צדק, כוכב הלכת הכי גדול בפער במערכת השמש שלנו, ממלא תפקיד מגן חשוב. שדה הכבידה העצום שלו מסיט שביטים ואסטרואידים שאחרת היו אולי פוגעים בכדור הארץ, ועוזר ליצור סביבה יציבה לקיום חיים. אבל פלנטות ענקיות במקומות אחרים ביקום לא בהכרח מגנות על החיים בשכנותיהן הפלנטות הסלעיות הקטנות יותר
במערכות פלנטריות מסוימות פלנטות גזיות גדולות יכולות לשמש סוכני כאוס, ולהוות איום על האִכְלוּסִיּוּת של הפלנטות דמויות הארץ השכנות. מחקרים חדשים מראים שענקיות אלה נוטות להעיף פלנטות קטנות יותר מהמסלול ולעשות שמות באקלים שלהן.
צדק, הפלנטה הכי גדולה בפער במערכת השמש שלנו, ממלא תפקיד מגן חשוב. שדה הכבידה העצום שלו מסיט שביטים ואסטרואידים שאחרת היו אולי פוגעים בכדור הארץ, ועוזר ליצור סביבה יציבה לקיום חיים. אבל פלנטות ענקיות במקומות אחרים ביקום לא בהכרח מגנות על החיים בשכנותיהן הפלנטות הסלעיות הקטנות יותר.
מאמר חדש ב-Astronomical Journal מפרט איך המשיכה של פלנטות מסיביות במערכת כוכבים סמוכה נוטה לזרוק את השכנות דמויות הארץ שלהן אל מחוץ ל”אזור הישיב”. האזור הזה מוגדר כתחום המרחקים מכוכב שחמים מספיק כדי לקיים מים נוזליים על פני הפלנטה, ולאפשר חיים.
שלא כמו ברוב מערכות השמש הידועות, ארבע הפלנטות הענקיות ב-HD 141399 רחוקות יותר מהכוכב שלהן. לכן היא מודל טוב להשוואה מול מערכת השמש שלנו שבה צדק ושבתאי רחוקים אף הם יחסית מהשמש.
“זה כאילו שיש שם ארבעה “צדקים” שפועלים ככדורי הריסה, ומשליכים כל דבר ללא שליטה”, אומר סטיבן קיין, אסטרופיזיקאי ב-UC Riverside והמחבר של המאמר בכתב העת.
כשהוא מביא בחשבון נתונים על הפלנטות של המערכת, קיין ביצע הדמיות מחשב רבות כדי להבין את ההשפעה של ארבעת הענקיות האלה. הוא רצה להסתכל ספציפית על האזור הישיב במערכת של הכוכב הזה כדי לראות האם פלנטה דמויית ארץ תוכל להישאר שם במסלול יציב.
“התשובה היא כן, אבל זה מאוד בלתי סביר. יש רק אזורים נבחרים ספורים שבהם משיכת הכבידה של הענקיות לא תעיף פלנטה סלעית מהמסלול שלה ותטיס אותה אל מחוץ לאזור”, אמר קיין.
המאמר הזה מראה שפלנטות ענקיות מחוץ לאזור הישיב משמידות את הסיכויים לחיים, ואילו מאמר שני מראה איך לפלנטה גדולה אחת באמצע האזור תהיה השפעה דומה.
במאמר השני שגם הוא התפרסם ב-Astronomical Journal בוחנים מערכת של כוכב בשם GJ 357 המרוחק רק 30 שנות אור מהארץ. לשם השוואה, הקוטר המוערך של הגלקסיה הוא 100,000 שנות אור, כך שהמערכת הזאת “בהחלט בשכונה שלנו”, אמר קיין.
במחקרים קודמים נמצא שפלנטה במערכת הזאת, GJ 357 d, שוכנת באזור הישיב של המערכת והמסה שלה שנמדדה היא בערך פי שישה מהארץ. אבל במאמר הזה שכותרתו “סוכן כאוס” קיין מראה שהמסה כנראה גדולה בהרבה.
“ייתכן שהמסה של GJ 357 d היא עד כדי פי עשרה מהארץ, כלומר היא כנראה לא ארצית, כך שלא יכולים להיות חיים עליה”, אמר קיין. “או לפחות, היא לא תוכל לארח חיים כפי שאנו מכירים”.
בחלק השני של המאמר מראים שאם הפלנטה גדולה מהרבה משחשבו קודם, היא בוודאות מונעת נוכחות של עוד פלנטות דמויות ארץ לצידה באזור הישיב.
לחלק הראשון DOI: 10.3847/1538-3881/acfb01
לחלק השני DOI: 10.3847/1538-3881/acff5a
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
חלס ברברת נודניק, נמאסת פה על כולם.
לכוכב צדק אין כוח משיכה.
לכדור הארץ אין כוח משיכה
לחומר אין כוח משיכה.
כוח משיכה זה מושג ספרותי דמיוני , ואינו מושג פיזיקלי
הפיזיקאים צריכים לחפש הסבר אחר, לתופעה של תפוח שהבשיל, והוא נופל לארץ במהירות מתגברת.
אפשר להיעזר בפיזיקה העצברית.
א.עצבר