תחמוצת הטיטאניום, הידועה גם בשם טיטאניה, הוא חומר בעל תכונות פוטוקטליטיות המאפשרות לו להגיב עם חנקן ליצירת אמוניה [באדיבות: Rob Felt, Georgia Tech]

מקור חדש לדשן חקלאי זול?

  • 2 תגובות
סינתזה של תיו-פפטידים בעזרת זרז מוליבדן

פריצת דרך בסינתזה כימית של נוגדי חיידקים תשמש עוד נשק בעמידות לאנטיביוטיקה

  • אין תגובות
ספוג פולימרי תלת-ממדי ומצולב הנצמד ללוחית המתכת של אנודת סוללת יוני ליתיום ומאפשר מעבר מהיר יותר של יוני ליתיום והגברת היציבות לאורך זמן [באדיבות: Donghai Wang]

סוללות ליתיום מהדור הבא: משך פעילות גבוה יותר, זמן טעינה נמוך

  • אין תגובות
איור של נקודת קורנל ראשית (משמאל) המחוברת למקטע נוגדן (במרכז) תוך קישור לקולטן תא סרטני של HER2 (מימין). הנקודה והנוגדן המחובר אליה יחדיו הם בקוטר של פחות מ-8 ננומטרים, סף הגודל להרחקה מהגוף על ידי הכליות.

נשק יעיל למאבק בסרטן – נוגדנים

  • אין תגובות
מבנה החומר גליקולוניטריל והגרם השמימי בו הוא אותר [באדיבות: Víctor M. Rivilla & Ben Mills & Herschel-SPIRE 500 microns]

אבן בניין של החיים אותרה באיזור היווצרות כוכבים בחלל

  • 7 תגובות
התקן ההתפלה הסולארי במהלך הבדיקות בים [באדיבות Politecnico di Torino]

להתפיל מים באמצעות דוד שמש

  • 4 תגובות
הצינור שבו זורמים הפרוטונים לקראת ההתנגשות, בתוך מנהרת CERN. צילום: אבי בליזובסקי

מדעני המאיץ ב-CERN פיתחו טכנולוגית האצה של אלקטרונים בעזרת גלי פלזמה

  • 2 תגובות
סכימה המתארת את הרעיון המחקרי: נטילת דגימה מהגידול ופיצולו לשני מסלולי חקר: חקר הגידול המקורי בשיטות היסטו-פתולוגיות וחקר צברי תאים של הגידול (אורגנואידים) לבדיקת התגובה לתרופות שונות.

צברי תאים יוכלו לסייע בבחירת טיפול רפואי יעיל

  • תגובה אחת
הגברת הבררנות של הזרז המבוסס על פלטינה מצופת גרפן עם טיטאניה כחולה [באדיבות DGIST]

המרת פחמן דו-חמצני לדלק פחמימני בהליך בררני

  • 5 תגובות
רפואה גנומית משנה את פני הטיפול במחלת הסרטן. צילום: shutterstock

פריצת הדרך של 2018 על פי SCIENCE: ריצוף דנ"א של תא יחיד

  • 2 תגובות
טכניקה לשריפת דלק מאובנים מבלי לפלוט פחמן לאוויר באמצעות חלקיקי ברזל מחומצן. צילום: אוניברסיטת אוהיו

טכנולוגיה של דלק מאובנים שאינה פולטת פחמן לאוויר החופשי

  • 4 תגובות
חלה ויין לקידוש. צילום: shutterstock

טעימה מהכימיה של יין

  • 2 תגובות
עקרב צהוב. צילום: shutterstock

ארס עקרבים לשם החדרת תרופות לתוך המוח

  • 2 תגובות
תמונה המציגה את העיגולים על גבי יריעת גרפן הנפרדים אחת מהשנייה בעקבות לחץ. [באדיבות: Felice Frankel]

ייצור המוני של רובוטים בגודל תא

  • תגובה אחת
תרגול דליפת חומים מסוכנים בכרמיאל, תרגיל פיקוד העורף נקודת מפנה 2017. צילום: shutterstock

גישה חדשנית לייצור אמוניה על בסיס אנרגיה מתחדשת

  • תגובה אחת
בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

פרס נובל לכימיה לשנת 2018 לשלושה חוקרים על רתימת האבולוציה לפיתוח זרזים ידידותיים לסביבה, חלבונים ונוגדנים

  • אין תגובות

פרס נובל לרפואה לשנת 2018: רתימת מערכת החיסון למאבק בסרטן

  • 2 תגובות
חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2018, טסוקו הונג'ו, מוקף בצוות המחקר שלו במעבדתו באוניברסיטת טוקיו, מיד לאחר רגע הכרזת הזכייה שלו בפרס נובל לרפואה לשנת 2018. מתוך חשבון הטוויטר שלו

פרס נובל לרפואה לשנת 2018 למגלי יכולת להשתמש במערכת החיסון למאבק בגידולים סרטניים ובהם ג'יימס אליסון – חתן פרס וולף

  • אין תגובות
החוקר הראשי אוחז בידו תא של ביו-דלק המופעל על ידי גלוקוזה [באדיבות אוניברסיטת המדינה של וושינגטון]

חוקרים הצליחו לפתח גלאי מחלות המופעל על ידי סוכר

  • אין תגובות
מולקולה. איור: shutterstock

מדענים זיהו חלבון שעשוי היה להתקיים בתחילת החיים

  • 9 תגובות
החומר 'קרבוקטיון' – מולקולה בעלת אטום פחמן הטעון במטען חיובי. איור: shutterstock

דרך חדשה להפיכת נפט לתרכובות שימושיות

  • אין תגובות
חיידק הסטרפטוקוקס תוקף את רקמת הגרון. צילום: Shutterstock

שיפור היעילות של תרופות אנטיביוטיות, יאפשר להם להתמודד טוב יותר עם חיידקים

  • אין תגובות
בתמונה שני מבטים (קדמי ואחורי) של הדמיית ריאות של עכבר הלוקה בפיברוזיס (איזורים הצבועים באפור), לפני ואחרי קבלת ננו טיפול ישירות לתאים החולים.

