פריצת דרך בסינתזה כימית של נוגדי חיידקים תשמש עוד נשק בעמידות לאנטיביוטיקה

חוקרי כימיה הצליחו לפתח שיטה חדשה לסינתזה של תרכובת נוגדת חיידקים המופיעה בטבע שתוכל לשמש בעתיד לשם מאבק בזיהומים קטלניים עמידים לתרופות, למשל MRSA

סינתזה של תיו-פפטידים בעזרת זרז מוליבדן
סינתזה של תיו-פפטידים בעזרת זרז מוליבדן

[תרגום מאת ד"ר נחמני משה]

זיהומים עמידים לנוגדי חיידקים משפיעים על יותר משני מיליון אנשים בארה"ב מדי שנה וגורמים ליותר מעשרים ושלושה אלפי מיתות בארה"ב לבדה, זאת לפי דבריהם של חוקרים מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC).

חוקרים זיהו בעבר תיו-פפטידים, תרכובת נוגדת חיידקים המופיעה בטבע, בתור תחום מחקר מבטיח. תיו-פפטידים הדגימו יעילות מסוימת כנגד MRSA (Methycillin-resistant Staphylococcus aureus, סטפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין) וכנגד זני חיידקים אחרים במספר מוגבל של ניסויים, אולם הרבגוניות המבנית שלהם מקשה על סינתזת המולקולות בקנה מידה גדול מספיק לשימוש רפואי. על מנת לנצל טוב יותר את קבוצת חומרים זו, חוקרים מאוניברסיטת קולורדו חזרו ליסודות ובחנו מחדש השערות קודמות אודות התכונות הכימיות הבסיסיות של מולקולות אלו. "בדקנו מחדש את הדמיון המבני של תיו-פפטידים אלו לאור זנים קיימים עמידים לנוגדי חיידקים, מאחר ואף אחד לא בחן אותם ואפיין אותם בהקשר מודרני," אמר המדען Maciej Walczak, הכותב הראשי של המאמר ופרופסור במחלקה לכימיה באוניברסיטת קולורדו.

החוקרים פיתחו זרז מוליבדן חדש שמטרתו להניע את התגובות המעודדות את הסינתזה של התיו-פפטידים וליצור פיגומים חיוניים הנדרשים להתפתחות אותם זנים עמידים. המאמצים של החוקרים הניבו שני חומרים נוגדי חיידקים רחבים וחדשים: micrococcin P1 וכן thiocillin I. התרכובות הללו הן יעילות, ניתנות לייצור כמותי ולא מובילות לקבלת תוצרי לוואי מזיקים. "התוצאות עלו על הציפיות שלנו, אמר החוקר הראשי, וזוהי תגובה מאוד נקייה – הפסולת היחידה המתקבלת היא מים ולאור העובדה כי זוהי שיטה ירוקה מאוד היא תוכל להיות שלב חשוב קדימה בפיתוח של טכנולוגיה מסוג זה". ממצאי המחקר פורסמו זה מכבר בכתב העת המדעי Chemical Science.

גישת הסינתזה הכימית החדשה מהווה רק את נקודת הפתיחה, אמר החוקר הראשי. צוות החוקרים מתכנן להשתמש בממצאים שלהם בתור בסיס לשם ניפוי ובדיקת מקטעים ממולקולות התיו-פפטידים במטרה לתגבר את התכונות הנדרשות וליישם אותן באופן נרחב יותר גם עבור משפחות אחרות של נוגדי חיידקים.

התרכובות נוגדות החיידקים עוד תצטרכנה להשלים ניסויים קליניים לפני שהן תאושרנה לשימוש בבני אדם, תהליך שעשוי להימשך מספר שנים. ועדיין, הצורך בהמצאתיות מדעית בתחום של עמידות תרופות לחיידקים גדולה מבעבר, אומר החוקר הראשי. "עמידות לתרופות היא בעיה בריאותית עולמית חשובה והיא עומדת להפוך לחמורה יותר בשנים הקרובות", הוא מוסיף ואומר.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן