נוסחת דרייק היתה ניסיון לחשב את הסיכוי לקיום חיים תבוניים בכוכבי לכת אחרים. אך ההיסטוריה האנושית מלמדת שהנוסחה היתה כנראה אופטימית מדי, ושיש משהו חסר בחישוב. הפרמטר החסר הזה יכול להיות קריטי כדי להבין את ההתפתחות של חיים תבוניים בגלקסיה, וחשוב יותר: את ההתפתחות של האנושות, והסיכויים שלה לשרוד
פרופ' אבי לייב טען בעקבות גילוי העצם הראשון שהגיע בבירור מחוץ למערכת השמש כי מדובר בעצם מלאכותי; בתחילת 2021 הציעו מדענים אחרים את הטענה שמדובר בקרחון חנקן שהתנתק מכוכב לכת בהיווצרות במערכת שמש אחרת. לייב ושותפיו למחקר פרסמו מאמר תגובה שטוען שאין מספיק חנקן בגלקסיה כדי לתחזק עצמים כאלה. הויכוח נמשך.
ייתכן שחוקרי המאדים שמחפשים סימנים לחיים עתיקים הוטעו על ידי דגימות דמויות מאובנים שנוצרו על ידי תהליכים כימיים, טוענים חוקרים
בדומה לכל היסודות הקיימים בכדור הארץ, גם לפלואור יש מקור קוסמי. כעת, מאמר שפורסם זה מכבר בכתב העת המדעי Nature Astronomy, שופך קצת אור על כך
החוקרים נעזרים במערך חדש של טלסקופי רדיו הרחק בעומק המדבר האוסטרלי שיאזינו לגלי רדיו בתדרים נמוכים ויהיו בעלי רגישות גבוהה. גם אם לא נמצא חיים
מחקר תיאורטי מציע דרך לחפש כדורי דייסון, ולו גם חלקיים, המעידים על שימוש שלהם לייצור אנרגיה מחורים שחורים על ידי תרבות חוצנית מתקדמת. עד כה טרם התגלה מבנה כזה
לפי עקרון "התער של אוקאם", סביר בהרבה שהעב"מים ניתנים להסבר כתופעות טבעיות שעדיין איננו מבינים, או עצמים מלאכותיים ממקור ארצי, כפי שלתכונותיו המסתוריות לכאורה של אומאמאה הוצעו הסברים פרוזאיים בהרבה מאשר ספקולציית הגשושית החיזרית.
במהלך עידן החלל ניסו חובבי עב"מים למצוא רמזים לקיום חיים זרים בצילומים או באותות רדיו מקריים. מה לעשות כשנתקלים בטיעון כזה?
משימות עתידיות לחקר החלל במערכת השמש תתמקדנה בחיפוש חיים חוצניים ובראשן קליפר אירופה שתטוס לירח הצדקי הגדול ב-2024, אולם חיים אלו עשויים שלא להיות דומים לחיים על פני כדור הארץ. שיטת אנליזה חדשה מסוג ספקטרוסקופיית מסות עשויה לאפשר גילוי חיים חוצניים מהסוג החייזרי
במחקר חדש שנערך על ידי צוות מחקר בלגי נמצא כי המתכות ברזל וניקל נמצאות באטמוספירות של שביטים המשייטים במערכת השמש שלנו, אפילו אלו הנמצאים הרחק מהשמש. הממצאים הושגו בעזרת נתונים שנאספו מתוך הטלסקופ הגדול מאוד אשר שוכן על ההר סרו פאראנאל, בגובה 2,635 מטר במדבר אטקמה שבצפון צ'ילה
חומרים אורגניים נמצאו על מטאורים בעבר, אבל היאבוסה הייתה הפעם ראשונה שדגימה של אסטרואיד "סוג S" נצפתה כמכילה מולקולות אורגניות. היא אפילו הגיעה ישירות מהמקור, ולא הייתה נתונה לתקופות זמן משמעותיות בכדור הארץ לפני שנבדקה.
