אבן בניין של החיים אותרה באיזור היווצרות כוכבים בחלל

מולקולה אורגנית שאותרה בחומר המהווה בסיס להיווצרות כוכבים תוכל לשפוך אור באשר למוצא החיים על פני כדור הארץ

 מבנה החומר גליקולוניטריל והגרם השמימי בו הוא אותר [באדיבות: Víctor M. Rivilla & Ben Mills & Herschel-SPIRE 500 microns]

מבנה החומר גליקולוניטריל והגרם השמימי בו הוא אותר [באדיבות: Víctor M. Rivilla & Ben Mills & Herschel-SPIRE 500 microns]
[תרגום מאת ד"ר נחמני משה]

המחקר החדש, שנערך על ידי מדענים מאוניברסיטת לונדון ע"ש המלכה מרי, מתאר את הגילוי הראשון אי פעם של החומר גליקולוניטריל (glycolonitrile, HOCH2CN), מולקולה טרום-חיים שהתקיימה עוד לפני היווצרות החיים על פני כדור הארץ, בפרוטו-כוכב במערכת הכוכבים IRAS16293-2422 B. אזור חללי חם ודחוס זה מכיל כוכבים צעירים בשלב המוקדם ביותר של התפתחותם המוקפים במעטה של אבק וגז – תנאים דומים לאלו שהתקיימו כאשר מערכת השמש שלנו נוצרה. איתור מולקולות טרום-חיים בפרוטו-כוכבים במערכת שמש מגביר את ההבנה שלנו לגבי ההיווצרות של מערכת השמש מאחר והוא מרמז כי הפלנטות שנוצרו מסביב לכוכב יכלו להיווצר בזכות אספקה של הרכיבים הכימיים הנדרשים לקיומה של צורת חיים כלשהי.

ממצאים אלו, שפורסמו זה מכבר בכתב העת המדעי Monthly Notices of the Royal Astronomical Society: Letters, מהווים שלב משמעותי בהתקדמות התחום של אסטרוכימיה של חומרים טרום-חיים, מאחר וגליקולוניטריל נחשב כקודמן מפתח לייצור החומר אדנין, אחד מבסיסי הגרעין המרכיבים את הדנ"א והרנ"א ביצורים חיים. הגרם השמימי IRAS16293-2422 B הוא פרוטו-כוכב ידוע בקבוצת הכוכבים 'נושא הנחש' (Ophiuchus), באזור היווצרות של כוכבים הידוע בשם Ophiuchi, והוא מרוחק 450 שנות אור מכדור הארץ.

מסביר החוקר הראשי: "הראנו כי מולקולה טרום-חיים חשובה זו יכולה להיווצר בחומר שגורם להיווצרות כוכבים ופלנטות, ממצא המקרב אותנו עוד יותר לזיהוי התהליכים העשויים להיות מעורבים בהיווצרות החיים על פני כדור הארץ". החוקרים זיהו את החומר בעזרת הטלסקופ ALMA המוצב בצ'ילה. בעזרת המדידות שנעשו באמצעות טלסקופ זה החוקרים הצליחו לזהות את החתימה הכימית של גליקולוניטריל ולקבוע את התנאים שבהם מתקיימת מולקולה זו. החוקרים גם ביצעו מידול כימי המאפשר להם לאמוד את התהליכים שיוכלו לסייע בהבנת המוצא של מולקולה זו. ממצאים אלו באים לאחר זיהוי מוקדם יותר של החומר מתיל איזוציאנט בעזרת אותו טלסקופ על ידי חוקרים מאותה אוניברסיטה. מתיל איזוציאנט הוא מה שמוגדר איזומר של גליקולוניטריל – החומר מורכב מאותם אטומים, אולם בארגון מבני מעט שונה, כלומר בעל תכונות כימיות שונות.