ננו-נשא להכוונת תרופות לתאים פגועים

  • אין תגובות
תהליך ייצור חדשני מאפשר יצירה של רובוטים גמישים בקנה מידה מילימטרי בעלי מאפיינים מיקרומטרים. מוצג להלן עכביש רובוטי גמיש זעיר במיוחד הכולל בתוכו חלקי גוף נעים וצבועים [באדיבות: Wyss Institute at Harvard University]

רובוטים גמישים וזעירים במיוחד בהשראת העכביש

  • אין תגובות
ביו-זרזים (נמצאים בתחתית הבקבוקון), מעוגנים לחלקיקי ליגנין כדוריים הנכללים בתוך פולימר טבעי, פותחים צוהר לתגובות סינתטיות ירוקות בנוכחות מים [באדיבות: Valeria Azovskaya]

חומרים סינטתיים ממקור ביולוגי

  • אין תגובות
מתקן ההתפלה בפלמחים. צילום: מיכאל יעקובסון- מתוך ויקיפדיה

שיטה חסכונית להתפלת מים

  • 10 תגובות
שבב מחשב חדשני, שגודלו קטן ממטבע של 10 סנטים, מסייע לרחפנים ממוזערים לנווט את דרכם במרחב. [התמונה באדיבות החוקרים]

שבב משופר מסייע לרחפנים בגודל דבורה לנווט במרחב

  • 2 תגובות
חקלאי מעבד אדמה באמצעות טרקטור. איור: מתוך pixabay.com

הגברת ייצור היבולים בעזרת האצת התהליך של נשימת אור

  • אין תגובות
אינסולין - גלולות במקום זריקה. המחשה: shutterstock

הסוף לזריקה? נטילת אינסולין בתוך גלולה

  • 6 תגובות
דגם של מכונית מונעת במימן בתערוכת CES ASIA 2018 שהתקיימה בשנגחאי ביוני 2018. צילום: אבי בליזובסקי

אבני בניין כימיות מתאספות מעצמן ליצירת זרז

  • אין תגובות
ד"ר Steve Swioklo ופרופסור Che Connon עם הקרנית הצבעונית [באדיבות: Newcastle University, UK]

קרנית אנושית המיוצרת במדפסת תלת-ממדית

  • תגובה אחת
פיגומים אלקטרוניים ננומטריים שבתוכם ניתן לשלב תאים לבביים לשם יצירה של טלאי לבבי ביוני. בתמונה מוצגים הפיגום הננו-אלקטרוני (בזהב) יחד עם התקני תיעוד (בסגול) והמרצה (בירוק) ורקמת הלב (באדום) [באדיבות Lieber Group/Harvard University]

ננו-חלקיקי כסף המשמשים בשיטה ספקטרוסקופית חדשנית

  • תגובה אחת
חיידק הסטרפטוקוקס תוקף את רקמת הגרון. צילום: Shutterstock

חלבון הדבקה המופק מתוך חיידק מזיק

  • אין תגובות
אחד מהמאפיינים החדשניים של שיטת ההדפסה התלת-ממדית על העור הוא היכולת של המדפסת להשתמש בראייה ממוחשבת על מנת לעקוב ולהסתגל לתנועות הגוף בזמן אמת אוניברסיטת מינסוטה] McAlpine[באדיבות: קבוצת

רכיבי אלקטרוניקה ותאים המודפסים ישירות על גבי העור

  • 3 תגובות
לעמוד הראשי. מקור: צילום מסך מסרטון יוטיוב של Nagoya University Research.

ניתן לגלות סרטן בדגימת שתן

  • תגובה אחת
הר שארפ במכתש גייל במאדים, אותו חוקר מאז 2012 הרובר של נאס"א "קיוריוסיטי". מקור: NASA.

האם ייתכנו חיים על פני כוכב הלכת מאדים?

  • 12 תגובות
איור רעיוני של מדבקה נושאת מיקרו-מחטים לטיפול בחולי סכרת מסוג 2. [באדיבות: Chen lab, NIBIB]

מדבקת גוף לניטור רמות הסוכר בחולי סכרת

  • אין תגובות
[באדיבות: NASA's Goddard Space Flight Center]

המים שבירח עשויים להיות נייחים ופרושים לאורך שטח נרחב

  • אין תגובות

שיטה חדשנית להפרדת איזוטופים

  • 2 תגובות
אב טיפוס של הגלאי המאתר פיזור קוהרנטי של חלקיקי נויטרינו (באדיבות: Jean Lachat/University of Chicago).

הגלאי שחשף את חלקיק הנויטרינו

  • אין תגובות
דוגמה לשיפור הרזולוציה של ביו-מולקולה: מצד שמאל, לפני שנת 2013; מצד ימין, כיום.

החיים ברמה האטומית

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש