סיקור מקיף

מדענים חושפים 4.4 מיליון גלקסיות במפה חדשה

“נתונים אלה מציגים צעד משמעותי באסטרופיזיקה וניתן להשתמש בהם כדי לחפש מגוון רחב של אותות, החל  מכוכבי לכת או גלקסיות סמוכים ועד לחתימות חלשות ביקום הרחוק.” כותבים החוקרים

משמאל: איזור יצירת הכוכבים W3/W4/HB3 בגלקסית שביל החלב. מימין: סופרנובת הלולאה. צילום: LoTSS mosaics
משמאל: איזור יצירת הכוכבים W3/W4/HB3 בגלקסית שביל החלב. מימין: סופרנובת הלולאה. צילום: LoTSS mosaics

אסטרונום מאוניברסיטת דורהאם המשתף פעולה עם צוות מדענים בינלאומיים מיפה יותר מרבע מהשמיים הצפוניים באמצעות מערך התדרים הנמוכים (LOFAR), טלסקופ רדיו פאן-אירופי.  המפה שפורסמה  כעת לראשונה חושפת תמונת רדיו מפורטת להפליא של יותר מ-4.4 מיליון עצמים ומציגה תמונה דינמית מאוד של היקום שלנו. 

הרוב המכריע של עצמים אלה נמצאים במרחק של מיליארדי שנות אור. ברובן אלו גלקסיות המכילות במרכזן חורים שחורים מסיביים או גלקסיות שנולדים בהן הרבה כוכבים חדשים. עצמים נדירים יותר שהתגלו כוללים קבוצות מתנגשות של גלקסיות רחוקות וכן כוכבים בתוך שביל החלב.

כדי לייצר את המפה, מדענים פרסו אלגוריתמים מתקדמים ביותר לעיבוד נתונים במחשבים בעלי ביצועים גבוהים בכל רחבי אירופה כדי לעבד 3,500 שעות של תצפיות שתופסות 8 פטה-בתים של שטח דיסק – שווה ערך לכ-20,000 מחשבים ניידים.

מאגר נתונים זה, שהוא ללא ספק הגדול ביותר שנעשה באמצעות סקר השמים של LOFAR מטלסקופ בקוטר 2 מטרים, מציג כמיליון עצמים שמעולם לא נראו בעבר מטלסקופ כלשהו וכמעט ארבעה מיליון עצמים באורכי גל בתחום הרדיו.

האסטרונום טימותי שימוול מ- ASTRON ואוניברסיטת ליידן, אמר: “היה מרגש מאוד לעבוד על הפרויקט הזה. בכל פעם שאנו יוצרים מפה המסכים שלנו מלאים בתגליות ועצמים חדשים שמעולם לא נראו על ידי עיניים אנושיות. לחקור את התופעות הלא מוכרות הזוהרות ביקום הרדיו האנרגטי זו חוויה כל כך מדהימה והצוות שלנו נרגש להיות מסוגל לפרסם את המפות האלה בפומבי. מהדורה זו היא רק 27% מהסקר כולו ואנו צופים שהוא יוביל לפריצות דרך מדעיות רבות נוספות בעתיד, כולל בחינת האופן שבו המבנים הגדולים ביותר ביקום גדלים, כיצד חורים שחורים נוצרים ומתפתחים, מהי הפיזיקה השולטת בהיווצרות כוכבים בגלקסיות רחוקות ואפילו פירוט השלבים המרהיבים ביותר בחיי הכוכבים בגלקסיה שלנו.”

מדענית אוניברסיטת דורהאם, ד”ר ליאה מורביטו, אמרה: “פתחנו את הדלת לתגליות חדשות עם הפרויקט הזה, ופרויקטים עתידיים יעקבו אחר התגליות החדשות האלה בפירוט רב עוד יותר באמצעות טכניקות עליהן אנו עובדים כאן בדורהאם כחלק משיתוף הפעולה של LOFAR-UK, כדי לאפשר עיבוד הנתונים ברזולוציה טובה פי 20.”

“נתונים אלה מציגים צעד משמעותי באסטרופיזיקה וניתן להשתמש בהם כדי לחפש מגוון רחב של אותות, החל  מכוכבי לכת או גלקסיות סמוכים ועד לחתימות חלשות ביקום הרחוק.”

 למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

5 תגובות

  1. 4.4 מיליון גלקסיות ואנחנו נלחמים והורגים בשביל כדור הארץ אחד. תחשבו על זה…

  2. אין לי מושג (למרות ההסבר) איך מגיעים לנתונים האלה.
    בלי קשר, זה בלתי נתפס. מנסה לעבד את המספרים בראש.. ולא מצליח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.