ומה הקשר למשימת בראשית שהתרסקה על הירח?במשך 50 שנה דבקו ארגונים ממשלתיים בכללים ובחוקים המקובלים להגנת עצמי מערכת השמש מפני זיהום ארצני.כעת מצטרפות אליהן מספר גדל והולך של משימות חלל מסחריות. כיצד לאכוף את החוק עליהן?
![האזור המאובק של קבוצת הכוכבים אוריון (אזור המכונה 'החרב של אוריון') מואר בתמונה מדהימה זו שנלקחה ממעבדת החלל הרשל של סוכנות החלל האירופאית. ערפילית קדמונית זו היא האזור הגדול והקרוב ביותר אלינו שבו נוצר כוכב, והיא ממוקמת כ-1500 שנות אור מאיתנו [באדיבות: ESA/NASA/JPL-Caltech]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/11/Dusty-Orion-777x7771-1-180x180.jpg)
צוות חוקרים בינלאומי הראה כי גליצין, חומצת האמינו הפשוטה ביותר ואבן בניין חשובה של החיים, ניתנת להיווצרות בתנאים חריפים הקיימים בחלל
התגלית לאחרונה של פוספין ביוגני אפשרי בעננים של נוגה מזכירה לנו שלפחות חלק מהמרכיבים הדרושים לחיים קיימים גם במקומות אחרים במערכת השמש. אז היכן המקומות הכי מבטיחים לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ?
אסטרונומים גילו פרודה נדירה – פוספין – בעננים של הכוכב נוגה. על פני כדור הארץ, גז זה מופק רק בתעשייה או שהוא נפלט על ידי חיידקים החיים בסביבה מוגבלת חמצן
ניסוי יפני בתחנת החלל בחן כיצד יכולים חיידקים לשרוד בתנאי חלל ולהעביר את החיים מכוכב לכת אחד למשנהו.
אפשרות זו עולה ממחקר חדש על קיומם של חיים תבוניים בגלקסיה שלנו העושה סדר בפרמטרים של משוואת דרייק
זו מסקנתם של חוקרים מ-MIT שהצליחו לגדל חיידק (E-COLI) ושמר בסביבות המדמות אטמוספירת מימן
החומרים יהיו פתוחים למדענים אזרחים (אנשים מהשורה התורמים למדע) שינסו למצוא בהם סימנים לשידורים שמקורן בתבונה טכנולוגית מחוץ למערכת השמש
ספר חדש: "מפגשים בשביל החלב – חיפוש אחר חיים תבוניים ביקום" מאת חגי נצר ועמי בן בסט מנסה לעשות סדר בממצאים, ולהבין מה עוד צריך
יש כ-100 הגדרות של החיים. גישה חלופית (אך לא מושלמת) מתארת את החיים כ"מערכת כימיקלית עצמית המסוגלת לעמוד באבולוציה הדארוויניסטית." זה מספיק למקרים רבים. העדר
כך אומר פרופ' עמרי ונדל, ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בראיון לאתר הידען בעקבות הגילוי, שנחזה במאמר שכתב לאחרונה יחד עם פרופ' יוסף גיל מהמכון
אסטרונומים שזיהו אדי מים באטמוספירה של כוכב הלכת – K2-18b אומרים כי זו תגלית מרכזית בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ
חוקרים באוניברסיטת מדינת פנסילבניה פיתחו מודל שיאפשר לקבל אומדן לסיכוי לקיומם של כוכבי הלכת הדומים לכדור הארץ בגודלם ובמרחק מהכוכב המארח שלהם ומקיפים כוכבים הדומים
ב-20 בספטמבר 2019 מתוכנן מצעד המוני שאליו נרשמו למעלה מ-2 מיליון בני אדם, שמתכוונים לצור על איזור 51 כדי להכריח את הממשל האמריקני לחשוף את