המאמר המדעי

הידיעה על המחקר

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. אני חושב שמאוד יהיר מצד האנושות לחשוב שרק היא לבדה קיימת. שאנחנו היצורים התבוניים היחידים בכל היקום האין סופי ככל הנראה.
    כפי שרשם קונאן, אנו לא יודעים אם יצורים תבוניים יהיו מבוססי פחמן כמונו. יש אין ספור תרכובות ורכיבים שעליהם הם יכולים להתבסס. ולפי הידוע לי, נאס"א מחפשת כוכבי לכת עם תנאים דומים לאלו של כדור הארץ על מנת לאתר חיים תבוניים נוספים.
    אנו עוד לפני שלב "החיתולים" של חקר החלל והיקום. אנו לפני תחילת הדרך. אנו יודעים מעט מאוד כיום.

  2. משוואת דרייק? פרדוקס פרמי והפתרונות שלו? הגזמתם! זה ארוך מדי ועוד באנגלית. כל מה שצריך זה סיפור של משה על קוביית משחק (כמו של שש בש).

    קונאן, מכיר משוואת דרייק?

  3. יום בהיר אחד, הקשבתי לאיזה בחור בשנות ה-70 לחיו והוא דיבר על ההיסטוריה של היקום.
    מיד לאחר ההרצאה המרשימה והמעניינת (איזה חודש אחר כך) באה אצלי מחשבה, שם לוקחים את כל רצף האירועים שהוא דיבר אודותם והופכים אותם להסתברות מגיעים בהכרח להבנה הבלתי מלבּבת והקצת מבּאסת ש… אנחנו לבד.
    ואנחנו לבד, לא רק כאן בשביל החלב, אלא לבד ביקום כולו.
    רק לשם השוואה, אם ניקח קוביית משחק (כמו של שש-בש) ונשתמש בה כל שׁנִיָה במשך, נניח 14 מיליארד שנה, לא נקבל את אותה התוצאה 100 פעמים רצוף (גם לא 30 פעם). וזה במקרה של קוביה.
    —–
    לטובת חלק (ניכר) מקוראי אתר זה, להלן ביאור מושגים המופיעים בתגובה זו.
    שש-בש: משחק קוביה פופולרי בעיקר בשכונות המצוקה ו… במילואים (אלו שעושים, בהכרח מכירים)
    מבאס: סוג של תחושת נאחס כללית שמוציאה לך את החשק לחיות, אבל לא ליותר מידי זמן.
    נאחס: חוסר מזל המתקשר בעיקר לאירוע או עצם המצוי באיזור בו מתקיים חוסר המזל. לדוגמא: ׳הבאת לי את הנאחס׳ משמע: כמו שבאת התעופף לו המזל (הטוב) ועכשיו כולי ספוג מזל רע (או משהו כזה).

  4. קונאן
    עכשיו הבנתי – ואני מסכים. ואכן – הבעיה היא לא המדע, היא הסנציה של העיתונאים. זה לא שונה מ"חלקיק האלוהים" – שוב קשקוש של איש תקשורת. היגס בעצמו התנגד לשם הזה.

  5. ניסים,
    לפני הכל: אני חד-משמעית תומך בכל מחקר מדעי באשר הוא!!! כל מחקר מקדם את הגזע האנושי ומעצים אותו, לעיתים אפילו בדרכים שונות ממה שהיה התכנון המקורי.
    אבל מה שכתבתי למטה הוא שונה לחלוטין ממה שהבנת ממני: בהחלט יש לקיים כל מחקר מדעי, ובהקשר הזה – ללא כל ספק יש להמשיך בחיפוש צורות חיים זרות. הבעייה היא שבכל פעם שמתפרסמת תגלית של מציאת חומר אורגני כזה או אחר – מייד מתחילים לדבר על היתכנות חיים חוצניים – פשוט כולנו מפספסים את ההבנה והאינטרפטציה האמיתיות של המחקר שנערך; אין קשר בין קיום חיים תבוניים לבין זה שמולקולה אורגנית נצפתה במיקום כלשהוא ביקום, במרחק מאות שנות אור ממולקולות חיוניות נוספות לקיום חיים!
    מעבר לכל זה, מי "תקע כף לידנו" שחיים חוצניים יהיו מבוססי-פחמן? אולי הם יתבססו על סיליקון? או זרחן? או אפילו יוני מתכת חיוניים שונים (למשל מערכת פנימית בה יש כדוריות-דם ירוקות ולא אדומות, בהן ההמוגלובין מכיל יוני נחושת במקום יוני הברזל שלנו)? ייתכן גם שהחייזרים האלה בכלל חיים בטווח טמפרטורות אחר (למשל חיים מבוססי אמוניה במקום מים, בסביבות מינוס 33 מעלות צלזיוס שזו נקודת ההיתוך של אמוניה או באזור היתוך גאליום – כלומר בסביבות 35 מעלות צלזיוס), או בלחצים שונים (למשל יצורים על צדק יתהוו בלחצים של מאות או אף אלפי אטמוספירות), וכו'?

    כאמור, מה שמפריע לי זה שבכל פעם שמתגלה תרכובת אורגנית פשוטה ביקום (דרך אגב, מעולם לא נמצאו ביקום מולקולות מורכבות של חיים אמיתיים – כמו חלבונים, די-אן-איי, שלא לדבר על קיום פפטידים פשוטים אשר מעולם לא התגלו!) – מייד הפופוליסטים למיניהם מדברים בהתלהבות על כמה "קל" לקיים חיים ו"ההסתברות הגבוהה" ליצירתם ביקום שלנו.

  6. קונאן
    הניחוש שלך טוב לא פחות מכל ניחוש אחר. ככל שמחפשים יותר, מגלים פלנטות יותר ויותר קרובות לשלנו. יכול להיות שאתה צודק, אבל באותה מידה יכול להיו שעל כל פלנטה שהיא דומה לשלנו יווצרו חיים. וכמובן – יכול להיות שיש צורות חיים שמסתדרים בתנאים שונים מאד (אפילו במערכת השמש שלנו).

    בכל מקרה – לא צריך להמשיך לחקור?

  7. בכל פעם שיש פרסומים על מולקולה אורגנית כזו או אחרת שהתגלתה בנקודה מסויימת בחלל, מייד מדברים על האפשרות לקיום חיים ועד כמה הם נפוצים וקלים להתרחש.
    הבעייה היא לא מציאת וזיהוי מולקולה אורגנית פה ומולקולה אחרת שם – החוכמה היא שכל אבני הבניין יתרכזו במקום נקודתי יחיד, וחשוב לא פחות הוא גם היחס בכמויות בין כל אחת ואחת מאבני בניין האלה.
    אז בינתיים, אנחנו יודעים שיש המון מולקולות אורגניות ביקום, אבל אם אין את כולן ביחד ובכמויות הנכונות – לא יהיו חיים. מצטער שאני מנתץ עכשיו את הדיעה הרווחת שחיים יכולים לשגשג בכל פינות היקום – אבל כל עוד לא יהיו כל התנאים הדרושים, כל המרכיבים הכימיים, כל תנאי מזג האוויר והטמפרטורה המתאימים, מיקום ומספר כוכבי הלכת הקדמוניים, וכו' בנקודה מצומצמת אחת – לא ניתן לומר שהחיים ביקום הם אפשריים.
    בשורה התחתונה: לנו (בני האדם) היה מזל כביר – כנראה הרבה יותר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו – אז בואו נפסיק לומר שחיים הם אפשרות סבירה ביקום ולהבין את הקסם הגדול של חיים שכנראה התרחש פעם אחת בלבד. מה לעשות, אנחנו "ניצחנו את הבית" מול כל הסיכויים בקאזינו האדיר של החיים – וזה הישג מרהיב ולא ייאמן מכל הבחינות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן